ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

המלחמה בבוטים ובקמפיינים האנונימיים: גלעד קריב ינסה לתקן את חוק הבחירות

יו"ר ועדת החוקה מקדם שינויים חשובים בחוק שנחקק ב-1959 ולא עבר שינוי מהותי מאז • הסעיף שבמוקד: חובת שקיפות בתעמולה, שתכריח משפיעני רשת ואחרים לחשוף אם קיבלו מימון מפלגתי לפוסטים שעשויים להיראות כאותנטיים • על רקע חוסר היציבות הפוליטי - הוועדה תתכנס לדון בחוק ביום שני
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מלחמה בפרופילים המזויפים (אילוסטרציה)

בבוקר אחד הופתעה מוכרת תכשיטים לגלות קמפיין פוליטי שמעודד שרשרת ענברים שפרסמה לרוץ לראשות הליכוד. עשרות "תומכים" של ח"כ ניר ברקת (ליכוד) הציפו בטעות את הפוסט. אולי טעות בתרגום או חוסר תשומת לב הפנו עשרות פרופילים מזוייפים לתמוך בה – מי יודע.

האירוע המשעשע נחשף על ידי "פייק ריפורטר" – אבל מצביע על תופעה מסוכנת מאד. רק בנובמבר בשנה שעברה פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת על התנהלות המפלגות בבחירות לכנסת ה-21 וה-22. הוא כתב בדוח ש"עולה חשש כי ברשתות החברתיות מתקיים שיח רחב היקף המתיימר להיות אותנטי, שעלול ליצור הטעיה של הציבור ואף להטות את דעת הקהל לטובת סיעות או נגדן, ובכך הוא עלול להשפיע על תוצאות הבחירות". 

זו לא תופעה ייחודית והיא גורפת ברחבי העולם המערבי שמתקשה להתמודד עם התופעה. לצערנו, אף שהוקצה למחקר זה כמיליון שקלים, המבקר (כהרגלו) כשל בהצבעה על האשמים. וזה לא שהוא לא מבין את חומרת המצב. 

בישראל זיהו כבר לפני שנים את הבעיה וביקשו להתאים את חוקי הבחירות לעת המודרנית. תיקון לחוק הבחירות שמקדם בתקופה האחרונה יו"ר ועדת החוקה גלעד קריב (עבודה) ינסה להתמודד עם התופעה בכלים עדכניים. 

שרשרת הענברים המקודמת היא לא הדוגמה היחידה. בבחירות לכנסת ה-21, עמוד אנונימי בשם MIGA הוציא עשרות אלפי שקלים כדי לקדם את משה פייגלין (זהות). באותן בחירות ממש אבי גבאי שהיה יו"ר מפלגת העבודה הפעיל עמודים אנונימיים שתקפו את יאיר לפיד. המציאות היא שהפוליטיקאים מפעילים בוטים ועמודים אנונימיים כדי להשפיע על התודעה שלנו. הם עושים זאת באופן ערמומי ובמחשכים. וזו לא תקלה נקודתית אלא פעולה שיטתית. 

חוק מהימים שבהם עוד לא הייתה בישראל טלוויזיה

חוק הבחירות (דרכי תעמולה) בישראל נחקק בשנת 1959, ועבר שינויים קטנים בלבד לאורך השנים. בשנים האחרונות נוצר מצב מסוכן שבו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר, אך החקיקה תקועה. בשטח נוצר ואקום שמאפשר לכל אחד לעשות כרצונו, ללא השלכות. 

נשיא המדינה הקודם ראובן ריבלין יחד עם יו"ר ועדת הבחירות הקימו בשנת 2017 את ועדת בייניש שנועדה להמליץ על תיקונים לחוק כדי להתמודד עם האתגרים שמציבה בפנינו ההתפתחות הטכנולוגית. אחת ההמלצות העיקריות של הוועדה היו להגביר את השקיפות כדי לצמצם את ניסיונות המניפולציה שמפעילים עלינו ברשתות החברתיות. ההבנה היא שהרגולציה העצמית של פייסבוק לא מספיקה ואפשר לעקוף אותה בקלות יחסית.

"אין קשר בין החוק לבין המציאות". בייניש וקריב בוועדת החוקה (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

הניסיון הנוכחי לשנות את החוק המיושן אינו הראשון: ב-2018 אישרה ועדת החוקה לקריאה ראשונה חלק ראשון ברפורמה שכלל חובת שקיפות בתעמולה – אך החקיקה נבלמה. עכשיו מנסה קריב לפעול פעם נוספת, כשבפוקוס הוא שם את נושא השקיפות בתעמולת הבחירות. קריב קיים בנושא כבר שני דיונים.

"השקיפות, כעיקרון חשוב מאוד בתעמולת הבחירות, מתבטאת בכך שמי שמפרסם צריך להזדהות, שנדע מטעם מי באים הפרסומים", אמרה השופטת בדימוס דורית בייניש בדיון בוועדה בחודש אפריל. היא הוסיפה: "אגיד זאת באופן הקיצוני ביותר – אין שום התאמה בין המצב החוקי הקיים לבין המצאיות שאנחנו חיים בה".

גם השר לשעבר וחבר ועדת בייניש, ח"כ אופיר פז-פינס, אמר: "יש סכנה אמיתית בארץ ובעולם לאובדן אמון בבחירות הדמוקרטיות. היכולות לעוות ולשבש בחירות ברמה הטכנית והמהותית, יכולות לגרום למצב שבו לא ניתן יהיה לקיים בחירות דמוקרטיות שיזכו לאמון הציבור, גם בארץ וגם בעולם".

