משרד האנרגיה מתנער מהקשר שבין הזיהום במפרץ חיפה לסרטן

הכתבה הזו היתה אמורה היתה להיפתח אחרת לגמרי. היא אמורה היתה לספר שממשלת ישראל אישרה החודש את המלצות ועדת המנכ"לים לפיתוח וקידום מפרץ חיפה, תוך הצבת תאריכי יעד לסגירת המפעלים המזהמים, ניקוי הקרקע ובניית פארק תעשיות ירוקות ומתחמי דיור חדשים. אלא ששורה של מחדלים וסחבת שנפרשים על פני יותר משני עשורים, רוקנו את הסיפור הזה מבשורות מרעישות. אי שם בעוד עשור יפונה המפרץ – כך לפי הדוח שפורסם אתמול (שני), פרי עבודה של ועדה מיוחדת שהוקמה לנושא אחרי 20 שנים של דיונים.

עוד ב"שקוף":

• הח"כים אישרו: חברות הפנסיה יוכלו להשקיע הרבה יותר בחברות מזהמות
• הטריקים של חברות הטבק והנשק שאומצו בידי תעשיית הנפט
• המאבק בין משרדי הממשלה עלול לסרס את חוק האקלים

ואחרי 20 שנים של דיונים, תוכניות שנגנזו ומיליונים שהושקעו בפיתוח, מוצגת בדוח עמדה חריגה של משרד האנרגיה ומנכ"לו, אודי אדירי – שכופר בקשר בין תחלואה בסרטן לבין החיים בקרבת המפעלים המזהמים. עמדה זו, שכל יתר משרדי הממשלה ובראשם משרד הבריאות מתנגדים אליה – עשויה לא רק להשפיע על עתיד המפרץ אלא גם לשחק תפקיד בתביעה ייצוגית שמונחת לפתחם של המפעלים המזהמים.

"תמונת הסרטן מציגה תמונת עבר"

עמדתו של משרד האנרגיה נוגעת לנייר עמדה ששלח בשנת 2019 המשנה למנכ"ל משרד הבריאות באותן שנים, איתמר גרוטו, לראש המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון, שאף עומד בראש ועדת המנכ"לים. במסמך כתוב כי "קיים עודף עקבי של תחלואה במספר מחלות הקשורות לזיהום אוויר במפרץ חיפה, יחסית לאזורים אחרים בישראל". לציטוט צורף לוח המציג את סוגי הסרטן וצוין כי קיימת תחלואה עודפת בנפת חיפה ביחס לממוצע הארצי.

אך לטענת מנכ"ל משרד האנרגיה, "הצגת התחלואה בסרטן אינה במקומה. גם אם (לא הוכח) כי התחלואה העודפת נגרמת מזיהום אוויר, הדוח מתעלם מהעובדה כי תמונת הסרטן מציגה תמונת עבר, שבה ייתכן שזיהום האוויר היה כבד יותר, ולא ניתן להסיק ממנה דבר לעניין התחלואה העתידית, וכמובן, מתעלם מהעובדה שחלקה של בזן קטן מאד בסה"כ הזיהום בתעשייה". 

אדירי טוען כי לאור השינוי במצב, סגירת המפעלים לא נחוצה. "סגירת התעשייה לא תפתור את בעיית זיהום האוויר במפרץ חיפה, אלא תביא להפחתה של אחוזים בודדים ועד עשרות בודדות של אחוזים במזהמים השונים". הוא אף ציין כי הזיהום "ממילא אינו מהווה בעיה בשנים האחרונות". במילים אחרות, לא רק שאדירי אינו רואה קשר בין סרטן וזיהום במפרץ, הרי שלשיטתו, כלל אין זיהום. 

עמדת משרד האנרגיה שנויה במחלוקת ומנוגדת לכל יתר משרדי הממשלה. משרד הבריאות התנגד לה חזיתית, וציין במענה ל"שקוף" כי "משנת 2013 זיהום אוויר מוגדר כגורם מסרטן המעלה סיכון להתפתחות מספר סוגי סרטן בקרב האוכלוסייה הנחשפת. אין צורך בהוכחות מקומיות נוספות". עוד הזכירו, כי הקשר "הוכח והוסכם על ידי הגופים הבין לאומיים כמו ארגון הבריאות העולמי ו-IARC (המכון הבין לאומי לחקר סרטן)".

