דקות לפני פיזור הכנסת: הח"כים שוב הגדילו את הלוואות הבחירות למפלגות

בסבבי הבחירות האחרונים זה כבר הפך למסורת: הכנסת מגיעה לימיה האחרונים, בחירות שוב בפתח והח"כים מנצלים את רגעי העבודה הפרלמנטרית האחרונים שלהם לחקיקה בנושא שחשוב להם במיוחד – מימון הקמפיינים של המפלגות. בדיוק לפני שנה, לקראת פיזור הכנסת ה-22, השקיעו הח"כים מאמצים להגדלת מימון המפלגות בעשרות מיליוני שקלים. עם פיזור הכנסת ה-23 בשבוע שעבר זה קרה שוב: פחות מחצי שעה לפני פקיעת כהונת הכנסת בחצות, העבירה הכנסת חוק להגדלת ההלוואות למפלגות ברוב של 70 חברות וחברי כנסת מכלל הסיעות ואפס מתנגדים.

"חוק הבחירות לכנסת ה-24", כולל הוראות למגוון היבטים של בחירות בצל מגפת הקורונה (כגון: הצבעת מבודדים, הסדרת ההצבעה בבתי אבות), וכן סעיף שעוסק בהלוואות הבחירות למפלגות. החלק הזה בחוק קובע כי המפלגות יוכלו לקבל מימון לבחירות לכנסת ה-24 מבלי שיגרע ממנו החוב שצברו המפלגות בבחירות הקודמות. בנוסף מאפשר החוק להגדיל את סכום ההלוואה שיקחו המפלגות למימון הקמפיינים שלהן.

עוד בנושא:

• כך הגדילו הח"כים את מימון המפלגות בעשרות מיליוני שקלים
• חברי הכנסת צבי האוזר ויועז הנדל סידרו לסיעתם תוספת של 6 מיליון ש"ח
• המפלגות חייבות לנו 180 מיליון שקלים

על פי חוק מימון מפלגות, יכולות המפלגות שכבר מכהנות בכנסת לקחת הלוואות מאוצר המדינה, על מנת לממן את הוצאות הבחירות. גודל ההלוואה נקבע לפי מספר חברי הסיעה שנבחרו לכנסת לאחר הבחירות, והמפלגות נדרשות להחזיר בכל חודש סכום קבוע מתקציב ההוצאות השוטפות שמקבלת כל סיעה במהלך הכהונה. עד כה החזר ההלוואה נפרס לאורך שלוש שנים. לפי החוק החדש, יוכלו המפלגות לפרוס את החזר ההלוואה למשך זמן ארוך יותר – ארבע שנים וארבעה חודשים – מה שיאפשר להן לקחת הלוואה גדולה יותר. את המימון לפעילות המפלגות, ממנו נגרעים החזרי ההלוואה, מקבלות הסיעות מהמדינה רק בזמן שהכנסת מכהנת. מתי בפעם האחרונה כיהנה הכנסת למשך שלוש שנים, או ארבע שנים וארבעה חודשים?

מתי בפעם האחרונה ראית כנסת שמכהנת ארבע שנים?

לקראת הבחירות מקבלות המפלגות מקדמות למימון הוצאות הבחירות. הפתרון הקבוע בחוק במקרה של פיזור מוקדם של הכנסת הוא לנכות את סכום החוב ממקדמות אלה. אם החוב נמוך מסכום המקדמה, הוא יוחזר והמפלגה תיאלץ להסתדר עם תקציב נמוך יותר למימון הקמפיין. אבל זה לא תמיד המצב.

"הכל בסדר אם הכנסת מכהנת שלוש שנים, אבל כנסות לא תמיד מכהנות שלוש שנים ולפעמים אפילו לא שנה וחצי שנה. ואז מפלגה שלקחה עשרות מיליוני שקלים פתאום מסיימת את הכהונה ועדיין חייבת את הכסף," מסביר ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. 

"הליכוד למשל חייבת בערך 70 מיליון שקלים למדינה ואמורה לקבל משהו כמו 34 מיליון שקלים במקדמה. לא יהיו לה מקדמות אם הכלל הזה יחול, וזאת בעיה. כי זה לא רע שיהיה למפלגות כסף לבחירות – במובן שהציבור רוצה שתהיה תחרות דמוקרטית חופשית בין המפלגות", מוסיף שפירא.

הבעיה היא לא רק של מפלגת הליכוד, אלא של סיעות רבות נוספות. לפני שנה עמדו חובות המפלגות על כ-180 מיליון ש"ח, ומאז, בעקבות מערכת הבחירות לכנסת ה-23, החובות הצטברו. השינוי שהעבירה הכנסת בשבוע שעבר ברגעיה האחרונים מאפשר למפלגות להתחמק מהחזרת החובות באמצעות מקדמת המימון לקמפיין הבחירות, ומתיר החזר של ההלוואה המוגדלת מכספי המימון השוטף שיקבלו הסיעות בכנסת ה-24. ואם גם זו תתפרק תוך זמן קצר אז גם הכנסת ה-25, וכן הלאה.

הגדלת ההלוואות ופריסתן הן רק חלק מהשינויים שהובילו חברות וחברי הכנסת לטובת המפלגות שלהם עצמם בשנים האחרונות. כך, לדוגמה, בשנת 2017 העלו הח"כים את המימון השוטף שמקבלות הסיעות בכל חודש ב-20 אחוז. לפני הבחירות לכנסת ה-23 העלו בדיון מהיר במיוחד את מימון הבחירות ב-63 מיליון שקלים.

"הבעיה היא בניגוד העניינים המובנה של המפלגות שמקבלות שוב ושוב החלטות לטובתן, ובהתנהלות הכלכלית הלא אחראית שלהן שגורמות להן שוב ושוב להיכנס לגרעונות, למרות שהן מקבלות מימון נדיב מהמדינה," מסביר שפירא. "כולם ידעו שיש סיכוי שהכנסות לא יכהנו לתקופה ארוכה, אפשר היה לצפות מהמפלגות שיתנהלו בחסכנות כלכלית, אבל זה לא ככה. הן מוציאות את הכסף כי הן יודעות שאחר כך הן יכולות לשנות את החוק".

תקופת הבחירות הקרובה צפויה להיות שונה מהרגיל: עם ההסתגרות בבתים ושמירת המרחק החברתי, לא נראה שיהיו כנסי בחירות, אירועים ופעילות שטח כמו בתקופת בחירות רגילה. המפלגות יצטרכו לנהל חלק ניכר מהקמפיינים ברשת. דווקא בזמן משבר כלכלי, ואחרי שנתיים של בחירות חוזרות ונשנות, יכלו הח"כים לשמור קצת יותר טוב על כספי הציבור.