בעבודה ובמרצ מקדמים כלים של דמוקרטיה ישירה; כך זה נראה בעולם

לראשונה בישראל, מפלגה שחבריה מכהנים בכנסת יצרה כלי לדמוקרטיה ישירה. מדובר במפלגת העבודה שהחליטה לשתף את חבריה הרשומים בעבודתה השוטפת. לאחרונה הושקה מערכת דיגיטלית לשיתוף הציבור בשם "עבודה משותפת", דרכה המתפקדים יכולים להציע הצעות חוק, שאילתות, נושאים לנאומים ודיונים בוועדות השונות בכנסת. בנוסף, ח"כים יתייעצו דרכה עם חברי המפלגה היכן לקיים סיורי שטח, כיצד להתייחס לחוקים המועלים ועוד. בפרלמנטים שונים בעולם קיימים כבר שנים כלים מהסוג הזה (פירוט בהמשך), בעוד ישראל עדיין משתרכת מאחור בנושא. הצעת חוק של ג'ידא רינאוי זועבי (מרצ) תנסה לשנות במעט את המצב לטובת גם אלו שלא התפקדו לעבודה.

עוד ב"שקוף":

• בלי להוציא שקל אחד, ומחוץ לסוגיות שמאל-ימין: הנה המצע שהייתי רוצה לראות
• הכנסת אישרה בטרומית את הצעת השקיפות בחקיקה
• מה קרה להתחייבות של מרצ לשקיפות? "לא מכירים דבר כזה"

העבודה היא אחת המפלגות הדמוקרטיות האחרונות בכנסת, לצד הליכוד, מרצ והציונות הדתית. אך לדברי מנכ"ל המפלגה ניר רוזן, מתוך 45 אלף המתפקדים שלה, המשתתפים האקטיביים הם רק 2,000-3,000. השאר לא לוקחים חלק בפעילות המפלגה פרט להצבעה בפריימריז. "הבנתי שאני לא יודע למה אנשים חברים במפלגה שלי", אומר רוזן ל"שקוף". "מה הם רוצים להשיג? הליך שיתוף הציבור יאפשר לנו להבין מה גרם לאנשים להתפקד, ואילו סוגי פעילויות, מפגשים ותכנים הם רוצים לראות".

המתפקדים יוכלו להציע נושאים לדיון בוועדת החוקה

במפלגה מקווים שהמערכת תחזק את הקשר של הח"כים עם הציבור. ח"כ גלעד קריב, למשל, יציע למתפקדים לבצע לבקשתם דיונים מיוחדים בוועדת חוקה, כאלו שחורגים מסדר יומה של הכנסת – כמו פרטיות בעולם הדיגיטלי, או אפילו דיון בנושא יהדות מרוקו. הנושאים שיזכו בקולות הרבים ביותר יהפכו לדיונים. במקביל, מתפקדים יוזמנו גם לקבוע את סדר יומם של הח"כים. "ח"כ נעמה לזימי מעוניינת לבצע ארבעה סיורים בחודש הבא", אומר רוזן. "היא תתייעץ דרך המערכת עם המתפקדים, איפה לעשות אותם, ובמקביל לבקש הערות על הצעות חוק שהיא עומדת להגיש".

עוד כיוון שהמערכת תציע הוא מתן במה למוסדות והגופים השונים במפלגה, כמו מחוז ירושלים או "העבודה הצעירה", שבה חברים צעירים מתחת 35. "נוכל לשמוע מהם על מה להתעקש בתקציב הבא שעכשיו אנו מתחילים לעבוד עליו", אומר רוזן. "יוקר מחיה, הטרדות מיניות או סוגיות אחרות  – מה הכי חשוב להם?"

המערכת פתוחה לפקודים, אבל בנושאים מסוימים תאפשר גם לציבור הרחב לומר את דברו. כך יקרה למשל עם חלק מהסוגיות שעליהן אחראי ח"כ רם שפע דרך הוועדה שהוא מנהל בכנסת – להתמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל. "שפע בעצם יאמר דרך המערכת שהוא הקול של אזרחי ישראל הצעירים בנושאים שעליהם הוא אחראי בכנסת", אומר רוזן. "הוא ישמח לשמוע באילו נושאים הצעירים עצמם חושבים שהוועדה צריכה לעסוק בהם, את מי להביא לדיונים, ובאילו סוגיות ספציפיות לדון. לא רק נושאי גג כמו מחירי הדיור, אלא גם סוגיות בתוכם, למשל איך מייצרים שכירות הוגנת. האתגר שלנו זה שהאירועים האלו יתגלגלו לאורך זמן, יימשכו, יתנו במה לפעילים, ויעזרו לנו בסוף לגבש מצע". בכנסת הקודמת, הנגיש שפע לציבור אפשרות לשאול שאלות שיקבלו מענה בדיוני הכנסת. שפע לא השיב כעת לשאלות לגבי יעילות אותו מהלך שהוביל.

