"זה סיפור על צדק סביבתי – מפעל כזה לא היה נשאר ליד יישוב מבוסס"

הדיון הציבורי על מפעל "נשר" שהתרחש השבוע ברמלה, ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, חשף בעיקר את חוסר היכולת והרצון של זה האחרון לספק לתושבים את ההגנה לה הם מקווים. נדמה היה שנציגי המשרד, שאף עובדים באופן יומי בעיר וחשופים לזיהום של המפעל, לא רואים כיצד הם יכולים לחולל שינוי אמיתי ועמוק. התוצאה: המפעל יקבל בקרוב היתר פליטה שמאפשר לו לפעול כרגיל ולהמשיך לזהם שבע שנים נוספות, על אף שתלויים נגדו שני שימועים על חריגות זיהום.

הדיון הציבורי הוא הליך שגרתי שבו המשרד להגנת הסביבה מכנס את התושבים והנהלת המפעל כדי לענות על שאלות ערב אישור היתר הפליטה, שבלעדיו לא יכול המפעל לעבוד. אלא שהפעם, הציבור הגיע טעון, ולכל אורך הדרך ניכר משבר האמון מול הגורמים השונים. ברקע הדברים, משרד הבריאות חשף בדיון בכנסת כי לפי נתונים ראשוניים ניכר כי חלה עלייה בסרטן בערים רמלה ולוד הסמוכות למפעל. אמנם לא הוכח קשר לזיהום שנפלט ממנו, אך די היה בממצאים האלה כדי לעורר בהלה גדולה בקרב הציבור ולדרוש בדיקה מעמיקה יותר של מחלות נוספות.

מעקב "שקוף": זיהום מפעל "נשר"

• ברמלה חיים לצד הזיהום: "אם מתכות נאכלות, איך בני אדם יחזיקו?"
• הלוביסטים של "נשר" לא צריכים להזיע: ארגוני הסביבה מפקירים את התושבים
• משרד הבריאות בדיון על הזיהום ממפעל נשר: עלייה בסרטן ברמלה ובלוד

התושבים מתחילים להתעורר

מחוץ לבניין שבו התנהל הדיון בקריית הממשלה בנשר, בסמוך לתחנה המרכזית, הפגינו קומץ תושבים שניסו לשכנע את העוברים והשבים על הסכנות שבזיהום. הם בעיקר נתקלו באדישות ומבוכה. השמש החזקה ומיעוט הנוכחים הבריחו את כולם עמוק למזגן ולחנויות. למרות מספרם המצומצם של המפגינים, נדמה היה שזו התחלה של התעוררות, כזו שמתרחשת בימים אלה גם בקבוצות הווטסאפ של רמלה והסביבה וברשתות החברתיות.

"יש היענות יפה של הציבור", פתח מנהל מחוז מרכז במשרד להגנת הסביבה, גדעון מזור. "אם אני משווה לעבר, לא היתה כזו התעניינות. ההתעוררות הזו וההיכרות עם התושבים היא חשובה", אמר. "מפעל 'נשר' נמצא בסביבה ובאוכלוסייה עם תושבים וזה הופך אותם לבעלי עניין משמעותי".

הדיון התרחש בחדר צנוע, ללא חלונות ונמשך כמעט חמש שעות. בשורה הראשונה ישבה הנהלת מפעל "נשר", ומולה, בשורה מקבילה, נציגות מהמשרד להגנת הסביבה: מנהל אגף איכות אוויר של המשרד להגנת הסביבה, ד"ר צור גלין, מנהלת מערך ניטור אוויר ארצי של המשרד  ד"ר לבנה קורדובה-ביז'ונר, מנהל תחום צמצום זיהום אוויר מתעשייה, אגף איכות אוויר, גיא לסט והיועצת המשפטית של מחוז מרכז של המשרד, עו"ד זוהר שקלים. את האירוע כולו הנחה מזור שפעמים רבת נדרש לקטוע את הדיון ולהרגיע את הרוחות.

אחד אחרי השני עלו לדבר נציגי השכונות שסיפרו על החשש העמוק מהזיהום שהמפעל פולט והתנגדויותיהם להיתר הפליטה. בין הדוברים גם חבר הכנסת אלון טל עלה לדבר בזום, שיחד עם ראשת המועצה האזורית גזר רותם ידלין היו נבחרי הציבור היחידים שהתייצבו לצד התושבים. איש לא הגיע מהדרג הפוליטי של עיריית רמלה, לוד או ערים נוספות. מאוחר יותר בדיון, מנכ"ל מפעל נשר יספק הסבר לטיב הקשר בין ראשי הרשויות למפעל.

"יושבים בשקט? זו העבודה שלהם!"

