הדמוקרטיה המפלגתית בצניחה – והציבור משלם את המחיר

בשנת 1996 מספר הפקודים במפלגות הליכוד והעבודה עמד על כ-440 אלף אזרחים ואזרחיות. כיום, מפלגות הליכוד והעבודה מונות יחד רק כ- 155 אלף פקודים. זה מטורף. ואם זה לא מספיק, אז גם היכולת של המתפקדים לקבוע מה קורה בתוך אותן מפלגות – הולך ומצטמצם.

התוצאה מעוררת חשש: ירידה ביכולת הציבור להשפיע על זהות הרשימה המתמודדת לכנסת, וכפועל יוצא להשפיע על המדיניות של המפלגה.

מי נהנה מהמצב הזה? ראשי מפלגות וקבוצות כוח שממליכים חברי כנסת לפי אינטרסים צרים. מי מפסיד? כל השאר.

כיום קיימות ארבע מפלגות דמוקרטיות בסך הכל (הליכוד, המחנה הציוני, הבית היהודי, מרצ). משנות ה- 90 אנו רואים ירידה תלולה במספר האנשים המתפקדים למפלגות (במפלגת העבודה "איבדו" כ-200,000 חברים, בליכוד "רק" כ- 70,000) – וזאת חרף הגידול באוכלוסייה בישראל. כרגע רק כ- 3% מאזרחי ישראל פקודים למפלגות דמוקרטיות – ומהם רק כמחצית מגיעים להצביע בפריימריז.

אז בסקירה ראשונה מסוגה שקוף בודק את הנסיגה של הדמוקרטיה המפלגתית בישראל (לחצו על לוגו המפלגה כדי לקפוץ ישירות לחלק אודותיה). למטה תמצאו גם פתרונות שיאפשרו לכל אחד ואחת מכם להגדיל את הכוח הפוליטי שלו בלא פחות מפי 40!

הבית היהודי

מספר מתפקדים מוערך: 25,000

חגיגת שיריונים וריכוז סמכויות אצל היו"ר

שריונים: הבית היהודי הוקמה ב- 2008 מתוך תנועת המפד"ל, במטרה לאחד שורה של סיעות ימין דתיות. אחת מהסיעות היא "תקומה – האיחוד הלאומי", בראשות אורי אריאל. משוריינים לה 2 מעשרת המקומות הראשונים ברשימת הבית היהודי.

תקומה היא מפלגה לא דמוקרטית (הרשימה שלה נבחרת על ידי חברי מרכז המפלגה). כך יוצא שהמקום השני והתשיעי ברשימת הבית היהודי לכנסת כלל לא נבחרו על ידי מתפקדי המפלגה. בבחירות האחרונות אלה היו אורי אריאל ובצלאל סמוטריץ', בהתאמה.

באוקטובר האחרון יזם יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, הצבעה בקרב חברי המרכז במטרה לשנות את הרכב רשימת המפלגה לכנסת. בהצבעה עצמה בנט לא הצליח להשיג את הרוב הדרוש (65% מחברי המרכז), אז הוא מצא דרך מפוקפקת לעקוף את תוצאות ההצבעה: המפלגה קיימה משאל טלפוני אישי חוזר, בטענה שלא הצליחו לספור כראוי את הקולות בכינוס המרכז. לאחר המשאל הטלפוני, ההחלטה התקבלה ברוב יציב של מעל 65% מהקולות.

הפגיעה בדמוקרטיה הפנימית אינה רק באופן בו התקיימה ההצבעה, אלא בעיקר בעצם השינוי שהוביל בנט: הוספת שריונים כך שמעתה והלאה יהיו רק 5 מקומות שיבחרו בהצבעה בקרב פקודי הבית היהודי.

חלק משינויי החוקה שהעביר בנט, מעניקים לו גם סמכויות גדולות יותר כעת על פני המרכז (הסבר מפורט על מהו "מרכז המפלגה" בקופסא בהמשך). לדוגמא, עד שינוי החוקה 20% מחברי המרכז יכלו לבקש כינוס מיוחד של מרכז המפלגה. כעת נדרשים 25% מחברי המרכז לשם כך. השינויים שבוצעו אף מאפשרים ליו"ר המפלגה להחליט על דעתו בלבד אם להישאר או לפרוש מהממשלה, לקבוע אם ליישם את החוק הנורבגי (לחייב שרים לא לכהן במקביל כחברי כנסת) ועוד.

בשורה התחתונה

כוחם של המתפקדים בבית היהודי ירד משמעותית בעוד כוחו של היו"ר עלה. לאחר שינוי התקנון, יכולים מתפקדי הבית היהודי לבחור בצורה דמוקרטית ישירה, ללא שריונים, חלק מוגבל מחברי הכנסת העתידיים שלהם (תלוי מספר מנדטים שיכניסו לכנסת). יתרה מכך – דברים שבעבר היו"ר נזקק לאישור הסיעה, כיום הוא יכול להחליט לבד (כמו ההחלטה לפרוש מהממשלה) ולחברי המרכז יידרש רוב גדול יותר בשביל למנוע את המהלך.

