המפלגות של כחלון ויעלון התנדפו מזמן – ואיתן מיליוני שקלים שהן חייבות לציבור

יותר משלוש שנים עברו מאז שכולנו ותל"ם, המפלגות בראשות משה כחלון ומשה (בוגי) יעלון, התנדפו מהמפה הפוליטית, אך הכספים שהיו אמורות להעביר לידי אוצר המדינה טרם הועברו. כך עלה מדוח מבקר המדינה שבו הציג אנגלמן את תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת ה-24​, שפורסם בשבוע שעבר (6.2).

בדוח בחן אנגלמן את הסיעות שחדלו מלהתקיים וטרם השיבו הלוואות ועודפי מקדמות שקיבלו מאוצר המדינה. כלומר, מפלגות שלא מתמודדות לבחירות בכנסת או שלא עברו את אחוז החסימה ולכן לא מיוצגות בכנסת, ונמצאות בחובות לקופה הציבורית של כולנו (פירוט בהמשך). אולם בין הסיעות שחדלו להתקיים, שתי מפלגות נמצאו במצב ההפוך, ובידיהן נותרו עודפים כספיים שהן מסרבות להעביר לאוצר המדינה.

כתבות קודמות ב"שקוף":

• דוח המבקר: במפלגות מתייחסים לציבור ככספומט

• 12 מיליון שקלים שוכבים בקופת 3 מפלגות שהתפרקו

• מרצ חייבת לנו 16 מיליון שקל

בשנת 2020 סיימה סיעת כולנו את דרכה כאשר כחלון פרש מהחיים הפוליטיים וחבריה הצטרפו לסיעת הליכוד. ועם זאת, עד היום המפלגה מחזיקה ב-1.4 מיליון שקלים. מאוחר יותר, בשנת 2021 הודיע יעלון, שעמד בראשות תל"ם, שהמפלגה לא תתמודד לבחירות לכנסת ה-24. אלא שעד עתה מחזיקה המפלגה בסכום של 2.3 מיליון שקלים. בסך הכל מדובר בסכום של 3.7 מיליון שקלים שהמפלגות חייבות לקופה הציבורית. 

בדוח המבקר נכתב כי המפלגות טוענות שהן לא אמורות להחזיר את הכספים שכן מקורם של הסכומים הוא בתרומות שהמפלגה גייסה, ולא בכספים שקיבלו מלכתחילה מאוצר המדינה (למשל במסגרת כספי מימון מפלגות לצרכי בחירות או לצורך פעילות שוטפת בכנסת). אולם המבקר הבהיר כי על פי החוק, סיעות שחדלו להתקיים מחויבות להשיב את יתרת הסכומים שברשותן לאוצר המדינה, לאחר תשלום חובותיהן, ללא קשר למקור ממנו הגיעו הכספים. 

מטעם תל"ם נמסר כי המפלגה "מעולם לא סירבה להחזר יתרות הכספים שנותרו בחשבונה מכספי מימון מפלגות. המפלגה מנסה זמן רב להגיע עם האוצר להסדרת מנגנון החזרת הכספים, אשר יסדיר את החשיפה של המפלגה בגין תביעות עתידיות ככל שיוגשו נגדה, כפי שקבע מבקר המדינה. תל"ם ממתינה לתשובת החשכ"ל באוצר, ומיד עם קבלתה תושב יתרת הכספים לקופת המדינה. יתרת הכספים שנותרה בתל"ם נובעת מניהול כספי הציבור באופן אחראי ושקול".

מטעם כחלון לא נמסרה תגובה, על אף שהמקרה של סיעת כולנו שהתמזגה עם הליכוד ונעלמה מהחיים הפוליטיים מובהק עוד יותר, בהקשר של ההצדקה להחזר הכספים.

