הפרופסור הטעה את הכנסת: "אף פעם לא היה לי קשר עם חברות סיגריות אלקטרוניות"

מומחה מקצועי חסר פניות או נציג של חברות מסחריות? הפרופסור דימיטריוס קרוסיס הצהיר אתמול (שני) בדיון בוועדת הכספים על מיסוי סיגריות אלקטרוניות, כי אין לו קשר לחברות הסיגריות. אך מבדיקת "שקוף" עולה כי זו לא אמת – פרופסור קרוסיס היה חבר בעבר בארגון שהקימה חברת הסיגריות האלקטרוניות "ג'ול". נוסף על כך, בשיחה עמו נגלה קשר נוסף: הוא הודה כי דיבר עם מנכ"ל של חברה לממכר סיגריות אלקטרוניות בשם "טייקאייר". לשאלת היו"ר אלכס קושניר אם יש או היו לו קשרים כאלה הוא ענה במילים אלו: "אף פעם". העמותה לדמוקרטיה מתקדמת פנתה לקושניר בעקבות המקרה ודרשה לקיים "בירור דחוף לגבי אפשרות הטעיית הוועדה".

עוד ב"שקוף":

• משרד הבריאות מודה באוזלת היד: איננו יכולים לפקח על חברות הטבק
• בלעדי: חברות לובי סירבו לייצג את יצרנית הסיגריות "פיליפ מוריס"
• משרד הבריאות מבטיח להילחם בחברות הסיגריות – רק חסר לו פרט מידע קטן

נוסף על כך, במה נרחבת, שנוגדת אמנה בינלאומית שעליה חתומה ישראל, ניתנה למסרי חברות הסיגריות בדיון. על טיעוני החברות, שאותם העלו שוב ושוב משווקי מוצרי העישון, חזרו גם חברי כנסת, לוביסט של חברת סיגריות וגם אותו פרופסור קרוסיס מבית החולים הדסה. 

"בדיעבד אולי הייתי צריך להגיד"

"אני קורא כל מאמר על תופעות לוואי ועל סיכונים", אמר קרוסיס בדיון. "היו מקרים בודדים וחריגים. כל בתי החולים הגדולים מודים שנראה שהדבר הזה הרבה פחות מזיק מסיגריה רגילה. זה הרע במיעוטו". עוד הוסיף הפרופסור גם זווית אישית: "אני שמח להשתתף בדיון גם כחוקר וגם מאינטרס אישי – אני הייתי מעשן ונגמלתי דרך הסיגריות האלה". 

אך נראה כי האינטרס האישי גדול מכפי שתואר. בשנת 2019 היה קרוסיס חבר בארגון שהקימה חברת הסיגריות האלקטרוניות "ג'ול", בשם "המועצה המדעית של ג'ול", לצד עשרה רופאים נוספים – ששניים מהם אף ייצגו את החברה בדיונים בכנסת כלוביסטים. יו"ר הוועדה אלכס קושניר (ישראל ביתנו) ביקש מקרוסיס לספק גילוי נאות על קשרים שעשויים להיות לו עם חברות הטבק. הרופא השיב כי אין לו שום קשר לחברות וכי לא קיבל מהן תשלום. "אף פעם לא נתת שום ייעוץ ליצרנית של סיגריות אלקטרוניות או יצרנית מוצרי אידוי כלשהם?" הקשה קושניר. "אף פעם", ענה. 

בשיחה עם "שקוף" קרוסיס טען כי "כרגע אין לי קשר עם החברות", אך הודה כי "פעם ביקשו ממני להיות במועצה המייעצת, לפני שלוש שנים, לחברת ג'ול, חברה שלא קיימת עכשיו. רצינו לעשות משהו רציני ולבחון את הנושא מבחינה קלינית ולראות אם יש יעילות. זה לא התקדם". קרוסיס הדגיש כי "לא קיבלתי תמורה כלכלית, כמובן שאין לי אינטרס כלכלי".

