ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

עולם הפוך: כשמנכ"ל כי"ל התגאה שהחברה שלו כבר לא חושבת רק על כסף

החברות המזהמות בישראל מככבות באופן אבסורדי בדירוג האחריות התאגידית של ארגון "מעלה" • דרור גורני הסתנן לכנס השנתי של הארגון וחיפש תשובה לתהייה - למה הם בכלל צריכים את האירוע הזה אם רק הם נמצאים בו, וגם העיתונאי היחיד שהגיע לא מורשה לשאול שאלות קשות?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

בחוץ מפגינים נגד הזיהום, בפנים - מתגאים בקיימות. כנס "מעלה"

מוזיקה טובה, אוכל משובח, ובעיקר גברים ונשים לבושים חליפות רציניות מילאו את האולם בטרמינל העיצוב בבת ים, בזמן שפעילי אקלים מחו בחוץ בגשם זלעפות. כמות הצמחים והעציצים בכניסה הייתה חסרת תקדים, לא יכולת להסתכל לנקודה כלשהי באולם בלי לראות ירוק בעיניים. לרגע חשבתי שהגעתי בטעות למשתלה במקום לכנס השנתי של ארגון "מעלה" – ארגון שמדרג חברות לפי סטנדרטים של אחריות תאגידית ובתוכם דאגה לסביבה, שבאופן (לא) מפתיע, דווקא החברות והתאגידים הכי מזהמים במדינה מקבלים בו את הדירוג הכי גבוה. אבל כשראיתי את הגברים והנשים האמידים שיצאו מעשרות רכבי היוקרה בחנייה – הבנתי שהגעתי למקום הנכון.

עוד ב"שקוף":

הסתננתי לאירוע כי הייתי חייב לראות מקרוב איך נראה כנס שבתכניה שלו זוהרת הכותרת "ירוק מתמיד", ושאלה כמה מהמשתתפים הבולטים שלו: נשיא ומנכ"ל כי"ל, רביב צולר, שמנהל את אחת החברות הכי מזהמות במדינה; נציגי בנק הפועלים, מזרחי טפחות, ו"הראל" שמממנים פרויקטים של נפט בשנת 2021 במיליארדי שקלים. רציתי לראות מקרוב איך נראה כנס של ארגון שמעניק ציון מושלם באחריות תאגידית לגופים שמשקיעים כ-50 מיליארד שקלים בדלקים פוסיליים ותומכים בצורה אקטיבית בבירוא יערות האמזונס.

לא שומע, לא רואה, לא מדבר

ארגון "מעלה" מהווה ארגון גג לכ-120 חברות במשק הישראלי, כשמטרתו הראשית לדבריו היא "העלאת מודעות הסקטור העסקי לחשיבות האחריות התאגידית". בין הפעילויות שהארגון מציע (שירותי ייעוץ וליווי בתחום האחריות התאגידית ועוד), הארגון גם משתמש בשאלון דירוג המהווה "כלי שינוי המקדם ניהול והטמעה של ערכים חברתיים בעסקים". בשאלון הזה החברות מקבלות ציון במגוון מדדים, החל מ"אתיקה ארגונית וערכי יסוד", ועד דירוג "איכות סביבה". למרות מטרתו החשובה של הארגון, לא מעט פעמים נראה שדווקא החברות המזהמות ביותר במדינה מקבלות מממנו (למרבה ההפתעה) ציון סביבתי מושלם. כך למשל חברת כי"ל, שהנזק הסביבתי שלה מוערך על ידי המשרד להגנת הסביבה בלא פחות מכ-מיליארד שקלים בשנה, קיבלה את הציון 10/10 בקטגוריית הסביבה. עולה החשש שהדירוג של הארגון הוא סוג של גרינווש (טיוח ירוק) עבור החברות המזהמות, ועוזר להן להתכחש מצד אחד ולהסתיר מצד שני את הנזקים האמיתיים שלהן.

ירוק אפילו בשירותים

הכנס השנתי של "מעלה", שבו נפגשים מנהלי החברות והתאגידים שחברים בארגון, התקיים השנה בטרמינל העיצוב בבת-ים. המסר המרכזי שהאירוע ניסה להעביר: "אנחנו, תאגידי הענק, דואגים קודם כל לסביבה, לטבע, לעובדים שלנו, ולגיוון והכלה. רווחים של מאות מיליוני שקלים ושכר של מיליונים למנכ"לים? – מה? מה פתאום". כבר בהתחלה ניסיתי להבין מה המטרה של הכנס הזה, אם בסוף נמצאות בו רק החברות עצמן, בלי תהודה תקשורתית, ובלי קהל שיכול להיחשף לצעדים הירוקים שהן מובילות. את מי הם מנסים לשכנע? את התשובה הבנתי בסוף הכנס.

