לעיריית רחובות נכסים רבים, אך כעת מסתבר שהיא לא יודעת לספק תשובות מי בדיוק משתמש בהם, כמה כסף היא מקבלת עבור השימוש בהם – ואם בכלל נגבה תשלום. בהתאם לכך, גם לא ברור האם העירייה פועלת בצורה שוויונית בחלוקת נכסיה, על פי שיקולי דת ותרבות למשל, בתהליך הקצאת קרקע עירונית.
מדיון שנערך בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בלוד, עולה כי העירייה מקצה נכסים עירוניים לעמותות וארגונים שונים אך אין לה מעקב מסודר אחר הכסף שהיא מקבלת עבור השכירות. מתוך זה ניתן להבין שגם לא ברור אם קיימים חוזים מוסדרים מול אותם הגופים המשתמשים בנכסים.
כתבות הפיילוט המקומי של "שקוף" ברחובות:
- הורים ותלמידים הפגינו מול העירייה על היעדר מיגון בבי"ס: "הגענו לנקודת שבר"
- "המלחמה טרפה את הקלפים": המועמדים לראשות העיר מחשבים מסלול
- הבחירות ישנו את המצב? ברחובות רק חמש מתוך 25 חברי מועצה הן נשים
- המועמדים הליברליים הצהירו שינסו לאחד כוחות, אז הצהירו
הדיון עסק בעתירה בגין הסתרת מידע מצד עיריית רחובות, אותה הגישו קרוב ל-70 תושבי שכונת רחובות ההולנדית. התושבים רצו לברר את סוגיית השימוש של עמותת חב"ד בנכס עירוני בהר ציון שבשכונתם, בו השתמשה העמותה במשך 10 שנים מ-2012 עד 2022. מתברר כי בין השנים 2012 ל-2019 העמותה לא שילמה דמי שימוש וחשבונות (חשמל, מים ארנונה והיטל שמירה) ובהמשך שילמה דמי שימוש חודשיים נמוכים בסך של 400 שקל, אך המשיכה לא לשלם את החשבונות.
במהלך הדיון, שנדחה מתחילת החודש לאחר שמנכ"ל העירייה, מאיר דהן, לא הגיע לדיון הקודם, אמר המנכ"ל כי לעירייה אין נתונים על הכנסותיה מנכסיה. "אני גיליתי", אמר דהן, "שיש עמותות רבות ביניהן תנועות נוער בעיר רחובות שיושבים במבנים ללא הקצאה ומן הסתם פסק הדין אמור לחול עליהם. זה עשרות או אולי מאות של נכסים שאני לא יודע אם הם משלמים".
נראה כי לא במקרה בחר המנכ"ל להזכיר בדיון את הנוער העובד, תנועת נוער המזוהה עם הזרם החילוני. בחודש מאי, כשהנושא עלה בישיבת מועצה, ראש העיר רחמים מלול רמז לכאורה כי דרישה של התושבים להסדיר את הנושא תפגע גם בהם, ולא רק בחב"ד. הוא הזהיר לכאורה את חבר המועצה אסף אל-בר, שביקש שתשלום החובות ייסגר בהקדם, שבסוף הדבר "יתהפך עליו" ועל חברי מועצה נוספים: "יש לי עוד עשרות דוגמאות, וזו חרב פיפיות, אסף תזכור. הלאה, חרף פיפיות, תיזהרו מזה…".
בעירייה מסרו לגבי דבריו של ראש העיר כי "אנו מניחים כי ראש העיר התכוון לכך שיש גופים ועמותות שאותם מטפח חבר המועצה המוזכר בשאלתכם ואשר אינם משלמים דמי שימוש. כן, יש נכסים עירוניים שהגופים המשתמשים בהם אינם משלמים דמי שימוש ומעולם לא השלימו את הליך ההקצאה כגון חלק מתנועות הנוער, 'עמך' למען ניצולי השואה ו'תאיר' למען נפגעות תקיפה מינית. האם ישנם חברי מועצה שהיו חפצים בהפסקת פעילות ארגונים אלה בשל דרישת העירייה לתשלום חובותיהם על פי חוק?".
