הלוביסטים של "נשר" אפילו לא צריכים להזיע: ארגוני הסביבה מפקירים את התושבים

אל הקרב שאליו יצאו תושבי רמלה לוד והסביבה מול מפעל המלט "נשר", הם מגיעים עם מחסנית כמעט ריקה. כמו דוד מול גוליית, ניצבים אזרחים שמאסו בזיהום החורג שוב ושוב מגבולות מה שמותר וסביר שיגיע לריאותיהם – כשמולם מכונה יעילה, רבת עוצמה וכסף. המשרד להגנת הסביבה כבר מזמן נטש אותם. אך אפילו הרוגטקה הקטנה שכחה להתייצב לצד מי שזקוק לה מכל: נכון לעכשיו, אין אף ארגון סביבה שמתכנן לעמוד לצד התושבים בהפגנה שתתקיים היום אחר הצהריים סמוך לדיון ציבורי שמקיים המשרד הממשלתי בנושא. 

• ברמלה חיים לצד הזיהום: "אם מתכות נאכלות, איך בני אדם יחזיקו?"
• משרד הבריאות בדיון על הזיהום ממפעל נשר: עלייה בסרטן ברמלה ובלוד
• הם מבעירים גם צמיגים: ב"נשר" רוצים לשרוף עוד חומרים שעלולים לזהם

הבעלים של "נשר" הוא לא אחר מאשר המיליארדר לן בלווטניק, בעל השליטה ברשת 13 וחברת החדשות שלו. מדובר במיליארדר שכלל אינו חי בארץ ואינו נושם את האוויר שהוא מזהם. בעל הון שתחת ניהולו, "נשר" שכרה חברת קשרי קהילה כדי לקדם הסברה בקרב התושבים ומשרד יחסי ציבור שעומל שעות נוספות כדי כדי למזער את הנזקים בתקשורת. 

היחצ"ן של המפעל הוא אלי קמיר. ואם השם הזה נשמע לכם מוכר, זה כי הוא עלה לכותרות סביב תיק 4000 – כמי שדחף את האינטרסים של בזק מול משרד התקשורת. קמיר, אחד ממקורביו של בלווטניק, נחשד בשתי פרשות שחיתות, "תיק 4000" ו"תיק 1270", אולם בשתיהן לא הוגש נגדו כתב אישום. 

בשבוע שעבר הגיע המאבק לכנסת. מי שנשאו דגל אדום מול המפעל המזהם והמשרד להגנת הסביבה שמורח שימועים התלויים נגדו שנים על גבי שנים היו רק התושבים, שקיבלו רוח גבית מפתיעה מכמה חברי כנסת. במאבקים ציבוריים מסוג זה, בולטים בדרך כלל בנוכחותם עמותות סביבה. דפי עמדה נשלחים בבהילות לחברי כנסת ומפגשים דחופים מתרחשים ערב הדיון. לוביסטים סביבתיים מנסים להציג נתונים ומספרים, ותאי שטח של סטודנטים מתגייסים לטובת הפגנות אפקטיביות. 

אלא שכאן איש מהם לא התייצב, איש מארגוני הסביבה הגדולים והוותיקים לא טרח לעמוד לצד התושבים. כמעט אף אחד לא פעל לטובתם מאחורי הקלעים או הציע לסייע להם בתמיכה לקראת הדיון בכנסת מיוזמתו. אף מנהל עמותה לא אימץ את הזיהום של המפעל לסדר יומו. ברגע האחרון, בעקבות פניית "שקוף", שלחו ב"אדם טבע ודין" נייר עמדה לוועדה, אך איש מנציגי הארגון לא התייצב מול טיעוני נשר והח"כים.

