ועדת חקירה? אפשר כבר עכשיו למנוע את פרשת הצוללות הבאה

ועדת החקירה שהקימה הממשלה לפרשת הצוללות היא אירוע חשוב. הוועדה תוכל לברר לעומק את הכשלים בתהליכי קבלת ההחלטות סביב רכישת הצוללות וכלי השיט ואף לשאול שאלות נוקבות על תהליכי הרכש במשרד הביטחון. אלא שבזירת החקיקה, יש מה לעשות כבר עכשיו. 

קראו עוד ב"שקוף":

• חוק השקיפות בחקיקה: מי עומד מאחורי הצעות החוק?
• הפרופסור הטעה את הכנסת: "לא היה לי קשר עם חברות סיגריות"
• הכוחות הסמויים: הסכנה בשכירת דוברים חיצוניים במשרדי הממשלה

עוד לפני שהוועדה תחשוף מידע חדש, ישנם כמה פרטים הידועים לנו בוודאות ומצביעים על כשל במנגנון. על הכנסת לקדם כבר עכשיו חקיקה שיכולה למנוע את פרשת הצוללות הבאה. אחרת, הציבור אמנם יבוא חשבון עם הנאשמים הנוכחיים, אך בינתיים עלולים לצמוח כמה חדשים. ככה זה כשרק קונסים את הנהגים אך לא מתקנים את המהמורות בכביש.

המטרה: חיסול ניגודי העניינים בלשכת מקבל ההחלטות מספר 1

תחת הטייטל "יועץ" מדלגים במסדרונות הממשלה בעלי תפקידים שמשרתים שני אדונים – אחד בשלטון ואחד בהון. הם מעבירים מידע, לוחשים על האוזניים הנכונות ולעיתים מתווכים עסקאות מושחתות. זה מסוכן לנו – בייחוד כשמדובר ביועצים של לא אחר מראש ממשלת ישראל.

כך לכאורה קרה בפרשה הזו: עו"ד דוד שמרון שימש יועצו הקרוב של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו כשהחליט לרכוש את הצוללות. במקביל, שמרון ייעץ בתשלום לאותו תאגיד גרמני שממנו החליט נתניהו לרכוש צוללות. 

מדובר ניגוד עניינים מהמעלה הראשונה. אלא שנתניהו טען כי לא ידע זאת. דיבר אמת או לא, זו שאלה חשובה. אבל שאלה אף גדולה ממנה הינה: למה להשאיר את הבור הזה פתוח? 

כיום יועצי רה"מ נהנים מאפס שקיפות ופיקוח דל אם בכלל. הם יכולים באותו הזמן לקבל הון מתאגידים וחברות חיצוניות ואיש בלשכה כנראה לא יידע זאת. היועץ אמנם נדרש לפרט במסמך ניגודי העניינים את לקוחותיו הנוספים מדי שלושה חודשים – אך המידע מוסתר בכספת במשרד רה"מ. בהיעדר אכיפה ושקיפות לא ברור כיום מה מפורט, אם בכלל, ולמי יש זכות לראות זאת – כפי שנחשף בפרשת הצוללות.

נתניהו טען כי לא ידע שיועצו עבד במקביל עבור תאגיד הצוללות הגרמני. דיבר אמת או לא, זו שאלה חשובה. אבל שאלה אף גדולה ממנה הינה: למה להשאיר את הבור הזה פתוח? 

החדשות הטובות: אפשר למנוע בקלות את פערי מידע. איך? לפרסם את רשימת הלקוחות של כל יועץ פרטי שעובד עם מנהיגי המדינה. העין הציבורית יכולה למנוע ניגוד עניינים כה זועק לשמיים מלהתקיים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לעגן סעיף מול יועצים חיצוניים שעובדים במשרד רה"מ, או במשרדי הממשלה בכלל, שיחייב פרסום של לקוחותיהם באתר המשרד לעיני כל. המפתח לשינוי כזה נמצא בידי הכנסת או בידי מנכ"ל משרד רה"מ. העלות לציבור: אפס. הרווח: קשה לכימות.

