09:31

בעבודה ובמרצ מקדמים כלים של דמוקרטיה ישירה; כך זה נראה בעולם

במפלגת העבודה מבקשים להפוך את המתפקדים למשתתפים אקטיביים בפעילות הפרלמנטרית • במקביל, הצעת חוק של רינאוי זועבי ממרצ תאפשר לכלל האזרחים להגיש שאילתות וליזום דיונים בכנסת • ובינתיים בעולם: באיטליה אזרחים יוזמים משאל עם, בדרום קוריאה האזרחים קובעים לאן ילך חלק מהכסף • אילו כלי דמוקרטיה ישירה חסרים בישראל לדעתכם?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
בעבודה רוצים מתפקדים פעילים. מתוך האתר החדש

לראשונה בישראל, מפלגה שחבריה מכהנים בכנסת יצרה כלי לדמוקרטיה ישירה. מדובר במפלגת העבודה שהחליטה לשתף את חבריה הרשומים בעבודתה השוטפת. לאחרונה הושקה מערכת דיגיטלית לשיתוף הציבור בשם "עבודה משותפת", דרכה המתפקדים יכולים להציע הצעות חוק, שאילתות, נושאים לנאומים ודיונים בוועדות השונות בכנסת. בנוסף, ח"כים יתייעצו דרכה עם חברי המפלגה היכן לקיים סיורי שטח, כיצד להתייחס לחוקים המועלים ועוד. בפרלמנטים שונים בעולם קיימים כבר שנים כלים מהסוג הזה (פירוט בהמשך), בעוד ישראל עדיין משתרכת מאחור בנושא. הצעת חוק של ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ) תנסה לשנות במעט את המצב לטובת גם אלו שלא התפקדו לעבודה.

עוד ב"שקוף":

העבודה היא אחת המפלגות הדמוקרטיות האחרונות בכנסת, לצד הליכוד, מרצ והציונות הדתית. אך לדברי מנכ"ל המפלגה ניר רוזן, מתוך 45 אלף המתפקדים שלה, המשתתפים האקטיביים הם רק 2,000-3,000. השאר לא לוקחים חלק בפעילות המפלגה פרט להצבעה בפריימריז. "הבנתי שאני לא יודע למה אנשים חברים במפלגה שלי", אומר רוזן ל"שקוף". "מה הם רוצים להשיג? הליך שיתוף הציבור יאפשר לנו להבין מה גרם לאנשים להתפקד, ואילו סוגי פעילויות, מפגשים ותכנים הם רוצים לראות".

המתפקדים יוכלו להציע נושאים לדיון בוועדת החוקה

במפלגה מקווים שהמערכת תחזק את הקשר של הח"כים עם הציבור. ח"כ גלעד קריב, למשל, יציע למתפקדים לבצע לבקשתם דיונים מיוחדים בוועדת חוקה, כאלו שחורגים מסדר יומה של הכנסת – כמו פרטיות בעולם הדיגיטלי, או אפילו דיון בנושא יהדות מרוקו. הנושאים שיזכו בקולות הרבים ביותר יהפכו לדיונים. במקביל, מתפקדים יוזמנו גם לקבוע את סדר יומם של הח"כים. "ח"כ נעמה לזימי מעוניינת לבצע ארבעה סיורים בחודש הבא", אומר רוזן. "היא תתייעץ דרך המערכת עם המתפקדים, איפה לעשות אותם, ובמקביל לבקש הערות על הצעות חוק שהיא עומדת להגיש".

"רוצים לדעת למה אנשים חברים במפלגה". מתוך מערכת שיתוף הציבור של העבודה

עוד כיוון שהמערכת תציע הוא מתן במה למוסדות והגופים השונים במפלגה, כמו מחוז ירושלים או "העבודה הצעירה", שבה חברים צעירים מתחת 35. "נוכל לשמוע מהם על מה להתעקש בתקציב הבא שעכשיו אנו מתחילים לעבוד עליו", אומר רוזן. "יוקר מחיה, הטרדות מיניות או סוגיות אחרות  – מה הכי חשוב להם?"

