המסרון של ישועה לבנט ממחיש: כספי המפלגות חייבים לצאת מהאפלה

הדיונים המתארכים של משפט המו"לים סיפקו לנו השבוע המחשה לנושא שאנחנו עוסקים בו כבר זמן רב: מה עושות המפלגות עם הכסף שהן מקבלות מהציבור. התכתובות של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה הראו כיצד הוא לטש את עיניו לתקציב הפרסום של מפלגתו דאז של נפתלי בנט, הבית היהודי, וכיצד לכאורה הבטיח "תמורה מעל ומעבר" עבור הבחירה לפרסם בוואלה. את כל זה אנחנו מגלים בדיעבד, שנים אחרי. מה היה קורה אילו היינו יכולים לגלות בזמן אמת איפה משקיעות המפלגות את כספי הפרסום שלהן?

מעקב "שקוף" אחר כספי המפלגות

• "כולנו" ו"ישראל ביתנו" הן המפלגות היחידות שהגישו את הדוחות הכספיים לכנסת ה-23
• איפה הכסף: המפלגות רוצות להעלים שוב את הדוחות הכספיים
• התירוץ החדש לדחיית הגשת דוחות המפלגות: הגזברים בחופש

העדות הזאת מצטרפת לעוד שני מקרים מהתקופה האחרונה, שממחישים את גודל השערורייה בהחרגת כספי המפלגות מחוק חופש המידע: הרשעתה של חנין זועבי ומחיקת חובותיהם לציבור של סתיו שפיר ואהוד ברק, שמגיעים יחד לגובה 8 מיליון שקלים.

אילן ישועה הודה על הדוכן: הסתנוורתי מכספי הקמפיין

כפי שלמדנו בשנים האחרונות, רוב כספי המפלגות לא משמש לפעילות השוטפת שלהן, להקמת מוסדות מפלגתיים או כנסים לחברים – אלא לקמפיינים של השחרה הדדית. המרוויחים העיקריים הם הפרסומאים והפלטפורמות, שזוכים לגשם של כסף מכיוון המפלגות בתקופת הבחירות. ככל שהדמוקרטיה הישראלית מסוחררת יותר, כך עולות ההכנסות.

מהתכתובות של מנכ"ל אתר וואלה לשעבר אילן ישועה, שמוצגות בימים אלה בבית המשפט במסגרת הדיונים בתיק 4000, עולה המחשה ברורה לכך. כך כתב ישועה לנפתלי בנט ימים ספורים לפני הבחירות לכנסת במרץ 2015:

"היי אשמח אם תנחה את קלוגהפט (משה קלוגהפט, יועץ התקשורת של בנט באותה תקופה) לשים הקמפיין הקרוב במובייל ב'וואלה'". ולמה שיגר ישועה את הבקשה הזאת? הוא מסביר: "קמפיין קודם הוא שם רק ב-ynet". במסרון לבנט עצמו הוא ממחיש מדוע כדאי לו לשלשל כספים לכיסי וואלה: "לך אישית תמורה מעל ומעבר. משום מה הוא (קלוגהפט) מחרים את 'וואלה' שעה שאנחנו האתר המוביל, ודומני שמשתדלים לפחות להיות הוגנים. שלך בהערכה תמיד, אילן ישועה".

אנחנו לא יודעים בוודאות האם ה"תמורה" שהוא מבטיח נוגעת למה שהוא מתכוון למכור, כלומר חבילת פרסום באתר – או מפליגה להטיית הסיקור העיתונאי עצמו כפי שקרה במקרים רבים אחרים. עדויות נוספות שהוצגו במשפט הצביעו על כך שמנכ"ל האתר היה מוקסם מהכסף שהיה יכול להיות מוזרם לאתר שלו. "לא אכחיש ששיקולי תקציבי הבחירות היו לנגד עיניי", אמר בעדותו.

• האזינו לפודקאסט משפט המו"לים

דמיינו שהיינו יכולים לבדוק אם לאחר העברת סכום כסף גדול ממפלגה מסוימת לאתר חדשות שונתה זווית הסיקור או נעלמו פרשנים ביקורתיים כלפיה. שקיפות בתקציבי המפלגות הייתה מובילה לכל הפחות לכך שמי שהיה מחליט על תקציבי הפרסום של המפלגה היה יודע שבודקים אותו. 

אבל זה לא אפשרי. המפלגות עדיין נהנות מניהול תקציבן בחושך ואנשי עסקים חופשיים למכור את סדר היום הציבורי לכל המרבה בתקציב. כ-68 מיליון שקלים קיבלו מאיתנו המפלגות מאז הבחירות האחרונות, כדי לממש את פועלן. 180 מיליון שקלים נוספים קיבלו לטובת קמפיין הבחירות עצמו. בסכום הכסף הזה הייתם יכולים לטעת יותר מ-420 אלף עצי זית או לרכוש קרוב ל-800 אלף חיסונים של פייזר. אבל מה באמת עשו הפוליטיקאים עם הכסף שלנו? אנחנו לא יכולים לדעת. 

שני מועמדים כושלים – מחיקת חובות של 8 מיליון שקלים

סתיו שפיר התמודדה לכנסת כיו"ר המפלגה הירוקה במסגרת המחנה הדמוקרטי. בכנסת ה-22 היא נכנסה לכנסת וזכתה לכספי מימון מפלגות מתוקף החוק. בבחירות לכנסת ה-23, לאחר התפרקות המחנה הדמוקרטי, היא לא התמודדה, והמפלגה נותרה עם חובות.

אהוד ברק הריץ את מפלגת העצמאות גם הוא בבחירות לכנסת ה-22 והכניס את מועמדו יאיר גולן. לקראת הבחירות לכנסת ה-23 עבר גולן למפלגת מרצ והשאיר את החובות במפלגת העצמאות. 

כל אחד מהם השאיר אחריו חוב של כארבעה מיליון שקלים: החוב של של התנועה הירוקה עומד על 3.3 מיליון שקלים ושל העצמאות על 4 מיליון. מקומם, אבל החוק לא מטיל שום אחריות אישית על נבחרי הציבור שמתנהלים בכספנו כבשלהם. ואם לא נבחרו לכנסת – הציבור משלם.

איך בזבזו אהוד ברק וסתיו שפיר את הכסף שהפך לחוב? אנחנו לא יכולים לדעת. כל מידע אודותיו אינו כפוף לחוק חופש המידע והיחידי שמבקר אותו באופן חסר למדי הוא מבקר המדינה, שעדיין לא פרסם את דוחות הביקורת על המפלגות.

חנין זועבי (בל"ד) הורשעה בעבירות מרמה

קצת מתחת לרדאר, השבוע הורשעה חברת הכנסת לשעבר חנין זועבי בעבירות של מרמה. זועבי הייתה שותפה עם עוד 12 אנשים במפלגת לזיוף מסמכים שהוגשו למבקר המדינה. היא שינתה דיווח על תרומות שהתקבלו בניגוד לחוק שייראה כאילו הן תקינות. זועבי תשלם קנס של 75 אלף שקלים והושת עליה עונש מאסר על תנאי. 

אז נכון, ספק אם שקיפות בכספי המפלגה הייתה מונעת מעשה של רמיה. אך שקיפות בכספי מימון המפלגות הייתה מאלצת את זועבי וחבריה למפלגה לשקר באופן שוטף ולא רק במועד הגשת דוח למבקר המדינה.

או במשפט שיוחס לאברהם לינקולן: "אפשר לשקר לחלק מהאנשים כל הזמן, אפשר לשקר לכל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר לשקר לכולם כל הזמן".