הטלפון לא הפסיק לצלצל? כך סוחרות המפלגות במידע עליך

סמסים, הודעות מוקלטות, טלפון כל עשר דקות ממפלגה אחרת - הספאם הפוליטי הגיע לשיא השנה ● האם זה חוקי? להטריד אותנו, כן - לשתף מידע בין מפלגות ללא הסכמתנו - לא ● עד שהסחר במידע לא ייאכף כמו שצריך - המפלגות לומדות שמשתלם לפגוע בפרטיות ● טור אורחת
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
אריה דרעי ובנימין נתניהו. שיתפו מידע על מצביעים (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בחסות החוק (או בהיעדרו), המפלגות הפכו ביום הבחירות למטרידות סדרתיות. כמעט כל אחד מאיתנו קיבל ביום שלישי עשרות הודעות וטלפונים מהמפלגות השונות, ללא הבדל דת, גזע ודעה פוליטית. נדמה שבבחירות מס' 4, המפלגות הלכו צעד אחד רחוק מדיי בשימוש הגובר שלהן במידע שלנו בכלל, ובטלפון שלנו בפרט. 

רבים דיווחו שלשום ברשתות החברתיות על קבלת עשרות הודעות וטלפונים מפוליטיקאים שקוראים להם לצאת ולהצביע. חלק מהאנשים דיווחו שקיבלו הודעות וטלפונים ממפלגות משני צידי המפה הפוליטית – מהרשימה המשותפת ועד הציונות הדתית, ואילו רבים דיווחים כי קיבלו בעיקר הודעות וטלפונים מצד אחד של המפה הפוליטית.

הפרקטיקה האחרונה מעלה את השאלה האם ההודעות נשלחו לאחר פילוח ואפיון של הבוחרים? ואם כן, על בסיס איזה מידע? מקום מגורים, השתייכות לקבוצות בפייסבוק, התפקדות למפלגה בעבר? הכל אפשרי, בייחוד שאין דרך אמיתית לדעת מה מקור המידע.

אנחנו מצויים בכאוס של מידע, ואיבדנו שליטה. אנחנו לא יודעים היכן המידע שלנו, לאן הוא עובר וכיצד משתמשים בו. דוגמה לכך הן ההודעות ששלחה מפלגת הליכוד, כשפנתה לאנשים בשמם הפרטי או בכינוי מוכר שלהם. 

בכל אחת ממערכות הבחירות האחרונות ראינו את המפלגות מעלות הילוך בנוגע לשימוש במידע שלנו, על מנת לגייס בוחרים פוטנציאליים ולהשיג יתרון "שובר שוויון". בבחירות שהסתיימו זה עתה, המפלגות ביזרו באופן משמעותי את תשתיות המידע שלהן, החל ביישומונים לניהול ומעקב בוחרים (דוגמת אלקטור), עובר בבוטים שמתשאלים בוחרים על עמדות פוליטיות ועד להודעות אישיות לעידוד הצבעה. 

עוד כתבות בנושא:

היום אפשר כבר לקבוע באופן חד משמעי – אנחנו מצויים בכאוס של מידע, ואיבדנו שליטה. אנחנו לא יודעים היכן המידע שלנו, לאן הוא עובר וכיצד משתמשים בו. גרוע מכך, נראה כי גם מי שעושה שימוש במידע – לא תמיד יודע מה המקור שלו, והאם השימוש בו הוא חוקי. דוגמה מוחשית לכך הן ההודעות האישיות ששלחה לאחרונה מפלגת הליכוד, כשפנתה לאנשים בשמם הפרטי או בכינוי מוכר שלהם. 

ההנחה הרווחת היא כי הזיהוי של הנמען התבצע באמצעות הצלבה עם מאגר המידע של אפליקציית זיהוי אנשי הקשר, TrueCaller. האם מאגר המידע של הליכוד שואב במישרין מידע ממאגר המידע TrueCaller? זו אפשרות אחת, אפשרות אחרת היא כי בדרך מהמאגר TrueCaller ועד למאגר של הליכוד, ישנם מאגרי מידע רבים, או בפשטות: סחר במידע אישי.

