ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הכנסת אישרה אתמול (רביעי) בקריאה טרומית הצעת חוק חדשנית שתחייב את חברי הכנסת לציין מי הגופים המסחריים, העמותות או בעלי האינטרס שסייעו בכתיבת חוקים. הצעת "השקיפות בחקיקה" של ח"כ מוסי רז ממרצ הצליחה לעבור ברוב של חמישה קולות אחרי מאבק קשה בתוך הקואליציה. החוק יקודם בהמשך במתכונת הרגילה או יהפוך לסעיף בתקנון הכנסת.
"בעולם הדמוקרטי, אצלנו ולא רק, הולכת וגוברת החשדנות, כלפי חברי כנסת", אמר רז כשהציג את החוק במליאה. "בואו נודה על האמת, גם אנחנו נתנו סיבות טובות לחשדנות הזאת. אני אומר בואו ננטרל אותה, נגיד את הדברים כמו שהם: אם הייתה חברה עסקית מעורבת בהצעת חוק – כדאי שהציבור ידע מזה".
עוד הוסיף רז כי "יכול להיות, אגב, שחברה עסקית הייתה מעורבת בהצעת חוק טוב. אבל זה יעזור לכולנו שהמצב העניינים יהיה שקוף וידוע לציבור, לחברי הכנסת המשתתפים, לוועדות, וכנ"ל אם המקור בא מאזרח בעל אינטרס כזה או אחר או עמותה. זה צעד ראשון חיוני מאוד בניקיון כפיים".
בנוסף, ציין בנאומו במליאה, כפי שהוא מציע שייעשה מעתה תמיד – כי הצעת החוק הזו נוסחה יחד עם רן מלמד מעמותת "ידיד", וציין את "שקוף" כמי שליוו את המהלך.
לפני כשבועיים, כשעלתה הצעת החוק בצעדה הראשון לוועדת השרים לחקיקה, החליטה הוועדה בצעד נדיר להעביר את ההחלטה לסיעות הקואליציה. נזכיר: המשוכה הראשונה הזו יכולה לקבור חוק או לאפשר לו להמשיך להתגלגל, כמעט תמיד מופעלת בה משמעת קואליציונית, והנעשה בה לא מתועד. הדיון עבר להנהלת הקואליציה, שהחליטה לאחר היסוסים ודין ודברים לקדמו בטרומית.
בדיון במליאה, ח"כ משה ארבל מש"ס אתגר את הקואליציה וקרא לקדם קודם כל שקיפות בפרוטוקולים של ועדת השרים לחקיקה, שמתנהלת כיום באפלה מוחלטת. "ההחלטה שלא לפתוח את הפרוטוקולים של ועדת השרים לחקיקה זה עוול גדול", אמר וקרא להתנגד לחוק כל עוד הוועדה אינה שקופה.
החוק לבסוף אושר ברוב של חמישה קולות בלבד – כאשר 47 ח"כים הצביעו בעדו ו-42 התנגדו לו. באופן יוצא דופן הרשימה המשותפת חרגה מהמשמעת האופוזיציונית הנהוגה, וחבריה שנכחו בכנסת הצביעו בעד החוק: עאידה תומא סלימאן ואחמד טיבי.
בשבועות האחרונים הסיעות רחשו וכלל לא היה ברור האם תעבור ההצעה. חלק מהמפלגות חששו מציון שמו של אדם פרטי במקרה שהציע או סייע בהגשת הצעת חוק, למשל. יו"ר סיעת ישראל ביתנו יבגני סובה אמר ל"שקוף" "נצטרך לחדד את העניין באיזה מקרה ח״כ יצטרך לציין את מי שמסייע לו בהכנת החוק. ומה משמעות 'סיוע'. האם זה כתוצאה משיחה עם אדם פרטי או תמיכה בגוף ציבורי או פרטי".
לאורך כל הדרך חברי "סיירת השקיפות" כתבו לראשי הסיעות בעד החוק, ושיתפו כתבות ופוסטים בנושא במטרה להעלות את הנושא לסדר היום. כעת לאחר שההצעה התקבלה, היא צפויה לעבור לדיון בוועדת הכנסת, שם יחליטו חברי הכנסת כיצד לקדם את החוק וידונו בפרטיו.
ב-2006 נכנס לספר החוקים חוק שהפך לשם דבר בתחום היחסים בין לוביסטים לחברי כנסת: החוק קובע כי בכל רכב יש להחזיק אפוד זוהר. לא סתם אפוד, אלא אחד שמתאים לתקן האירופאי, או במילים אחרות מוביל אתכם לרכוש דגם ייחודי מאוד, שמיוצר על ידי חברה ספציפית. הוא שקודם על ידי גלעד ארדן – נוסח על ידי "גלעד לובי", שייצגה את מי? את יצרנית האפודים שנתקעה עם סטוק שלהם.
לא ייתכן שב-2022 הציבור עדיין זקוק לתחקיר עיתונאי כדי לדעת מי עומד מאחורי הצעות החוק. זה חייב להשתנות. וזה יכול להשתנות – ממש בקרוב. אין להצעה הזו עלות תקציבית. אין לה קשר למחלוקות שמאל-ימין. קשה עד בלתי אפשרי לחשוב על סיבה שלא לתמוך בחוק הזה – שעשוי למנוע שחיתויות עוד בערש לידתן.
חשוב לציין: גיבוש חוקים בסיוע חיצוני הוא מעשה לגיטימי. למעשה, כך נולדים רוב החוקים. אך יש לציבור זכות לדעת מי קידם אותם מאחורי הקלעים: עמותה, איש עסקים או תאגיד ענק למשל. זכותנו להבין אם יש לקוח שיפיק ממנה תועלת, ואז להחליט אם עדיין נרצה לתמוך בו. זכותנו לדעת אם יש מאחורי ההצעה גוזר קופון עתידי.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
