במחשכים, ללא ביקורת ציבורית: כך נוסחה ההחלטה שלא תבריא את מפרץ חיפה

אם לא יהיו שינויים גדולים של הרגע האחרון, ביום ראשון הקרוב הממשלה תאשר תוכנית היסטורית לשיקום מפרץ חיפה, שהובילה נעמה שולץ, ראש לשכתו של ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד. אלא שמטיוטות החלטת הממשלה שהגיעו לידי "שקוף", עולה תמונה שרחוקה מהבראת המפרץ. עיקר הביקורת עוסקת בכך שההחלטה אינה נוקבת בתאריך יעד לפינוי מתחם בתי הזיקוק, אלא רק מתייחסת לפינוי של חוות מכלי הנפט בקריית חיים, אך זו אינה הבעיה היחידה. למעשה, ההחלטה ההיסטורית נוסחה ללא ביקורת ציבורית, במחשכים.

עוד ב"שקוף":

• בגלל 2.5 מיליון: האוצר מעכב את ההחלטה לפנות את מפרץ חיפה
• משרד האנרגיה מתנער מהקשר שבין הזיהום במפרץ חיפה לסרטן
• מפעלי בזן פולטים ריכוזים גבוהים של חומר מסרטן – לפי המשרד להגנת הסביבה "אין חריגה"

עוד לפני הביקורות על תוכן ההחלטה, ארגוני הסביבה מצביעים על התוצאה ההרסנית של ויתור על הליך שיתוף ציבור ראוי – ביצור בתי הזיקוק לעוד שנים רבות, בתוכנית שכותרתה היא "פיתוח וקידום מפרץ חיפה". "לא היה שום שיתוף ציבור בכלל. אפס", אומרת מרים פראנק, מנהלת תחום מפרץ חיפה וקמפיינים ב"מגמה ירוקה". "גילינו על התוכנית מכל מיני גורמים שאנחנו מקורבים אליהם ומהתקשורת". 

לדברי פראנק, מעורבות התושבים וארגוני הסביבה בקבלת ההחלטות היא חיונית. "הרבה מהאנשים שמובילים את המתווה יודעים הרבה פחות מאיתנו על ההיסטוריה של המאבק, מה הם החוקים הקיימים ואיך משק האנרגיה יכול להיערך", הוסיפה. אך אנשי "מגמה ירוקה" לא זכו להיפגש עם לשכת לפיד, אלא עם גורמים פרלמנטריים אחרים שסייעו להם לקדם את הנושאים מול הלשכה. "ככל שמועד ההחלטה מתקרב, אנחנו מבינים שזה מתווה מזעזע, אני מרגישה שעבדנו עלינו, זה הכי רחוק מלהבריא את מפרץ חיפה, התוכנית חלולה ותגרום לנזק רב", מסכמת פראנק. "בלי לתקצב את סגירת בתי הזיקוק, להפסיק את זיקוק הנפט במפרץ ולסגור את המתחם, כל המילים האלה לא שוות כלום".

מי ינקה את הקרקע המזוהמת?

חבר הכנסת אלון טל (כחול לבן) סיפר ל"שקוף" כי התבקש לשמור על המידע לקראת החלטת הממשלה בפרופיל נמוך. לדבריו, שולץ נפגשה אחת לחודש עם השדולה להבראת מפרץ חיפה, שטל נמנה עם מקימיה, "אבל לא יכולנו לשתף בפרטים כי היא אמרה שזה יכשיל את התהליך. זה משא ומתן רגיש והיא ביקשה לדווח לנו". לשיטתו, החשאיות נדרשה בשל ריבוי השחקנים והאינטרסים כמו יזמים, תשתיות, חברות מסחריות, משרדי ממשלה.

