על הכוונת של הקואליציה: המשך הרפורמה המשפטית ובליץ חקיקה נגד טרור

בזמן שהאופוזיציה מתפוררת ואינה מצליחה לאחד את השורות, חברי הקואליציה שבו מהפגרה עם פרץ אנרגיה, בכוונה לקדם במהירות שורת הצעות חוק העוסקות בין היתר ברפורמה המשפטית והחלשת מערכת המשפט, במאבק בטרור, וכמה הצעות שעלולות לטמון בחובן פגיעה בזכויות שונות כמו שוויון, פרטיות, חופש התנועה וחופש הביטוי.

כנס החורף של המושב השלישי של הכנסת נפתח השבוע (27.10), לאחר פגרה ארוכה של כשלושה חודשים. עד כה כבר קודמו שתי הצעות חוק בולטות – בוועדת הכנסת אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק מעוררת המחלוקת לגירוש משפחות מחבלים, ומליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את החוק להפסקת פעילות אונר"א.

• סיכום מושב: עד שתהיה חוקה, בוועדה בראשות רוטמן מעצבים מחדש את היחסים בין האזרח למדינה
• "ניצול המצב לשינוי סדרי עולם": שורת חוקי חירום שעברו בחטף פוגעים בזכויות אדם וחירויות הפרט
• משרד המשפטים מזהיר: תיקון חוק המאבק בטרור יהפוך שיחת סלון לעבירה פלילית

ביום השני לפתיחה הונחו על שולחן הכנסת 72 הצעות חוק לדיון מוקדם, ביניהן כמה שכדאי לשים לב אליהן ואנחנו ב"שקוף" נעקוב אחריהן.

הצעת חוק כינון בית משפט צבאי מיוחד לשיפוט פשעים נגד העם היהודי, אזרחי ישראל ותושביה – מטרת ההצעה של ח"כ חנוך מלביצקי (ליכוד) היא להקים בית משפט לאירועי טבח 7 באוקטובר. זאת, כפי שנכתב בהצעה, "תוך הרחבת סמכותו של בית משפט צבאי זה מעבר לסמכויות בתי המשפט הצבאיים, כך שיוכל לדון בעבירות קיימות נוספות, לקבוע את הרכב בית המשפט הצבאי המיוחד ולהסדיר את זכות הערעור על פסקי דין של בית משפט זה".

ההצעה מתייחסת לנושא הרכב בית המשפט, לפיה מוצע לייחד את השפיטה לשופטים צבאיים בעלי דרגות בכירות מתוך מערכת בתי הדין הצבאיים ומערכת בתי המשפט הצבאיים באזור יהודה ושומרון, לה "יש את הניסיון השיפוטי הרב ביותר בשפיטת מעשי טרור". כמו כן, נכתב כי כיום הרכב בית המשפט הצבאי לפי תקנות ההגנה הוא "ארכאי" – לא נדרשים שופטים בכירים ובעלי ניסיון משפטי נדרש, "כך שההרכב עלול שלא לשקף את האחריות המשפטית הנדרשת לשיפוט עבירות כה חמורות, שיש בצדן עונש מוות".

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגשת קובלנה בעבירות הקשורות לסדר הציבורי) – הצעתו של ח"כ אביחי בוארון (ליכוד) באה להקל על העומס המוטל על רשויות אכיפת החוק המתעכבות לעתים בהגשת כתבי אישום, בכך שהיא מוסיפה עבירות נוספות שיהיה ניתן להגיש בהן קובלנה לבית המשפט. אך מדברי ההסבר עולה ממנה ניחוח פוליטי – היא מכוונת לעבירות ספציפיות הקשורות להבעת מחאה, כמו הסתה להשתמטות, הסתה לאי ציות, מעשי המרדה, פרסומי המרדה, התנהגות פסולה במקום ציבורי וסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה. לא ניתן להתעלם מכך שנראה שההצעה מיועדת למוחים נגד הממשלה ולמטה משפחות החטופים המוחה מדי שבוע ברחבי הארץ.

סאגת הגיוס – החוק שאמור להסדיר את סוגיית גיוס החרדים ירד בינתיים מסדר היום, אך מנגד עלתה על שולחן המליאה הצעת חוק הנוגעת למשפחות האברכים ולסבסוד מעונות היום. בחודש אוגוסט קבעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי על המדינה להפסיק את מימון מעונות היום למשפחות חרדיות בהן האב מחויב בגיוס לצה"ל. החלטתה הגיעה על רקע פסיקת בג"ץ מיולי 2023, שביטלה את הפטור הגורף מגיוס לבני הציבור החרדי. כעת נראה שיש מי שדואג לציבור החרדי ודואג לעקוף את רשויות החוק. ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), יו"ר ועדת העבודה והרווחה, הגיש הצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, יחד עם ח"כים נוספים מיהדות התורה, ש"ס, הציונות הדתית וגם חברת הכנסת טלי גוטליב מהליכוד.