המערכת פתוחה לפקודים, אבל בנושאים מסוימים תאפשר גם לציבור הרחב לומר את דברו. כך יקרה למשל עם חלק מהסוגיות שעליהן אחראי ח"כ רם שפע דרך הוועדה שהוא מנהל בכנסת – להתמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל. "שפע בעצם יאמר דרך המערכת שהוא הקול של אזרחי ישראל הצעירים בנושאים שעליהם הוא אחראי בכנסת", אומר רוזן. "הוא ישמח לשמוע באילו נושאים הצעירים עצמם חושבים שהוועדה צריכה לעסוק בהם, את מי להביא לדיונים, ובאילו סוגיות ספציפיות לדון. לא רק נושאי גג כמו מחירי הדיור, אלא גם סוגיות בתוכם, למשל איך מייצרים שכירות הוגנת. האתגר שלנו זה שהאירועים האלו יתגלגלו לאורך זמן, יימשכו, יתנו במה לפעילים, ויעזרו לנו בסוף לגבש מצע". בכנסת הקודמת, הנגיש שפע לציבור אפשרות לשאול שאלות שיקבלו מענה בדיוני הכנסת. שפע לא השיב כעת לשאלות לגבי יעילות אותו מהלך שהוביל.

המערכת פותחה על ידי ערן עציון, שבעבר הריץ את מפלגת "ישר" שחרטה על דגלה דמוקרטיה ישירה. עד כה ביקרו בה כ-20 אלף איש. עלותה, לדברי המנכ"ל, היא אלפי שקלים בחודש, ומוקצה לטובתה תקן אחד של כוח אדם במשרה מלאה. 

להביא את קולות האזרחים לכנסת

דמוקרטיה ישירה אמיתית תאפשר לכל העם להשתתף בהליכי קבלת ההחלטות. אז מה לגבי אזרחים שאינם חברי מפלגת העבודה? ובכן, בימים אלו מקדמת ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי ממרצ הצעת חוק שתאפשר לכלל הציבור ליזום מהלכים בכנסת. ההצעה מבקשת לתקן את תקנון הכנסת, כך שלציבור הרחב יתאפשר להגיש שאילתות דחופות והצעות דחופות לסדר היום תוך צירוף 30,000 חתימות של בעלי זכות הצבעה לכנסת. מדי שבוע תאושר שאילתא אחת, והצעה אחת לדיון בכנסת. 

גילוי נאות: ההצעה נולדה ב"שקוף", ומסייע בניסוחה עו"ד של "שקוף" אילן יונש, אך היא עברה לפסים מעשיים באמצעות אלון ספיר, מתמחה בן 17 בלשכתה של רינאוי זועבי. "אני עוקב המון אחרי הפעילות של שקוף", אמר ספיר. "תפס אותי משפט שכתבתם על כך שיש להתאים את עבודת הכנסת למאה ה-21, לרבות שילוב הציבור בהצעת הנושאים שיועלו לסדר יומה של הכנסת. אני אופטימי שנצליח בקרוב לקדם אותה".

"זאת הצעת חוק חשובה שניסח המתמחה שעובד בלשכתי, נער צעיר שמייצג דור שלם של צעירים אידיאולוגיים וטכנולוגיים שמחפשים לקחת חלק פעיל יותר בדמוקרטיה שלנו, אבל אין להם את הכלים", אומרת ח"כ רינאוי זועבי. "כפי שראינו לאחרונה במחאת הפסטה המוצדקת, הציבור יודע להתאגד סביב נושאים שחשובים לו ולהביע עמדות נחרצות. זכותו להשמיע עמדות אלו גם במשכן הכנסת, ולא רק בפייסבוק".

יש לציין: מליאת הכנסת כיום ריקה ברוב הזמן, והדיונים בה הפכו עבור הציבור לכמעט חסרי משמעות. הפוטנציאל של הצעת החוק הזו ושל כלי דמוקרטיה ישירה – עצום. הציבור יוכל כך להפוך לחבר הכנסת ה־121 לקבוע סדר יום ולפקוח עין יעילה על הממשלה והכנסת. עירוב הציבור אף ימתג את המליאה כמוסד ענייני וחדשני שעוסק במה שבאמת מעניין את הציבור. כמוסד שמאיר את הדנים בו כאנשים קשובים הלוחמים לייצג את הציבור ששלח אותם לשם, במקום ח"כים רודפי-קיזוזים. הגיעה העת לתת לציבור לומר את דברו דרך טכנולוגיות שיחשפו את עמדותיו ויאפשרו לו להצביע בנושאים שונים. 

בחו"ל האזרחים כבר יוזמים הצעות חוק

ההצעה של זועבי עדיין בחיתוליה, וכך גם המערכת של מפלגת העבודה. אך בעולם המצב כבר שונה לגמרי. איתי פידלמן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת ערך לבקשת שפע בדיקה מקיפה – כיצד פרלמנטים ברחבי הגלובוס מאפשרים לציבור להשתתף בדרכים שונות בתהליכי קבלת ההחלטות.