הליכוד

מספר מתפקדים מוערך: 105,000
מספר מתפקדים בשנת 1996: 178,852

צמצום כוחם של עשרות אלפי מתפקדים לטובת אלפי חברי מרכז בודדים

מפלגת הליכוד אימצה את שיטת הפריימריז ב- 1996. לאחר ניסיון בודד עם השיטה, המפלגה זנחה את הפריימריז וחזרה אליהם שוב רק ב- 2009. אגב, לאחר הבחירות ב- 2013 ניסה נתניהו להדק את שליטתו במפלגה ולבטל את הפריימריז, אך לא צלח בכך.

הליכוד עדיין משמרת רמה גבוהה יחסית של דמוקרטיה בבחירת המועמדים לכנסת, אך בתקופה האחרונה חלו שתי נסיגות משמעותיות בדמוקרטיה המפלגתית:

• העברת בחירת נציגי המחוזות לחברי מרכז המפלגה: בין המקומות 16-30 ברשימת הליכוד לכנסת ישנם שבעה שריונים לנציגי מחוזות גיאוגרפיים שונים. לאחר הפריימריז האחרונים, הוביל יו"ר הליכוד, נתניהו, בשיתוף עם השרים ישראל כ"ץ וחיים כץ שינוי בתקנון המפלגה: במקום שנציגי המחוזות יבחרו על ידי כלל המתפקדים (כל מתפקד מצביע רק במחוז שלו), הם יבחרו בידי חברי המרכז בלבד. כלומר: במקום לתת ללמעלה מ- 100,000 פקודי הליכוד לקבל את ההחלטה, יהיו אלה 3,700 איש בלבד שיחליטו.

• גורמים בכירים במפלגה פעלו להדחת פעילים מקבוצת ה"ליכודניקים החדשים" משורות המפלגה, בטענה שהם אינם מזדהים עם מטרות הליכוד וכי בעת התפקדותם הם מסרו הצהרות כוזבות – מנהלת הליכוד קיבלה את הטענות והרחיקה 12 פעילים משורות המפלגה. ביולי האחרון, בית הדין של התנועה הורה על השבת המורחקים לליכוד מפני שלא בוצע להם שימוע כנדרש (אותו שימוע מדובר לא נערך עד היום לאף אחד מהפעילים הללו).

*גילוי נאות: מחבר הכתבה הוא חבר הליכודניקים החדשים.

בשורה התחתונה:

למרות גידול האוכלוסייה הכללית – מספר המתפקדים בליכוד קטן. בנוסף, לאור היות הליכוד מפלגת השלטון, היא מושכת אליה קבוצות לחץ רבות בעלות אינטרסים שונים – החל מקבוצות כמו איגוד נהגי המוניות ודרך ארגון כמו קבלה לעם. מי נפגע מההתארגוניות האלה? בעיקר האזרח הקטן שמתעניין במגוון רחב של נושאים ולא בסוגיה צרה ובודדת.

העבודה (המחנה הציוני)

מספר מתפקדים מוערך: 49,000
מספר מתפקדים בשנת 1996: 261,169

סמכויות נרחבות ושריונים ליו"ר ואיחוד עם מפלגה לא דמוקרטית

כבר ב- 1992 התקיימו פריימריז מלאים במפלגת העבודה והיא הראשונה מבין המפלגות הקיימות שאימצה שיטה זו במלואה.

בדומה למצב שתואר בבית היהודי, גם במפלגת העבודה מתקיים איחוד סיעות ("התנועה" של ציפי לבני, בה לא מתקיימים פריימריז + העבודה = המחנה הציוני), המוביל לשריון מספר מקומות בכירים ברשימת המפלגה להחלטתו של גוף שאינו דמוקרטי.

בנוסף, שינויים שביצע בחוקת המפלגה היו"ר החדש, אבי גבאי, הגדילו את מספר האנשים שבכוחו לשריין בשתי העשיריות הראשונות.

להלן רשימת השריונים ב- 20 המקומות הראשונים: 3 לנציגי התנועה (ציפי לבני ועוד שניים), 3 שריונים לבחירת אבי גבאי (יו"ר), שריון למזכ"ל המפלגה, ועוד: 4 שריונים לנשים, 2 להתיישבות העובדת (קיבוצים ומושבים) ואחד לבן מיעוטים. במילים אחרות, ב- 20 המקומות הראשונים של המחנה הציוני, מלבד היו"ר, יהיו רק 5 נציגים שייבחרו – לא במשבצת משוריינת –  בצורה דמוקרטית ישירה על-ידי כלל מתפקדי מפלגת העבודה.