פתח להתנהגות לא תקינה

לא מדובר בפנייה ראשונה של המבקר לאותן סיעות. גם בדוח שהוציא ביולי 2022 ביקש המבקר משתי הסיעות להחזיר את עודפי הכספים שלהן. אז היה מדובר בסכומים גדולים אף יותר: כולנו החזיקה ב-5.8 מיליון שקלים ותל"ם ב-4.6 מיליון שקלים. הסיעות החזירו אמנם חלק מהכספים מאז, אך לא את מלוא הסכום. כך, הוחזרו למשל כספים שמקורם במימון ממלכתי אך לא כספים שמקורם בתרומות.

נוסף לשני הדוחות החמורים, עובדי משרד המבקר פנו כמה פעמים לנציגי המפלגות בנושא. ממידע שמסרה הכנסת למבקר, אף היא הגישה במהלך התקופה השוטפת לנציגי המפלגות דרישה להשיב את הכספים שנותרו בידיהם. המבקר המליץ לכנסת לדווח על כך למשרד האוצר ומשרד המשפטים לצורך נקיטת הפעולות הנדרשות להשבת הכספים, למשל באמצעות תביעות משפטיות.

"עיקר הוויכוח הוא על החובה להחזיר כספי תרומות", מבהיר ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "המבקר טוען שסיעות שחדלו להתקיים צריכות להחזיר את כל הרווחים שצברו, ואילו כולנו ותל"ם טוענות שהן צריכות להחזיר רק כספים שהגיעו ממימון מפלגות, אבל לא כספי תרומות. לפי לשון החוק, בהחלט יש היגיון בלפרש את החוק בהתאם לעמדת מבקר המדינה".

שפירא גם מסביר מדוע, מנקודת מבט דמוקרטית, המפלגות נדרשות להחזיר את התרומות: "בחוזה שבין המפלגה לתורמים ברור שהתרומות מועברות על מנת לסייע למפלגות להתמודד לכנסת או לקיים פעילות מפלגתית שוטפת. ברגע שלא מתקיימת מפלגה, ובוודאי בהנחה שלא מדובר במפלגה שלקחה הפסקה ומתכננת להתמודד שוב בהמשך, אז אין צורך בתרומה ויש פה פתח להתנהגות לא תקינה בהקשר של ניצול הכספים למטרות אחרות, גם אם אין ראיות לכך". 

בדוח הזהיר אנגלמן כי הוא אינו יכול לעקוב אחר התנהלותן של המפלגות ביתרות שברשותן, שכן סיעה שחדלה להתקיים אינה חייבת עוד להגיש למבקר דוחות כספיים. זאת, בניגוד למפלגות שמתמודדות לבחירות או סיעות בכנסת שנמצאות תחת פיקוח שוטף. פנייה לרשם המפלגות העלתה שגם אצלם אין מעקב אחר כספי מפלגות. 

"אין גוף שעוקב באופן אפקטיבי אחרי הכספים הללו", אומר שפירא. "רשם המפלגות ברשות התאגידים במשרד המשפטים יכול לבדוק את ההתנהלות, בהתאם לדוחות שהמפלגות צריכות להגיש לו, אך נראה שבפועל הפיקוח מצומצם ומפלגות רבות לא מגישות דוחות. לעתים, גם דיווחים שצריכים להישלח על ידי מפלגות שכן מכהנות בכנסת או מתמודדות בבחירות למבקר המדינה נשלחים באיחור או שלא נשלחים בכלל. כך למשל קרה עם מפלגת הבית היהודי שעד עכשיו לא קיימה את החובה הבסיסית שלה במסירת הדוחות הכספיים למבקר".

הסיעות המרוששות נעלמו – החובות נשארו

המצב שבו מפלגות חדלות להתקיים כשבידיהן עודפים כספיים הוא חריג בנוף הכנסת. לרוב, המפלגות נותרות עם חובות כבדים. אלה וגם אלה מחויבות להשיב את הכספים לקופת האוצר, כלומר לציבור.

בכל קדנציה המפלגות מקבלות מאיתנו מאות מיליוני שקלים – מימון נקודתי ומנופח למדי עבור הקמפיינים לבחירות, לצד מימון שוטף שמחולק לפי מספר המנדטים. במהלך הבחירות לוקחות המפלגות הלוואות שערורייתיות מקופת המדינה, תוך שהן בונות על המימון השוטף שיקבלו כשייכנסו לכנסת ושבאמצעותו יכסו את חובותיהן.