שאלנו את קרוסיס מדוע, כשנשאל על ידי יו"ר הוועדה, הוא אמר שאף פעם לא היה לו קשר עם אף חברה. "אני התכוונתי לקשר כלכלי" ענה. "זה קשר מדעי בעבר. בדיעבד אולי גם את זה הייתי צריך להגיד. לגמרי שכחתי מהדבר הזה שהיה בעבר".

בנוגע לקשר עם מנכ"ל חברת הסיגריות האלקטרוניות, הסביר קרוסיס כי פנה אליו בעקבות כתבה שקרא ב-Ynet שבה נכתב כי המהלך יפגע בחברות. לדבריו פנה אליו ביוזמתו: "שאלתי אותו מה קורה, האם זה נכון ומתי יש דיון. אמרתי שאני רוצה מטעמים מדעיים להסביר את העניין, אני אכתוב מכתב או שאני אופיע. לא פגשתי אותו אף פעם, רק דיברתי איתו בטלפון".

לפני הדיון – הח"כים קיבלו דף מסרים מחברות הסיגריות האלקטרוניות

יו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון, ד"ר יעל בר-זאב, הבהירה בדיון כי דבריו של פרופ' קרוסיס לא היו מדויקים. "יש הוכחות מדעיות לנזק מהסיגריות האלקטרוניות, זה פוגע בכלי הדם, גורם לשינויים בחומר הגנטי של התא שעשויים להוביל בהמשך לסרטן – זה לא מוצר נטול סיכון", תיקנה. לדבריה, גם הטענה על כך שסיגריות אלקטרוניות יכולות לעזור בגמילה מטעה. "בין ל-30% ל-50% מהמשתמשים בסיגריות אלקטרוניות כמוצר גמילה נשארים משתמשים כפולים" הסבירה. "המחקרים מראים שיש בכך נזק גדול יותר מאשר למי שמעשנים סיגריות רגילות בלבד".

"במשך כמעט עשר שנים לא היתה כמעט רגולציה, ועדיין פחות מ-2% מהמבוגרים משתמשים בהן. לעומת זאת יש מגיפה בקרב בני הנוער", הסבירה בר-זאב. "יש לנו מה להציע למעשנים המבוגרים, הבעיה היא בני הנוער שהולכים ומתמכרים. חלק מהם יעברו לסיגריות רגילות, ואנחנו גם יודעים שהחשיפה לניקוטין בגיל ההתבגרות גורמת להם להיות יותר פתוחים לסמים אחרים. זאת נקודת הכניסה של בני הנוער לסמים וצריך לעצור את זה".

במהלך הדיון נציגים של מגוון חברות לייבוא ושיווק סיגריות אלקטרוניות דיברו באריכות, וחזרו על טיעונים דומים. מסמך מטעם "פורום חברות האידוי" נשלח לח"כים לקראת הדיון, ובו מסרים על כך שהסיגריות האלקטרוניות בריאות יחסית לסיגריות רגילות.

בנוסף אמרו נציגי החברות ומהדהדי המסרים שלהן כי המיסוי יגרום לפגיעה כלכלית שאינה מידתית, ויש צורך בתקופת מעבר שבה יוכלו להסתגל להנחיות החדשות. על הטענה שלפיה סיגריות אלקטרוניות מעודדות מעשנים להיגמל חזר גם ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה). "על הסיגריות החד פעמיות אין ויכוח, כי זה מוצר כניסה לבני נוער לעישון", אמר. "אבל יש עוד מוצר – המוצר של מבוגרים שעוברים מסיגריות רגילות לסיגריות האלה. אף אחד לא יעבור בגלל המס. אתם פוגעים בהם יותר מאשר בילדים". 

במהלך הדיון חזר גם עו"ד דורון דן, נציג של חברה לשיווק סיגריות אלקטרוניות, על הבקשה לאפשר תקופת הסתגלות לחברות ולהחיל את המס במועד מאוחר יותר. מנוכחותו דרך הזום ניתן היה להבין כי הוא נציג של החברה, אך אתר הכנסת מספר שהוא גם רשום כלוביסט שלה. על פי חוק על לוביסטים לענוד סרט כתום שמבהיר מה תפקידם כל עוד הם במשכן הכנסת – אבל מאז שחלק מהדיונים מתקיימים מרחוק, נוצר תחום אפור שמקל על לוביסטים לדבר מבלי שהח"כים ידעו את מלוא האמת על עבודתם.

"לומר שזה מוצר גמילה – זה שקר"

לצד הטיעונים בעד הסיגריות האלקטרוניות, שנשמעו באריכות, כמה קולות בלטו נגדן. "שמענו כאן באריכות את טענות הכזב של סוחרי הסמים החוקיים, אבל הם יודעים היטב שהם מייצרים מוצרים שפוגעים בבריאות", אמר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופסור חגי לוין. "זה מוצר ממכר ומסוכן לבריאות, הילדים מתחילים במוצר הזה והם עוברים למוצרים אחרים".

ח"כ ענבר בזק (יש עתיד) התרעמה על דברי נציגי החברות. "ילדים בני 12-14 מגיעים לגמילה, ילדים שהתחילו לעשן בגיל 9", אמרה. "אותם יבואנים מחלקים סיגריות אלקטרוניות בחינם במסיבות בידיעה שזה חומר ממכר, בידיעה שהם גורמים לאותם ילדים להיות מכורים כל החיים שלהם ולסבול מבעיות בריאותיות. להגיד שזה מוצר גמילה זה פשוט שקר".

אך הצגת טיעוני החברות לא הייתה רק חסרת פרופורציות. לדברי מנהלת ההסברה של האגודה למלחמה בסרטן דנה פרוסט, נוכחות נציגי החברות בוועדה מנוגדת לאמנת ארגון הבריאות העולמי שישראל חתומה עליה. "לפי האמנה, למדינה, בבואה לקבוע מדיניות של בריאות ציבור, אסור להתחשב באינטרסים של חברות הטבק והעישון", הסבירה לוועדה. "סיגריות אלקטרוניות זה מוצר ממכר ומזיק. אינטרסים מסחריים של חברות הטבק לא צריכים להישמע כאן בוועדה וזה לא אינטרסים שיש להתחשב בהם. על זה חתמה מדינת ישראל". בהמשך ביקשה פרוסט מיו"ר הוועדה קושניר שימנע מנציגי חברות הטבק להיכנס לדיונים, כמו שעשתה בעבר תמר זנדברג (מרצ) כיו"ר ועדה, וכפי שעושה היום יו"ר ועדת הבריאות ח"כ עידית סילמן (ימינה).

"הכנסת זה מקום של כולם להביע עמדות", השיב על כך קושניר. "כל אחד צריך להסביר מאיזה פוזיציה הוא מדבר ואנחנו מקפידים על זה, אבל הוועדה לא תהיה מקום לסתימת פיות לאף אחד". זאת לא הפעם הראשונה שנציגים של החברות מקבלים זכות דיבור נרחבת בוועדה: לפני כשנה, למשל, הגיע רופא לייצג את האינטרסים של חברת הסיגריות פיליפ מוריס בדיון על נזקי העישון שנערך בוועדת הבריאות. 

"בסבירות גבוהה – היה גורם שקישר"

לפי מנכ"ל העמותה לדמוקרטיה מתקדמת שבי גטניו, באמנה יש חובה נוספת שחברי הכנסת לא עומדים בה. "חברי כנסת שמדברים בדיון לא מספרים אם נפגשו עם נציגי החברות", אמר ל"שקוף". "לפי האמנה שישראל חתומה עליה יש חובת שקיפות על מפגשים עם חברות טבק – מבקר המדינה העיר על כך בעבר. בדיון בעניין חברות טבק צריך כל חבר כנסת לפתוח את דבריו בגילוי נאות ולספר אם נפגש עם חברות טבק ומה סיכם איתן".

