ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
"זה לא עניין של הממשלה": ועדת השרים לחקיקה קיבלה היום (ראשון) החלטה חריגה במיוחד, והעבירה לידי הכנסת את ההכרעה אם להעביר את חוק "השקיפות בחקיקה" של ח"כ מוסי רז (מרצ). לפי ההצעה, בכל חוק חדש המוגש בכנסת יצוין במפורש מיהו האדם או הגוף שסייע בכתיבתה.
השקיפות תחול במקרים בהם עמותות, לוביסטים או אנשי עסקים מעורבים בכתיבת החוקים. כך, במציאות החדשה ייחשפו למשל בעלי אינטרסים המנסים להגדיל את רווחיהם דרך חקיקה, ללא ידיעת הציבור. כעת תעבור ההכרעה לידי ראשי סיעות הקואליציה, שיכולים להורות על הצבעה סיעתית.
חילופי הדברים בישיבת הוועדה, שהגיעו לידי "שקוף", מלמדים כיצד השרים החליטו להעביר את הכדור לידי הכנסת. כך למשל, יו"ר גדעון סער (תקווה חדשה) אמר כי החוק הוא "בליבת העבודה הפרלמנטרית ולא ראוי שהממשלה תגיד לכנסת מה עמדתה".
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג (מרצ) ציינה בתגובה כי בכל שנותיה בכנסת היא לא זוכרת כי ועדת השרים לא קבעה עמדה ותהתה מה משמעות הצעד. אלא שזה לא מדויק, בעבר הוועדה אפשרה לכנסת חופש הצבעה סביב חוק שקיפות אחר שנפל לבסוף – לחשיפת המניות של חברי ועדת הכספים. המשנה ליועמ"ש רז נזרי פירט דוגמאות נוספות.
שרת האנרגיה קארין אלהרר (יש עתיד) הסכימה בוועדת השרים כי על החוק להיות מוכרע בכנסת. "זה לא עניין של הממשלה", אמרה. "אני בעד הרעיון המסדר של הצעת החוק כדי שיבינו את מפת האינטרסים, אך הדרך לא צריכה להיות בוועדת השרים לחקיקה". גם שרת הפנים איילת שקד (ימינה) הסכימה: "זו הצעה לכנסת עצמה וזו לא שאלה לקואליציה ואופוזיציה".
השרה מירב כהן (יש עתיד) הביעה תמיכה ללא סייג בחוק: "אפשר לומר אמירה ערכית. השורה התחתונה של פורום הנהלת הקואליציה מקובלת עלי, אך מדובר בצעד שיגביר את השקיפות ואם חבר כנסת ידע שהשותפים ייוודעו לציבור הרחב, הוא יחשוב על שיתוף של כל הצדדים ויניע את המחוקקים לפעול בצורה שוויונית".
השר במשרד האוצר חמד עמאר (ישראל ביתנו) תמך בהצעה והסכים כי יש להשאיר זאת לכנסת. שרת הקליטה פנינה תמנו שטה (כחול לבן) אמרה מנגד: "אני מצטרפת לדברים על הגברת שקיפות ואמון הציבור, אך יכולים לבוא כל מיני גורמים שלא התייעצו איתם ולהתלונן שלא הזכירו אותם. יטענו לזכויות יוצרים". לבסוף החליטו השרים שהצעת החוק תועבר להנהלת הקואליציה.
הכדור, במילים אחרות, עובר לכנסת – בדיוק כפי שאמור לקרות עם כל חוק שאין לו עלות תקציבית ושלא סותר את קווי היסוד של הממשלה וההסכמים הקואליציוניים. הרשות המבצעת לא אמורה להחליט על הרשות המחוקקת.
ועדיין, זו הפעם הראשונה שקורה דבר דומה מזה שנים. ראוי לתהות – מדוע הוועדה לא מותירה את ההכרעה לכנסת פעמים רבות יותר? מדוע זה קורה רק בחוק הזה? גם ראוי לציין: ועדת השרים לא הלכה כל הדרך ולא אפשרה לכלל הח"כים חופש הצבעה. מי שיחליט כעת הם יושבי ראש הסיעות השונות בקואליציה, שיכתיבו הצבעה לכל חברי הסיעה. רחוק ממושלם, אך עדיף על המצב בו הממשלה קובעת מה יקרה בכנסת.
פנינו הערב לכולם ושאלנו את דעתם על החוק. ח"כ עידית סילמן (ימינה) אמרה ל"שקוף": "אני בהחלט בעד זה. אדון ואעדכן". ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) אמר הערב כי "לא מכיר את הצעת החוק לעומק. אלמד את ההצעה, נקיים על כך דיון ואוכל לגבש עמדה". גם ח"כ יבגני סובה (ישראל ביתנו) לא הכיר את החוק, ואמר כי יבחן אותו וישמע את הטיעונים השונים.
ח"כ בועז טופורובסקי יו"ר הסיעה הגדולה בקואליציה יש עתיד הודיע כי "מחר נשב בקואליציה ונחליט ביחד". שאר יושבי הראש, בהם שרן השכל מתקווה חדשה, רם שפע מהעבודה ווליד טאהא מרע"ם עדיין לא ענו לפניית שקוף. לדברי רז, גם מיכל רוזין ממרצ תתמוך בחוק.