היה נראה שהכנס נערך בקפידה למען מטרה אחת – ששום גורם לא יפריע למסיבה של מנהלי ומנהלות החברות והתאגידים, גם לא פעילי הסביבה המתקהלים בחוץ. המצגות המושקעות, התפאורה, השלטים, הכל הוכן לכך שחלילה לא ייקלט מידע שיגרום לבאי הכנס לפקפק במהימנות המסר המרכזי – אלה חברות ירוקות, לא תאגידים מזהמים. 

במיצג של פעילי ופעילות "המרד בהכחדה" נכתב בשלט גדול: "הזיהמת וגם שיקרת?" מלווה בשלושה מיכלים מהם ניגר נפט, ועליהם מודבק הסמל של החברות המזהמות: כי"ל, הראל ובנק הפועלים. הפעילים והפעילות שעמדו בגשם זלעפות כרזו במגפון לחברות המזהמות, בתקווה שהמסר יצליח לחדור את חומות התפאורה: "הארגון שאתם משלמים לו (ארגון "מעלה", ד.ג) וצובע אתכם בירוק – לא הופך אתכם לחברה ירוקה. שום גרינווש לא יכסה את האמת השחורה שבפנים – אמת של דלקים פוסיליים, של נפט, גז, ופחם. אנחנו מדברים עליכם כי"ל – שרוצחת את ים המלח וגוזלת את המשאבים הטבעיים של המדינה כבר עשרות שנים. אנחנו מדברים עליכם בנק הפועלים – שבדיוק משקיעים מאה מיליון דולר בפיתוח מאגר נפט חדש בארה"ב, וקיבלו 10/10 במדד הסביבה של ארגון 'מעלה'. אתם שומעים נכון – שנת 2021 – מאגר נפט חדש!".

אך נראה שהקריאות של הפעילים היו לשווא, שכן הפקת האירוע דאגה לנטרל את חוש השמיעה של באי הכנס בעזרת מכשיר רדיו קטן ואוזניות שהורו לנו המשתתפים לתחוב לתוך האוזניים, ומהן שמענו את ההרצאות במהלך הכנס, כך שלא היה ניתן ולא היה צורך לשמוע ולהתמודד עם העובדות והמציאות שהטיחו הפעילים במנהלי החברות שבפנים.

אחרי שטיפלו בחוש השמיעה, דאגו באירוע לטפל גם בחוש הראייה. בכל נקודה שעליה נפל מבטך יכולת למצוא אחד מהשלושה: פסל גדול וזוהר עם הכיתוב ESG (השקעות אחראיות), ומסכי ענק ששידרו שוב ושוב את העשייה החברתית של הארגונים; סולגן שטוען כי "כל המוצרים החד פעמיים באירוע מתכלים"; וכמובן כמויות אדירות של צמחים ועציצים, אפילו בשירותים, שגרמו לך להתבלבל ולחשוב שהגעת לכנס השנתי של קבוצת הפייסבוק "גינון – הבית לחובבי ולמגדלי הצמחים בישראל", ולא לכנס שמאכלס את החברות המזהמות ביותר במדינה.

ולבסוף – הפֶּה. לאחר ההרצאה של מנהלת ה-ESG של בנק הפועלים שרון אללוף, פניתי אליה ושאלתי שאלה שב"מעלה" ככל הנראה לא אהבו. הם שלחו אלי את הדוברת, שנראתה בהלם מכך שכתב סביבה הצליח להסתנן לאירוע שלהם. היא הפצירה בי שאם אני רוצה לדבר עם המכובדים והמכובדות שבכנס, עליי לפנות אליה לקבלת אישור. הזכרתי לה בנימוס שאין לי צורך בכך ונפרדנו כידידים.

ובכך באי הכנס וארגון "מעלה" השלימו את התמונה – לסתום את האוזניים עם אוזניות כדי להימנע מלשמוע דבר פרט למסר הרצוי לו; לכסות את העיניים עם עציצים וסלוגנים מנותקים; ולחסום את הפה מלהשמיע ביקורת.