בעיית אכיפה

ח"כ קריב סימן את החלת השקיפות כיעד ראשון לתיקון החוק שהוא מבקש להגיש מטעם הוועדה ולעשות זאת בהסכמה של חברי הכנסת. הסעיף שאותו מקדם קריב נועד לחייב כל מפיץ בתשלום של מודעה לשאת את שמו ומענו של האדם שהזמין אותה וגם את מי שהוא פועל מטעמו. קיבלת כסף או שילמו לך – חשוף זאת. בוועדה מנסים לכסות את כל האופציות, גם אלה שטרם נולדו – הגדרת המילה מודעה אמורה לכלול כל סוג של מסר בכל פלטפורמה – סרטון, מסרון או פוסט. 

מי שהביע התנגדות לסעיף הזה בטענה של פגיעה בחופש הביטוי הוא חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית). "כל הנושא של דרכי התעמולה הוא מגבלה על חופש הביטוי", אמר באחד הדיונים בוועדה. "זו מגבלה על חופש הביטוי הפוליטי, ועוד בתקופה שזה הכי קריטי, שזה היום הזה בשנה שבו הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים".

צפו בדברי בייניש בוועדה

רוטמן לא מתנגד עקרונית לחוק, אלא מביע חשש על הדרך המוצעת, שעשויה לדרוש מפרופילים אנונימיים להיחשף: "אני מזהה פה כשל אכיפה שאני לא יודע איך להתגבר עליו. אם אנחנו לא יודעים לפתור את זה, אני מעדיף לוותר על ההסדר, או לייצר מנגנון של חיוב דרך ההוצאות של המפלגות, לבוא ולהגיד: אם מתברר שמפלגה הוציאה כסף בביקורת ההוצאות על יוזרים אנונימיים כאלה, לדפוק את המפלגה או המועמד או את הגוף הפועל בבחירות, אבל לא לחשוף את האנונימי. לסתום את החור, לא לתפוס את העכבר". 

ההצעה של רוטמן נשמעת הגיונית, אך בעבר מבקר המדינה ניסה זאת ונכשל. המפלגות אמרו לו שזה לא הן ולא היה לו כל כך מה לעשות עם זה. 

ומה עם העונש?

עו"ד הידי נגב מהתנועה לאיכות השלטון הסביר מנגד כי לא מדובר בסעיף מהפכני כפי שמצייר זאת רוטמן, אלא בעיקר בעיגון הפסיקה שכבר התקבלה בוועדת הבחירות. "החוק כבר עכשיו קובע שמודעת בחירות תהיה חשופה ושקופה לציבור", הסביר. "הסיפור היחיד פה הוא פשוט לעגן את מה שנקבע בפסיקה, שמודעת בחירות תהיה כל פוסט, תהיה כל דבר ויראלי, תהיה גם בוטים, תהיה גם מסרונים, תהיה כל דבר אחר". 

נגב הצביע על בעייה נוספת בהצעת החוק החדשה – הענישה לא קיימת. "מה שחסר פה בהצעה הזאת, אלה העיצומים הכספיים", אמר. "העיצומים הכספיים והמעבר מהדה-פליליזציה של ההצעה הזאת וההצעה שוועדת בייניש ביקשה להחיל הוא זה שחסר פה, כי כרגע כבר היום אנחנו מגיעים לוועדת הבחירות, ובמידה שהחליטו להסיר, הפוסטים הפוגעניים האלה כבר פגעו ועשו את מה שהם היו צריכים לעשות בתוך 24 שעות, ואחר כך זה עשה את שלו, אפשר להוריד, וזאת הסנקציה כרגע שקיימת".

ביום שני יקיימו בוועדת החוקה דיון נוסף בחוק. לאחר שני דיוני רקע חברי הכנסת חייבים להגיע להסכמה ולהביא הצעה לקריאה ראשונה, במיוחד לאור חוסר היציבות הפוליטי שעלול פעם נוספת להשהות את העבודה החשובה בוועדות הכנסת לטובת עוד פגרת בחירות.

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

חוק התעמולה הנוכחי לא רלוונטי עוד, מה שמאפשר להפעיל מניפולציות על הציבור, להפיץ שקרים ולערער את אמונו בהליך הדמוקרטי. גם אם סבבי הבחירות הקודמים היו קשים אך עברו בשלום יחסית, אין זה אומר שכך יהיה גם בעתיד. חובת שקיפות וסנקציה לצידה תאפשר לכל אחד מאיתנו לכל הפחות לזהות את המניפולציות שמבקשים להפעיל עלינו.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

קריב מקדם מהלך שנראה כרגע משמים, אך הוא קריטי לעתיד הדמוקרטיה הישראלית. בין אם הממשלה תחזיק עוד חצי שנה או שלוש שנים, נזכיר כי בשנה הבאה יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות שחוקי התעמולה חלים גם עליהן. לכן החקיקה לא רק חשובה אלא גם דחופה. אנחנו נמשיך לעקוב.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת עידן בנימין

עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

3 תגובות

  1. מה ה "מעש"י לדעתי הוא :
    רק 2 מפלגות .
    כל ניסיון אחר "לתקן" – הוא סתם בזבוז אנרגיה

  2. זה רעיון יפה, אבל למרבה הצער זה לא יועיל. אנשים חזקים מדי פועלים עם מעט מדי עכבות, ומי שחושב שהוא יצליח לאכוף איפוק בפרסומים האלה על מפלגת שלטון, הוזה לחלוטין.

    הדבר היחיד שיכול להציל את הציבוריות הישראלית זה נורמות, אבל מחרבי הנורמות חזקים, נחושים ומצליחים לשכנע שתומכי הנורמות עושים זאת רק „מפוזיציה”. ובמצב הזה, שום דבר לא יעצור את הפייקיה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,930 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!