המפעל ארגן סיור לחברי הכנסת – וסירב להכניס עיתונאים

ב"נשר" יודעים לסמן מטרות. ערב הדיון בכנסת, הופיעו במפעל המזהם שיירה של נבחרי ציבור, בהם חברי הכנסת הסביבתיים פרופסור אלון טל ויוראי להב הרצנו. הם הוזמנו כל אחד בנפרד לסייר עם סמנכ"ל איכות סביבה של המפעל המזהם, ד"ר עמית מרמור, בתעשיית המלט הישראלית היחידה. מיד כשנודע לנו ב"שקוף" על הסיור, הגשנו בקשה ללשכתו של טל לסקר את האירוע. 

טל הוא ממקימי "אדם טבע ודין", פעיל סביבה ותיק ואף יוזם הדיון בכנסת. יש ערך ציבורי רב בדיווח על הדיאלוג שהתרחש שם. בסביבתו של טל הגיבו בחיוב אולם לאחר בדיקה נוספת, נענינו בשלילה. "נשר" העבירו את המסר ללשכה ש"שקוף" אינם רצויים בפגישה. 

מדוע הם התנגדו שנתעד אותם? מה היה להם להסתיר שם? איזה מין מידע יש ברשותנו ש"נשר" חששו שנעלה בפגישה? התשובה על כך נשארה בין כותלי המפעל. מה שכן נודע לנו בינתיים הדהים לא פחות: בסיום הפגישה נציגים מ"נשר" פנו ללשכה של טל והתפלאו שהדיון בכל זאת מתקיים, וזאת אף שענו ארוכות לכל שאלותיו של חבר הכנסת. כלומר ב"נשר" הניחו שדי לו למחוקק בפגישה סגורה כזו כדי למסמס דיון ציבורי חשוב. לזכותו של יו"ר הוועדה וואליד טאהא ויוזם הדיון ח"כ טל, יש לומר שהדיון התנהל כסדרו תוך ביקורת חריפה על המשרד להגנת הסביבה.

השיטות שאותן שכלל היחצ"ן קמיר בתפקידו כחוט המקשר בין ההון לשלטון לעיתון, נגלות כעת גם בניסיון להגן על המפעל המזהם. לצדו מתפקד ד"ר עמית מרמור, סמנכ"ל הסביבה. כמעט כל עיתונאי שפנה בעת האחרונה למשרדו של קמיר וביקש לכתוב על "נשר" זכה לשיחת רקע עם מרמור. ב"נשר" שולחים אותו לקדמת הבמה באופן קבוע. הוא מופיע בכנסים, מדבר עם התקשורת ומייצג נאמנה את האינטרסים הכלכליים של בעליו מול חברי הכנסת. 

הוא גם נשלח עם מנכ"ל המפעל אלדד בן משה לייצג את פועלו של בלווטניק בדיון. בשיחות עימו, בהרצאות שלו ואפילו בדיון בכנסת, מרמור מנסה לייצר את הרושם שמדובר כמעט במיזם סביבתי ולא חלילה במפעל השייך לתעשיית מלט, בין התעשיות המזהמות בעולם.

ח"כ מיש עתיד בשירות המפעל

בזמן שאיש מארגוני הסביבה לא דפק על דלתות חברי ועדת הפנים וניסה לשכנע אותם להתגייס לעזרת התושבים מחוסרי היח"צ והלוביסטים – נראה כי בצד השני נעשתה עבודה. בין חברי הכנסת שעלו לרגל למפעלו של בלווטניק, היו גם סימון דוידסון ונירה שפק (יש עתיד).

נראה שהסיור הותיר רושם עז על דוידסון, שטרח להגן על המפעל בדיון בכנסת. בעוד שחברי הוועדה הביעו עמדה מורכבת, שאלו שאלות והגיעו מצוידים בנתונים, דוידסון, שאינו חבר קבוע, סיפר בגאווה על הסיור של השניים במפעל ושיבח אותו ללא מילת ביקורת. 