לפי הצעת החוק שנתפרה עבור משפחות האברכים, תתאפשר הנחה במעונות לנשות אברכים ללא קשר לעבודה של הבעל. אך חישוב רמת ההכנסה לנפש במשפחה לפי מבחני התמיכה יכלול גם את הכנסת האב.

"כל הפליה על רקע חברתי או דתי אסורה", נכתב בדברי ההסבר לחוק. "כך גם כלפי נשים עובדות, שמנסים לפגוע בפרנסתן ולמנוע מהן זכויות כאימהות עובדות. ביטול ההנחה במעונות יום ומשפחתונים, לנשים עובדות, בזיקה לבני זוגם שבחרו להקדיש את חייהם ללימוד התורה, סותרת את יסודות כבוד האדם וחירותו וחופש העיסוק. לא ייתכן שבמדינת היהודים נמנע מאימהות לצאת לעבוד ולהביא פת-לחם לפי הטף על ידי ביטול ההנחות במעונות היום והמשפחתונים". ביהדות התורה דורשים מהנהלת הקואליציה לקדם את הצעת החוק במהירות, כך שהפיצוי מהורדת חוק הגיוס מסדר היום, יתקבל במושב הנוכחי.

הזכות להיבחר

פרט להצעות אלו, בקואליציה ימשיכו לקדם חוקים שישנו את מאזן הכוחות בין הרשות המבצעת לרשות השופטת. בינתיים בית המשפט העליון פועל ללא נשיא קבוע מזה שנה. זאת לאור סירובו של שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, אף על פי שלאחרונה בג"ץ הוציא צו מוחלט וקבע כי על לוין לפרסם את רשימת המועמדים לתפקיד. 

הצעת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים (תיקון מס' 6) (בחירת הנציב) – ההצעה של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אושרה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ממש לפני הפגרה ותאפשר פוליטיזציה לתפקיד הנציב. על פי ההצעה, שר המשפטים או 10 ח"כים יגישו את שמו של מועמד לתפקיד, ובחירתו תיעשה במליאת הכנסת, בהצבעה חשאית, ברוב מיוחד של 70 מחבריה. כרגע לא נקבע מועד לדיון הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה.

הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות) – ההצעה של ח"כ אופיר כץ (ליכוד) ממתינה לעמדת ראשי המפלגות לפני שוועדת השרים לחקיקה תאשר אותה. ההצעה באה להרחיב את הסיבות לפסילת מתמודדים או רשימות מריצה לכנסת. ובנוסף, על פי ההצעה יבוטל הצורך באישור בית המשפט העליון לפסילה, כפי שנדרש כיום, והסמכות לכך תיוותר בידי ועדת הבחירות המרכזית בלבד. כץ צפוי להציג את הצעת החוק במליאה היום (רביעי).

מאבק בטרור?

הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה) – ההצעה של חברי הכנסת צביקה פוגל (עוצמה יהודית) ועמית הלוי (ליכוד) אושרה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החינוך, חרף התנגדות משרד המשפטים, שהזהיר מפני קשיים חוקתיים בהצעה.

הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 11) (עבירת הסתה לטרור) – מדובר בארבע הצעות לתיקון חוק המאבק בטרור שמוזגו לכדי הצעה אחת של חברי הכנסת יצחק קרויזר, צבי סוכות, לימור סון הר מלך (הציונות הדתית) וח"כ אליהו רביבו (ליכוד). ההצעות שאוחדו נועדו לתקן את עבירת ההסתה לטרור, תוך הרחבה משמעותית של עבירת פרסום דברי שבח, אהדה, עידוד, תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור, כך שתחול גם על מי שמפרסם דברי שבח או אהדה למי שביצעו רצח בפעולת טרור, וביטול "המבחן ההסתברותי" הנדרש כיום בעבירה, שבוחן בין היתר האם אותה התבטאות עלולה באמת להוביל לכדי מעשה טרור. כמו כן, ההצעה תאפשר למשטרה לפתוח בחקירה בעבירות הסתה לטרור ללא אישור של פרקליט המדינה או גורם אחר כפי שנדרש היום. ההצעה זכתה לביקורת מצד גורמי המקצוע, שהזהירו מכך שהיא עלולה להביא לפגיעה לא מידתית בחופש הביטוי.

הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה – ההצעה של ח"כ פוגל (עוצמה יהודית) וח"כים נוספים ממתינה לדיון במליאה לקראת קריאה שנייה ושלישית. על פניו ההצעה באה לסייע לגורמי אכיפת החוק לפגוע בפעילות וביכולות של ארגוני הפשיעה, ליצור הרתעה ולהפעיל לחץ על אנשיהם, אך היא כוללת סמכויות חריגות למשטרה. נציגי משרד המשפטים ופרקליטות המדינה אמרו כי נוסח ההצעה מעלה קשיים ומדובר בהצעת חוק רגישה שנכון לקדם בתהליך חקיקה ממשלתית ולאחר תהליך עומק בסוגיות שהן מורכבות המחייבות בחינה וליבון.