ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
12 מיליון שקלים ששייכים לנו שוכבים מתחת לבלטות ברצפת משרדן של שלוש מפלגות שהתפרקו – ועדיין לא החזירו את הסכום המלא לציבור. מדובר בכולנו בראשות יפעת שאשא ביטון (כ-5.8 מיליון שקלים); תל"ם בראשות משה (בוגי) יעלון (4.6 מיליון שקלים) והתנועה שלא השתתפה בסבבים האחרונים בראשות ציפי לבני (כ-1.3 מיליון שקלים).
מי שדווקא כן החזירה את הכסף לציבור היא ח"כ אורלי לוי אבקסיס (כיום מהליכוד) – מפלגת "גשר" החזירה בחודש מאי השנה 1.3 מיליון שקלים. שלוש המפלגות האחרות טענו בתגובה לפניית "שקוף" כי בכוונתן להשיב את הסכום לציבור.
בכל מערכת בחירות מקבלות המפלגות מיליוני שקלים מהכיס שלנו כדי לממן את תעמולת הבחירות. כפי שכתבנו בעבר, מדובר בסכומי עתק שאינם מנוהלים בשקיפות ולכן לציבור אין כל דרך לדעת איך משתמשות בו המפלגות. מבקר המדינה חיטט בדוחות הכספיים וגילה שהמפלגות הנ"ל סיימו את הקמפיין עם יתרת זכות, כלומר לא בזבזו את כל הכסף שהענקנו להם, ועל כך הן ראויות לשבח. אך היתרה הזו שוכבת בחשבון שלהן – במקום לעבור אלינו.
הסכנה הטמונה בכך היא לא רק אובדן של כסף ציבורי – אלא שהמפלגות "בונות" על יתרת הזכות הזו לשימוש פוליטי אחר – דבר שמנוגד בפירוש לחוק. אחת משלוש המפלגות שהתפרקו (המבקר לא ציין איזו), טענה בתגובה לטענות שעלו בדוח כי היא מתכננת להשתמש בכסף למטרות פוליטיות בעתיד. "הדרישה להשבת יתרת העודפים שנצברו תוביל למעשה להפסקת פעילותה, שכן בכוונתה להתמודד בעתיד בבחירות לכנסת, לרשויות המקומיות ולהסתדרות".
המבקר שלל את הטענות הללו, וציין כי רק סיעות קיימות בכנסת יכולות לממן רשימות מקומיות והכסף לא אמור לשמש למימון סיעות בהסתדרות מאחר ואלו מקבלות תקצוב אחר.
שימוש ביתרת הזכות כקלף פוליטי מסוכן עלה בעבר. כפי שפורסם ב"שקוף" לפני שלוש שנים, כך אירע כשאברהם פורז הפך את הקופה הציבורית לפרטית, באירוע שאף הגיע לשערי בג"ץ. פורז היה יו"ר מפלגת חץ, התמודד בבחירות לכנסת ה-17 בשנת 2006, לא עבר את אחוז החסימה ונשאר עם 6.7 מיליון שקלים בקופת המפלגה.
למה פורז לא רצה להחזיר את הכסף? הוא טען שהוא לא ראה את המייל ששלחה הכנסת בנושא (היא שלחה). כמה נוח. באותם ימים הוא שימש כלוביסט המקדם עניינים של בעלי אינטרסים מול חברי הכנסת. תוך כדי שהוא עושה זאת, הוא "השאיל" את מפלגת חץ והקופה שלה למפלגת התנועה בראשות ציפי לבני, שבמקום להקים מנגנון מפלגתי נהנתה מקיצור תהליכים וקיבלה שלד מפלגתי מצוין בתוספת יתרת זכות. ששייכת לנו. אחרי שנכנסה לכנסת החזירה לו את החוב.
אך זה לא הכול: פורז התמודד בבחירות למועצת העיר תל אביב בשנת 2018 באמצעות יתרת הזכות ששייכת לנו. בבחירות לכנסת ה-21 הוא גם ניהל באמצעות הכסף שלנו קמפיין שלילי נגד אביגדור ליברמן וישראל ביתנו וקמפיין תמיכה במפלגת מרצ.
