כך תוכלו לחשוף את המידע שהרשויות מנסות להסתיר מהציבור

אם הכל יתנהל על פי החוק והפסיקה, החודש יתפרסמו יומני הפגישות של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. מטרת המאבק המשפטי שניהלו עיתון "הארץ" ועמותת "הצלחה" כדי לחשוף את היומנים לציבור הייתה להבין כמה זמן הקדיש נתניהו לעיסוק במשפטו על חשבון העיסוק בניהול מדינת ישראל. וזו ממש לא הפעם הראשונה שבה מידע שחשוב שייחשף לעין הציבור יוצא רק בזכות עיקשותם של אנשים וארגונים.

בין אם מדובר בפעם הראשונה שאתה מגיש בקשת חופש מידע, ובין אם את עוסקת שנים בתחום, להשיג מידע באמצעות בקשות חופש מידע מרשויות ציבוריות זה עסק מאתגר. החל משלב ניסוח הבקשה, ועד שהרשות לא מספקת את המידע מכל סיבה שהיא. לאן ממשיכים משם?

את הפער הזה זיהו עו"ד רבקי דב"ש, לשעבר ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, ועו"ד אלעד מן, יועמ"ש עמותת "הצלחה", שעוסקים בתחום כבר שנים. הם החליטו לכתוב ספר ולחלוק את הידע והניסיון שצברו כדי להקל על מבקשי המידע, וגם להוות מקור ידע לאלו שעוסקים בתחום. בימים אלה הם מגייסים את תמיכת הציבור להדפסתו.

"אנחנו מקווים שהמדריך יעודד את האזרחים להגיש בקשות חופש מידע, ובכך יעורר עוד את התחום ויהפוך אותו לכלי שגור ויומיומי באופן שיחייב רשויות ציבוריות להיות מחויבות וממושמעות יותר לקיום הוראות החוק ובכך לתרום עוד למנהל תקין", אומרת עו"ד דב"ש.

כשהמדינה מתחבאת – האינטרס הציבורי עלול להיות מופקר

אחת המטרות העיקריות של עו"ד דב"ש ועו"ד מן היתה שהמדריך ינגיש את הידע המשפטי. "הרבה פרקטיקות בנושא של חופש מידע ידועות רק ליודעי חן, או מי שעוסק בנושא הרבה זמן. חשבנו שיהיה נכון לחלוק את הידע הזה, כדי להקל על מבקשי מידע", אומרת עו"ד דב"ש, ומוסיפה שהם עובדים על אתר מתעדכן שיכיל את התוכן, נגיש לכולם, וכמובן עם מקום להערות, בנוסף לעותק קשיח.

קראו עוד בנושא:

• מהקורונה ועד לפיסטוק: משרד רה"מ לא מוכן שתדעו את האמת
• בשורות טובות: מרבית עותרי חופש מידע ניצחו השנה בבתי המשפט
• דו״ח חדש מלמד כי חוק חופש המידע עדיין לא נאכף ברשויות המקומיות

חופש המידע הוא לא עניין של עורכי דין או של המשוגעים לדבר. את ההשפעה שלו על חיי היום יום שלנו לא תמיד רואים בצורה ישירה, אך באמצעות מידע שנחשף לציבור ניתן להשפיע על ההתנהלות השוטפת של מקבלי ההחלטות.

כך לדוגמה מזכירה עו"ד דב"ש כי "העתירה של התנועה לחופש המידע לקבל את כלל הוצאות הממשלה, הובילה אותי כשהייתי בראשות היחידה לקבוע את נוהל פרסום ההוצאות, כך שכל משרד ממשלתי ויחידת סמך נדרשים לפרט הוצאות ולפרסמן באקסל באופן יזום אחת לרבעון".

כשהמדינה מתחבאת ולא מוכנה לחשוף מידע – יש פתח להתנהלות שלא רואה את טובת הציבור. כך למשל, כחלק מהסכמי השלום עם האמירויות נרקמה עסקה סודית להזרמת עשרות מיליוני טונות של נפט בשנה מהמפרץ הפרסי דרך אילת ואשקלון אל אירופה. פרטי ההסכם חסויים לגמרי, אפילו בפני שרת האנרגיה. האם התנהלות שקופה של הממשלה הייתה מאפשרת עסקה שכזו?

לדעת בדיוק מה לבקש

הרעיון למדריך השקיפות התבשל אצל עו"ד דב"ש עוד כשהייתה ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע לפני כשנתיים וחצי. היא זיהתה כבר אז את הפערים בין פרשנות החוק של רשויות ציבוריות שונות למבקשי המידע. היעדר "שפה אחת" בין הגופים, והעובדה שאין ספר מקצועי שמרכז את את כל המידע, גרם לעו"ד דב"ש לרצות לכתוב את הספר, שנערך במשותף עם עו"ד מן.

