המלחמה בבוטים ובקמפיינים האנונימיים: גלעד קריב ינסה לתקן את חוק הבחירות

בבוקר אחד הופתעה מוכרת תכשיטים לגלות קמפיין פוליטי שמעודד שרשרת ענברים שפרסמה לרוץ לראשות הליכוד. עשרות "תומכים" של ח"כ ניר ברקת (ליכוד) הציפו בטעות את הפוסט. אולי טעות בתרגום או חוסר תשומת לב הפנו עשרות פרופילים מזוייפים לתמוך בה – מי יודע.

• דוח המבקר: פרופילים מזויפים פעלו בשירות המפלגות כדי להשפיע על הבחירות
• הטלפון לא הפסיק לצלצל? כך סוחרות המפלגות במידע עליך
• חוקי הבחירות מעוותים – אך למפלגות הגדולות אין אינטרס לשנות אותם

האירוע המשעשע נחשף על ידי "פייק ריפורטר" – אבל מצביע על תופעה מסוכנת מאד. רק בנובמבר בשנה שעברה פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת על התנהלות המפלגות בבחירות לכנסת ה-21 וה-22. הוא כתב בדוח ש"עולה חשש כי ברשתות החברתיות מתקיים שיח רחב היקף המתיימר להיות אותנטי, שעלול ליצור הטעיה של הציבור ואף להטות את דעת הקהל לטובת סיעות או נגדן, ובכך הוא עלול להשפיע על תוצאות הבחירות". 

זו לא תופעה ייחודית והיא גורפת ברחבי העולם המערבי שמתקשה להתמודד עם התופעה. לצערנו, אף שהוקצה למחקר זה כמיליון שקלים, המבקר (כהרגלו) כשל בהצבעה על האשמים. וזה לא שהוא לא מבין את חומרת המצב. 

בישראל זיהו כבר לפני שנים את הבעיה וביקשו להתאים את חוקי הבחירות לעת המודרנית. תיקון לחוק הבחירות שמקדם בתקופה האחרונה יו"ר ועדת החוקה גלעד קריב (עבודה) ינסה להתמודד עם התופעה בכלים עדכניים. 

שרשרת הענברים המקודמת היא לא הדוגמה היחידה. בבחירות לכנסת ה-21, עמוד אנונימי בשם MIGA הוציא עשרות אלפי שקלים כדי לקדם את משה פייגלין (זהות). באותן בחירות ממש אבי גבאי שהיה יו"ר מפלגת העבודה הפעיל עמודים אנונימיים שתקפו את יאיר לפיד. המציאות היא שהפוליטיקאים מפעילים בוטים ועמודים אנונימיים כדי להשפיע על התודעה שלנו. הם עושים זאת באופן ערמומי ובמחשכים. וזו לא תקלה נקודתית אלא פעולה שיטתית. 

חוק מהימים שבהם עוד לא הייתה בישראל טלוויזיה

חוק הבחירות (דרכי תעמולה) בישראל נחקק בשנת 1959, ועבר שינויים קטנים בלבד לאורך השנים. בשנים האחרונות נוצר מצב מסוכן שבו הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר, אך החקיקה תקועה. בשטח נוצר ואקום שמאפשר לכל אחד לעשות כרצונו, ללא השלכות. 

נשיא המדינה הקודם ראובן ריבלין יחד עם יו"ר ועדת הבחירות הקימו בשנת 2017 את ועדת בייניש שנועדה להמליץ על תיקונים לחוק כדי להתמודד עם האתגרים שמציבה בפנינו ההתפתחות הטכנולוגית. אחת ההמלצות העיקריות של הוועדה היו להגביר את השקיפות כדי לצמצם את ניסיונות המניפולציה שמפעילים עלינו ברשתות החברתיות. ההבנה היא שהרגולציה העצמית של פייסבוק לא מספיקה ואפשר לעקוף אותה בקלות יחסית.

הניסיון הנוכחי לשנות את החוק המיושן אינו הראשון: ב-2018 אישרה ועדת החוקה לקריאה ראשונה חלק ראשון ברפורמה שכלל חובת שקיפות בתעמולה – אך החקיקה נבלמה. עכשיו מנסה קריב לפעול פעם נוספת, כשבפוקוס הוא שם את נושא השקיפות בתעמולת הבחירות. קריב קיים בנושא כבר שני דיונים.

"השקיפות, כעיקרון חשוב מאוד בתעמולת הבחירות, מתבטאת בכך שמי שמפרסם צריך להזדהות, שנדע מטעם מי באים הפרסומים", אמרה השופטת בדימוס דורית בייניש בדיון בוועדה בחודש אפריל. היא הוסיפה: "אגיד זאת באופן הקיצוני ביותר – אין שום התאמה בין המצב החוקי הקיים לבין המצאיות שאנחנו חיים בה".