גם מבקר המדינה ביקש תשובות
לתושבי העיר קיימת הזכות לדעת מה נעשה בעיר מבחינת הנכסים – האם העירייה דואגת לתושביה ומספקת להם לפי הפרוגרמה מספיק שטחים עבור פעילויות תרבות, חינוך, דת וכד' בהתאם לאזור מגוריהם, כמו גם כמה כסף העירייה מקבלת עבור השימוש בנכסיה. הצהרת המנכ"ל כי אין ברשות העירייה את הנתונים, מגבירה את החשש כי העירייה לא מבצעת מעקב אחר חלוקה הולמת של שטחיה וכלל לא מקבלת תשלום בעבור הנכסים, או מקבלת תשלום חלקי בלבד.
המנכ"ל דהן טען בדיון כי כדי שיוכל לספק תשובות הוא נדרש לעשות סקר נכסים, אך בגלל המלחמה לא היה ניתן לעשות אותו בחודשים האחרונים ובנוסף, מנהל האגף, יוסי כפיר, גויס לשירות מילואים. בעיריית רחובות התייחסו לכך ומסרו כי "הבדיקה התעכבה עד כה בשל מלחמת חרבות ברזל והיא צפויה להסתיים בתוך חודשים ספורים".
עו"ד אוהד דונגי, תושב שכונת רחובות ההולנדית, מוביל העתירה מתח ביקורת חריפה ואמר כי "לא רק שהתברר פעם נוספת שעיריית רחובות פועלת בחוסר שקיפות ומסתירה מידע מתושביה בכל הקשור והנוגע להקצאת משאבי ציבור לגופים פרטיים – אלא שהפעם עולה עוד כי עיריית רחובות מנהלת את נכסי הציבור שלה בצורה מופקרת לכאורה".
"לא רק שעיריית רחובות מסתירה מידע מתושביה אלא שהפעם מתברר כי היא מנהלת את נכסי הציבור שלה בצורה מופקרת לכאורה".
עו"ד אוהד דונגי, תושב שכונת רחובות ההולנדית ומוביל העתירה
עו"ד דונגי הוסיף כי הצהרת המנכ"ל לפיה אין לעירייה מעקב אחרי "עשרות או מאות" נכסים, "היא בלתי נתפסת. הדברים חמורים עוד יותר בשעה שעיריית רחובות מוסיפה לקדם הליכי הקצאת נכסים לגופים פרטיים ולא עוצרת לרגע לעשות סדר בנכסיה. היא אינה יודעת אילו חובות קיימים והיא גם אדישה לגבייתם".
יש לציין כי התושבים הגישו את העתירה המדוברת, לאחר שהעירייה לא השיבה לבקשות חופש מידע שהגישו כדי לברר את הנושא. בקשת חופש מידע היא הליך שאמצעותו כל אזרח ותושבת יכולים לדרוש מרשות ציבורית לשלוח באופן שקוף הוצאות כספים, תכתובות, פרוטוקולים ועוד.
- המדריך למשקיף המתחיל: איך לדרוש שקיפות מפלגה, עירייה או עמותה?
- כך תוכלו לחשוף את המידע שהרשויות מנסות להסתיר מהציבור
את הבקשה הראשונה הגישו התושבים ב-21.6.23, במטרה לבדוק את תקינות התנהלות העירייה בהליך השימוש של עמותת חב"ד בנכס עירוני בשכונתם ולבחון שלא מבוצעת אפליה כזו או אחרת.
במסגרת הפנייה שהוגשה ע"י עו"ד אביאל פלינט, ממשרד מטרי, מאירי, וכט ושות', ביקשו התושבים רשימות של הנכסים העירוניים בעיר הנמצאים בשימוש עמותות וארגונים, אילו עמותות וארגונים אלו, כמה כסף העירייה מכניסה כתוצאה מהשכרת הנכסים ואילו חובות ישנם. באופן ספציפי, ביקשו התושבים לדעת אם עמותת חב"ד ביקשה תמיכה כספית לשימוש בנכס בשכונה ההולנדית, ואת נוסח הבקשה עצמה אם הייתה כזו.
הפנייה השנייה הוגשה כשבוע לאחר מכן ב-27.6.23, לאחר שהתקיימה ישיבה של ועדת ההקצאות בעירייה בה השתתפו חלק מהתושבים החתומים על הפנייה. בסיום הישיבה הם ביקשו לקבל תיעוד שלה ונתקלו בסירוב. לכן פנו גם לפי חוק חופש המידע וביקשו תיעוד מלא בוידאו ובקול של הישיבה, חומרי העזר והרקע שנמסרו לחברי הוועדה ופרוטוקולים של ישיבות קודמות. התושבים לא קיבלו מענה לפניות אלה ולכן עתרו לבית המשפט.
כשהמועצה אישרה את בקשת חב"ד
יש לציין כי עוד טרם המלחמה, כבר לפני שמונה חודשים, בישיבת מועצה מחודש מאי, עסקו חברי המועצה בתשלום או אי תשלום של גופים המשתמשים בנכסי העירייה. זאת בהמשך לשאילתא שהגישה חברת המועצה, איטל בציר אלשיך, ראשת "רחובות חופשית ומאוחדת", בה ביקשה לדעת מתי העירייה תגבה כספים מעמותת חב"ד על שימוש במבנה ציבור בשכונת רחובות ההולנדית – אותו מבנה הנמצא במרכז העתירה.
מיכל עבודי, מנהלת מחלקת נכסים בעירייה התייחסה לכך ואמרה שהעירייה בודקת את זה. "אנחנו עכשיו עושים סקר מעמיק בכל המקומות שבהם פועלים גופים ולא שילמו, וגם אנחנו פועלים לעשות נוהל, נהלי עבודה".
שלושה חודשים לאחר מכן, בישיבת מועצה מחודש אוגוסט 23', הוחלט לאשר את הקצאת המבנה לעמותת "בית חב"ד רחובות ההולנדית", למטרת הפעלת בית כנסת, לתקופה של עד חמש שנים או עד אישור הליך ההקצאה העיקרי וסיום בניית בית כנסת ברחוב הר הצופים הסמוך, המוקדם מביניהם.
בציר אלשיך מתייחסת לכך ואומרת כי מאז שהעלתה את הנושא בישיבת מועצה מ-2022, ולאחר מכן שוב בשאילתא במרץ 2023, לא נעשה דבר ועמותת חב"ד אף ממשיכה לקבל תמיכה ומענקים כספיים מהעירייה. זאת, על אף שלפי "נוהל חלוקת כספי תמיכות במוסדות ציבור" של העירייה, אחד הקריטריונים לקבלת תמיכה הוא שהמוסד המבקש את אותה אינו חייב כספים לעירייה והוא נדרש להעביר אישור בכתב מגזבר העירייה. "לצערי הרב גם ב-2023 בחרו כל חברי המועצה בישיבה בדצמבר לאשר תמיכה ומענק לחב״ד ההולנדית, זאת חרף העובדה שהעמותה לא השיבה כספים לקופה הציבורית", אמרה.
"לצערי הרב גם ב-2023 בחרו חברי המועצה לאשר תמיכה ומענק לחב״ד ההולנדית, חרף העובדה שהעמותה חייבת כספים לקופה הציבורית"
חברת המועצה איטל בציר אלשיך
הדיון בבית המשפט בשבוע שעבר, הסתיים בכך שהשופטים קבעו כי העותרים יהיו רשאים לעיין בספר ההקצאות המצוי באתר העירייה, העירייה תעמיד לרשות העותרים, במשרדיה, את ספר הנכסים של העירייה והם יוכלו לעיין בו ולדרוש מידע נוסף.
