"חוק של השתלטות עוינת על שוק התקשורת בישראל"

באופן סימבולי, הצעת "חוק התקשורת (שידורים)" של השר שלמה קרעי, שמטרתה לחסל את התקשורת החופשית בישראל, עברה אתמול בקריאה ראשונה במליאת הכנסת. עתה יחול עליה דין רציפות גם במידה והכנסת תתפזר לפני שיושלם הליך החקיקה.

עד אז, השר מהליכוד יתפנה לצלוח את המכשול הבא: להכניע את חברו למפלגה, יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, או לכרסם עוד בהפרדת הרשויות ולהקים "ועדת תקשורת" שתעקוף בפועל את הכנסת.

ביום בו מלאו 30 שנה לרצח רה"מ יצחק רבין, ירתה אתמול קואליציית נתניהו ירייה נוספת בגופה של הדמוקרטיה הישראלית, הפעם היורה היה קרעי, והכדור הוא "חוק קרעי" שלו. בשונה מלפני 30 שנה, אתמול אנו יודעים בוודאות שהשר הוא זה שצעק "סרק", ובדומה מלפני 30 שנה, גם הפעם הכדור הוא אמיתי לחלוטין.

הצעת "חוק התקשורת (שידורים)" של שר התקשורת שלמה קרעי עברה אתמול (3.11) בחצות קריאה ראשונה במליאת הכנסת, ברוב של 54 תומכים ו-47 מתנגדים. העברת החוק התאפשרה לאחר שנרקם דיל, שנחשף בחדשות 12, בין הסיעות החרדיות והקואליציה, לפיו תמורת העברת "הצעת חוק השידורים", הקואליציה תתמוך בהעברת "חוק הבוררות" שש"ס ואגודת ישראל מעוניינות להעביר.

ראשיתו של החוק ביולי 2023, עת הציג אותו קרעי לראשונה, למול תגובה שוללת חד-משמעית של כל הגופים הנוגעים בדבר, מגופי התקשורת עצמם, דרך האיגודים המקצועיים ועד למכוני המחקר ומומחי האסדרה. החוק נגנז, ובמושב הכנסת הקודם ניסה קרעי לשוב ולקדם אותו, כשמולו אותה חזית ברורה של המומחים והשחקנים בשוק – חוץ מערוץ 14, ערוץ התעמולה וההסתה המשרת את ממשלת נתניהו.

גם הייעוץ המשפטי לממשלה הגיש חוות דעת ביקורתית ביותר נגד הצעת החוק, בעיקר בשל ביטול הרגולציה הנוגעת לשמירה על העצמאות העיתונאית בשידורי החדשות בטלוויזיה (ובראשה, ביטול ההפרדה התאגידית וחברות החדשות); ביטול הרגולציה הנוגעת לשמירה על תחרות בשוק; השתלטות פוליטית על מדידת הרייטינג וסמכויות רחבות לשר התקשורת בדרישת מידע פנימי מכלי תקשורת. גם רשות האסדרה, שקרעי ניסה לדלג מעליה, קבעה כי בחוק נפלו פגמים מהותיים.

"הרפורמה קורעת את המסך מעל עיני הציבור ומחזירה את הבחירה לצופה", היה התיאור האורווליאני שבו בחר אתמול קרעי להציג את החוק לציבור. במסכת שקרים בה משולבות כצפוי מילות הקוד מבית מדרשו של נתניהו – "בחירה", "פלורליזם" ו"גיוון" – ניסה לכסות השר על מטרתו האמיתית של החוק, שמטרתו להגשים את "פרק התקשורת" בהפיכה המשטרית של ממשלת נתניהו: השתלטות הדרג הפוליטי על השיח הציבורי.

חוק קרעי קשור בטבורו גם לחלק המשפטי של ההפיכה המשטרית, המכוון להשתלטות על מערכת המשפט: זוהי הצעת החוק הראשונה בהיסטוריה של הכנסת שהונחה על שולחנה בצירוף הערת הסתייגות של הייעוץ המשפטי לממשלה, לפיה מדובר בהצעה שלא הסתיימה העבודה המקצועית עליה והיא כוללת בעיות קריטיות מבחינה חוקתית. קרעי כמובן רואה בכך הישג וטרח לציין זאת בדבריו: הפיכת עמדת הייעוץ המשפטי ואנשי המקצוע להערת שוליים.