מותר להספים – אסור לסחור במידע

על אף שההודעות והטלפונים האוטומטיים מהמפלגות והפוליטיקאים נראים כמו ספאם אחד גדול ומתמשך, "חוק הספאם" לא חל על תעמולת בחירות, ולכן מההיבט של ספאם, מדובר בפרקטיקה חוקית לחלוטין. סידור נוח של המחוקק עם עצמו. 

עם זאת, חוק הגנת הפרטיות קובע הוראות בנוגע לדיוור ישיר, ללא פטור לתעמולת בחירות. הרשות להגנת הפרטיות אף הוציאה הבהרה וקבעה כי על ההודעות שמפלגות שולחות על בסיס פילוח של מאפיין אישי, חלות הוראות חוק הגנת הפרטיות בעניין דיוור ישיר. פילוח יכול להיות לפי מקום מגורים, השתייכות אתנית, דתית או כל מידע אחר שעל בסיסו המפלגה מחליטה לשלוח דווקא אליכם את ההודעה המוקלטת. 

"סחר במידע ללא שניתנה הסכמה, אינו חוקי", קבעה הרשות להגנת הפרטיות. זה כמובן לא מנע מהציונות הדתית וש"ס להכריז לפני הבחירות כי הן משתפות מידע עם מפלגת הליכוד.  

כלומר, כל פנייה של מפלגה שנעשית על בסיס פילוח צריכה לציין (1) שמדובר בפנייה בדיוור ישיר, בצירוף מספר מאגר המידע שממנו שאוב המידע, (2) הודעה בדבר זכותו של אדם לבקש להימחק ממאגר המידע, ו-(3) את זהות המפלגה, והמקורות שמהם קיבלה את המידע. כידוע, למעט פרסום זהות המפלגה – אף דרישה חוקית לא מתקיימת בפועל. 

באשר לסחר מידע, חוק הגנת הפרטיות קובע עקרון בסיסי: אסור לעשות שימוש במידע שלכם או לפרסם אותו – אלא אם הסכמתם לכך. "סחר במידע ללא שניתנה הסכמה, אינו חוקי", קבעה הרשות להגנת הפרטיות. זה כמובן לא מנע מהציונות הדתית וש"ס להכריז לפני הבחירות כי הן משתפות מידע עם מפלגת הליכוד.  

אבל חוק לחוד ומציאות לחוד. כיום כמעט ואין אכיפה בכל הממשק שבין חדירה לפרטיות ובחירות. הרגולטורים, הרשות להגנת הפרטיות ווועדת הבחירות המרכזית, ממעטים להתערב ולעשות מעט סדר בכאוס המידע שלנו. על אף שפרטיות היא זכות אינהרנטית בדמוקרטיה – אנחנו רואים לנגד עינינו, בחירות אחר בחירות, את ההידרדרות המוסרית בכל מה שנוגע לשימוש במידע שלנו על-ידי גורמים פוליטיים.

המסר של היעדר אכיפה הוא שמשתלם לפגוע בפרטיות, ושהמידע שלנו – על אף שהוא שווה למפלגות כמה מנדטים לפחות, הוא לא מספיק חשוב כדי שיאכפו את השימוש בו באופן שמכבד אותנו, ואת זכות הבחירה שלנו.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
נעמה מטרסו קרפל
נעמה מטרסו קרפל היא מנכ"לית עמותת "פרטיות לישראל"

2 תגובות

  1. כל הודעה שקיבלתי חסמתי את מספר הטלפון. הבעיה היא ההודעות שמקבלים כשאין מספר אלא שם של מפלגה. מישהו יודע איך חוסמים את אלה?
    אולי צריך לעשות להם את מה שהם עושים לנו. לייצר מאגר של מספרים / כינויים שהם משתמשים בהם וליצור אפליקציה שחוסמת מראש את ההודעה / ההתקשרות. אולי גם האפליקציה תשלח לכל מספר ברשימה שמנסה להתקשר / לשלוח הודעה קישור לכתבה הזו.

    1. אתה לוחץ לחיצה ארוכה על ההודעה ברשימת הודעות ובוחר לחסום. ז"א לא מתוך ההודעה עצמה אלה בשלב לפני.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,710 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.