נציג ארגון סביבה נוסף, שביקש שלא להזדהות, סיפר כי לאורך התקופה קיבלו בארגון הדלפות שונות ונוסחים של טיוטת ההחלטה, "אבל לא היינו חלק מההליך". עוד מספרים בארגון כי ניצלו קשרים פרלמנטריים כדי לנסות ולתקן בעיות שונות שעלו מהנוסחים. "אבל לא היתה שיחה כוללת, שום זום לכולם יחד או הסבר רשמי", הוסיף הנציג.

יו"ר עמותת "שומרי הבית" יוני ספיר אמר כי מאז שהממשלה הנוכחית התכנסה, איש לא פנה לארגונים באופן רשמי כדי להתייעץ בנושא מפרץ חיפה. "היתה לנו פגישה אחת בלבד עם נציגי המועצה הלאומית לכלכלה, אבל גם היא התקיימה ביוזמת ארגוני הסביבה לאחר שהודלף לנו שמקודמת החלטה בנושא הבראת מפרץ חיפה. את המידע המפורט השגנו בקשרינו בלבד", אמר.

יחד עם זאת, חשוב לציין כי במסגרת עבודת ועדת המנכ"לים, התקיים הליך שיתוף ציבור לאורך כל הדרך, כולל הגשת טיוטה להערות, למרות ההתנגדויות הרבות שעלו וההסתייגויות שהובאו גם בתוך ההמלצות, כפי שפרסמנו בעבר. 

דוגמה לחשיבות הביקורת הציבורית על הדיונים הממשלתיים היא סעיף ניקוי הקרקע. ל"שקוף" נודע כי במהלך הדיונים נעשה ניסיון להשמיט מההחלטה את הסעיף שקבע כי חברת בזן, שזיהמה את הקרקע במשך עשורים, תישא גם בעלויות הניקוי, שעלותו מוערכת במיליארדי שקלים. השמטת הסעיף היתה עלולה להשית את העלויות האדירות על הציבור, במקום על החברה המזהמת. נכון לרגע זה הסעיף חזר, אך לא ברור מי עומד מאחורי הניסיון להעלימו, ולחסוך הון לבעל השליטה בבזן עידן עופר. משרדי הסביבה, האנרגיה והאוצר מכחישים שהיה להם קשר לכך. ההיעדר המוחלט של שקיפות בדיונים מוביל לכך שאין דרך לדעת מי מנסה לשחק לידיו של עופר.

בלשכת לפיד דווקא טענו כי נציגיו נפגשו עם כל גורם שההחלטה נוגעת לו. "כל ארגון/גוף או בן אדם שביקשו להיפגש, נפגשנו ושמענו את עמדותיו עם ראש פתוח", אמרו מטעמו (התגובה המלאה – למטה). 

לא רק שלא סוגרים – מרחיבים

הבשורה המרכזית שההחלטה מביאה עמה היא פינוי חוות המכלים של החברה הממשלתית תשתיות אנרגיה (לשעבר תש"ן) עד לסוף שנת 2026. החווה מאפסנת נפט גולמי עבור בתי הזיקוק והיא הוקמה עוד לפני קום המדינה. חוות המכלים ממוקמת בפאתי קריית חיים, והשכונה הסמוכה לה סובלת משיעור גבוה של מקרי סרטן.

מטרת הפינוי היא לא רק מניעת הזיהום אלא פיתוח כלכלי ונדל"ני. "הקמת שכונה מעורבת שימושים הכוללת מגורים, מסחר, תעסוקה ותיירות בשטחי החווה שיפונו", נכתב בטיוטת ההחלטה. אלא שבמסגרת ההחלטה, הזיהום פשוט יעבור דירה, מחוות תש"ן למתחם בזן. ולמה בעצם? משום שיידרש "מענה לצרכי האחסון של הנפט הגולמי הנדרש לזיקוק בבזן". משמעות הדבר היא שהנפט שאוחסן בחוות המכלים יצטרך אכסניה נוספת במתחם בתי הזיקוק. כלומר במקום לסגור את בתי הזיקוק של בזן, פעילותם תתרחב.

