הממשלה אישרה: מעכשיו השלטון יתייעץ איתכם יותר

חדשות מצוינות: הממשלה אישרה מהלך להרחבת שיתוף הציבור בתהליך קבלת ההחלטות הן בקרב משרדי הממשלה והן ברשויות המקומיות. זה קרה אחרי שבמשרד ראש הממשלה הגיעו למסקנה שכשהם מתייעצים איתנו, הציבור, מתקבלות החלטות ישימות יותר ומושכלות הרבה יותר.

ההחלטה כוללת הקמת תשתית טכנולוגית ליצירת קשר עם הציבור, כשמשרד רה"מ ומשרד הפנים יוכלו לצייד את הרשויות המקומיות בכלים ובמיומנויות לשיתוף התושבים. אחד המקומות החשובים שמתחילים בהם הוא הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, יחד עם מינהל התכנון.

"אחת הבשורות החשובות בהחלטה הזו היא השלטון המקומי", אומרת סיון ורדי, מנהלת היחידה לשיתוף ציבור באגף ממשל וחברה במשרד ראש הממשלה. "יש צמא גדול ומוכנות ברשויות המקומיות לקחת את התחום כמה צעדים קדימה". לצד ורדי קידמו את ההחלטה רועי דרור ראש אגף בכיר ממשל ואורן כהן סמנכ״ל ממשל וחברה.

הממשלה הכריזה גם על מינוי מובילי שיתוף ציבור במשרדי הממשלה השונים והודיעה כי יפורסם דוח שנתי בנושא שיתוף הציבור בעבודת הממשלה, לרבות מדדי איכות וכמות. השלב הראשון בתהליך היה לייצר כלים ומדדים לבחינת שיתוף ציבור איכותי. מסתבר שחיפוש גוגל לא עוזר במקרה הזה: מובילי המהלך סיפרו שאחרי שחיפשו בכל העולם מדדים לתהליכי שיתוף ציבור, וב-OECD אמרו להם "אין לנו, תעדכנו כשתפתחו בעצמכם", הם גיבשו קבוצת חשיבה ופיתחו אותם.

לפני כחודש הם השיקו כלי לתכנון ומדידת שיתוף ציבור שמיועד לכל מי שמוביל תהליכי שיתוף ציבור – משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, מגזר עסקי, מגזר שלישי וכו'. כיצד המהלך הזה ישפיע על המעורבות האזרחית ובאילו נקודות הוא עדיין חסר?

אל תיידעו – תשתפו

ברוב המקרים כשרשויות אומרות "שיתוף ציבור" – הן מתכוונות ליידוע, אך הצגת תכנית כמעט מוגמרת איננה שיתוף ציבור – וגם לא מהלך של איסוף רעיונות מהתושבים. שיתוף ציבור הוא תהליך שבו עומדת סוגייה על השולחן, צריך לקבל החלטה לגבי מדיניות, והכל פתוח.

לפי חוקרים מהתחום, הציבור לא אחת מאוכזב מכך שההחלטה שהתקבלה בסופו של דבר לא עולה בקנה אחד עם מה שנאמר בתהליך. למשל: מדוע מתייעצים איתנו לגבי תכנון שביל אופניים, אם ברור למתכננים מראש שמבחינת העירייה יש רק מסלול אחד אפשרי?

ואכן, בשנה האחרונה עיקר הפעילויות שהשלטון מגדיר כ"שיתוף הציבור" התנהלו לאחר גיבוש עמדת הרשות. "הערות מהציבור זה לא הליך שיתופי", אמרה עו"ד רבקי דב"ש, שעמדה בעבר בראשות היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים. בסוף אוקטובר 2020 היא בדקה וגילתה כי מתוך 48 הליכים שפורסמו לציבור באתרים ממשלתיים קטגוריה "שיתוף ציבור" ב-2020, מרביתם כללו רק הערות לטיוטה או למדיניות שגובשה על ידי הממשלה (כ-52%) ורק כרבע מהם (23%) עסקו בהיוועצות ראשונית, עוד בטרם גובשה המדיניות.

המהלך שמוביל משרד רה"מ נחוץ, שכן נראה כי מרבית שיתוף הציבור נעשה בהליכים עירוניים בתחום התכנון והבניה ומעט מאוד ברמה הממשלתית. מבדיקת הסדנא לידע ציבור רק 19% מהליכי השיתוף מטעם משרדי הממשלה בין השנים 2015 ל-2019 עסקו בנושאים אחרים, היקף נמוך בהתייחס לארבע שנים ולגודלה העצום של הממשלה. הנתונים כוללים רק התקשרויות ממשלתיות שקופות ומקטולגות (משרד רה"מ למשל לא מפרסם את ההתקשרויות שלו בכלל).