שימו לב: בפינלנד 50 אלף בעלי זכות הצבעה יכולים ליזום חוק או לבטל חוק קיים. כך למשל, העם יזם את ההחלטה המשווה את הזכויות המוקנות לזוגות נשואים מאותו מין – לזכויות של זוגות הטרוסקסואליים.

הציבור יוכל ליזום מהלכים בכנסת? ח"כ ג'ידא רינאוי-זועבי (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

באסטוניה, 1,000 חתימות בלבד מספיקות כדי להגיש יוזמה לפרלמנט – וחבריו יחויבו להתייחס אליה. באמצעות עצומות שכאלו, שתי הצעות הפכו לחוקים. מדובר אמנם במספר זעום, אולם נציגה מהפרלמנט האסטוני הבהירה כי עיקר ההשפעה של הפורטל המאפשר קשר עם הציבור "מורגשת בהעלאת נושאים לסדר היום הציבורי ולאו דווקא בתחום החקיקה".

באיטליה חצי מיליון בני אדם יכולים לדרוש משאל עם לשינוי חקיקה קיימת. בחוקות המקסיקניות והשוויצריות נקבע כי אזרחי המדינה רשאים ליזום חקיקה. בבריטניה, דרך עצומה בת 10,000 חתימות, הציבור יכול לדרוש מהפרלמנט לפתוח בחקירה בנושא מסוים. בצרפת, עצומות הצוברות יותר מ-5,000 חתימות, מובילות חברי פרלמנט להגיב אליהן בצורה רשמית.

באיחוד האירופי התקינו לציבור אפשרות להגיש הצעות חוק בעצמם כבר ב-2012 ודרושים מיליון אזרחים כדי להגיש הצעת חוק. במידה והציבור הצליח להגיע למסה הזו, אז בתוך חודש הנציבות מחוייבת להיפגש עם יוזמי הבקשה, ובתוך שלושה חודשים ניתנת ליוזמים אפשרות להציג את הבקשה בשימוע מיוחד בפרלמנט האירופי. בתוך חצי שנה הנציבות מחויבת לדווח איזה צעד היא תנקוט בעקבות הבקשה. אלא ששיתוף הציבור באיחוד מקרטע, והנציבות הדפה את המהלכים שקידם הציבור בטיעונים שונים. 

כלי לשיקום האמון הציבורי

למרות ריבוי היוזמות, החסמים לשיתוף ציבור מוצלח עדיין רבים. הסיבות לכך מגוונות. בחלק מהמדינות בהן מופעלים הכלים, מרבית האזרחים כלל לא מודעים לערוצי ההשתתפות החדשים. גם במקומות שבהם הציבור יודע שהוא יכול להיות יותר מעורב, האזרחים נמנעים מהגשת חוקים או מהתייחסות אליהם בגלל נוסח מורכב ואתגרי הנגשה.

עם זאת בעצם השיתוף, נכתב במחקר, "יש תועלות, ובהן חיזוק הקשר בין הציבור לנציגיו בפרלמנט, העצמת הציבור והגברת האמון הציבורי בפרלמנט". 

מעבר לקידום יוזמות "מלמטה למעלה", נבחרי ציבור ברחבי העולם לומדים להתייעץ עם הציבור, בדומה למערכת החדשה במפלגת העבודה, רק עבור כלל הציבור. כך, בצרפת הוקמה פלטפורמה דיגיטלית אזרחית במטרה להתגבר על משבר האמון בדמוקרטיות. חברי פרלמנט קיימו דרך הפלטפורמה כבר עשרות התייעצויות עם האזרחים, ואף העלו בעקבותיהן הצעות חוק. 

מתוך המחקר של הכנסת על תקציב משותף

בפרלמנט של ברזיל אימצו רשמית מדיניות שיתוף פעולה עם הציבור באמצעים מקוונים, והקימו יחידה בשם LABHacker. היחידה מזמינה את הציבור לתמוך, להסתייג ולנסח הצעות חוק. כלי נוסף מאפשר לאזרחים להשתתף בדיוני ועדות בצורה אינטראקטיבית. השאלות שזוכות למספר המצביעים הגבוה ביותר מועברות לחברי הוועדה. הכלי הופעל בהצלחה כבר מאות פעמים. 

כשהשיתוף מגיע גם ללב העניין - התקציב

מחקר נוסף של הכנסת עסק בתקציב משותף, כלומר שילוב הציבור בקביעת סדר העדיפויות עצמו. הרעיון נולד בפורטו אלגרו שבברזיל בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20, ומשם מתפשט כאש בשדה קוצים, אך בעיקר ברשויות מקומיות. 