במסגרת ההחלטה, יוקם צוות משא ומתן למתווה הפסקת הפעילות של מתחם בתי הזיקוק (בזן) ויתר המפעלים המזהמים במפרץ. אך כאן מגיע חלק שחשוב לשים אליו לב: גם לאחר קבלת החלטה, לממשלה תינתן אפשרות להפוך אותה. הוחלט כי חמש שנים לפני שהתוכנית תצא לפועל, משרד האנרגיה יבחן את היתכנות הפסקת פעילות החווה. אם יחליט שיש סיבה לשנות את מועד הסגירה, הנושא ידון בשנית במסגרת הממשלה. כך גם יתרחש חצי שנה לפני המועד שייקבע, אז יוכל המשרד לבחון את הסגירה בפעם השנייה ואולי לנסות למנוע אותה. 

כלומר לא רק שהממשלה תאשר החלטה לפני שהחל משא ומתן מול עידן עופר על פינוי החברות שבבעלותו, אלא שלשר הממונה תהיה יד חופשית להוביל את שינוי ההחלטה, אם יחפוץ בכך בבוא העת.

חבר הכנסת טל אומר כי אף שאין בהחלטה תאריך נקוב, בשדולה התעקשו לאורך התהליך כי בדברי ההסבר של ההחלטה תוצג ההמלצה ועדת המנכ"לים לפינוי התעשייה המזהמת "תוך עשור". "זה הישג לא מבוטל", אמר. "הייתי רוצה רזולוציה גדולה יותר מבחינת משק האנרגיה, ובנוסף, הפינוי אפשרי גם מוקדם יותר, אבל לפחות יש לנו יום שתושבי חיפה יכולים לראות אותו". לדבריו, היו גורמים רבים שהכשילו את קידום ההחלטה. "במשרד האוצר לא כימתו את עלות התחלואה כדי להבין מה עלות המשק להחלטה", אמר. הדרישה עלתה במסגרת ועדת משנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור בראשותו של טל. 

יחד עם זאת, טל תומך בהחלטה. "אנחנו צריכים להבטיח שהתהליך יתקדם ושהם צריכים להבין שאנחנו בעידן חדש", הוא אומר. "קרוב למאה שנה שהם (בתי הזיקוק) נתנו לנו תשתית אנרגטית, אבל הגיע העת לסגור את הבסטה, לייבא תזקיקים ולהעניק התחלה חדשה לתושבי חיפה". הוא מונה את הישגי ההחלטה, כמו הקמת בית חולים חדש בקריות עד לסוף העשור, שיקוע מסילת הרכבת, פינויו של מפעל דשנים לאתר אחר עד לסוף 2025 וכן הקמתו של פארק חדש.

למרות הביקורת הרבה, יש כאן עדיין הישג עבור תושבי קריית חיים, שמכלי הנפט המזהמים יתרחקו מסף ביתם. אך את בעיית הזיהום במפרץ חיפה המהלך הזה לא יפתור. המאבק האמיתי הוא בהתמודדות מול בעלי ההון. הממשלה בסופו של דבר החליטה לפנות חברה ממשלתית ועל הדרך אפשרה לבתי הזיקוק להרחיב את פעילותם. האכזבה גדולה עוד יותר כשמדובר בממשלה שהכניסה סוגיות סביבתיות לסדר היום ועוררה תקוות. אולי רק כששלמות הקואליציה תתערער בגלל עניין סביבתי, נדע שבאמת חל שינוי. 

