"רד מזה": השופטת יצאה מהחדר – והח"כים "הגניבו" עוד כ-7 מיליון שקלים למפלגות

לחברי הכנסת דוד ביטן (ליכוד) ואיתן גינזבורג (כחול לבן) לא הספיקו 24 מיליון השקלים תוספת שאישרה להם הוועדה הציבורית השבוע להגדלת תקציב מימון המפלגות. בהובלתם, בחסות סדר הזמנים הקצר לאישור המהלך, הוסיפה ועדת הכנסת סכום של 640 אלף שקלים לכל מפלגה, בצעד שיסייע בעיקר למפלגות הקטנות – בסך הכול כ-7 מיליון שקלים נוספים. 

• דוח המבקר: במפלגות מתייחסים לציבור ככספומט
• דוח המבקר: פרופילים מזויפים פעלו בשירות המפלגות כדי להשפיע על הבחירות
• הכסף שקיבלו מאיתנו המפלגות מאז הבחירות: כמו מאות מכוניות חדשות

ביום שלישי, לאחר התנגדות של סיעות ישראל ביתנו, העבודה ומרצ, נבלם חלקית המהלך שבו הח"כים ביקשו לאשר לעצמם במחטף תוספת של 40 מיליון שקלים למימון המפלגות – יותר מ-20% תוספת למימון הקיים. בכנסת החליטו ללכת בדרך המלך ולהשאיר את ההחלטה בידי הוועדה הציבורית. הוועדה, תוך פחות מיממה, אישרה לבסוף העלאה של כ-24 מיליון שקלים. 

נזכיר – כספי המפלגות הם כספים לא שקופים, ועל פי דוח מבקר המדינה הם משמשים גם לקמפיינים רעילים וספק חוקיים ברשת, שהופכים כל מערכת בחירות בשנים האחרונות ליצרית ומכוערת יותר ויותר.

עוקפים את החוק כי אפשר

אף שניסו לזרז השבוע את המהלך, נתקלו יוזמיו בהתנגדות של ישראל ביתנו, שאליה הצטרפו בהמשך מרצ ומפלגת העבודה. התוצאה – כפי שנכתב בחוק, ההחלטה עברה לוועדה הציבורית והחקיקה נעצרה באופן זמני. 

על פי החוק, יש להביא הצעה להגדלת מימון המפלגות בפני ועדה ציבורית, שבראשה עומדת כעת השופטת בדימוס אילה פְּרוֹקַצְ'יָה. הוועדה שפועלת באופן עצמאי אמורה להחליט על גובה הסכום שיקבלו המפלגות. אבל פרוקצ'יה הודיעה שהיא לא מתכוונת להשתתף בהצגה הזו והח"כים החליטו לא לקדם חקיקה על הראש שלה (לפחות באותו הרגע). "הכנסת לא מכבדת חוק שהיא עצמה חוקקה", אמרה בדיון ביום שלישי. "ברגע שהיא עוקפת אותו היא עוקפת את עצמה. התהליך הזה לא זכה לאמון ציבורי והביקורת הציבורית שתהיה היא מוצדקת". 

לבסוף, התכנסה הוועדה הציבורית ליחידת המימון, שמעה את נציגי המפלגות והחליטה כי יש לאשר העלאה נקודתית של יחידת המימון, לפיה מחושב הסכום מ-1.422 מיליון שקלים ל-1.6 מיליון. זה אמנם הליך תקין, אבל ספק אם התקבל תוך דיון רציני כשלוקחים בחשבון כמה זמן קיבלה הוועדה לדיון. כשנשאלה על ידי ח"כ אלכס קושניר איך קבעה שזה הסכום הנדרש אמרה השופטת כי הוועדה התייחסה "להערכות כלליות".

פרוקצ'יה גם מתחה ביקורת על התנהלות המפלגות במערכות הבחירות האחרונות. "צריך לפתח תודעה שונה ממה שקיימת היום, מערכות בחירות מכספי ציבור צריכות להיות צנועות", אמרה. "אפשר להגיע לציבור הבוחרים גם באמצעים יותר צנועים". השופטת התייחסה גם למצב שבו המפלגות גוררות את הגרעונות שלהן ממערכת אחת לשנייה: "זה מצב לא תקין ולא נכון".

אבל כאמור, לח"כים זה לא הספיק. הם חיפשו דרך לגשר על הפער. מה עשו? לאחר הברכות החגיגיות וחלוקת הסוכריות של ח"כ דוד ביטן, יצאו חברי הוועדה הציבורית מהחדר, וחברי הכנסת הוסיפו לעצמם עוד תיקון קטן שאומר כי כל מפלגה תקבל עוד כ-640 אלף שקלים למפלגה. התיקון עבר בשקט מופתי כמעט. גם כששאל ח"כ אלכס קושניר (ישראל ביתנו) על הסעיף הזה אמר לו ח"כ דוד ביטן: "רד, רד מזה". בשורה התחתונה – המפלגות יצאו עם רוב תאוותן בידן – על חשבוננו.

מושיטים יד פעם אחר פעם יד לקופה הציבורית

אף שתוספת המימון היא זו שתופסת את האוזן, צריך לזכור שגם הפעם הח"כים אישרו לעצמם הקפאה של חובות המפלגות לציבור עד לאחר הבחירות, ובנוסף לכך גם פריסה מחדש של התשלומים. רק כדי להקל על עצמם עוד קצת הם דחו גם את מועד הגשת הדוחות למבקר המדינה. גם השופטת התייחסה למצב שבו המפלגות גוררות את הגרעונות שלהן ממערכת אחת לשנייה: "זה מצב לא תקין ולא נכון".

מה בעצם עושים הח"כים? משנים בכל סבב בחירות את החוק, ככה שיגדילו את הסכום שהם מקבלים מהכסף שלנו לקמפיין. הן עשו זאת בכל סבב בשנים האחרונות.

החובות של המפלגות גדולים בגלל התנהלות שערורייתית שלהן, ולא בגלל הבחירות. הן מקבלות כסף גם למימון הבחירות וגם למימון השוטף, אבל בפועל הן מוציאות את כל הכסף בקמפיין, בהנחה שהמימון השוטף יחזיר את החוב. ובסופו של יום כל סבב בחירות כזה עולה לציבור כ-200 מיליון שקלים, כסף לא שקוף שיוצא על בחלקו על ג'ובים, הסתה ברשת וחוקרים פרטיים.