ביחס לטענת משרד האנרגיה להפחתת הזיהום, ציינו במשרד הבריאות כי השיפור האמור "מתייחס לחומרים המנוטרים באזור, כשקיימות קבוצות מזהמי אוויר שלא מנוטרים כגון VOC's העלולים להיות רלוונטיים אף יותר בהשפעתם על האוכלוסייה הממוקמת בסמוך לאתרי התעשייה ולאתר של תש"ן".

בנוסף, במשרד ציינו כי ישנם מחקרים נוספים שנערכים בימים אלו בנושא: "בנוסף לנתונים שהוצגו לוועדה בנייר עמדה, צוות משרד הבריאות עדכן את הוועדה בתוספת נתונים בריאותיים הכוללים את נתוני אשפוזים בקרב ילדים".

במועצה הלאומית לכלכלה, שהובילה את הוועדה, הבהירו ביחס לטענות משרד האנרגיה כי "בדוח מפורטים בהרחבה נתונים אודות מצב זיהום האוויר והתחלואה באזור חיפה, לרבות מספר סוגי סרטן, ומובאים מחקרים מרחבי העולם השותפים לקביעה זו. כמו כן, מוצגת בדוח עמדת משרד הבריאות שאומרת כי על פי הספרות הידועה בתחום קיים קשר בין זיהום אוויר לתחלואה. בדוח מוצגים מדדים המוכיחים פגיעה אנושה שספגה נפת חיפה בשל הקרבה למפעלים הפטרוכימיים". כלומר הם אינם בהכרח שותפים לעמדת משרד האנרגיה.

"אלפי טונות של חומר מסוכן לא טופל כראוי"

לעמדה החריגה של אדירי ממשרד האנרגיה יש משמעות משפטית שנבחנת בימים אלה ממש. שותפים לה חלק מהמפעלים במפרץ חיפה שבימים אלה נדרשים להגן על עצמם מול בקשה לתביעה ייצוגית של "עמותת אזרחים למען הסביבה", בטענה שהם אחראים לתחלואה העודפת באזור. בין החברות הנתבעות – חברת תש"ן, חברה ממשלתית שמתקניה, המשמשים גם לאחסון והובלת נפט ומוצריו, ממוקמים בין היתר סמוך לשכונת מגורים בקריית חיים ובסמוך לשכונה בטבעון. נגד החברה נטען שממתקניה נפלט בנזן, חומר הידוע כמסרטן. 

עוד נטען שרק בשנים האחרונות החלה החברה בגילוי ותיקון של דליפות צביעה ואבזור. בנוסף, התובעים טוענים כי במתחם ישנם אלפי טונות של קרקע מזוהמת בדלק, שנותרו בתחתית מכלי הנפט לאחר פינוי 3,000 טון לפני כעשור. "בוצה זו פלטה לאוויר כל שנה חומרים מסוכנים לרבות בנזן ולא טופלה כראוי", נכתב בבקשה לאישור התביעה.

לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה, העמותה פנתה לחברות ולמפעלים השונים עם הטענות, אולם הם טענו בין היתר ש"אין זיהום אוויר עודף באזור חיפה, אין תחלואה עודפת, ולא הוכח קשר סיבתי בין החומרים לבין התחלואה העודפת". 

גם כאן הוצגו באריכות חוות דעת סותרות המבססות את התשתית המדעית להוכחת קשר סיבתי פוטנציאלי בין זיהום אוויר ותחלואה בסרטן, כולל הסבר של תופעת התפתחות הסרטן עקב חשיפה לחומרים מסרטנים סביבתיים. 

בפברואר השנה בית המשפט המחוזי בחיפה סיפק לתושבים סיבה לאופטימיות, כשדחה את דרישת החברות לסלק את הבקשה לאישור התביעה. המשמעות היא קטנה, אבל חשובה: בקיץ הקרוב אמור להתחיל דיון בבקשה עצמה. 