לאחר שסירב להשיב את הכסף, שופטי בג"ץ תקפו את התנהלותו וטענו בזמנו כי "אין הצדקה לכך שרשימה שקיבלה מימון מפלגות, אך זכתה בפחות מאחוז מכלל הקולות הכשרים, תוכל לעשות שימוש בכספים אלה ככל העולה על דעתה". ואכן, כך קובע החוק: "סיעה שחדלה להתקיים לאחר שקיבלה מימון לפי חוק זה, יחזירו מי שהיו נציגיה את יתרת הסכומים שברשותם, לאחר ששילמו את חובותיה, לאוצר המדינה".
מה עשו בכנסת ובמשרד האוצר כדי לגבות את יתרת הכסף? ניחשת נכון. לפחות עד להתערבות מבקר המדינה – כלום. בכנסת טענו בתגובה למבקר כי הם לא עוסקים בכך אלא פונים לפרקליטות. "במקרים עתידיים הכנסת מסכימה לפעול ליידוע הסיעות לאחר שחדלו להתקיים על חובתן להשיב יתרות לאוצר המדינה", השיבו שם למבקר. מהדוח לא ברור מי הם בעלי התפקידים בכנסת שיעשו זאת. ככל הידוע לנו האחריות נעה בין חשב הכנסת לבין היועצת המשפטית.
הנושא נופל כעת באחריות משרד האוצר והחשב הכללי יהלי רוטנברג, שאחראי לנהל את הכסף ששייך לנו. המבקר כותב בדוח כי "בעקבות הביקורת משרד האוצר הודיע כי התקיימו שיחות בנושא בהשתתפותם של הגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים, באגף החשב הכללי במשרד האוצר וברשם המפלגות, וסוכם כי יגובש מתווה פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים לטיפול בנושא". לא צוינו לוחות זמנים.
שלוש המפלגות לשעבר שחייבות כסף לקופה – תל"ם, כולנו והתנועה, השיבו ל"שקוף" כי בכוונתן לפעול כחוק, ולהחזיר את הכסף. ממפלגת תל"ם אותה הקים יעלון נמסר: "בקופת המפלגה אכן קיימת יתרת זכות, יתרה הנובעת מהתנהלות אחראית ומבוקרת במשך שנות פעילותה כסיעה בכנסת. בהתאם לסיכום והנחיית מבקר המדינה, תל"ם תקיים מול הכנסת הליך סדור של התחשבנות והסדר להחזרת היתרות".
מכולנו נמסר כי "מפלגת כולנו מתנהלת באופן אחראי וחסכוני ונותרה עם עודפים. עם קבלת הדוח הסופי של המבקר המפלגה תפעל בהתאם להוראות כל דין, כפי שנהגה מיום הקמתה. יצוין כי כל דוחות המבקר לגבי מפלגת כולנו היו חיוביים".
וממפלגת התנועה בראשות ציפי לבני נמסר בתגובה דרך ח"כ לשעבר יואל חסון (שבבעלותו כיום חברת לובינג ורגולציה): "התנועה קיבלה דוח חיובי על ניהול הכספים שבידה ובאשר להערת המבקר על יתרת כספים בסכום נמוך בהרבה מהמצוין, הדיון מול המבקר בסוגיה טרם הסתיים ובכל מקרה כמו תמיד התנועה תפעל על פי החוק". הזכרנו לחסון כי החוק קובע שצריך להחזיר את הכסף.
הסיפור הזה הוא רק אחד מעשרות מקרים וסיפורים שאנו נחשפים אליהם מדי שנה על הדרך שבה המפלגות מתנהלות עם הכסף שלנו. כנראה שאם המבקר לא היה מעמיק בסוגיה הזו הכסף היה נשאר בקופת המפלגות עד לשעת הכושר – מעין קופה קטנה שדרכה אפשר להנזיל כסף לכוח פוליטי. אבל אלו לא העבירות היחידות.
ככלל, הח"כים מתייחסים לציבור ככספומט, כשרק לאחרונה העלו לעצמם את סכומי מימון המפלגות – בגלל החובות, וכדי לשטוף אותנו בעוד קמפיינים ארסיים. בכל סבב בחירות שכזה אנו משלמים למפלגות כ-200 מיליון שקלים שיוצאים על העסקת מקורבים, חוקרים פרטיים, יועצי צללים וכמובן הכפשות הדדיות.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
3 תגובות
מה לא ברור, הפשע משתלם
מה לא ברור???
מין הסתם הכסף נמצא בחשבונות הבנקים של העסקנים והפוליטיקאים .