04:29

כל העקבות מובילים למשרד האוצר

ברקע החלטת הממשלה הבעייתית על עתיד מפרץ חיפה - האוצר מסרב לקבל את נתוני השפעות הזיהום: אחד מ-8,000 תושבים ימות ואחד מ-175 יחלה • העלות: יותר מ-1.35 מיליארד בשנה • "מגמה ירוקה": "משרד האוצר ממשיך להיות החסם המרכזי לכל המאבקים הסביבתיים במדינה" • במשרד האוצר לא הגיבו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
כל הסימנים מצביעים על משרד האוצר (צילום: פלאש 90)

בזמן שהממשלה דנה בעתיד המפעלים המזהמים במפרץ חיפה וקיבלה החלטה דרמטית בנוגע לחייהם של תושבי האזור, ועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על הבריאות התכנסה אתמול (ראשון) במטרה לקבל תשובה ממשרד האוצר לגבי עלויות התחלואה והתמותה שנגרמים בידי הזיהום. מבדיקת "שקוף" עולה כי משרד האוצר נמנע, פעם אחר פעם, מהתייחסויות לנושא ואף מציג עמדה לעומתית בכל הנוגע לפינוי המזהמים בחיפה. ההתנהלות שנחשפה בוועדה מלמדת על האופן שבו משרד האוצר בוחר להתייחס לבריאות חיי התושבים בחיפה. או אולי מדויק יותר: כיצד הוא בוחר להתעלם מהם. 

עוד ב"שקוף":

ביוני 2020 הזמינה המועצה הלאומית לכלכלה דוח מחברת הייעוץ מקינזי שבחן את התועלות הכלכליות של פינוי מפרץ חיפה. ועדת מנכ"לים אימצה את מסקנות הדוח וקבעה כי יש לפנות את מפרץ חיפה מהמפעלים המזהמים בתוך עשור. אלא שמשרד האוצר יצא בתקיפות נגד ההמלצות, ובהמשך אף סירב לתקצב את הקמת המנהלת להבראה והחייאה של מפרץ חיפה ב-2.5 מיליון שקלים כדי להתניע את תהליך הבראת האזור. זאת, אף שמדובר בסכום זניח לעומת העלויות וההכנסות הצפויות בסך של מיליארדים רבים. 

גם החלטת הממשלה שהתקבלה אתמול, בהמשך לעבודת ועדת המנכ"לים, חסרה את האלמנט הקריטי של תקצוב המהלך המורכב להבראת המפרץ המזוהם. זו רק אחת מהביקורות הרבות של ארגוני סביבה וחברי כנסת על ההחלטה, שטענו בין היתר כי ההחלטה מיטיבה דווקא עם בתי הזיקוק של עידן עופר, המפעל המזהם במדינה, ולא עם תושבי האזור. משרד האוצר, כאמור, התמיד בניסיונותיו לסכל את התוכנית.

כמה זה בבריאות? באוצר לא רוצים לחשב

כבר בנובמבר האחרון אמר יו"ר ועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על הבריאות, ח"כ אלון טל, כי "עולה הרושם שמשרד האוצר איננו מכמת את המחיר החברתי של תחלואה עודפת בחיפה שנגרמת כתוצאה מריכוזי מזהמים במפרץ חיפה". במסגרת הדיונים בוועדה דרש טל מהאוצר להציג את התחשיבים המעודכנים. "הוועדה מבקשת מהגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר שיחשבו את העלויות הללו וידווחו לוועדה על העלות האמיתית של זיהום האוויר למשק הישראלי ולכלכלה המקומית בחיפה".

דברי נציג האוצר בדיון בוועדה

מזכירות הוועדה שבה ושלחה מאז למשרד האוצר מכתב המבקש התייחסות לסוגיית התחלואה, אולם באוצר שלחו את יו"ר הוועדה לחשב בעצמו את עלויות התחלואה בעצמו, בעזרת הדוחות של המשרד להגנת הסביבה: "חישוב עלויות זיהום האוויר נעשה על ידי המשרד להגנת הסביבה הן בהיבט הכמותי והן בהיבט האיכותי. איננו אוספים את הנתונים, או מחשבים את העלויות". אלא שהמשרד להגנת הסביבה מודד את פליטות המזהמים, ואין בידיו נתונים לגבי עלויות התחלואה.

"מדובר בתשובה תמוהה ואף מזלזלת, שאינה עונה על הדרישה לחישוב עלויות התחלואה במודל הכלכלי לפינוי התעשיות המזהמות במפרץ חיפה", כתב ח"כ טל לראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס. עוד הוא ביקש במכתב להציג את הנתונים עד למועד הישיבה שהתקיימה אתמול בבוקר. מספר ימים לפני הדיון פנתה שוב לשכתו של טל לאוצר. הפעם הציע חבר הכנסת לאוצר נתונים: מחקר של פרופ' ניר בקר מהמכללה האקדמית תל חי.

"אגף התקציבים שותף לטרפוד ההחלטה". ראש אגף התקציבים באוצר יוגב גורדוס (צילום: דוברות משרד האוצר)

פרופ' בקר, שהשתתף בדיון אתמול, מצא במחקרו כי באזורים שסמוכים למפעלים המזהמים, אחד מכל 8,000 תושבים יאבד את חייו ואחד מכל 175 תושבים יחווה סימפטום בריאותי בשל הזיהום. בכל שנה, כך חישב בקר, מדינת ישראל משלמת יותר מ-1.35 מיליארד שקלים בשל התחלואה שנגרמת מהזיהום.  