"הרגשנו כאילו אנחנו חיים בתחנת דלק"

מתקני תש"ן אף עמדו בלב פרשה נוספת בשנה האחרונה, שהיא לבדה עשויה לפגוע בטענה של אדירי שאין זיהום עודף באזור. חבר מועצה מסיעת הירוקים של חיפה, מוטי בליצבלאו, תושב קריית חיים שמלווה את מאבק התושבים בזיהום המפרץ ובתש"ן שנים ארוכות, טוען שיש היום יותר מ-300 מקרים של חולי סרטן לאורך רחוב דגניה הסמוך לחוות המכלים. "אין בית או משפחה שלא נפגעו מהקרבה למתקן", הוא אומר.

עוד הוא מוסיף כי לפני שנה החלו להרגיש בשכונות הסמוכות לחוות המכלים ריח חריף של דלק המלווה בתחושת צריבות, בחילות וכאבי ראש. "הרגשנו כאילו אנחנו חיים בתחנת דלק", אמר. רק חודשים ארוכים לאחר מכן המשרד להגנת הסביבה קבע שמקור המפגעים הוא בחוות תש"ן. הנהלת החברה זומנה לשימוע בחשד להפרת הוראות התחזוקה של המכלים, "תוך סיכון סביבתי ומפגעי ריחות קשים לתושבי קריית חיים ולשוהים בסביבת חוות המכלים". 

לאחר השימוע, המשרד להגנת הסביבה פרסם שהחברה לא ביצעה פעולות נדרשות לתחזוקת חלק מהמכלים, לא פעלה בהתאם לנוהלי תפעול ותחזוקה להבטחת תקינותם, לא מנעה פליטה של אדי דלק לסביבה ולא אחסנה את הנפט במכלים לא אטומים. המשרד הורה לתש"ן להקים מערכת לניטור מזהמים באמצעות חישה מרחוק ולהפעיל מוקד לטיפול בפניות הציבור בזמן אמת. נכון ליוני 2021 החברה מדווחת כי מערכת הניטור טרם הוקמה והיא בשלבי הקמה ובינתיים המוקד כבר עובד. 

התוכניות שהתעכבו, ונקודת האור האפשרית

החלטות הוועדה שפורסמו השבוע חותמות מסע מפרך בן שני עשורים של החלטות ודיונים שהחלו בראשית שנות ה-2000 בדבר עתיד מפרץ חיפה. באותה שנה תש"ן יזמה את תוכנית "קרקעות הצפון" לפינוי מתקניה מהמפרץ – שמהווים רק חלק מהמפעלים במתחם. 

15 שנה עברו והגישה למזהמים השתנתה. ב-2015, כשברקע התגבש הסכם פריז להפחתת גזי חממה, המשרד להגנת הסביבה גיבש תוכנית לאומית להפחתת הזיהומים והסיכונים במפרץ חיפה בהתאם להחלטת ממשלה. בתום ארבע שנים המשרד הוציא סיכום ביניים והודיע בין היתר כי חלה הפחתה של 56% במזהמים מהתעשייה הכוללים חומרים מסרטנים וכן הוגברה האכיפה. הפעולות השונות עלו למשרד 107 מיליון שקלים. 

בנקודה זו רשות מקרקעי ישראל התערבה והקצתה 20 מיליון שקלים לפיתוח "מפרץ החדשנות". הפרויקט השאפתני כלל את פינויים של המפעלים הפטרוכימיים כולם, כולל תש"ן, ובניית מתחמי מגורים ותעשיה ירוקה בשטח שיפונה. התוכנית, שהושקעו בה עד כה כחמישה מיליון שקלים, ספגה מהלומות משמעותיות בשנה החולפת, ועל אף שהיא מוזכרת בדוח המנכ"לים, בסופו של דבר הדוח לא אימץ אותה, אין בו שום התייחסות קונקרטית למימושה, לא תאריכי יעד, ולא ביטחונות לתושבים. 