ומה אילו יועץ לא יסכים ששמות לקוחותיו יפורסמו? פשוט. שלא ייקח עליו את התפקיד ויסתובב בקודש הקודשים במעמד מייעץ. אחרת מי מבטיח לנו שראשי ממשלה עתידיים לא יטענו ש"לא ידעו"?

הצעד הבא: לחסל את תופעת היועצים

מומחים בנושא מאמינים שאפשר וצריך ללכת אפילו רחוק יותר: למה בכלל לשכור יועצים עמוסים בניגודי עניינים שיעבדו במרכז העצבים של הדמוקרטיה הישראלית? "שאלת העסקתם של יועצים חיצוניים, במיוחד בנושאים רגישים, היא שאלת מפתח שדרוש בה דיון יסודי", מסכים עו"ד אלעד מן, יועמ"ש עמותת "הצלחה" ויו"ר עמותת "העין השביעית". לדבריו, "כדי להמעיט את החשש ליצירת ניגודי עניינים ככל שניתן, ראוי היה להיעזר ביועצים חיצוניים במידה מועטה ורק במקרים החריגים המצדיקים זאת, בהיעדר ברירה אחרת". 

"כדי להמעיט את החשש ליצירת ניגודי עניינים ככל שניתן, ראוי היה להיעזר ביועצים חיצוניים במידה מועטה ורק במקרים החריגים המצדיקים זאת, בהיעדר ברירה אחרת"

עו"ד אלעד מן, יועמ"ש עמותת "הצלחה"

עו"ד מן מאמין שאם מתקבלת החלטה להעסיק יועץ חיצוני, ראוי שפרטי ההעסקה ועיסוקיו הנוספים של היועץ יהיו גלויים כמה שניתן, כדי לאפשר לאתר ניגודי עניינים שונים באופן יעיל יותר ולהבהיר גם כיצד מתכוונים לטפל בהם. "הפסיקה כבר קבעה שיהיו מקרים שבהם יצטרך מי שיש לו לקוחות שונים ונערך הסדר ניגוד עניינים שהוא צד לו – לחשוף את פרטי הלקוחות. ראוי שכלל כזה יוצב כתנאי סף לכל התקשרות עם יועץ חיצוני".

שבענו מהצהרות 

"חשוב לי לומר לאזרחי ישראל כולם: תהליכי הרכש הביטחוני בממשלה הזאת נקיים משיקולים זרים", אמר רה"מ נפתלי בנט בפתח ישיבת הממשלה השבוע בה דנו בהקמת ועדת החקירה. "המצפן היחיד של כולנו הוא ביטחון מדינת ישראל". זו הצהרה חשובה, אבל הציבור שבע מהצהרות. בדמוקרטיה הציבור לא אמור להסתמך על תחושת בטן בסגנון "אני מקווה שהפעם זה יהיה שונה".

כלל לא משנה מי בשלטון – בחסות האפלה משגשגת השחיתות. לכן זו הזדמנות פז לחוקק שורת חוקים שישקיפו את פעולות השלטון ויעצרו את ההסתאבות הצפויה בסופו של דבר לשלטון חדש. מדובר בחוקים שלא יעלו שקל ולא קשורים למחלוקות שמאל-ימין שקורעות את הציבור. ובכל הקשור לצוללות, ועדת החקירה היא צעד חשוב, אבל חייבים לפעול גם בחקיקה. 

נכון, דרוש לכך לחץ ציבורי. אבל זה אפשרי. המוחים שדרשו את הקמת הוועדה, בראשם התנועה לאיכות השלטון, הוכיחו שאפשר לעשות שינוי. עכשיו אחרי שרשמו הישג – אפשר לסמן את המטרה הבאה: סגירת הפרצות בחוק כדי למנוע פרשות עתידיות.