מאז נחקק חוק חופש המידע בשנת 1998, רשויות רבות עדיין מתקשות לעמוד בכלליו, מסרבות לחשוף מידע או נותנות מידע חלקי. כך למשל, פרסמנו כי משרד ראש הממשלה סירב באופן עקבי לחשוף מידע. ארגוני חברה אזרחית רבים פועלים במישור המשפטי ומגישים עתירות נגד התנהלות כזאת כדי לשנות את המצב. 

"המדריך מקבץ במקום אחד את כל הידע והניסיון שנצבר בבתי המשפט, שעיצבו את החוק במשך השנים", אומרת דב"ש. "זה הספר הראשון שנכתב בנושא מזה 20 שנה. מטבע הדברים המדריך הוא משפטי, אבל ניסינו להנגיש אותו בצורה שהוא יהיה כלי עבודה לכל מי שרוצה להגיש בקשות למידע, וכן לממונים ברשויות ציבוריות, ולעורכי דין המלווים את התחום".

כך לדוגמה, המדריך מסביר על קבלת מידע מרשות ציבורית בפורמט מסוים: "אם יש לכם אינטרס בקבלת המידע בפורמט מסוים, עליכם לנקוב זאת בבקשה באופן ברור. ככלל, על הרשות להעביר את המידע בפורמט שבו התבקש, למעט אם הדבר כרוך בהשקעת משאבים בלתי סבירה. על פי נוהל של היחידה, הדרך המועדפת להעביר מידע היא בפורמט דיגיטלי (word, excel וכד'). עם זאת, אם הפורמט חשוב לכם, כדאי לציין את הפורמט המבוקש בבקשה, כדי למנוע אי-הבנות בהמשך".

מצב חופש המידע בארץ – יש לאן לשאוף

למרות שחלה התקדמות בשנים האחרונות בשקיפות של רשויות בארץ (לדוגמה בהשקפת דיוני ועדת החקירה של אסון מירון), לדעת עו"ד דב"ש יש עוד לאן לשאוף, בעיקר בתחום של היחידה הממשלתית לחופש המידע.

התחום הראשון נוגע לכך שהממונה הנוכחי על היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי, הוא ממלא מקום ולא מדובר במינוי קבוע. "זה משתק את היחידה, לא מחזק אותה, לא מאפשר לה לתכנן לטווח ארוך", אומרת עו"ד דב"ש. המינוי הזמני של ראש היחידה הנוכחי, עו"ד בילבסקי, הוא חלק משלל מינויים זמניים של תפקידים בכירים בשירות הציבורי. 

במצב כזה של מינוי זמני, משרדי הממשלה והגופים הציבוריים הללו מתקשים לפתח תוכניות, לקחת התחייבויות לעתיד ולהקנות תחושת יציבות למערכת. אין מי שעומד וחוצץ בין העובדים לדרג הפוליטי. ממלאי המקום עומדים בקונפליקט של נאמנות כפולה אפשרית: מצד אחד לציבור, לתפקיד ולמוסד שבו הם עובדים ומצד שני, אם הם רוצים לשמור על מקום עבודתם הם נדרשים להוכיח את עצמם בפני מי שממנה אותם באופן ישיר".

סמכויות היחידה הממשלתית לחופש המידע

התחום השני שבו דרוש שיפור לדעת עו"ד דבש נוגע לסמכות של היחידה הממשלתית לחופש המידע. 

דוגמה לכך מביאה עו"ד דב"ש בכל הקשור לרשויות מקומיות: "ליחידה אין סמכות לבחון ולבדוק תלונות על רשויות מקומיות. יש לה סמכויות לבירור תלונות על עיכוב מתן מענה, אבל אין לה שיניים ואין לה אפשרות לבוא ולקבוע לגופו של עניין. אם רשות ענתה בזמן ובאופן מנומק אבל מוטעה לחלוטין שסותר את הוראת החוק, אז הדבר היחידי שנותר זה ללכת לבית המשפט".

לטענת עו"ד דב"ש, מה שמונע מתן סמכויות נוספות ליחידה הוא ויכוח משפטי מקצועי. "יש ויכוח בתוך משרד המשפטים בנוגע לסמכויות של היחידה", היא אומרת. "במובנים מסוימים, ברגע שהיחידה יכולה לקבוע החלטות משפטיות לגופו של עניין, זה מתנגש עם הסמכויות של היועמ"ש לממשלה, שהוא הפרשן המוסמך של החוק".

בעיה נוספת היא עיגון הסמכויות של היחידה בחוק, ולא בהחלטת ממשלה, כפי שנעשה כיום. "עיגון הסמכויות באמצעות החלטת ממשלה מייצר הרבה בעיות", אומרת דב"ש. "אפילו אם אני אזרחית שפותחת את חוק חופש המידע וקוראת אותו אני לא יודעת שקיימת יחידה שאני יכולה להיעזר בה אם צריך".

מדריך השקיפות נמצא בשלב גיוס התמיכה ויהיה זמין לציבור בעוד כחודש, לקראת סוף ספטמבר.