לאחר שח"כ ינון אזולאי (ש"ס) אמר שקרא בעיון את המסמכים שהועברו אליו, פנתה אליו נציגת משרד הבריאות אפרת אפללו ורמזה שהסתמך על נתוני החברות בלבד. "מעבר לחומר ששלחו היבואנים, קראת את החומר שאני שלחתי, את המחקרים מהעולם? אידוי זה עישון", אמרה. "אין דבר כזה מבחינתנו לעבור לאידוי מעישון כגמילה. זה לא מוצר גמילה למבוגרים". חילופי הדברים בין חבר הכנסת לנציגת המשרד הפכו לוויכוח, שבסופו היו"ר קושניר הפסיק את דבריה של אפללו וביקש ממנה, בצעד חריג, לעזוב את הדיון.

בעקבות דבריו של הפרופסור פנתה העמותה לדמוקרטיה מתקדמת ליו"ר קושניר, ודרשה "בירור דחוף בנוגע לאפשרות של הטעיית הוועדה". בפנייה טענו בעמותה כי עצם השתתפותו של קרוסיס היא תמוהה. "לא זכורה לנו תופעה של פרופסורה המשוטטת בדפי ועדות הכנסת באינטרנט בניסיון לחפש נושאי דיון מעניינים לצורך השתתפות כתחביב" נכתב. "לעומת זאת, ב-100% מהפעמים הידועות לנו, פרופסורה הגיעה לוועדות או בהזמנת יו"ר הוועדה או שהופעלה על ידי גורם בעל אינטרס".

"להערכתנו, בסבירות גבוהה, אם תבררו מול הפרופ' המכובד אם היה גורם כלשהו שקישר אותו לדבר קיום הישיבה, שדאג ליידע אותו, דאג להכניס אותו ואף להסביר לו על נהלי הוועדה – תגלו שהיה גורם כזה" נכתב עוד במסמך. "לצערנו, דרכי הלובינג על שיטותיו השונות רק הולכות ונעשות מסועפות יותר. פעולה כפי שתיארנו תקשה על הגדרת הפרופסור כ'לוביסט', וזאת מההגדרה היבשה הקיימת בימינו בחוק הכנסת, אולם לטעמנו גם מי שמופעל על ידי לוביסטים ו/או גורמים מסחריים, הוא לוביסט, לכל הפחות 'לוביסט שחור'".

אין אכיפה במשרד הבריאות

המיסוי על סיגריות אלקטרוניות הוא צעד נוסף במאבק בעישון, שנזקיו הורגים כ-8,000 בני אדם בשנה. כיום סיגריות אלקטרוניות נמכרות ללא מס. המחיר הזול, לצד הטעמים, חוסר הריח והמיתוג כמוצר שאינו מסוכן, הפכו אותן לנגישות במיוחד עבור בנות ובני נוער. העלאת מחירי המוצרים היא פתרון אחד, שהוכח בשנים האחרונות עם הירידה במכירות הסיגריות הרגילות. אפשר לעשות יותר מזה – אלא שהחוק שנועד להגביל את הפרסום והמכירה של סיגריות מכל הסוגים לא נאכף.

"נעשה מה שצריך כי אסור שילדים יגיעו לזה, אבל תפסיקו להפיל את זה על הציבור", אמר אזולאי לנציגי רשות המסים בדיון. "תהיו הגונים ותגידו שאתם לא מסוגלים לאכוף. כמו שבעלי חנויות לא מעיזים למכור אלכוהול אחרי 11 בלילה. למה? כי יש פחד. לא יכול להיות שאין לכם איך לאכוף אז אתם נותנים מס לציבור". במהלך הדיון הבטיח היו"ר קושניר כי לאחר גביית המסים יועברו 3 מיליון שקלים מהסכום למשרד הבריאות, לשם שיפור האכיפה. 

למשרד הבריאות יש את האחריות לאכוף את האיסורים שהוחלו על חברות הסיגריות בחוק שעבר ב-2019, ביניהם איסור פרסום בכל מקום מלבד העיתונות המודפסת ופיקוח על דיווח של החברות על רכיבי המוצרים. עם זאת, לאחרונה הודו במשרד כי חסרים לו תנאים בסיסיים לצורך האכיפה – כמו רשימה של כל יצרני ויבואני הסיגריות בישראל, כדי להשוות עם רשימת החברות שדיווחו למשרד על הרכיבים שמרכיבים את המוצרים שהן משווקות.