"ירוק מתמיד" עם נשיא ומנכ"ל כי"ל

האירוע התנהל בתצורה של סרט נע. המנחה המחוייך של "מעלה", מומו מהדב, מזמין לבמה המעוטרת בפסל ענק של ESG וצמחים מנהל/ת בכיר/ה של אחת החברות. השניים פוצחים בדואט אחריות תאגידית שמפרט על כל העשייה הסביבתית והחברתית הטובה שהחברות עוסקות בה. המנחה דואג לחזור אחרי דברי המנהל, כדי להעצים אותם, ולפרקים זה נראה יותר כמו דואט של סטטיק ובן-אל מאשר שיחה או ריאיון.

ראשון לעלות על הסרט הנע היה מנכ"ל כי"ל רביב צולר, בפאנל בשם "ירוק מתמיד". צולר התגאה בכך שהחברה עברה לא פחות ממהפך: "מחברה שמפיקה משאבי טבע ומוכוונת יעילות כלכלית בלבד – לחברה שמפיקה מינרלים ועושה בהם השימוש הטוב ביותר כדי להתמודד עם אתגרי הקיימות של העולם". כמעט נפלתי מהכיסא באותו רגע – החברה שמקדמת בימים אלו פרויקט ענק ליד ערד, שצפוי לגרום לעלייה במחלות קשות ותמותה בעיר, אבל להכניס לכי"ל עשרות מיליארדים – כבר לא חושבת רק על כסף? צולר המשיך ופירט בפני הקהל את כל הצעדים הירוקים והמבורכים (באמת) שכי"ל מובילה בתחום הפחתת פליטות גזי חממה, ואף הצביע על טכנולוגיות שכי"ל מפתחת בתחום תחליפי החלבון שמקורם לא בבשר מן החי.

המנחה (שני משמאל) הרים להנחתה

המנחה דאג להרים למנכ"ל להנחתה, ואמר כי יש שיגידו שמדובר בפרדוקס, שחברה כמו כי"ל מובילה תהליכים בתחום ה-ESG. המנכ"ל המיומן הגיע מוכן, כאילו כל השיחה הייתה מבויימת, והשיב בביטחון: "יש לכאורה פרדוקס", אבל החברה בנויה "לשיפור משמעותי… ולא חוששים להראות את העשייה ולפעול באופן שקוף עם מדדים חיצוניים של אנשים אובייקטיביים ובלי הנחות". צולר סיכם באומרו "יש רק דרך אחת לבנות אמון – לעשות את הדבר הנכון. קיימות זה הדבר הנכון".

אחרי מנכ"ל כי"ל עלה גיורא אלמוגי, מנכ"ל OPC Energy המייצרת אנרגיה מגז טבעי. הוא התמקד בעיקר בעובדה שהחברה שלו נכנסה לתחום עמדות ההטענה של רכבים חשמליים, וכמובן ביתרונות של הגז על פני הפחם; ולבסוף הגיעה מנהלת ה-ESG של בנק הפועלים שרון אללוף, עם מצגת מושקעת שבה נכתב בין היתר כי הבנק משקיע לא פחות מ-10 מיליארד שקלים ב"פרויקטים המקדמים אנרגיה נקייה".

מוסר כפול

צופה מן הצד שלא מכיר את החברות והתאגידים שדיברו יפה כל כך על כל הצעדים החשובים שלהם בתחום הקיימות, היה מקבל את הרושם שמגיע להם לא פחות מאשר אות הוקרה. אני אפילו מסכים עם מר צולר שקבע בסוף דבריו כי "צריך ללכת למקום שיש בו צורך בשיפור". ואכן שיפור של חברה מזהמת לא קורה ביום אחד, וטוב שהחברות מתעסקות בנושא. החל מחברות גז שנכנסות לתחום הרכבים החשמליים ועד הגדלת ההשקעה באנרגיות מתחדשות.

אך למרות האהדה כלפיהן, איאלץ לקלקל את המסיבה – החברות שדיברו כל כך יפה מתנהגות פחות או יותר כמו שכן שזורק את הזבל שלו לתוך הבית שלכם, אבל מנקה פעם בכמה זמן את הלובי של הבניין – ומצפה לקבל מכם חיבוק במעלית.