האופוזיציה התגייסה ככל יכולתה נגד הצעת החוק. אחוז הנוכחות של סיעות יש-עתיד, המחנה-הממלכתי, ישראל-ביתנו והעבודה (הדמוקרטים) עמד על 100%. סיעת רע"ם הגיעה כמעט כולה (4 מתוך 5), ורק סיעת חד"ש-תע"ל נכחה בחלקה. ח"כ עופר כסיף הצביע, וח"כ אחמד טיבי הגיע באיחור והצבעתו לא נספרה אלא נכנסה לפרוטוקול בלבד. אולם גם כך, רק 2 ח"כים מתוך חמישה נכחו מהסיעה.

מהרגע שנודע על הדיל עם הסיעות החרדיות, היה ברור שהצעת החוק עתידה לעבור בקריאה ראשונה, ולהעניק לשר קרעי, פוליטיקאי כושל ואיש ריב ומדון, הישג משמעותי ראשון מאז שנכנס לתפקידו לפני כמעט שלוש שנים.

חוק שעשה היסטוריה – במובן השלילי

"יובהר כי הצעת חוק זו לא קיבלה אישור מטעם היועצת המשפטית לממשלה כמתחייב לפי הנחיית היועצת המשפטית לממשלה 2.3005: טיפול בהצעות חוק ממשלתיות", נכתב באותה הערה של הייעוץ המשפטי. "למיטב ידיעתי, הערה מסוג זה או דומה לה, מעולם לא נכללה בחוברת הצעות החוק שפרסם המדפיס הממשלתי", כתבה עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית לכנסת, בחוות דעת שפרסמה ביום העלאת הצעת החוק להצבעה במליאה.

אפיק ציינה כי משום שלא ניתן להתחקות אחר השיקולים שעמדו מאחורי הוספת הערת השוליים ובגלל שתהליכי עבודת משרדי הממשלה אינם שקופים ונעשים במחשכים, היא תציג עמדה מקיפה ביחס לחוק כשיובא להכנה לקריאה שנייה-שלישית בוועדה שיופנה אליה.

חוות הדעת של אפיק פורסמה בתגובה לפניות מטעם חברי כנסת, ויתכן גם שלאור שתי עתירות לבג"ץ, האחת של עמותת "הצלחה" והשנייה של ארגון העיתונאים והעיתונאיות, המייצג כ-3,000 עיתונאים, שדרשו למנוע את העלאת הצעת החוק להצבעה בשל אופן הנחתה על שולחן הכנסת.

הערת הייעוץ המשפטי לממשלה על הצעת החוק הגיעה אחרי חודשים בהם סירבו בייעוץ המשפטי לרשום את החוק ברשומות, רישום טכני אולם כזה שרק לאחריו ניתן להניח את החוק על שולחן הכנסת, זאת על אף שוועדת שרים לחקיקה אישרה פעמיים את תמיכתה בהצעת החוק – למרות שידעה על ההתנגדות המנומקת של אגף ייעוץ וחקיקה ושל רשות האסדרה.

הקרב על הוועדה

מעבר לנאומים הנוקבים של חברי אופוזיציה (ביניהם שלי טל מירון, גלעד קריב, נעמה לזימי, ולדימיר בליאק, אפרת רייטן ומיקי לוי) הרגע המסקרן ביותר בדיון הגיע בתום ההצבעה, אז קובעים לאיזו ועדה יופנה החוק על מנת להכינו לקריאה שנייה ושלישית.

באופן טבעי, הוועדה המטפלת בחקיקה הנוגעת לתקשורת היא ועדת הכלכלה בראשות הח"כ הנאשם דוד ביטן, אולם בינואר השנה (15.1) פרץ עימות חריף בין השר קרעי ויו"ר ועדת הכלכלה החבר במפלגתו, לאחר שביטן החליט שלא לקדם ארבעה מתוך שישה חוקים פרטיים הפוגעים בחופש העיתונות, שמאחורי קידומם עמד למעשה קרעי.

בכך חסם ביטן ניסיונות של השר לעקוף את הייעוץ המשפטי של משרדו ולקדם חוקים שלא היו מקודמים על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה משום שאינם חוקתיים או סתם מרושלים ופגומים.

מאז פרוץ העימות ביניהם, שלווה בהכפשות והתקפות של קרעי כנגד ביטן, מסרב קרעי להעביר לטיפולו של ביטן הצעות חוק הנוגעות לשוק התקשורת, והכריז כי הוא מעוניין להקים "ועדת תקשורת" שתישלט על-ידי הממשלה ותעקוף את ועדת הכלכלה. המהלך בעייתי מכמה בחינות, ומחייב גם את התערבותו של נתניהו, שנאסר עליו לעסוק בענייני משרד התקשורת בהסכם ניגוד העניינים שהוכן עבורו בשל אישומיו הפליליים.

עם תום ההצבעה הוכרז כי הצעת החוק תעבור לוועדת הכלכלה, אולם מיד נשמעו באולם דרישות ח"כים להעבירה לוועדת הכספים, הנשלטת בידי הח"כ החשוד באונס מהליכוד, חנוך מילביצקי. לפי תקנון הכנסת, ברגע שאפילו ח"כ אחד מעוניין להעביר הצעת חוק לוועדה שונה מזו שיועדה לעבור אליה, היא עוברת לוועדת  הכנסת שתחליט להיכן לנתב אותה.

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ אופיר כץ מהליכוד, שהוא גם יו"ר הקואליציה, יכול להעלות את הסוגייה לדיון מתי שירצה – או לא להעלותה בכלל. כץ יחכה להנחיות נתניהו, למרות שכאמור, ראש הממשלה הנאשם מחויב להסכם ניגוד עניינים המונע ממנו לעסוק בסוגיות הנוגעות לעיצוב ענף התקשורת הישראלי.

"אני לא יודעת אם ראש הממשלה מתכוון לבוא ולהצביע על הדבר הזה, אבל אני רק רוצה להסביר לכולנו שהוא בניגוד עניינים", הזכירה ח"כ טל-מירון (יש-עתיד) בתגובה לדברים שאמר קרעי. בפועל נתניהו לא הגיע אתמול לכנסת ולא הצביע בעד הצעת החוק.

"מדובר בהפיכה תקשורתית, שהיא חלק מההפיכה המשטרית שהמטרה שלה אחד-לאחד, כמו בפולין, כמו בהונגריה, לקחת את הדמוקרטיה שלנו ולרסק אותה", תקפה טל-מירון את שר התקשורת.

"גם אם תעמוד פה ותצעק 2,000 פעמים, 'פלורליזם, פלורליזם, פלורליזם', כשזה יוצא מהפה שלך זה לא נשמע מאוד אותנטי", הטיח ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים) בשר קרעי, "השר המגדף", שישב והקשיב תמולחן הממשלה.

"זה חוק של השתלטות עוינת על שוק התקשורת בישראל, חוק שיאפשר למועצת הרשות, שכל כולה מינויים פוליטיים, להטיל עיצומים דרמטיים על גורמי התקשורת, על פי פרמטרים לא ברורים", טען קריב.

ח"כ נעמה לזימי (הדמוקרטים) טענה כי בישראל מכהנת "ממשלת כוח-כסף-כבוד, כיאה לארגון הפשע במפלגת הליכוד. ואתה חייל של ראש ארגון הפשע. אתה הגעת לתפקיד כדי לרסק אותו", הטיחה בשר.

ערב יום השנה ה-30 לרצח רבין, שאירע ב-4 בנובמבר 1995, אויבי המשטר הדמוקרטי זכו אתמול לעוד הישג בדרך לייסוד משטר תיאוקרטי-פאשיסטי בישראל.