כיום תקציב משותף קיים ביותר מ-1,500 ערים ברחבי העולם. כאן ההצלחה גורפת. בערים שנסקרו במסמך חלה בשנים האחרונות "עלייה בתקציבים שיועדו לשיתוף, וכן במספר המשתתפים ובמספר הפרויקטים שאושרו". במדריד ובפריז, למשל, הוקצו בשנת 2019 לטובת התקציב המשתף 100 מיליון אירו, המהווים 5% ו-2% מהתקציב העירוני, בהתאמה. 

איך זה עובד? בכל מקום קצת אחרת. בניו יורק למשל מתנדבים מהקהילה משמשים "נציגי תקציב", והם אמונים על הפיכת הרעיונות שהציבור מציע להצעות תקציב ישימות. בערים מסוימות משתמשים בתקציב משותף כדי לסייע לאוכלוסיות חלשות, הסובלות  מהדרה בתהליכי קבלת החלטות. כך למשל תקצוב הרובעים השונים בפריז עומד באופן הפוך למצבם הסוציו-אקונומי של תושביו. כלומר, ככל שהרובע עני יותר כך התקצוב היחסי שלו – גדול יותר.

 

בפורטוגל, מהמדינות הבודדות שמאפשרות תקציב משותף ברמה הלאומית, הציע הציבור ב-2017 כאלף הצעות לתקצוב. 39 פרויקטים נבחרו ומומנו בכ-3 מיליון אירו. שנה לאחר מכן התרחב התקציב ל-5 מיליון אירו. בדרום קוריאה אישר הפרלמנט ב-2018 תקציב ל-38 פרויקטים שיזם הציבור בעלות של 81.7 מיליון דולר. בין המיזמים שתוקצבו: אוורור הרכבת התחתית, ייעור ומרכז קריירה לנוער. בשנת 2020 התקציב המשותף נסק ל-224 מיליון דולר.

 

תושבי תל אביב מחליטים איך לחלק 16 מיליון שקלים בשנה

 

ובחזרה לישראל: הדוגמה המרכזית היא מיזם שיתוף ציבור שמתקיים בת"א מאז 1999: העירייה מבקשת באתר ייעודי הצעות מהתושבים מה כדאי לשפץ. לאחר מכן היחידות השונות בעירייה בודקות אילו מן ההצעות אפשריות ומה עלותן ואז התושבים והתושבות מצביעים ומחליטים מה יבוצע. במילים אחרות, במקום להחליט עבור התושבים כיצד לשפץ את השכונה – העירייה מעניקה את הכוח לתושבים לקבוע בעצמם.

בשכונת שפירא, למשל, החליטה העירייה ליישם את כל ההצעות שהועלו – בעלות של כמעט מיליון וחצי שקלים. בין היתר הוחלט להתקין חניות אופניים, הצללה בחצר מתנ"ס, שיפור התאורה ועוד. בצפון הישן הוכרע כי ישודרגו המתקנים בכיכר היל בעלות של 160 אלף שקלים, ובגן העצמאות יוקם מגרש משחקים בהשקעה של 750 אלף שקלים ועוד. במקביל, העירייה מאפשרת לתלמידי יסודי לתכנן פרויקטים במרחבי בתי הספר בהם הם לומדים בתקציב של כ-50 אלף שקלים. סך התקציב המשותף בת"א עומד על כ-16 מיליון שקלים בשנה. 

אלא שתל אביב די בודדה במערכה. השלב הבא, בעיני ד"ר עידית מנוסביץ החוקרת תהליכי התדיינות ושיתוף ציבור, הוא לפתוח את הנושאים לשיתוף בשלב מוקדם יותר ולא אחרי שגובשה כבר רשימת פתרונות. "מרכיב חשוב שחסר ביוזמות השיתוף בישראל הוא יצירת מרחב לתהליכי התדיינות מובנים – public deliberation – לצורך 'פיצוח' בעיות מורכבות ופיתוח פתרונות חדשים ויצירתיים", היא אומרת. 

מנוסביץ מזהירה כי שיתוף ציבור אין פירושו שהציבור מחליט לבדו. ישנן רמות שונות של שיתוף ציבור, ויוזמי השיתוף קובעים את רמתו. "חשוב להיזהר משימוש מטעה בכותרת 'שיתוף ציבור', למשל במקרים שבהם הציבור מוזמן לשמוע על מדיניות שנקבעה, כלומר, רק יידוע הציבור במהלך שכבר נחתם, שאין בו כל שיתוף ציבור אלא מניפולציה".

