ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
כ-16 מיליון שקלים חייבת מפלגת ימינה בראשות איילת שקד למשלם המיסים. סכום דומה חייבת גם מפלגת מרצ בראשות זהבה גלאון. כך עולה ממכתב ששלח בשבוע שעבר חשב הכנסת חיים אבידור לשתי המפלגות.
החוב העצום הזה לא נוצר רק ממערכת הבחירות האחרונה, אלא התגלגל ממערכת בחירות אחת לאחרת מתוך הנחה שכל עוד המפלגות ישארו בכנסת, המימון השוטף (עשרות מיליוני שקלים בשנה) שיקבלו יאפשר להן להמשיך לגלגל אותו.
אבל רצו הבוחרים והבוחרות ונבחריהם נזרקו מכסאות העור של המליאה. הסכומים האלו מצטרפים כבר לחובות של מפלגת "התנועה הירוקה" בראשות סתיו שפיר ו"העצמאות" של אהוד ברק, שחייבות יחד מעל שבעה מיליון שקלים. גם החוב הזה כבר לא ייפרע.
אפשר לבוא בטענות ושאלות לגלאון ושקד, ובייחוד לקודמיהם נפתלי בנט וניצן הורוביץ ולשאול איך הגיעו למצב הנוכחי. אבל האמת היא שרוב המפלגות נמצאות במצב דומה ואף גרוע יותר. הסיבה לכך היא שראשי המפלגות עומדים בפני שתי אופציות טובות של רווח גדול מול סיכון אפסי.
אם הם מצליחים להכניס רשימתם לכנסת, הללו יזכו בתקציב שמנמן בבחירות ואחרי כן בתקציב שוטף מדי חודש – כ-83 אלף שקלים על כל ח"כ. חצי מהכסף יילך לכיסוי חובות והחצי השני לשימון מנגנון המפלגה (מה שנקרא "ג'ובים"). אבל אם לא יכנסו לכנסת – אין שום סיכון מצידם, כי המפלגה היא זו שחייבת את הכסף ולא הם. אם ירצו להתמודד שוב, תמיד יוכלו לפתוח מפלגה חדשה או להצטרף לאחת אחרת.
אבל זו לא הבעיה העיקרית, וממילא לא היינו רוצים לעודד מצב שבו המפלגות הגדולות מחסלות את הקטנות דרך חיוב ראשיהן באופן אישי. הבעיה העיקרית היא שהחוב של כל מפלגה מגיע מלכתחילה לסכומים מנופחים כאלה. איך מפלגה קטנה כמו מרצ מגיעה לחוב גדול כל כך?
הסיבה היא שכל בחירות חברי הכנסת רצים להגדיל את תקציב מימון המפלגות. כך קורה מצב שהמפלגות מגדילות את ההלוואות שמותר להן לקחת, פורוסות תשלומים ועוצרות את ההחזרים שלהן לכנסת. ראינו את זה וכתבנו על זה כל פעם מחדש. בבחירות לכנסת ה-22, בבחירות לכנסת ה-23, בבחירות לכנסת ה-24 וגם בבחירות לכנסת ה-25.
גם המפלגות מרצ וצל"ש (הידועה בשם "ימינה") לא התביישו והשתתפו בחגיגה על חשבון הציבור. עכשיו שהחגיגה נגמרה מתברר שהיא הייתה, כמו תמיד, על חשבוננו.
נזכיר שהחוב הזה הוא רק החוב הישיר לציבור. למפלגות יש גם חובות לספקים שונים, לעובדים ולרשויות המיסים. כך לדוגמה, החוב של "הליכוד" לרשויות המס (לציבור) עומד על כ-28 מיליון שקלים. ההתנהלות הזאת היא לא טעות – היא מדיניות.
(איך זה משפיע עליך)
המונח "מימון מפלגות" עשוי לגרום לכם לפהק, אבל בסופו של יום מדובר בסכום משמעותי: כ-200 מיליון שקלים שמקבלות כל המפלגות בסך הכל בכל מערכת בחירות, ועוד כ-150 מיליון שקל תקציב שוטף מדי שנה, שמתחלק ביניהן. הכסף הזה יכול להגיע לחינוך, לשיפור מערכת הבריאות ולמלחמה בארגוני הפשיעה. במקום זאת, הוא מגיע לכיס של אנשים כמו עד המדינה, שלמה פילבר. הליכוד שילמה לחברת הסקרים של פילבר מאות אלפי שקלים, לאחר שסיים להעיד במשפטי האלפים.
(מה עושים כדי שיתוקן)
החוק, לצערנו, לא מאפשר לדעת כיצד מבזבזות המפלגות את הכסף, ומבקר המדינה שאמור לפקח עליו מנפיק דוחות לקוניים להחריד. הדרך שאולי תחזיר את הבושה לפוליטיקאים היא להעלות את העניין לסדר היום. לראייה, מפלגת "ישראל ביתנו" התנגדה לביזת הקופה הציבורית בפעמים האחרונות.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
4 תגובות
שמי צביקה אני הבעלים של דפוס דיזנגוף במערכת הבחירות האחרונה עבדנו מול מפלגת מרצ כפי שעשינו במערכות בחירות קודמות לצערנו יום לאחר שהתפרסמו תוצאות הבחירות התאידה המפלגה נטשה את ביתה והשאירה ספקים עם הלשון בחוץ אני ציפיתי ממפלגה סוציאליסטית ליברלית הומנית להתנהג בצורה אחרת ולא לגדוע את פרנסתם של הספקים שלה
נחמד לראות איך מרץ נהייתה שותפה ובת ברית של הגנבים הגדולים בכנסת, אותן מפלגות שמקלפות את כספי המדינה לטובתן, ברגע שזה היה כסף שהגיע גם אליה……
1. פתרון: ח"כ לא יוכל לחזור במפלגה חדשה אם נצבר תחתיו חוב, לפני שישלם את חלקו היחסי (בעיה גדולה איך לחשב. צריך למצא משהו יצירתי אך הוגן)
2. למה לקחת את פילבר בתור דוגמא? כאן צצה האג'נדה האישית שלך??? הוא סוקר מקצועי, שהיה קרוב מהאחרים לתוצאות האמת בסקרים שבוע לפני הבחירות!! אז בסוף גם אתה מתקיף בלי קשר לכלום את מי שסביבת ביבי,
אני לא בחרתי בליכוד מימי ולא ממש אוהב את ביבי. אבל תקוע לי בעין כל פעם הסטיה הזו.
פתרון לא לכסף כנראה אבל לפחות חלק ייזכרו קצת, ולפחות לא נצא לגמרי אפסים אם מישהו מהמוזכרים יחזור עם שם חדש למפלגה חדשה אי קיימת