מלשכתו של ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד נמסר בתגובה: "החלטת הממשלה מתבססת על ועדת המנכ"לים, שקיימה עבודה ענפה ומעמיקה במשך חודשים, שכללה הליך שיתוף ציבור, ושיח עם משרדי ממשלה וארגוני חברה אזרחית. יתרה מזאת, במסגרת עבודת המטה על החלטת הממשלה, נפגשו נציגי רה"מ החליפי והמועצה הלאומית לכלכלה עם כל הנוגעים בהחלטה – החל מבזן, ועד ארגוני איכות סביבה, נציגי עמותות, נציגי הרשויות המקומיות, ראש אשכול רשויות המפרץ, פגישות חודשיות עם חברי הכנסת 'הירוקים', ועוד. למעשה, כל ארגון/גוף או בן אדם שביקשו להיפגש, נפגשנו ושמענו את עמדותיו עם ראש פתוח. 

"אנחנו לא יכולים להתייחס לטענות שמבוססות על טיוטות עבודה שהודלפו. כל החלטה בסדר גודל כזה עוברת אינספור גרסאות וטיוטות, על גביהן הערות שהתקבלו או לא התקבלו. לא נתייחס לטענות של מי שבוחר לבסס את עמדותיו על טיוטה שקיבל ממקור לא מוסמך – וכל קשר ובינה ובין המציאות רופף או לא קיים".

בלשכת לפיד מתייחסים גם לביקורת על העתקת חוות המיכלים של תש"ן למתחם בזן. לדבריהם, מדובר ב"עוד טיעון שמהדהדים ולא מבוסס על שום דבר במציאות. ההחלטה באופן מובהק ומכוון לא מציינת מה ייעשה עם חוות המיכלים. יכול להיות שתיסגר, יכול להיות שתצומצם, יכול להיות שיוחלט לא לסגור אותה עד מועד תום הפסקת הפעילות, כי לא יימצא פתרון לאחסון החלופי שנציגי הממשלה יהיו שלמים אתו. אין בהחלטה בשום סעיף ובשום שלב הוראה, הנחיה או כל דבר אחר שמדבר על הקמת מתקני אחסון בבזן. יתרה מכך, נמנענו מקביעת מסמרות בכל נושא שדורש הליך תכנוני, על מנת לא לכבול את שיקול הדעת של המוסדות התכנוניים.

"לבסוף לגבי הלו"ז. מאחר שהמדינה חתמה על הסכם חכירה עם בזן ל-49 + 49 לפני מספר שנים, המדינה כעת בעצם מבקשת לבחון את הפסקת הפעילות שהיא נתנה לבזן אישור לעשות. זה אירוע משפטי, ואירוע משפטי לא פשוט. המדינה סוברנית לעשות מה שהיא רוצה עם השטחים שלה, אולם לא בלי מחיר. אנחנו חושבים שזו האחריות הציבורית שלנו למזער נזקים ככל שניתן, בסוף גם פיצויים של מאות מיליארדי שקלים הם כסף של הציבור. לפיכך, הוקם צוות מו"מ שקיבל הנחייה להביא להפסקת הפעילות הפטרוכימית בתוך עשור. הפסקת פעילות צריכה להיעשות בשום שכל ובזהירות, תוך שמירה על המשק האנרגטי וראייה קדימה לעוד 10 שנים מעכשיו. אנחנו למדים גם מאירועי האקטואליה עכשיו, שיכולים לקרות דברים שמשנים את המפה האנרגטית בעולם, וצריכים לחשוב כיצד מפסיקים פעילות פטרוכימית בחוכמה ובזהירות.

"ההחלטה הזאת מביאה בשורה היסטורית למפרץ. היא לא מושלמת, היא לא הרמטית – היא לא יכולה להיות. החלטות בסדר גודל כזה, שכוללות כל כך הרבה גורמים, אינטרסים, משרדים ורשויות, חייבת למצוא את מקומות הפשרה והאמצע, אחרת לא תהיה החלטה. אנחנו עומדים בלב שלם מאחורי ההחלטה, וחושבים שדבר אחד בטוח היא עושה: משפרת את המצב במפרץ לאין שיעור. זו הרגל בדלת, מפה נוכל להשתפר בהמשך".

בהכנת הידיעה השתתף דרור גורני.