ומה איתכם? ספרו לנו בתגובות אילו כלי דמוקרטיה ישירה נוספים הייתם רוצים לראות בישראל.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת תומר אביטל

תומר אביטל
מייסד-שותף, כתב. גדלתי במקומונים - שם התאהבתי בעיתונות ולמדתי להשתמש בה לתיקון עולם. בהמשך עבדתי ב"מבט", "כלכליסט" ו"עובדה". סיקרתי את השלטון והבנתי שכלי תקשורת עצמאית ואקטיביסטי יכול להגביר את מחויבות נבחרי הציבור - לציבור. הבנתי שיחד אנחנו יכולים למנוע החלטות שלטוניות גרועות. אז ב-2014 ייסדתי את "מאה ימים של שקיפות" שבהמשך גדל ל"שקוף" ובזכות המו"לים שלנו - מייצר פוליטיקה איכותית יותר. אני מאמין בכוחה של העיתונות העצמאית - לתקן את העולם. לא פחות. בין לבין אני כותב פרוזה (חיברתי ספר מתח בשם "המשכן"), מוביל את נשנושי שירה ומרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי. אפשר לקרוא עלי עוד פה.

3 תגובות

  1. אלמנט קריטי בדמוקרטיה ישירה הוא העברת זכות ההכרעה לאזרחים. כלי דמוקרטיה ישירה המאפשרים להעלות הצעות אך ההצבעה עליהן היא בידי הפרלמנט עושים רק רבע הדרך.
    המדינה המובילה ביישום דמוקרטיה ישירה בעולם היא שוויץ, בה הדבר נהוג כבר 160 שנה: כל שינוי חוקתי מחייב קיום משאל עם, כל חוק אשר 1% מהציבור דורש לקיים עליו משאל עם, יובא למשאל ואם לא יזכה לרוב יבוטל, והצעת חוק הנתמכת על ידי 2% מהציבור תובא להצבעה ואם תאושר, תהפוך לחוק.
    המשמעות: הפיכת הפירמידה – האזרחים שולטים ולא הנציגים.
    התוצאות: מדינה שמשרתת את האזרחים ולא להיפך, השגת קוצנזוס פוליטי רחב שמתבטא בקואליציה בה מיוצג 80% מהפרלמנט, שימוש יעיל במשאבי הציבור ועוד ועוד.

    תנועות שונות בישראל מנסות לקדם סדר זה גם אצלנו. אזרחים למען דמוקרטיה ישירה מתקדמת, אזרחים כותבים חוקה ועוד.
    Ezrahim.org.il

  2. שלום חברים,
    מאמצע שנות השמונים ניסיתי לקדם הצבעה אלקטרונית בבחירות לכנסת. הבוחר, כך הצעתי, יבחר לא רק את המפלגה שקרובה לעמדותיו אלא גם ידרג את סדר המועמדים של המפלגה לכנסת. מעבר לחיסכון בעמדות קלפי, ועדות קלפי ומיליוני מעטפות ופתקים, מעבר למניין המהיר של הקולות, ניתנת לבוחר זכות להשפיע ולבחור באמת את מייצגיו.
    באותן שנים אמר לי ח״כ חיים קורפו, שהיה יו״ר הקואליציה וועדת הכנסת, כי הליכוד לעולם לא יסכים להצעה, כי עסקניו יאבדו שליטה על המון הבוחרים . עוד טען שרוב הציבור מתקשה לשלוט במקשי המקלדת. נראה לי שעניין המקלדת כבר איננו מכשול אמיתי! .
    במאה הנוכחית שמעתי התנגדויות לרעיון בטענה ש״יהיה קל לזייף את התוצאות והיו לכך דוגמאות בארה״ב״. מומחים של חברות הייטק שביצעו בחירות ממוחשבות באיגודים מקצועיים בארץ אמרו לי שאין כיום קושי לבנות מערכות הצבעה דיגיטלית ממוגנות היטב.
    בקיצור: אני מציע ל״שקוף״ לאמץ את הרעיון של הצבעה ממוחשבת . מערכת כזאת תהיה חסכונית , מהירה, בטוחה וגם בסיס לאפשרויות דמוקרטיות נוספות כמו משאלי עם על סוגיות שונות.

  3. באחת ממדינות סקנדינביה הפריימריז נערכים יחד עם הבחירות לפרלמנט. כלומר הבוחר, בוחר מפלגה ואז מסמן את הנציגים מתוכה שהוא רוצה שייצגו אותה. זה מאפשר הצבעה בפריימריז רק למפלגה לה אתה באמת מצביע, וגם מחייב פריימריז מלאים בכל המפלגות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,463 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.