"אני קצת לא אוהב את ההשתלחות הזו על מפעל שהוא כל כך כל כך חשוב למדינת ישראל, וחשוב לי להגיד את הדברים האלו", טען אל מול הנוכחים הנדהמים. "צריך לזכור שהמפעל הזה, התרומה הגדולה של המפעל הזה לחברה, כל הנושא של ספורט, כל הנושא של תרבות, חינוך, אני מאוד מאוד התרשמתי מאנשים שמאוד מאוד חיוביים ומאוד רוצים לעזור", אמר. במילים אחרות, דוידסון הודה כי המפעל שילם סכומים לא מבוטלים כדי לקנות תדמית נקייה יותר ולטשטש את עקבות הזיהום, כפי שחשפנו ב"שקוף". ספק אם ראש הממשלה החליפי, יו"ר מפלגתו יאיר לפיד, תיאם איתו לפני כן את העמדה הזו. אותו יו"ר מפלגה שהתאמץ לגייס אל בין שורותיו גם בעלי אג'נדה סביבתית. 

הארגונים נלחמו על חוק אוויר נקי – אך שותקים מול הפרתו

היום (שלישי) אחר הצהריים המשרד להגנת הסביבה ינהל דיון ציבורי על היתר הפליטה ברמלה. מול הבניין תתקיים הפגנה. לארגוני הסביבה יש עוד הזדמנות ללוות אותם, להוכיח שהם מחוברים לשטח ולהראות שהם מבינים שהמפעל הפרטי המזהם בארץ הוא גם עניינם וחלק מסדר יומם ולא רק עיסוק אקדמי בנפלאות משבר האקלים. 

מי שפעילים כבר שנים בשיח מול המשרד להגנת הסביבה ומצויים היטב בחוקים ובהגבלות, יכולים לסייע לתושבים בשיח מסוג כזה מול הפקידות. בשבועות האחרונים המשרד להגנת הסביבה חוזר על מנטרה קבועה: לשיטתו הוא דורש מ"נשר" בהיתר הפליטה החדש "לצמצם בצורה ניכרת את הפליטות". כלומר יחייב את נשר לנקוט צעדים נוספים כדי להפחית את הזיהום. בכך למעשה, המשרד מודה שבשנים האחרונות היו ברשותו כלים להפחית את הזיהום, אולם הוא לא השתמש בהם. במילים אחרות, המשרד שכל ייעודו להגן על הסביבה, לא עשה כל שביכולתו לעשות כן. בעצם, בהתנהלותו, לא נותר אלא לתהות – האם גם עכשיו יש ברשותו כלים נוספים שבהם הוא בוחר שלא להשתמש כדי לצמצם את הזיהום? התשובה היא כן. 

המשרד להגנת הסביבה יכול למשל לקבוע ש"נשר" הוא אתר לשרפת פסולת ולהכיל עליו את הרגולציה הכבדה ביותר. זה צעד משמעותי, ואולי היחיד שישקם את האמון מול התושבים. בינתיים, עד שזה ייבחן, חוק אוויר נקי מאפשר למשרד להשהות את כל הסיפור. מול "נשר" עומדים כעת שימועים על חריגות חוזרות בזיהום, שעדיין לא הסתיימו. המשרד יכול "לבטל את היתר הפליטה או להתלותו אם בעל היתר הפליטה הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, או תנאי מתנאי היתר הפליטה, וכן אם נגרמה חריגה מתמשכת או חוזרת מערכי סביבה", כך לשון החוק. רגע לפני שהמשרד להגנת הסביבה ממהר להעניק צ'ופרים לתעשייה המזהמת, הוא יכול כצעד ראשון להשהות את היתר הפליטה החדש ולבחון פתרון שרואה קודם כל את התושבים ולא את בעל ההון. 

כל זאת ידוע היטב לארגונים הנלחמים שנים בזיהום האוויר. חלקם עמלו וטרחו גם בכנסת עד שחוק אוויר נקי נכנס לספר החוקים, כמו ארגון מגמה ירוקה ואדם טבע ודין. אך כעת, כשהוא מופר בבוטות, הם מזניחים את מי שנפגעים מכך יותר מכל – התושבים עצמם. הלוביסטים של "נשר" אפילו לא צריכים להזיע.