ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הפעם ב"טרחנות לשבת" (הדברים הקטנים האלו שכולכם מרגישים שלא בסדר – ובאמת לא בסדר אבל ממשיכים כאילו אין דין וחשבון): דוד שמרון.
רבים מכם שמעתם על עו"ד שמרון, הלוביסט של הגרמנים ובן דוד מדרגה 2 של נתניהו – בעקבות פרשת הצוללות. נדהמתם שהיועץ המקורב ביותר לרה"מ, ונציגו במו"מ קואליציוני, חתום על חוזה לפיו הוא ירוויח יותר – ככל שהממשלה תקנה יותר מלקוחותיו. הופתעתם (אם צללתם לעומק) שבמקביל הפעיל שמרון מסכת לחצים לבניית מספנה פרטית לאחזקת הצוללות ממנה ייהנו לקוחותיו – במקום שחיל הים יטפל בהן.
אלא ששמרון ממש, אבל ממש, לא חדש במשחק. למעשה כך נראים חייו – בבוקר שמור לו כסא של כבוד במרכז העצבים של מדינתנו. בערב? מתמקד בלחלץ מהמדינה (מאיתנו) כמה שיותר כסף. וזה ממש, אבל ממש, לא מגניב.
שמעו סיפור: בשנות ה-50 משכן הכנסת עדיין לא היה קיים. הח"כים התכנסו בבית פרומין, מבנה ברחוב קינג ג'ורג' שבמרכז ירושלים. חברי הכנסת התקוטטו שם עד 66', ורק אז עברו למשכן. המבנה ההיסטורי הוזנח ובשנת 2002 יזם נדל"ן ממולח רכש אותו בקצת יותר מעשרה מיליון שקל.
אלא שב-2011 התעשתו הח"כים והחליטו לרכוש את המבנה חזרה ולהקים בו מוזיאון. שמאי ממשלתי העריך כי הנדל"ן התייקר מאז. כתוצאה מכך שילמה הכנסת לאותו יזם לא פחות מ-44.5 מיליון שקל בתמורה להשבת בית פרומין לחיקה. היזם עשה סיבוב פנטסטי והרוויח יותר מ-30 מיליון שקל. מי ייצג אותו מול המדינה? אותו דוד שמרון, עורך דינה של משפחת נתניהו. לאחר מכן גיליתי כי אותו יזם לא הסתפק בפיצוי האדיר שקיבל. הוא הגיש תביעה נגד המדינה – שוב בעזרת עו"ד שמרון. הפעם ביקש מהכנסת שיועברו 150 מיליון שקל נוספים, בשורה של עילות נוספות. מקורבו של ראש הממשלה שוב לצדו.
אנשי רה"מ כל הזמן מדברים על שירות למדינה – אבל לא מפסיקים להשתמש בקשריהם כדי להרוויח ממנה – על הגב של כולנו.
שמרון הוא השיאן. הבן אדם יושב בבית הפרטי של ראש הממשלה. הוא אורח כבוד בישיבות של מקבל ההחלטות מספר 1 במדינת ישראל. אלא שבמקביל הוא מייצג שלל לקוחות שבאורח פלא שוב ושוב זקוקים לצ'ופרים מהמדינה.
הנה כמה דוגמאות. בתחום התקשורת שמרון סייע לערוץ 9 לקבל הקלות מול הכנסת. בתחום הנדל"ן, האנרגיה והביטחון – שירת אינספור לקוחות. הוא בעצמו מחזיק חלק מחברה בטחונית שמכרה מוצרים למערכת הביטחון.
כשהמדינה דרשה 200 מיליון שקל מיזם סולארי, מה עשה? כמובן, שכר את שמרון! אבי בר-אלי דיווח מתוך המשא ומתן את הרשמים של אחד המשתתפים: "כשהדלת נפתחה, והופיע בה עו"ד דוד שמרון – זה היה כאילו הונח אקדח על השולחן. לכולם בחדר היה ברור מהי המשמעות של שחקן הרכש".
שמרון מייצג שלל יזמי נדלן מול המדינה בניסיון לקבל עוד ועוד הטבות והקלות – וכל זאת בשעה כשלכולם ברור שזה האדם שלוחש על אזנו של ראש המדינה. עוד משנות ה-90. ואני לא נכנס בכלל למה שהיה במועצת הצמחים.
*
חשוב, למעשה הכי חשוב, להדגיש שאלו רק דוגמאות.
אף שהוא היועץ הקרוב ביותר לרה"מ, שמרון מסרב לחשוף את לקוחותיו. תאשימו אותו? הוא לא חייב. וזה כמובן מה שהכי מפריע לי: הכללים. זה נשמע לכם הגיוני שאנו לא יודעים מי הלקוחות של מי שמסייע לנהל את המדינה?
פירוט הלקוחות של היועצים החיצוניים זו שקיפות שאנחנו לא מצליחים להשיג כבר שנים. הפוליטיקאים? לא עוזרים. מתעקשים לשחק אותה עיוורים וחרשים. ההשלכות? מקרה היפותטי בו רה"מ יטען שלא ידע שהמקורב לו ביותר הוא לוביסט של חברת הצוללות שהוא דוחף לרכוש – ואף אחד לא יאמין לו. מעניין למה. אה רגע.
*
שמרון הוא תוצר קלאסי של מנגנון מקולקל. היו ויוולדו עוד ועוד שמרונים עד שנשנה הכללים. אבל איך אתה מעז רה"מ שלא לשאול איך היועץ הקרוב ביותר לך מתפרנס? אם היית נבחר ציבור אמיתי, הייתי מחייב אותו, ואת שאר היועצים, לדווח לכולנו. רק שקיפות תחטא פה את המצב. אני לא רוצה ללכת לפתח תקווה בקדנציה הבאה כשיתברר סיפור דומה של רה"מ הבא.
*
אסיים בתהייה: ברור לכל שמותר לשניים להיות חברים. גם מותר לשמרון לייעץ לרה"מ אסטרטגית. אבל האם לדעתכם תקין, מוסרית, שבמקביל הוא שוב ושוב מייצג אנשים שסוחטים מהמדינה כספים, עם 0 שקיפות? וזאת בזמן ששמרון יושב בישיבות הכי חשובות, בהתייעצויות, ושהוא מנהל (!) את המשא ומתן הקואליציוני של הליכוד?
*
למי שהטרחנות עדיין לא הכריעה אותו (כל הכבוד!) אוסיף גם שהמדינה כבר מעמידה לרשות ראש הממשלה סוללת יועצים על חשבוננו – שזה כל התפקיד שלהם. לכן מצב שבו פרקליטי צמרת פרטיים מסתובבים במסדרונות הכוח בחופשיות הוא לא רק גרוע, אלא מיותר. העובדה שהם מייצגים לקוחות מסחריים שרובם חסויים מזוויעה. העובדה שלקוחות, שופטים וחברי כנסת יודעים שלפרקליטים הפרטיים הללו יש אוזן קשבת אצל ראש הממשלה? בלתי נסבלת.
אבל הידיעה שהאיש הקרוב ביותר לראש הממשלה בעיקר עובד בחליבת המדינה – לזה כבר אין מילים.
———–
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
4 תגובות