גם השר לשעבר וחבר ועדת בייניש, ח"כ אופיר פז-פינס, אמר: "יש סכנה אמיתית בארץ ובעולם לאובדן אמון בבחירות הדמוקרטיות. היכולות לעוות ולשבש בחירות ברמה הטכנית והמהותית, יכולות לגרום למצב שבו לא ניתן יהיה לקיים בחירות דמוקרטיות שיזכו לאמון הציבור, גם בארץ וגם בעולם".

בעיית אכיפה

ח"כ קריב סימן את החלת השקיפות כיעד ראשון לתיקון החוק שהוא מבקש להגיש מטעם הוועדה ולעשות זאת בהסכמה של חברי הכנסת. הסעיף שאותו מקדם קריב נועד לחייב כל מפיץ בתשלום של מודעה לשאת את שמו ומענו של האדם שהזמין אותה וגם את מי שהוא פועל מטעמו. קיבלת כסף או שילמו לך – חשוף זאת. בוועדה מנסים לכסות את כל האופציות, גם אלה שטרם נולדו – הגדרת המילה מודעה אמורה לכלול כל סוג של מסר בכל פלטפורמה – סרטון, מסרון או פוסט. 

מי שהביע התנגדות לסעיף הזה בטענה של פגיעה בחופש הביטוי הוא חבר הכנסת שמחה רוטמן (הציונות הדתית). "כל הנושא של דרכי התעמולה הוא מגבלה על חופש הביטוי", אמר באחד הדיונים בוועדה. "זו מגבלה על חופש הביטוי הפוליטי, ועוד בתקופה שזה הכי קריטי, שזה היום הזה בשנה שבו הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים".

רוטמן לא מתנגד עקרונית לחוק, אלא מביע חשש על הדרך המוצעת, שעשויה לדרוש מפרופילים אנונימיים להיחשף: "אני מזהה פה כשל אכיפה שאני לא יודע איך להתגבר עליו. אם אנחנו לא יודעים לפתור את זה, אני מעדיף לוותר על ההסדר, או לייצר מנגנון של חיוב דרך ההוצאות של המפלגות, לבוא ולהגיד: אם מתברר שמפלגה הוציאה כסף בביקורת ההוצאות על יוזרים אנונימיים כאלה, לדפוק את המפלגה או המועמד או את הגוף הפועל בבחירות, אבל לא לחשוף את האנונימי. לסתום את החור, לא לתפוס את העכבר". 

ההצעה של רוטמן נשמעת הגיונית, אך בעבר מבקר המדינה ניסה זאת ונכשל. המפלגות אמרו לו שזה לא הן ולא היה לו כל כך מה לעשות עם זה. 

ומה עם העונש?

עו"ד הידי נגב מהתנועה לאיכות השלטון הסביר מנגד כי לא מדובר בסעיף מהפכני כפי שמצייר זאת רוטמן, אלא בעיקר בעיגון הפסיקה שכבר התקבלה בוועדת הבחירות. "החוק כבר עכשיו קובע שמודעת בחירות תהיה חשופה ושקופה לציבור", הסביר. "הסיפור היחיד פה הוא פשוט לעגן את מה שנקבע בפסיקה, שמודעת בחירות תהיה כל פוסט, תהיה כל דבר ויראלי, תהיה גם בוטים, תהיה גם מסרונים, תהיה כל דבר אחר". 

נגב הצביע על בעייה נוספת בהצעת החוק החדשה – הענישה לא קיימת. "מה שחסר פה בהצעה הזאת, אלה העיצומים הכספיים", אמר. "העיצומים הכספיים והמעבר מהדה-פליליזציה של ההצעה הזאת וההצעה שוועדת בייניש ביקשה להחיל הוא זה שחסר פה, כי כרגע כבר היום אנחנו מגיעים לוועדת הבחירות, ובמידה שהחליטו להסיר, הפוסטים הפוגעניים האלה כבר פגעו ועשו את מה שהם היו צריכים לעשות בתוך 24 שעות, ואחר כך זה עשה את שלו, אפשר להוריד, וזאת הסנקציה כרגע שקיימת".

ביום שני יקיימו בוועדת החוקה דיון נוסף בחוק. לאחר שני דיוני רקע חברי הכנסת חייבים להגיע להסכמה ולהביא הצעה לקריאה ראשונה, במיוחד לאור חוסר היציבות הפוליטי שעלול פעם נוספת להשהות את העבודה החשובה בוועדות הכנסת לטובת עוד פגרת בחירות.