בשורה התחתונה:

גם במפלגת העבודה כוחם של המתפקדים ירד משמעותית לאור האיחוד עם "התנועה" והענקת סמכויות ושריונים נוספים ליו"ר. בפריימריז הקרובים אפשר לצפות לקרב מר בין חברי הכנסת ומועמדים חדשים על מקום בין 25 הראשונים. עם כמות השריונים הקיימת – הדבר יהיה מסובך ורבים יישארו בחוץ. מבחינת המתפקדים – יהיה להם קשה יותר להציב את האנשים בהם הם תומכים בראש, או בכנסת בכלל.

מרצ

מספר מתפקדים מוערך: 30,000
מספר מתפקדים בשנת 1996: לא הצלחנו למצוא, אם אתם יודעים – נשמח שתשתפו אותנו

אפשר גם אחרת – חגיגה דמוקרטית במרצ

המפלגה היחידה שעברה תהליך הפוך – שבו דווקא התחזקה הדמוקרטיה – היא מרצ. זהבה גלאון, במאבקה האחרון כיו"ר המפלגה, פתחה את בחירת רשימת המפלגה לכנסת להצבעה של כלל המתפקדים, על חשבון הבחירות בוועידת המפלגה (שמונה כ- 1,000 חברים).

בשורה התחתונה:

מפלגת מרצ עברה תהליך שונה משאר המפלגות בו היא החליטה להעניק השפעה גדולה יותר למתפקדיה. הדבר הוביל לעלייה משמעותית במספר המתפקדים לקראת הבחירות ליו"ר התנועה: מ- 18,000 ל- 31,000 מתפקדים.

המפלגות הלא דמוקרטיות בישראל

בנקודה זו חשוב לציין – מרבית המפלגות בישראל אינן דמוקרטיות בכלל, וזה הרבה יותר גרוע. יש עתיד, כולנו, ישראל ביתנו, ש"ס, יהדות התורה – בכולן ציבור המתפקדים אינו זכאי לבחור את יושב הראש ואת רשימת המפלגה לכנסת.

אז מי קובע? תלוי במפלגה. אצל חלקן מדובר בוועדה מסדרת המונה מעל לא יותר מכמה מאות אנשים (תקומה של אורי אריאל). אצל אחרות היו"ר מחליט הכל (יש עתיד, כולנו, ישראל ביתנו) ובמפלגות החרדיות ההחלטה מתקבלת בידי המנהיגים הרוחניים (ש"ס, יהדות התורה).

בשורה התחתונה: רק המפלגות הדמוקרטיות נותנות במה, גם אם מצטמצמת, לציבור כלשהו להביע את דעותיו ועמדותיו.

אז למה חשוב להתפקד למפלגות דמוקרטיות?

• הכוח הדמוקרטי הישיר של כל אזרח, נכון לבחירות האחרונות, הוא 1 חלקי 4,200,000 (קול אחד חלקי מספר הקולות הכשרים שהצביעו בבחירות האחרונות לכנסת). אם אדם מתפקד למפלגת העבודה כוחו הוא 1 חלקי 49,000 (סך המתפקדים), במפלגת הליכוד כוחו יהיה 1 חלקי 105,000. בקיצור, התפקדות תגדיל, בממוצע, את כוחכם הפוליטי פי 40.
• גם אם המפלגות לא מושלמות בעיניכם – כדאי להתפקד. מדוע? כי כל מפלגה היא סך פקודיה. אם בחרתם להפקיר את הזירה המפלגתית, אל תתפלאו שקבוצות אינטרס צרות שולטות בחברי הכנסת שאמורים לייצג אתכן.
• במילים אחרות: כדי שיהיו אנשים טובים בפוליטיקה, צריך שאנשים טובים יבחרו אותם. בבחירות הכלליות אנו בוחרים כמה מושבים כל מפלגה תקבל בכנסת. בפריימריז אנו בוחרים מי יישב על אותם הכסאות. המחויבות האישית שנוצרת בין מתפקדי המפלגות לחברי הכנסת היא עצומה.
• ואין טעם להתפקד למפלגות לא-דמוקרטיות. הן לוקחים את הכסף שלכם ולא מעניקים יכולת אמיתית להשפיע על הנעשה במפלגה.

אז קדימה, לחיצה על הקישורים למטה תוביל אתכם להתפקדות בקליק:

• הבית היהודי
• העבודה
• מרצ
• הליכוד: ניתן להתפקד לליכוד באמצעות הגעה לכל אחד ממאות הסניפים הפרושים בארץ. לצערנו, התפקדות אלקטרונית לליכוד אינה זמינה, אלא דרך "הליכודניקים החדשים".