אך כפי שחזרנו והתרענו בעבר, כשמפלגה לא עוברת את אחוז החסימה, נוצר פעמים רבות חוב אדיר לציבור. לפי דוח המבקר, קיימת יתרת חוב לשבע מפלגות שחדלו להתקיים כסיעות בכנסת. נכון ל- 30 בנובמבר 2022, חובות אלה מסתכמים ב-44.6 מיליון שקלים. 

בדוח המבקר אוזכרו החובות הבאים: בל"ד חייבת 338 אלף שקלים; דרך ארץ בראשות יועז הנדל וצבי האוזר חייבת 3 מיליון שקלים; הבית היהודי חייבת 3.2 מיליון שקלים; התנועה הירוקה בראשות סתיו שפיר חייבת 3.2 מיליון שקלים; עצמאות בראשות אהוד ברק חייבת 4 מיליון שקלים; צל"ש (הימין החדש בראשות איילת שקד) חייבת 15.1 מיליון שקלים; ומרצ חייבת 15.8 מיליון שקלים.

הכנסת פנתה ליועצת המשפטית לממשלה בבקשה שפרקליטות המדינה תייצג את הכנסת בתביעות נגד המפלגות בל"ד, דרך ארץ, הבית היהודי, מרצ וצל"ש. וזו החלה בהליכי גבייה ב-2023 מול מפלגות שונות, בדוח הנוכחי עדכן המבקר כי שתי מפלגות – דרך ארץ ומרצ – חתמו עם הכנסת על הסכמים להחזר עתידי של יתרות החוב לכנסת. עם המפלגות בל"ד וצל"ש התקיימו מגעים לשם גיבוש הסדרים שיובילו לחתימתן על הסכמי השבה. ממועד גיבוש ההסכמים ועד מועד פרסום הדוח, שתי מפלגות החזירו לכנסת כספים במסגרת הסכמי ההשבה: התנועה הירוקה השיבה 700 אלף שקלים, ומרצ השיבה 386 אלף שקלים. 

משרד האוצר והכנסת הגישו נגד מפלגת הבית היהודי (שטרם מסרה למבקר את דוחותיה הכספיים משנת 2019), תביעה להשבת חובותיה לאוצר המדינה. 

דרושות סנקציות

כיוון שמפלגה נחשבת ישות משפטית נפרדת והחובות אינם רשומים תחת אנשים ספציפיים, חסרים כיום לכנסת כלים וסנקציות שיאפשרו לה להחזיר את הכסף לכיס הציבורי. 

בדוח המבקר הציע אנגלמן למחוקק פתרונות אפשריים, כגון דרישת ערבות בנקאית כנגד ההלוואות מאוצר המדינה ותיקון לקונה בחוק שתאפשר למפלגות לגייס תרומות לשם כיסוי חובותיהן על מנת להבטיח את החזרת החובות. 

"אם לדוגמה אהוד ברק יחליט שהוא רוצה לתרום את הכסף למפלגה כדי להוציא אותה מהחובות, כסף זה ייקח לו שנים רבות כי תקרת התרומות שיכולה מפלגה שאינה מיוצגת בכנסת לקבל מאדם ובני משפחתו עומדת על 5,500 לשנה (או 13,000 בשנת בחירות)", מסביר שפירא. 

"ובכל מקרה, ליו"רים של מפלגות אין תמריץ חוקי לכסות על חובותיהן לפי החוק הקיים", הוא מסביר. "הסנקציה שיכול להפעיל מבקר המדינה היא מניעת מימון. אולם אין לו שיניים מול סיעה שכלל לא מתמודדת בבחירות ולכן אינה זכאית למימון. מפלגת העצמאות, כמו מפלגות אחרות, אמנם חתמה עם הכנסת על הסכם להחזרה עתידית של החובות, אך לפי הדוח עדיין לא עמדה בו".