כמו כן, מנכ"ל העירייה הצהיר כי חברי ועדת ההקצאות לא קיבלו חומרי עזר, פרט למה שהוצג במהלך הישיבה שעסקה במבנה העירוני שהוקצה לעמותת חב"ד. התושבים מציינים כי הדבר מעלה סימן שאלה סביב אופן קבלת ההחלטות בוועדה – שכן אם חברי הוועדה לא מקבלים חומרי עזר שיוכלו לספק להם תמונה מלאה, איך תושבי העיר יכולים להיות רגועים שהנכסים העירוניים יגיעו לידיים נכונות ולא לידי מקורבים?
דוח מבקר המדינה – ניהול של נכסי מקרקעין בידי רשויות מקומיות
במהלך הדיון בבית המשפט, מנכ"ל רחובות ציין כי הנושא עלה גם כתוצאה מבדיקת מבקר המדינה: "זה אחד הנושאים שאני נאלץ לבדוק בעקבות טיוטת דוח המבקר", הוא הודה.
ואכן, בחודש יולי 2023 פרסם מבקר המדינה דוח על הביקורת בשלטון המקומי שעסק בתכנון ובנייה ותשתיות. המבקר בדק בחודשים יוני-דצמבר 2022 ניהול של נכסי מקרקעין אצל שמונה רשויות מקומיות: רחובות, באר יעקב, בת ים, טירת כרמל, יבנה, ירושלים, כפר קאסם ומודיעין-מכבים-רעות (מודיעין). יש לציין שגם ביתר הרשויות שנבדקו המצב לא מזהיר.
בדומה למה שעולה מההתנהלות במקרה חב"ד בשכונת רחובות ההולנדית – מהדוח עולה כי לעירייה אין תוכנית אסטרטגית למיצוי הפוטנציאל הכלכלי של נכסי הרשות ולייעול השימוש בהם, אך היא החלה בפעולות פרטניות בנושא. כך, לפי המבקר, סכום החיוב של דמי השכירות בעיר מנכסים מניבים – נכסים שהרשות משכירה ומקבלת תמורתם דמי שכירות, עמד בשנת 2019 על כ-1.2 מיליון ש"ח – כשלפי השמאי בעתירה במקרה חב"ד ההולנדית – זה דומה לסכום עבור דמי שימוש בעשר שנים בנכס זה בלבד.
לפי המבקר, שיעור ההכנסות מהשכרת נכסים היה נמוך ביחס להכנסות העצמיות של הרשויות ובכל הרשויות שנבדקו, ב-2019 הגיע לכל היותר לכ-1%, כשברחובות הוא עמד על 0.17%.
חלק מהמלצות המבקר לעיריית רחובות: לבדוק באמצעות סקרים והצלבת נתונים, את מהימנות הרישומים של נכסי המקרקעין בפנקס הזכויות שלה ואת שלמותם אל מול הרשום במרשם המקרקעין ולהבטיח כי כל נכסיה רשומים במרשם המקרקעין ובפנקס הזכויות. כמו כן המליץ לעדכן את סקר הנכסים (הסקר האחרון התבצע לפני 14 שנים) כדי להבטיח שכל המידע בפנקס הזכויות במקרקעין שלם ועדכני.
עוד המליץ, למנות מפקחים על נכסי המקרקעין של העירייה – שיערכו סיורי פיקוח יזומים ושוטפים בנכסי העירייה כדי לאתר פלישות, להבטיח שימוש הולם בנכסים ולאסוף מידע חיוני על מצב הנכסים.
מעיריית רחובות נמסר כי "בנושא הקצאות חשוב לציין כי רחובות נמצאת בתחתית רשימת הרשויות על פי בדיקה שערך עיתון דה מרקר, אחרי ערים כמו תל אביב, פתח תקווה, ראשון לציון, מודיעין ועוד".
תגובה אחת
על פי פרסומים, גם ישראל זעירא גר בבית כנסת בתל אביב. לא מבין איך דברים כאלה עוברים בשקט. אח"כ הוא מארגן ערבי פרובוקציה שהוא קורא להם "קירוב לבבות" אבל מפר צו בית משפט בציבור וגם משנורר מיליונים.