"בדיון הקודם ביקשנו מהאוצר תחשיבים ואחרי שלא עשיתם את זה, העברתי לכם את המחקר של בקר, לפחות תגידו האם המספרים מקובלים", אמר טל לנציג משרד האוצר, הרפרנט רותם ברמלי, שהגיע לדיון במקום הממונים עליו. "עברתם על זה וגיבשתם מידע?", שאל ח"כ טל בתקיפות. "כשיהיו נתונים מעודכנים, באוגוסט, נשמח לקבל אותם", ענה ברמלי. טל הקשה: "המחקר הוא מ-2019, אין לכם עמדה? לא ביררתם את העלות? איך אתה מסתכל על התושבים ואומר להם, אנחנו לא רוצים לחשב את עלויות הבריאות, ורק כשיהיה מחקר חדש נחשב?". ברמלי חזר ואמר כי "נתייחס לנתונים המעודכנים".

"שותפים לטרפוד"

"משרד האוצר ואגף התקציבים אמרו בוועדה שהם היו שותפים בהחלטה הזאת, וזה נכון", אמר ניב מאירסון, מנהל קשרי ממשל במגמה ירוקה, שהשתתף אף הוא בדיון, בקשר להחלטת הממשלה שהתקבלה אתמול בקשר למפעלים המזהמים במפרץ חיפה. "הם היו שותפים לרידוד וטרפוד ההחלטה הזאת, ולדאוג שלא יהיו בה תקציבים ולא יהיה תאריך יעד לסגירה, או לוחות זמנים להיערכות משק האנרגיה". 

בשיחה עם "שקוף" הוסיף מאירסון ביחס לאופן שבו התקבלה ההחלטה על עתיד חיפה והקריות, כי כל העקבות מובילים למשרד האוצר. לדבריו, משרד האוצר ממשיך להיות החסם המרכזי לכל המאבקים הסביבתיים במדינה, מהזיהום במפרץ חיפה ועד לקצא"א וחוק האקלים. "כשהפקידות שבויה בידי המזהמים, הגיע הזמן שהשר יתווה מדיניות ברורה ואמיתית", אומר מאירסון, "על אביגדור ליברמן לשנות את הכיוון של משרדו – מחסם לסגירת התעשייה המזהמת, למנוע שלה".

בסיום הדיון הביע ח"כ טל את מורת רוחו לנוכח התנהלות האוצר. "זה לא מקובל", אמר, "הרשות המבצעת אמורה להתייצב ותפקידנו לפקח. אני מבקש שנציג האוצר יגיע מוכן. ההופעה היא בעיני לא תקינה, עומדת בסתירה עם עקרונות הדמוקרטיה של הרשות המבצעת לתת דין וחשבון לוועדה המחוקקת".

מתח ביקורת על התנהלות האוצר. ח"כ אלון טל

אבל באוצר, כך נדמה, לא מתרגשים מהנתונים המבהילים או מפניותיהם של חברי כנסת. הם שוב גוררים רגליים ומסרבים לדרישת המחוקק. לא רק שבמשרד האוצר לא ענו לדרישת הוועדה להכין תחשיב או לבחון את התחשיב האקדמי הקיים, הרפרנט אף אמר שהוא ממתין למכללה בשביל להתקדם. נדמה שלאורך כל הדרך אגף התקציבים תחת יוגב גרדוס עשה כל שביכולתו לטרפד את יוזמות הממשלה ושותפיה, עד שאפילו את התשובה הבסיסית – כמה עולים חיי אדם, מסרבים במשרד לחשב.

ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה לידיעה.

מבזן נמסר בתגובה: "קבוצת בזן לומדת את ההחלטה. דבר אחד ברור: גם בממשלה מבינים שפופוליזם וסיסמאות אינם תחליף למדיניות אחראית ומקצועית בניהול משק האנרגיה הלאומי. לא היינו זקוקים למשבר האנרגיה העולמי שמתחולל בשנתיים האחרונות והגיע לשיאו בימים אלה של מלחמה באוקראינה, כדי להבין את חשיבות היכולת לנהל משק אנרגיה עצמאי עבור חוסנה הלאומי של מדינת ישראל.

"בזן מתכוונת, כפי שהצהירה, לבוא אל המשא ומתן מול הממשלה בידיים נקיות ובנפש חפצה והיא מקווה שהשיח יתנהל על בסיס עובדות ולא כותרות. בזן מתכוונת לעמוד על זכויותיה ועל זכויות כלל מחזיקי העניין – אלפי העובדים המתפרנסים מבזן, ציבור בעלי המניות, בעלי החוב, הספקים ומאות מפעלים שפעילות בזן קריטית לעתידם. בזן הציגה בתוכנית האסטרטגית שלה מודל היברידי למשק האנרגיה בישראל, תוכנית התואמת את החלטת הממשלה". 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת תחום העתיד. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

תגובה אחת

  1. אולי כל מי שגר באיזור מפרץ חיפה וחש סכנה לבריאותו יעבור בעצמו למקום מגורים אחר (על חשבונו, כמובן), וכך לא תצטרך הממשלה להשקיע מליארדי שקלים (מהכסף של כולנו) על הנושא.
    צריך לזכור שהמפעלים המזהמים (לשיטכם) נמצאים במקום עשרות שנים, כלומר הם ותיקים יותר ממרבית התושבים באיזור. אם אחרי כמה שנים שהאלרמיסטים של "שקוף" וארגונים אחרים מתריעים על הסכנות הבריאותיות במפרץ חיפה, האיזור עדיין מאוכלס בצפיפות זה אומר שהתושבים באיזור לא חשים בסכנה ממשית לבריאותם, או שהם בעצמם עובדים במפעלים שאתם רוצים להעתיק למקום אחר (על חשבוננו) וממילא הם יצטרכו לעבור דירה ליד המיקום החדש של המפעלים כך ששום דבר לא ישתנה מבחינתם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,463 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.