150 תלונות ב-2020: השריפה במכלי הנפט בקריית חיים היא לא "אירוע נקודתי"

תושבי השכונה המערבית בקריית חיים נתקפו השבוע בבהלה עמוקה. עשן שחור מלווה בריח חריף עלה מחוות מכלי הנפט הממשלתית שצמודה לבתים שלהם. המשטרה הפצירה בתושבים המבועתים להיכנס למבנים ולסגור חלונות, אבל הם, למודי ניסיון, העדיפו לעמוד בחוץ ולתעד את הנזק. מי יודע מתי הם יזדקקו לכך.

• "כמו ברווזים במטווח": החיים לצד מכלי הנפט במפרץ חיפה
• כל העקבות מובילים למשרד האוצר
• אנרגיות חדשות, מאבקים ישנים: מה נשתנה במדיניות האקלים של ישראל

מאוחר יותר הם יגלו שמכל נפט ריק עלה באש במסגרת פעולות תחזוקה. הבוצה שנשארה בתחתית שלו התלקחה ועשרה צוותי כיבוי אש הוזנקו למקום למנוע אסון. בינתיים, בתי הספר שצמודים למתחם המשיכו להתנהל כרגיל, כאילו זה עניין יומיומי כאן ששאריות נפט עולות בלהבות.  

שעה לתוך האירוע הושגה שליטה, אבל האש לא כובתה עדיין. שעתיים לתוך האירוע השקט חזר לשכונה מוכת הזיהום בקריית חיים ורק הלב של התושבים המשיך לפעום בדהרה. החברה הממשלתית מיהרה לשגר מסר מרגיע: מדובר ב"אירוע נקודתי" והוא הסתיים. אלא שהניסיון לגמד את המצב של חוות המכלים לאירוע חולף, זניח, "נקודה" הוא מטעה, כפי שמלמדים הנתונים. 

החומר המסרטן בתחתית המכל

לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2020 לבדה התקבלו כ-150 תלונות על מפגעי ריח מקומיים בקריית חיים, חלקם הגיעו ממכלי הענק, אחרים מכל הסביבה המזהמת. המשרד להגנת הסביבה מצא כי באותה השנה חלק מהמכלים לא תוחזקו כראוי ונקט בהליכים מול החברה. בשנה שלאחריה התלונות על מפגעי ריח פחתו משמעותית, אולם די בביקור חטוף ברחוב דגניה הגובל במכלים כדי ללמוד שריח הנפט הפך לחלק מהנוף. 

אם לא די בזה, מנתונים של כבאות והצלה עולה שרק בשנתיים האחרונות כוחות הכיבוי הוקפצו לפחות חמש פעמים לטפל בדליקות שפרצו במתחם מכלי הנפט. ייתכן שהמספרים אף גבוהים מזה, שכן לחברת התשתיות יש צוותי כיבוי משלה, וסביר שהתרחשו מקרים נוספים שבהם טיפלו לבד.

אחת הסכנות שטמונות עמוק במכלים הוא בנזן. מדובר בתרכובת אורגנית שמשמשת חומר גלם למוצרי נפט רבים. הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן קבעה שהוא מסרטן ודאי, כזה שדי בחשיפה נמוכה שלו כדי להעלות את הסיכוי לנזק. ובינתיים, היקפי הסרטן באזור הם אסטרונומיים. נפת חיפה מובילה במקרי סרטן ביחס לממוצע הארצי. בין שנת 2011 ועד 2015 משרד הבריאות פרסם כי באזור נרשם עודף תחלואה בסרטן חודרני עבור גברים ונשים ביחס לממוצע הארצי. הנתונים העגומים פורסמו במסגרת המלצות ועדת המנכ"לים לפיתוח וקידום מפרץ חיפה ביוני האחרון. לשם ההשוואה, בירושלים באותן השנים היקף התחלואה נמוך משמעותית מהממוצע הארצי, הן בקרב נשים והן בקרב גברים. 

לפני שבועות ספורים הממשלה הכריעה שבשנת 2026 חוות המכלים תיסגר. מדובר בהחלטה תקדימית אמנם, אבל כזו שהחליקה רק בקושי בגרונם של ארגוני הסביבה. לצד המהלך המבורך לפנות את מכלי הנפט ולגאול את תושבי קריית חיים המערבית מעשורים רבים של זיהום וסבל, הממשלה לא נקבה בתאריך לפינוי שאר המפעלים המזהמים במפרץ, אלא הסתפקה ביעד העמום, "תוך עשור". זאת ועוד, גם אם החווה תפונה לבסוף, איש לא מבטיח שאירוע כזה לא יחזור על עצמו במקום אחר במפרץ המזוהם. 

מה קרה למילה נפט?

בינתיים, כשבחזית אחת הממשלה מכריזה על פינוי, החברה הממשלתית עוברת מתיחת פנים תדמיתית. לא עוד תש"ן, חברת תשתיות נפט ואנרגיה, אלא מעתה תש"א – תשתיות אנרגיה בלבד. 

בחברה שכרו את שירותיו של משרד יחסי הציבור "טוגדר", בבעלות רונן משה. המשרד מעניק שירותים בין היתר גם לחברה הממשלתית קצא"א וגם לתחנת הכוח דוראד. זו האחרונה זכתה להיכנס בעשירייה הראשונה במדד המפעלים המזהמים בארץ של המשרד להגנת הסביבה. נזכיר כי לפני כשלוש שנים הורשע הבעלים של המשרד, משה, בפרשת משנה בתיק "ישראל ביתנו".

מתיחת הפנים אינה מקרית. במשרד יחסי הציבור מבינים היטב שנפט אינו פוטוגני ויש לו תדמית שלילית. אלא שבמקרה של תש"ן, או תש"א אם תרצו, שינוי קוסמטי לא יספיק. הם אולי יכולים להוציא את הנפט משם החברה, אבל עד שהם לא יפנו אותו מהמכלים והחווה תיסגר לצמיתות יחד עם כל המפרץ המזהם, אירועים כאלה ימשיכו לקרות, תוך שהתושבים מופקרים לחסדי תקלות אקראיות. 

לאחר כיבוי האש, מתשתיות אנרגיה נמסר: "במסגרת עבודות אחזקה וניקוי מכל במתקן הטרמינל בקריית חיים, במהלכן פונו שאריות מתכת, אירעה דליקה נקודתית בחווה. צוות הכיבוי של החברה כיבה את הדליקה באופן מיידי. החברה פעלה על פי נהלי התרגולת באחריות ובמקצועיות, והביאה לסיום האירוע במהירות. אין נפגעים. החברה תתחקר את האירוע על מנת למנוע הישנות מקרים דומים בעתיד".