מהמחאה החברתית למאבק בגזענות

בשנים האחרונות, ישראל שיפרה משמעותית את מיקומה במדדי ה-OECD בהליכי שיתוף הציבור. דב"ש מציינת כמה דוגמאות מוצלחות ברמת הממשלה: אחת מהן היא ההליך המקדים של ועדת פלמור למאבק בגזענות: הם פנו לארגונים ולקהילה האתיופית על מנת שהנושאים שהוועדה תדון בהם יגיעו מהקהילה עצמה. דוגמה שניה היא הליך שיתוף הציבור המקצועי בוועדת טרכטנברג שקמה בעקבות המחאה החברתית. בוועדה התייחסו בכובד ראש להצעות שהגיעו לציבור כדי להוזיל את יוקר המחיה לצד סוגיות נוספות.

עוד בשקוף:

• • כלי השב"כ איתר 14% מהחולים. הממשלה מתעקשת להשתמש בו
  • דרוש חיסון: המוטציה הדו ראשית עלתה לנו בחיי אדם
  • ישיבת הצרחות הוכיחה: ערוצי הטלוויזיה התמכרו לתעמולה

מחקר שערכה ב-2014 ד"ר שרית בן שמחון-פלג, סמנכ"ל מחקר מכון ירושלים למחקרי מדיניות ושותפה בתהליך בתוך משרד רה"מ, מצא שב-76% רשויות שנבדקו העירייה היא זאת שיזמה את תהליכי השיתוף. "אם לפני 2011 הציבור דרש להשתתף, ולעיתים גם הניע מהלכים משמעותיים והעירייה או הממשלה הצטרפה אחר כך, כיום הממשלה והעירייה קובעות את הטון, הקצב והנושאים", הסבירה.

האם מעבר היוזמה מהתושבים לרשויות היא חיובית? בעיניה זה סימן טוב שהממסד רואה עצמו יותר ויותר מחוייב לשיתופי ציבור, אל מצד שני התוצאה היא שהרשויות הן אלו שקובעות את הסוגייה ואת מסגרת הדיון. "שיתוף הציבור נקבע על ידי צרכי הממשלה והעירייה, ולאו דווקא נותן ביטוי למה שמעסיק את האזרחים", אמרה בן-שמחון פלג.

להתחיל מהפיצוח

ניכר שהצעד שעשו במשרד רה"מ הוא התחלה טובה, אך יש גם מקום לשיפור. כך למשל, סוגיית המשוב לאחר קבלת ההחלטה: לעיתים קרובות הרשויות לא מנמקות מדוע נדחו פניות מהציבור ולא מקבלות ממנו משוב על אופן ניהול ההליך. ראוי שתאפשר גם לאזרחים להשתתף במדידת הצלחת שיתוף הציבור: האם המשתתף חשב שהליך היה מועיל? האם המשתתפת מרגישה שהרשות קשובה והאם ההשקעה שלהם בהליך הייתה כדאית מבחינתם?ֿ

• • מדריך שיתוף ציבור בעבודת הממשלה
  •  לומדה מקוונת בנושא שיתוף ציבור

השלב הבא, בעיני ד"ר עידית מנוסביץ החוקרת תהליכי התדיינות ושיתוף ציבור, הוא להתחיל לפתוח את הנושאים בשלב מוקדם יותר ולא אחרי שגובשה כבר רשימת פתרונות. "מרכיב חשוב מאוד שחסר ביוזמות השיתוף בישראל הוא יצירת מרחב לתהליכי התדיינות מובנים – public deliberation – לצורך 'פיצוח' בעיות מורכבות ופיתוח פתרונות חדשים ויצירתיים", היא אומרת.

"בשונה מתהליכי דיאלוג ומשא ומתן עם נציגי תושבים, אותן מגדיר המשרד כשיתוף ברמות נמוכות, בתהליכי התדיינות נקודת המוצא היא מציאת מכנה משותף בין קבוצות שונות בקהילה, תהליך שמחזק את הלכידות הקהילתית ומהווה בסיס להמשך פיתוח במישור החברתי והכלכלי".

נראה שהכיוון נכון, אבל זה עדיין מעט מדי. החלטת הממשלה, בתקווה, תאיץ את מיזמי שיתוף הציבור. כך או אחרת, בן שמחון-פלג מאמינה ששיתוף ציבור לא מספיק. לדבריה, חייבים בד בבד לקדם לצדו ניהול תקין ושקיפות שלטונית. שיתוף ציבור ללא שני המרכיבים הללו, לדעתה, פשוט לא יעבוד. אמון הציבור במוסדות השלטון יישאר נמוך – ורק מעט מהציבור בכלל יירצה להשתתף.

***

• יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי תומר אביטל