דוח המבקר: במפלגות מתייחסים לציבור ככספומט

המפלגות הפכו אותנו לכספומט, ומאותו הרגע גדלו הוצאותיהן להפליא – כך ניתן לסכם את הפרק המוקדש להלוואות בדוח המבקר המתפרסם היום (ראשון). אנחנו מעניקים לכל אחת מהמפלגות מיליוני שקלים לטובת קמפיינים במערכות הבחירות. אבל זה לא מספיק להן אז הן גם לוות מאיתנו עוד כסף כדי לממן את התעמולה וכעת מתברר שסכום ההלוואות זינק ב-470% מ-2014 עד היום.

• התירוץ החדש לדחיית הגשת דוחות המפלגות: הגזברים בחופש
• דוח המבקר: פרופילים מזויפים פעלו בשירות המפלגות כדי להשפיע על הבחירות
• הכסף שקיבלו מאיתנו המפלגות מאז הבחירות: כמו מאות מכוניות חדשות

עד שנת 2014 נדרשו במפלגות לפנות לבנקים כדי לקבל הלוואות למימון הוצאות הבחירות שלהן. הבנקים, שידועים כלא פראיירים, סגרו בשלב מסוים את הברז למפלגות לאחר שאלו התקשו להחזיר את החובות. בכנסת פנו למצוא להם פראיירים שלא ישאלו שאלות – הציבור. הם שינו את החוק כך שבמקום שיאלצו לבקש הלוואה מהבנקים הם רשאים לקחת הלוואה מהציבור עצמו. 

בנוסף, באורח פלא הם אלו שמפקחים על גובה ההלוואה ופריסת תשלומיה. דומה הדבר שתכנסו לבנק ותעדכנו את הכספר שאתם לוקחים ממנו עכשיו הלוואה. יכול להיות שתחזירו, יכול להיות שלא. אולי תבואו עוד חודשיים לקחת עוד ואולי תחליטו לפרוס את התשלומים מחדש אם תרצו. ישאל אתכם הכספר: מה תעשו עם הכסף? ואתם תאמרו לו "זה לא עניינך". בטחונות אולי? – הוא ינסה. הצחקת.

המבקר מצביע על כך כי ההתנהלות הזו שבה הח"כים לוקחים את הכסף מהציבור ולא מהבנקים הביאה לעלייה דרמטית בגובה החוב של המפלגות. עלייה מ-35 מיליון שקלים באותה שנה בה תוקן החוק (2014) לסכום דמיוני של כ-200 מיליון שקלים – כאמור עלייה של כ- 470% לעומת החוב לבנקים לפני התיקון לחוק. 

גם ריבוי מערכות הבחירות הוא לא תירוץ, שכן יש תקציבים נפרדים לבחירות ולמימון השוטף – הפרדה שהפוליטיקאים מצפצפים עליה. גם המבקר הצביע על כך שהמפלגות מתייחסות לציבור כמו שיק פתוח וחוגגות בלי כיסוי: "נראה כי הסיעות רואות בהלוואות מקור הכנסה נוסף", כתב המבקר, "ומשעבדות את תקציבן השוטף להחזר הלוואות. בכך אינן מקיימות את מטרת החוק – קיום קשר רעיוני וארגוני עם הציבור בין בחירות לבחירות". 

לצערנו, למרות השערוריה הנקראת מימון מפלגות – כסף לא שקוף שמנוהל באופן חסר אחריות – אין למחוקקים אינטרס לתקן את הנושא. הם אלו שנהנים ממנו באופן ישיר ואלו שקובעים איך יפקחו עליו. כדי להביא לתיקון אמיתי, אנו בוחנים ב"שקוף" פניה לערכאות משפטיות. 

להחזיר את הכסף? מי יכריח אותם?

עד כה העושק המדובר נגע רק למפלגות שהצליחו להיבחר לכנסת. אך כשמדברים על הסיעות שלא עברו את אחוז החסימה – המצב רק מחמיר. המבקר מציין שאין שום מנגנון חוקי לגבות כסף מסיעה קיימת שנפלה מהמירוץ, כיוון שהיא אינה יכולה להשיב את הכסף מהמימון השוטף שהיא מקבלת. "הסיעות התנועה הירוקה (בראשות סתיו שפיר) ועצמאות (בראשות אהוד ברק), שכיהנו בכנסת ה-22 וקיבלו מימון שוטף, לא התמודדו בבחירות לכנסת ה-23, ולפיכך חדלו מלהתקיים לפני מועד מסירת חשבונותיהן למשרדי. שתי הסיעות צברו גירעונות ניכרים, ואין ביכולתן לפרוע הלוואות שקיבלו מהכנסת בתקופה השוטפת". 

עוד הוסיף המבקר כי "נכון ל-31.3.20 יתרת ההלוואות של סיעת התנועה הירוקה עמדה על כ-3.9 מיליון שקלים ויתרת ההלוואות של סיעת עצמאות עמדה על כ-4 מיליון. יצוין כי שתי הסיעות חתמו עם הכנסת על הסכמים להשבת יתרות ההלוואות לאוצר המדינה, ברם ההחזרים ממועד גיבוש ההסכמים עמדו על כ-696 אלף שקלים מאת התנועה הירוקה בלבד". כלומר, הכסף לא צפוי לחזור.

וכאילו כדי לומר את המובן מאליו – שהוא חשוב במקרה זה – כותב המבקר כי "הן (המפלגות) פועלות באופן בעייתי, משום שקבלת המימון השוטף אינה מובטחת נוכח האפשרות שלא יתמודדו או שלא יזכו במנדטים בבחירות לכנסת הבאה". המבקר קורא לכנסת (כן ממש) לתת את דעתה בנושא על מנת להבטיח את החזר כספי ההלוואות וכדי למנוע מקרים כאלו בעתיד. 

המפלגות המשיכו לממן פרופילים אנונימיים 

השימוש שעושות המפלגות במיליונים שהן מקבלות מאיתנו – לא תמיד עומד בקנה אחד, בלשון המעטה, עם כללי תעמולה הוגנת. בדומה לשתי מערכות הבחירות הקודמות, גם במערכת הבחירות לכנסת ה-23 ביצע המבקר מחקר באמצעות חברה ייעודית כדי לנטר ולנתח את הפעילות המתקיימת ברשתות החברתיות. וגם כאן, כמו בבדיקה הקודמת נמצאו אינדיקציות לשימוש בפרופילים פיקטיביים. המבקר פנה לסיעות ואלו בתגובה פשוט הכחישו, טענו כי "לא רכשו חשבונות מכספי מפלגה ולא הפעילו תמורת תשלום פרופילים שלפי פעילותם נחזים להיות פיקטיביים".

גם כאן, כמו בדוח הקודם, ניכרת אוזלת ידו של המבקר מול ההכחשות הגורפות. חברת המחקר לא הצליחה לקבוע מי עומד מאחורי הפרסומים. המבקר מבקש מהמחוקק לבחון החלת חובת הזדהות ברשתות החברתיות בכל הנוגע לפרסום פוליטי. הוא יודע על מה הוא מדבר – חוקי התעמולה בישראל מיושנים למדי. הבשורה החיובית: יו"ר ועדת חוקה גלעד קריב (העבודה) הודיע לאחרונה שיתניע הליך לשינוי החוק.