"לצערנו, ועדת המנכ"לים ובעיקר אגף התקציבים באוצר ומשרד האנרגיה טרפדו מהלך שיכול היה להיות מהלך היסטורי לתושבי חיפה ומדינת ישראל בהתמודדות עם זיהום האוויר הקשה באזור, בהתמודדות עם התחלואה העודפת באזור ועם ההתמודדות עם משבר האקלים", אמר אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה. "מעבר לזה, אנחנו רואים שתשתיות של דלקים מזהמים, כמו מכלי נפט ומכלי אחסון לגז, מהווים גם סכנה ביטחונית נוסף לסיכון הבריאותי והסביבתי. מכל הטיעונים האלה גם יחד, יש לסגור את בתי הזיקוק עד לשנת 2025 ובמקביל לסגור את חוות מכלי תש"ן בחיפה ולעבור לתחליפי נפט לתחבורה מתחום האנרגיה המתחדשת, כפי שאנחנו רואים שנעשה בארצות הברית ואירופה". 

עם זאת, הוא מוצא גם נקודת אור במהלך, וטען כי זו למעשה הפעם הראשונה שיש הסכמה של כלל הגורמים המקצועיים שמתחם בתי הזיקוק צריך להיסגר ותש"ן צריך להיסגר: "מדובר במתחמים שגורמים לזיהום, תחלואה ומוות בטרם עת, שגורמים בנוסף לנזק הבריאותי, נזק כלכלי למשק ולקופת המדינה". 

ואכן, יש גם מעט מקום לאופטימיות, לפחות עבור תושבי קריית חיים – שממתינים שנים לפינוי חוות המכלים של תש"ן. "כחלק מעבודת הוועדה נבחנה האפשרות לפנות את חוות המכלים של חברת תש"ן בקריית חיים לפני הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית", פורסם השבוע בדוח. "הקרבה הקיצונית בין מכלי הנפט לשכונות המגורים בעלת השפעות דרמטיות על איכות החיים של תושבי האזור. מפגעי ריח, דליפות מזהמים וסכנות בטיחותיות הן רק חלק מההשפעות של חוות המכלים על תושבי קריית חיים". בין החלופות שנבחנו היו העתקת המכלים לאזור הסמוך לבתי הזיקוק, או פינוי רק חלק מהמכלים, אלה הקרובים לשכונות מגורים. 

בתש"ן הסכימו ואמרו ל"שקוף": "ידוע לנו כי תושבי השכונה הסמוכה מעוניינים להעתיק את החווה למקום אחר. חשוב לנו לציין כי תש"ן מסכימה עם תושבי השכונה. אנו חושבים שאין זה נכון לתפעל חוות מכלים בתוך שכונת מגורים".

תגובות

מתש"ן נמסר בתגובה: "תש"ן היא חברה חיונית למשק האנרגיה בישראל ולתפקודו הרציף. החברה קשובה לקהילה בכל מקום שבו היא פועלת כבר יותר מ-80 שנה. מדובר בחברה מקצועית ובטוחה, שמשקיעה משאבים רבים ואמצעים חדישים במתקניה, תוך עמידה בכל תקני הבטיחות מהמחמירים ביותר בעולם. תש"ן מבוקרת ומפוקחת על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים, ובהם המשרד להגנת הסביבה, ומיישמת את הנחיותיהם באופן מלא. ידוע לנו כי תושבי השכונה הסמוכה מעוניינים להעתיק את החווה למקום אחר. חשוב לנו לציין כי תש"ן מסכימה עם תושבי השכונה. אנו חושבים שאין זה נכון לתפעל חוות מכלים בתוך שכונת מגורים.

"תש"ן, חברה בבעלות ממשלתית מלאה, הוקמה באזור זה כבר בשנת 1934, טרם הקמת המדינה, תקופה בה אף אחד לא התגורר סביב חוות המכלים. ברבות השנים קודמו תוכניות בנייה סמוכות לחווה ואף נמכרו דירות סמוכות לחווה. כך, לאורך השנים נוצר חיכוך הולך וגובר בין צורכי ההתפתחות העירוניים לבין התעשייה עד שבתי התושבים נהיו סמוכים יותר ויותר למתחמי החברה. לאורך עשרות שנים נמנעו קובעי המדיניות והרגולטורים מקבלת החלטות שיסדירו את הסוגיה המורכבת.