ב-2006 נכנס לספר החוקים חוק שהפך לשם דבר בתחום היחסים בין לוביסטים לחברי כנסת: החוק קובע כי בכל רכב יש להחזיק אפוד זוהר. לא סתם אפוד, אלא אחד שמתאים לתקן האירופאי, או במילים אחרות מוביל אתכם לרכוש דגם ייחודי מאוד, שמיוצר על ידי חברה ספציפית. הוא שקודם על ידי גלעד ארדן – נוסח על ידי "גלעד לובי", שייצגה את מי? את יצרנית האפודים שנתקעה עם סטוק שלהם.
האפודים הם רק דוגמה אחת. לפני כמה שנים חבר כנסת לשעבר מישראל ביתנו, רוברט אילטוב, קידם חוק להתקנת מדבקה על מוצרי מזון בישראל – כדי לוודא שאוחסנו כראוי. גילינו שהחוק הגדיר באופן ספציפי שימוש במדבקה שפיתחה חברה מסוימת – והיא גם זו שכתבה את ההצעה. לפני שלוש שנים ח"כית מהליכוד, נורית קורן, קידמה את אותו חוק.
בהזדמנות אחרת חשפתי כי חוק שקידם זאב בילסקי והציע לחייב נהגים חדשים בהדרכה בסימולטורים – נוסח על ידי יבואנית סימולטורים. מה לגבי חוק ישראל היום של איתן כבל, שאותו סייע לנסח מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס?
לא ייתכן שב-2022 הציבור עדיין זקוק לתחקיר עיתונאי כדי לדעת מי עומד מאחורי הצעות החוק. זה חייב להשתנות. וזה יכול להשתנות – ממש בקרוב. אין להצעה הזו עלות תקציבית. אין לה קשר למחלוקות שמאל-ימין. קשה עד בלתי אפשרי לחשוב על סיבה שלא לתמוך בחוק הזה – שעשוי למנוע שחיתויות עוד בערש לידתן.
"מדובר בחוק חשוב שיעלה באחת את השקיפות של תהליכי החקיקה בכנסת", הדגיש מגיש החוק, ח"כ רז. "הציבור חייב לדעת מי יוזם את הצעות החוק. חותמים על הצעת חוק חברי כנסת אבל יש לתת גילוי נאות מי באמת עומד מאחריה".
גם הלוביסט צח בורוביץ, מנכ"ל מייסד חברת הלובינג "הקבינט", הודיע כי הוא "תומך בהצעת החוק" ומאמין שעל לוביסטים לעבוד "בשקיפות מלאה" מתוך תפיסה ש"אינטרסים היא אינה מילה גסה". יש לציין כי החוק הוא צעד חשוב בשקיפות הכנסת, אך הזירה החשובה הבאה בה יש לחשוף את פעילות הלוביסטים היא מסדרונות הממשלה, שעדיין נותרים באפלה כמעט מוחלטת.
נאה דורש נאה מקיים: בדברי ההסבר של הצעת החוק הנוכחית של רז, נכתב כי הוכנה בסיוע עמותת "ידיד". כך בדיוק ההצעה דורשת כי ייכתב בשקיפות בחוקים אחרים. המנכ"ל בדימוס של העמותה הוא רן מלמד, תומך שקיפות ותיק שפועל להעברת החוק.
חשוב לציין: גיבוש חוקים בסיוע חיצוני הוא מעשה לגיטימי. למעשה, כך נולדים רוב החוקים. אך יש לציבור זכות לדעת מי קידם אותם מאחורי הקלעים: עמותה, איש עסקים או תאגיד ענק למשל. זכותנו להבין אם יש לקוח שיפיק ממנה תועלת, ואז להחליט אם עדיין נרצה לתמוך בו. זכותנו לדעת אם יש מאחורי ההצעה גוזר קופון עתידי.
(איך זה משפיע עליך)
דמיינו כמה חוקים אינטרסנטיים ימותו עוד לפני שיוולדו – רק כי הח"כים יתביישו לציין מי עומד מאחוריהם. כך לא יבואו לעולם חוקים שמשרתים בעלי אינטרסים, שיכולים לחייב אותך באלפי שקלים בשנה, ולגזול את זמנם היקר של מי שנבחרו לעבוד בשבילך.
(מה עושים כדי שיתוקן)
פה אתם נכנסים לתמונה: חשוב להראות כי הציבור הרחב עומד מאחורי החוק. יש כרגע הזדמנות פז להגביר שקיפות במרכז העצבים השלטוני – במהלך גיבוש החוקים עצמם. שתפו את הכתבה, וכתבו ישירות לראשי הסיעות ולח"כים כי אתם תומכים בחוק.
אם החוק יעבור – זו תהיה לא פחות ממהפכה. עזרו לה לקרות.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
היי, האם לא יהיה נכון יותר להתמקד במניעת מונופולים דרך חוקים כאלה וניסוח ברור ושקוף יותר של החוק? התמקדות במציעי החוק נשמע כמו מפתח להרבה ספינים ופייק ניוז לעומת דיון ענייני. בנוסף יהיה מאוד מעניין לדעת איך הכנסת בוחנת את תוכן הצעות החוק שמגיעות אליה