חבר הכנסת טל ביקש מהמשרד להגנת הסביבה להשהות את היתר הפליטה של נשר, וזאת בשל חריגות חוזרות בהתאם לחוק, או לבדוק אפשרות לנהל את ההיתר לפי פעימות. "חוק אוויר נקי אוסר על גרימת זיהום אוויר", הסביר. "מפעל שיוצר כ-7% מפליטות החממה בישראל, זה זיהום בלתי סביר, וזאת בזמן שאנחנו עומדים במשבר אקלים". במשרד להגנת הסביבה אמרו כי הם "לא מכירים את האפשרות", וכך חשפו שכלל אינם מצויים בנבכי חוק אוויר נקי.  הם ביקשו מטל חוות דעת משפטית כתובה. בסיום הערב, עו"ד שקלים תסביר כי אמנם נשר חרגו מהיתר הפליטה, אך הם תיקנו את התקלות בגינן החריגות התרחשו ועל כן לא ניתן להשהות את ההיתר.

כשמזור הזמין את הנהלת המפעל לדבר, הקהל היה חסר סבלנות. המתחים שהתגלעו עוד בדיון בכנסת, וכעת העוצמות עלו. ראשון הופיע סמנכ"ל איכות הסביבה, ד"ר עמית מרמור. בין דבריו, אמר כי "איכות האוויר לא שונה מכל מקום בארץ". התושבים קטעו אותו בכעס, הראו לו שתחנת הניטור שעמדה בסמוך למפעל והראתה בחדשים האחרונים ריכוז חלקיקים גבוה, לפתע מושבתת. לאחר שנקטע שוב ושוב, מזור מתערב: "גם כשמפעל 'נשר' שומעים דברים שהם לא מסכימים איתם, הם יושבים בשקט ומקשיבים", אמר לתושבים. אלה האחרונים מזכירים לו ש'נשר' לא יושבים שם בחינם, זו חלק מהעבודה שלהם.

אחריו עלה מנכ"ל מפעל נשר, אלדד בן משה שניסה להרגיע את התושבים, לדבר בגובה העיניים ולחלוק מסיפור חייו, אולם לא הואיל. "אני לא אדבר על כימיה ועל פליטות אלא על יחסי שכנות", ניסה לשנות כיוון. בקהל מתקנים אותו שמדובר בתרומות ולא יחסי שכנות. הוא ענה לעומתם "בתור מי שהפחית את התרומות ב-75%, ראשי המועצות והעירייה כועסים עלי". במילים אחרות, בן משה רק חיזק את את טענת "שקוף" בסדרת הכתבות האחרונה: התרומות עלולות לייצר תלות בין המפעל לרשויות, אותן רשויות שלא התייצבו לשימוע.

זה הזמן של הפוליטיקאים לזרוח

לקראת סיום הדיון, התושבים הבינו כי ההיתר לא יושהה עד לאחר השימועים. המפעל גם לא יוכר כאתר לשריפת פסולת על אף שבכוונתו להגדיל את כמות השריפות כמקור אנרגיה. השינויים בהיתר יהיו טכניים בעיקרם, ומדברים על ניואנסים של כמות פליטות, ולא שינוי מגמה. רבים מהם קמו ועזבו את הדיון בהפגנתיות. האולם נותר כמעט ריק, אולם במשרד להגנת הסביבה בחרו שלא להעביר את הדיון למועד אחר, אלא להמשיך בשימוע כסדרו.  

"לצערנו, ברור עדיין שהרגולציה הישראלית תמשיך להשתרך שנים רבות מאחורי האירופאית ובמקרים רבים בוחר הרגולטור כאן לעשות את המינימום ולא את המקסימום למען בריאות התושבים", אמר ל"שקוף" בסיום הדיון בני רגיל, תושב המועצה האזורית גזר. ח"כ טל הוסיף: "יש כאן סיפור של צדק סביבתי. מפעל שמייצר זיהום כבד עם ריכוזי כספית גבוהים, ממצאים ראשונים של שיעור סרטן גבוה: מפעל כזה לא היה נשאר ליד יישוב מבוסס", הסביר. "אסור להשאיר אוכלוסייה גדולה ללא מענה אמיתי מול חשיפות כאלה במשך שבע שנים. אני מאמין שחוק אויר נקי נותן כלים יותר אפקטיביים למשרד להגנת הסביבה".

עובדי המשרד כפי שהוא נראה עכשיו, לא כשירים למלחמה בטייקון המזהם לן בלווטניק ובלוביסטים שלו והתחכום שלהם. וזה בדיוק הזמן של הפוליטיקאים לזרוח: להוכיח שהם בצד של התושבים, לנקוט עמדה, ולגלות מנהיגות. ובעידן של אי יציבות שלטונית, אם התמיכה לא תגיע מהנהגת המשרד, היא תצמח מהאופוזיציה שלו. כי כרגע, המשרד תחת הנהגתה של זנדברג משאיר ואקום רציני. ובזמן הזה, בקומת ההנהלה של נשר יכולים לנשום לרווחה. את התותחים הכבדים שלו, בלווטניק אפילו לא צריך להתחיל לחמם.