קיימות זה הדבר הנכון? עבור כי"ל זה לא הדבר היחיד. (צילום: אלעד איבס, גרינפיס ישראל)

מר צולר מכריז על לא פחות מחזון אחרית הימים: כי"ל כבר לא חברה שמעניין אותה רק ניצול משאבי טבע ו"יעילות כלכלית" בלבד, אלא חברה "שמפיקה מינרלים" (נשמע הרבה יותר טוב ממשאבי טבע), כדי להתמודד עם "אתגרי הקיימות של העולם". 

אבל איפה באמת עומדים סדרי העדיפויות של צולר וכי"ל? מה באמת גובר על מה – יעילות כלכלית או התמודדות עם אתגרי הקיימות? כדי לענות על כך, מספיק אולי להיזכר עד כמה התאמצו בחברה לקדם את כריית הפוספטים בשדה בריר, מהלך שעל פי הערכות של משרד הבריאות יגרום לנזקים בריאותיים קשים לתושבי האזור ויצריך פינוי של אלפי תושבים בדואים מביתם. מה שכן, המהלך גם שווה לחברה עשרות מיליארדים. המאמצים לקדם את המהלך הגיעו לכדי איום בפיטורי לא פחות מ-1,000 עובדים אם המדינה לא תאשרו. 

כי"ל לא לבד. אללוף התגאתה כאמור מאוד בהשקעות של הבנק באנרגיות מתחדשות. לפי דוח האחריות התאגידית של הבנק לשנת 2020, בנק הפועלים השקיע 10.6 מיליארד שקלים בפרויקטים "המקדמים סביבה ירוקה" ("פרויקטים סולאריים, אגירה שאובה, חוות רוח, תחבורה ירוקה, בנייה ירוקה, מחזור פסולת וטיהור מים" לדברי הבנק). שאלנו את הבנק מדוע לצד ההשקעה הגדולה באנרגיות מתחדשות, אין נתונים בדוח בנוגע להשקעה של הבנק בדלקים פוסיליים? בדיוק לפי הדפוס המוכר של האדרת פעולות חשובות (באמת) והתעלמות מההרס שגורמים לו ביד השנייה, קיבלנו מהבנק (שוב) תזכורת לעשייה הסביבתית שלו, אך לא קיבלנו תשובה בנוגע לכמות הכסף שהוא משקיע בדלקים פוסיליים.

בלי שאלות קשות בבקשה

ניגשתי אל אללוף לאחר ההרצאה, ושאלתי כיצד ההשקעות הירוקות של הבנק עולות בקנה אחד עם העובדה שהבנק השקיע לאחרונה לא פחות מ-100 מיליון דולר בפיתוח מאגר נפט חדש בארה"ב. תחילה היה נראה שמנהלת ה-ESG בהלם שמישהו מעז להעלות סוגיה כזאת בכנס שכזה. לאחר ההלם הראשוני, ענתה לי שזה אכן בעייתי והם עובדים על זה. "עובדים על מה?" התעקשתי, אך בשלב זה השיחה נגמרה בטענה שהיא לא יכולה כרגע להגיד לי.

ארגון "מעלה" נתן לבנק הפועלים את הציון 10/10 בקטגוריית הסביבה.

בפועלים האדירו את הפעילות ה"ירוקה" – והתעלמו מההרס

גם נציג חברת OPC Energy (בשליטת הטייקון עידן עופר), המייצרת חשמל מגז טבעי, לא שש לספק תשובות כששאלתי אותו מדוע החברה שלו מקדמת הקמת תחנות כוח בלב חדרה, שיפגעו בצורה חמורה בבריאות התושבים, למרות שהחשמל ככל הנראה לא מיועד אליהם בכלל, אלא לתושבי תל אביב. "יש לך טעות", הוא קבע, אבל כשהתעקשתי להבין מה הטעות, הוא מסר לי: "דבר עם הדוברות" (אפילו שלח לי את המספר), ודאג להתרחק ממני ומהשאלות הלא נעימות.

בדוברות לא ענו לשאלות הספציפיות, כמו מדוע שתושבי חדרה יסבלו מנזקי תחנה שעתידה לשרת את תושבי תל אביב. "החברה פועלת לצמצום חתימת הפחמן המשקית ע"י החלפת אנרגיית פחם מזהמת באנרגיה חליפית בגז טבעי", מסרו. "הדרך הירוקה והמיטבית למהפכת האנרגיה, תוך הבטחת אמינות אספקת חשמל למשק, עוברת דרך החלפת הייצור מפחם מזהם לגז טבעי יעיל". (התגובה המלאה בסוף הכתבה).