המערכת פותחה על ידי ערן עציון, שבעבר הריץ את מפלגת "ישר" שחרטה על דגלה דמוקרטיה ישירה. עד כה ביקרו בה כ-20 אלף איש. עלותה, לדברי המנכ"ל, היא אלפי שקלים בחודש, ומוקצה לטובתה תקן אחד של כוח אדם במשרה מלאה. 

להביא את קולות האזרחים לכנסת

דמוקרטיה ישירה אמיתית תאפשר לכל העם להשתתף בהליכי קבלת ההחלטות. אז מה לגבי אזרחים שאינם חברי מפלגת העבודה? ובכן, בימים אלו מקדמת ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי ממרצ הצעת חוק שתאפשר לכלל הציבור ליזום מהלכים בכנסת. ההצעה מבקשת לתקן את תקנון הכנסת, כך שלציבור הרחב יתאפשר להגיש שאילתות דחופות והצעות דחופות לסדר היום תוך צירוף 30,000 חתימות של בעלי זכות הצבעה לכנסת. מדי שבוע תאושר שאילתא אחת, והצעה אחת לדיון בכנסת. 

גילוי נאות: ההצעה נולדה ב"שקוף", ומסייע בניסוחה עו"ד של "שקוף" אילן יונש, אך היא עברה לפסים מעשיים באמצעות אלון ספיר, מתמחה בן 17 בלשכתה של רינאוי זועבי. "אני עוקב המון אחרי הפעילות של שקוף", אמר ספיר. "תפס אותי משפט שכתבתם על כך שיש להתאים את עבודת הכנסת למאה ה-21, לרבות שילוב הציבור בהצעת הנושאים שיועלו לסדר יומה של הכנסת. אני אופטימי שנצליח בקרוב לקדם אותה".

"זאת הצעת חוק חשובה שניסח המתמחה שעובד בלשכתי, נער צעיר שמייצג דור שלם של צעירים אידיאולוגיים וטכנולוגיים שמחפשים לקחת חלק פעיל יותר בדמוקרטיה שלנו, אבל אין להם את הכלים", אומרת ח"כ רינאוי זועבי. "כפי שראינו לאחרונה במחאת הפסטה המוצדקת, הציבור יודע להתאגד סביב נושאים שחשובים לו ולהביע עמדות נחרצות. זכותו להשמיע עמדות אלו גם במשכן הכנסת, ולא רק בפייסבוק".

יש לציין: מליאת הכנסת כיום ריקה ברוב הזמן, והדיונים בה הפכו עבור הציבור לכמעט חסרי משמעות. הפוטנציאל של הצעת החוק הזו ושל כלי דמוקרטיה ישירה – עצום. הציבור יוכל כך להפוך לחבר הכנסת ה־121 לקבוע סדר יום ולפקוח עין יעילה על הממשלה והכנסת. עירוב הציבור אף ימתג את המליאה כמוסד ענייני וחדשני שעוסק במה שבאמת מעניין את הציבור. כמוסד שמאיר את הדנים בו כאנשים קשובים הלוחמים לייצג את הציבור ששלח אותם לשם, במקום ח"כים רודפי-קיזוזים. הגיעה העת לתת לציבור לומר את דברו דרך טכנולוגיות שיחשפו את עמדותיו ויאפשרו לו להצביע בנושאים שונים. 

בחו"ל האזרחים כבר יוזמים הצעות חוק

ההצעה של זועבי עדיין בחיתוליה, וכך גם המערכת של מפלגת העבודה. אך בעולם המצב כבר שונה לגמרי. איתי פידלמן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת ערך לבקשת שפע בדיקה מקיפה – כיצד פרלמנטים ברחבי הגלובוס מאפשרים לציבור להשתתף בדרכים שונות בתהליכי קבלת ההחלטות.

שימו לב: בפינלנד 50 אלף בעלי זכות הצבעה יכולים ליזום חוק או לבטל חוק קיים. כך למשל, העם יזם את ההחלטה המשווה את הזכויות המוקנות לזוגות נשואים מאותו מין – לזכויות של זוגות הטרוסקסואליים.

באסטוניה, 1,000 חתימות בלבד מספיקות כדי להגיש יוזמה לפרלמנט – וחבריו יחויבו להתייחס אליה. באמצעות עצומות שכאלו, שתי הצעות הפכו לחוקים. מדובר אמנם במספר זעום, אולם נציגה מהפרלמנט האסטוני הבהירה כי עיקר ההשפעה של הפורטל המאפשר קשר עם הציבור "מורגשת בהעלאת נושאים לסדר היום הציבורי ולאו דווקא בתחום החקיקה".

באיטליה חצי מיליון בני אדם יכולים לדרוש משאל עם לשינוי חקיקה קיימת. בחוקות המקסיקניות והשוויצריות נקבע כי אזרחי המדינה רשאים ליזום חקיקה. בבריטניה, דרך עצומה בת 10,000 חתימות, הציבור יכול לדרוש מהפרלמנט לפתוח בחקירה בנושא מסוים. בצרפת, עצומות הצוברות יותר מ-5,000 חתימות, מובילות חברי פרלמנט להגיב אליהן בצורה רשמית.

באיחוד האירופי התקינו לציבור אפשרות להגיש הצעות חוק בעצמם כבר ב-2012 ודרושים מיליון אזרחים כדי להגיש הצעת חוק. במידה והציבור הצליח להגיע למסה הזו, אז בתוך חודש הנציבות מחוייבת להיפגש עם יוזמי הבקשה, ובתוך שלושה חודשים ניתנת ליוזמים אפשרות להציג את הבקשה בשימוע מיוחד בפרלמנט האירופי. בתוך חצי שנה הנציבות מחויבת לדווח איזה צעד היא תנקוט בעקבות הבקשה. אלא ששיתוף הציבור באיחוד מקרטע, והנציבות הדפה את המהלכים שקידם הציבור בטיעונים שונים. 

כלי לשיקום האמון הציבורי

למרות ריבוי היוזמות, החסמים לשיתוף ציבור מוצלח עדיין רבים. הסיבות לכך מגוונות. בחלק מהמדינות בהן מופעלים הכלים, מרבית האזרחים כלל לא מודעים לערוצי ההשתתפות החדשים. גם במקומות שבהם הציבור יודע שהוא יכול להיות יותר מעורב, האזרחים נמנעים מהגשת חוקים או מהתייחסות אליהם בגלל נוסח מורכב ואתגרי הנגשה.

עם זאת בעצם השיתוף, נכתב במחקר, "יש תועלות, ובהן חיזוק הקשר בין הציבור לנציגיו בפרלמנט, העצמת הציבור והגברת האמון הציבורי בפרלמנט". 

מעבר לקידום יוזמות "מלמטה למעלה", נבחרי ציבור ברחבי העולם לומדים להתייעץ עם הציבור, בדומה למערכת החדשה במפלגת העבודה, רק עבור כלל הציבור. כך, בצרפת הוקמה פלטפורמה דיגיטלית אזרחית במטרה להתגבר על משבר האמון בדמוקרטיות. חברי פרלמנט קיימו דרך הפלטפורמה כבר עשרות התייעצויות עם האזרחים, ואף העלו בעקבותיהן הצעות חוק. 

בפרלמנט של ברזיל אימצו רשמית מדיניות שיתוף פעולה עם הציבור באמצעים מקוונים, והקימו יחידה בשם LABHacker. היחידה מזמינה את הציבור לתמוך, להסתייג ולנסח הצעות חוק. כלי נוסף מאפשר לאזרחים להשתתף בדיוני ועדות בצורה אינטראקטיבית. השאלות שזוכות למספר המצביעים הגבוה ביותר מועברות לחברי הוועדה. הכלי הופעל בהצלחה כבר מאות פעמים. 

ומה איתכם? ספרו לנו בתגובות אילו כלי דמוקרטיה ישירה נוספים הייתם רוצים לראות בישראל.