"תש"ן פעלה במשך קרוב ל-20 שנה לאשר תוכנית להעתקת החווה לקרקעות הצפון. מי שלא אפשר את קידום התוכנית במשך שנים כה רבות היו דווקא ארגוני סביבה שונים, חברי מועצת העיר חיפה ועוד אנשי ציבור ומקבלי החלטות. אישור תוכנית קרקעות הצפון התקבל לאחר ייסורים רבים רק בשנת 2018. כיום לא מקודמת תוכנית זו שוב עקב רצון פרנסי העיר להעתיק את החווה למקום שונה ממפרץ חיפה. ככל שתתעכב החלטה זו, כך נאלץ להמשיך לדור יחדיו. החלטה זו נמצאת בידי מקבלי ההחלטות ברמות הגבוהות ביותר ואנו נשתף פעולה עם כל החלטה שתתקבל. אנו מכבדים את התושבים ומקיימים איתם דיאלוג רציף. תש"ן אינה נגד התושבים באזור, יתרה מכך, כלל אזרחי ישראל הם הבעלים של החברה.

"החברה מודעת למציאות המורכבת שנוצרה, ומאמינה כי יש לצמצם את החיכוך ולהעביר את מתקני החברה לאתר חלופי. החלטה זו טרם התקבלה ונמצאת בדיונים ארוכי שנים בין משרד הממשלה וגורמי התכנון השונים, ואנו מאמינים כי החלטות הגורמים המוסמכים תתקבלנה בהקדם".

מרמ"י נמסר בתגובה: "המלצת ועדת המנכ"לים לתכנון עתיד מפרץ חיפה, שהתכנסה מתוקף החלטת הממשלה 472, היא שיש לסגור את התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה בעשור הקרוב. לאור זאת, אין היתכנות להקמת חוות מכלים חדשה בשטח של 1,200 דונם בלב מטרופולין חיפה. במסגרת ועדת המנכ"לים נבחנות חלופות לצמצום חוות המכלים של תש"ן בקריית חיים עוד לפני סגירת מפעלי בז"ן, ובכל מקרה, עם סגירת פעילות הזיקוק לא יהיה צורך באותה חוות מכלים, המאחסנת היום נפט גולמי עבור בז"ן".

מהמועצה הלאומית לכלכלה נמסר בתגובה: "עם סיום הטמעת הערות הציבור, הוועדה פרסמה את הדוח הסופי והוא יובא בהקדם לאישור הממשלה לכשתוקם. בהמלצות הדוח יש לוחות זמנים מאוד ברורים – 'בתוך עשור', כלומר לכל המאוחר ב-2031, כשכתוב מפורשות שככל שנצליח להיות ערוכים קודם מבחינת משק הדלק, אז הפינוי יקרה קודם. המועצה הלאומית לכלכלה מאמינה שאם כלל משרדי הממשלה יתגייסו למשימה ויפעלו בנחישות ובמקצועיות ליישם את המלצות הוועדה, אפשר יהיה להיות ערוכים להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית תוך 6-7 שנים מהיום.

"בדוח מפורטים בהרחבה נתונים אודות מצב זיהום האוויר והתחלואה באזור חיפה, לרבות מספר סוגי סרטן, ומובאים מחקרים מרחבי העולם השותפים לקביעה זו. כמו כן, מוצגת בדוח עמדת משרד הבריאות שאומרת כי על פי הספרות הידועה בתחום קיים קשר בין זיהום אוויר לתחלואה. בדוח מוצגים מדדים המוכיחים פגיעה אנושה שספגה נפת חיפה בשל הקרבה למפעלים הפטרוכימיים. כמפורט בדוח, משרד האנרגיה הסתייג מעמדת הוועדה בנושא זה. 

"לגבי תש"ן: בעניין מכלי תשן, ביום שבו בית הזיקוק בחיפה יפסיק לפעול לא יהיה צורך בחוות המכלים של תשן, כי היא מכילה אך ורק נפט גולמי עבור פעילות בית הזיקוק. אם מעוניינים לסגור את חוות המכלים כשבית הזיקוק עדיין עובד, יש צורך להקים מכלי נפט חדשים בתוך שטח בית הזיקוק. על מנת לעשות זאת, נדרש לעבור תהליך סטטוטורי שיכול להימשך מספר שנים עוד טרם הקמת המכלים".