כדי לישון יותר טוב בלילה

אם כך, עיתונאים לא הגיעו לכנס, ולכן הוא גם לא מסוקר בכלי התקשורת, וגם אלה שהגיעו (אני) לא זכו לקבל מענה אמיתי לשאלות מהותיות. זה גרם לי לתהות – מה המטרה של הכנס הזה? הרי האנשים היחידים שנמצאים כאן הם בעצם אנשי החברות המזהמות עצמם. בשביל מה לארגן את כל ההרצאות, כל התפאורה, להימנע משאלות קשות, ולנסות להשתיק ביקורת, אם אין פה אפילו את מי לשכנע? יצאתי מהכנס, בעודי חולף על פני ערימת מכשירי הרדיו והאוזניות שעזרו למכובדים לא לשמוע את רעשי הרקע של ההפגנה שבחוץ. הלכתי בגשם לכיוון תחנת התחבורה הציבורית, צופה ברכבי היוקרה המאכלסים את המנהלים החולפים על פני. הפרצופים שלהם היו נראים שלווים. מאמינים בדרך שלהם ובפעולות שהם מובילים.

בעודי צופה בהם הבנתי את התשובה לשאלה: הכנס הזה הוא כמו מנת בוסטר לאותם מנהלים ומנהלות. הוא מזכיר להם שהם ביד אחת מקדמים נושאים חשובים כמו קיימות וסביבה, שאכן עושים טוב לעולם, ומשכיח מהם לחלוטין מה עושה היד השנייה: גורמת סבל והרס לטבע ולסביבה ולאנשים שחיים בה.

מה שעוזר להם לישון טוב בלילה

אנשים אוהבים להאמין במה שעוזר להם לישון בלילה, והם צריכים תזכורת לכך.

לכי"ל קל יותר לחשוב על כך שהיא פועלת לאפס פליטות גזי חממה, אבל פחות על כך שהפעילות שלה צפויה להוביל לאובדן חיי אדם. לבנק הפועלים קל יותר לחשוב על כך שהם משקיעים כסף ירוק באנרגיות מתחדשות, אבל פחות על כך שזה לא באמת מפצה על כסף שחור שמושקע בתעשיות הרסניות.

והרשימה עוד ארוכה: קוקה-קולה, שופרסל וחברות הפנסיה מעדיפות לקבל ציון של 10/10 במדד הסביבתי של "מעלה" מאשר להתמודד עם העובדה שהן תורמות להצפת העולם בפלסטיק, ולהחרפת בירוא יערות האמזונס ומשבר האקלים על ידי השקעה של עשרות מיליארדי שקלים בדלקים פוסיליים.

מחברת OPC נמסר בתגובה: "או.פי.סי פועלת לצמצום חתימת הפחמן המשקית ע"י החלפת אנרגיית פחם מזהמת באנרגיה חליפית בגז טבעי, בהתאם להחלטות ויעדי הממשלה. רק השבוע אישרה הועדה לתשתיות לאומיות את תכנית הרחבת תחנת חדרה, לאור השימוש בטכנולוגיה יעילה ומיטבית להחלפת היצור הסמוך בפחם באופן שישפר דרמטית את פליטות הפחמן באזור, ולאור מיקומה בסמוך לאזורי הביקוש לחשמל והיותה צמודת דופן לתחנה קיימת. חשוב לציין כי הדרך הירוקה והמיטבית למהפכת האנרגיה, תוך הבטחת אמינות אספקת חשמל למשק, עוברת דרך החלפת היצור מפחם מזהם לגז טבעי יעיל, לצד גידול באנרגיות מתחדשות. גם האיחוד האירופי המליץ השבוע לסווג תחנות כח בגז טבעי ביעילות גבוהה כהשקעות ירוקות, ולא בכדי. אנו פועלים בחדרה מזה שנים, תוך תרומה לסביבה ומעורבות בקהילה, ואנו גאים להוביל את מהפיכת האנרגיה בארץ".

מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "משבר האקלים הוא אתגר חשוב ואנו רואים את עצמנו מחויבים להתמודד איתו. אנו מובילים את סקטור הפיננסים בישראל מזה שנים במימון והשקעות בפרויקטים המקדמים תשתיות לסביבה ירוקה בישראל בהיקף של כ- 10.9 מיליארד ₪ נכון לסוף 2020. המימון ניתן לפרויקטים ירוקים במגוון תחומים כגון פרויקטים סולאריים, אגירה שאובה, חוות רוח, תחבורה ירוקה, בניה ירוקה, מחזור פסולת וטיהור מים (בדוח ESG האחרון שלנו המפורסם באתר הבנק – ניתן לקרוא בהרחבה על פעילות הבנק במימון הפרויקטים הירוקים). בנוסף, הבנק משקיע בחברות ובפרויקטים בתחומי האנרגיות המתחדשות באמצעות חברת הבת פועלים אקוויטי.

"כחלק משאיפתנו לתמוך במעבר של ישראל לכלכלה דלת פחמן, שמנו לנו ליעד להגדיל את היקף המימון וההשקעות הירוקות שלנו ל 20 מיליארד ש"ח עד לשנת 2030. כמו כן, אנו גאים להיות הארגון שהנפיק והוביל את גיוס האג"ח הירוק לראשונה בישראל בהיקף של 1 מיליארד דולר. הנפקה זו מהווה ציון דרך משמעותי הן בשוק ההון הישראלי והן בתחום ההשקעות האחראיות בארץ.

"לצד כל זאת, אנו פועלים מזה שנים להפחתת ההשפעות הסביבתיות הנגזרות מהפעילות התפעולית של הבנק – הפחתנו בכ-60% את המדרך הפחמני שלנו בעשור האחרון ושמנו לנו ליעד להפחית 60% נוספים עד ל-2030. 

"כבנק הגדול בישראל יש לנו אחריות להוביל תהליכים בתחום זה ובכלל – מתוך ראיה רחבה ואחריות כלפי כלל מחזיקי העניין שלנו. לאור זאת אנו פועלים להרחיב את תהליכי ניהול סיכוני הסביבה שלנו שיכללו גם היבטי סיכוני אקלים – בראיית כלל הפעילות של הבנק ולא רק בדגש על סקטור ספציפי. בנוסף, כחלק מדרישות המפקח על הבנקים, בדוחות הכספיים השנתיים (החל מהדוח הכספי הקרוב) אנו נפרסם תמצית של מדדי סביבה, חברה וממשל עיקריים, ובכללם מדדים כמותיים למדידת החשיפה לסיכוני סביבה ואקלים".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת דרור גורני

Picture of דרור גורני
כתב הון-שלטון-אקלים. סטודנט באוניברסיטה העברית, ומאמין בכוח של אנשים אכפתיים לשנות את המציאות. שומר על אופטימיות, אקטיביסט, ולצד עבודתי בשקוף מתנדב במספר ארגונים, בהם "ישראל 2050" ועמותת "לפרוש כנף". מקווה להשאיר את העולם טוב יותר לדור הבא. אני מאמין שכלי התקשורת בארץ לא מסקרים נושאים סביבתיים כמו שצריך, ולא במקרה. מאז שהצטרפתי ל"שקוף" אני שואף לחשוף את האינטרסים והקשרים החבויים הקיימים בין החברות המזהמות במדינה למקבלי ההחלטות, ורואה חובה לשקף לציבור את ההשלכות הקיומיות של משבר האקלים כמו שהן.

11 תגובות

  1. לצערי המחשבה שהחברות יודעות שהן במעקב ושזה ישפיע עליהן שגויה, הכלבים נובחים השיירה עוברת והמנכ"לים סופרים את הכסף.

  2. כתבה מצויינת, חושפת את האמת העירומה על התעשיות המזהמות, שמעבר השתתפות בכנסים ירוקים, פועלים בכל הכח כדי לגזור את הקופון האחרון משאיבת דלקי מאובנים ושריפה שלהם. פשוט חרפה אנושית במלא עליבותה.
    חייבים לעצור את השימוש בגז, נפט, פחם ונגזרותיהם עכשיו! באופן כולל! ולתמיד!!!!

  3. השאלון של מדד מעלה הוא מבוכה לכולם. פשטני לא מעמיק ולא מאתגר את החברות, כנראה שבמתכוון. מעלה פועל יותר כ"ג'טלמנס קלאב" במקום ארגון שמשפיע חברתית וסביבתית.

    מבוכה להם ומבוכה למומו שפעם היה קצת יותר אמיתי עם עצמו.

  4. לפי התגובות המפורטות שלהם לאתר שהוא בסך הכל קטן מראות כמה הם מפחדים שהנושא הזה יעלה על סדר היום.
    תודה על הכתבה החשובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק