כמה שרים ויתרו באמת על תוספת לשכרם ב-2020? במשרד רה"מ מסרבים לענות

כמיליון אזרחים ואזרחיות בישראל איבדו את פרנסתם בשנת 2020 והיו תלויים בקצבה שקיבלו מהמדינה. חלק מחברי הכנסת ביקשו להוות דוגמה אישית ולוותר על תוספת השכר שקיבלו באותה השנה. אבל כמה מחברי הממשלה ויתרו על התוספת? השאלה הזאת נותרה ללא תשובה, בחסות המריחות של משרד ראש הממשלה וחוסר יכולת האכיפה של היחידה לחופש המידע. וזו רק דוגמה אחת לצורה שבה מתייחסים בחלק מהמשרדים לבקשות האזרחים לקבל את המידע שהם זכאים לקבל על פי חוק.

עוד ב"שקוף":

• דוח חדש מלמד כי חוק חופש המידע עדיין לא נאכף ברשויות המקומיות
• כך תוכלו לחשוף את המידע שהרשויות מנסות להסתיר מהציבור
• בין הלוביסטים עם גישה חופשית לכנסת: מנכ"ל פוליסי החשוד בפלילים

הסיעה הראשונה והיחידה שכל חבריה ויתרו כמפלגה על התוספת לשכרם הייתה ישראל ביתנו. אבל ח"כים נוספים מכל סיעות הבית עשו זאת גם באופן אישי. גם בממשלה נשמעו קולות לוויתור על תוספת השכר. שר האוצר דאז ישראל כ"ץ, הראשון שהיה אמור להפגין מידה של סולידריות (אפילו סמלית) עם עמו, טען שהנחה לקצץ בשכרו. זה לא קרה. כ"ץ גרף תשומת לב וקרדיט ציבורי אבל שכרו מעולם לא קוצץ. הוא פשוט לא חתם על טופס ויתור תוספת השכר. 

אז חשפנו את האמת ולא הסתפקנו בה. פנינו בבקשת חופש מידע למשרד רה"מ וביקשנו את רשימת חברי הממשלה ה-35 שוויתרו על תוספת השכר שלהם בשנת 2020 (לא תרמו או חיות אחרות, אלא ויתרו באופן מלא). הבקשה הוגשה בינואר השנה ואפילו התייחסות לא קיבלנו. הגשנו תלונה למשרד המשפטים, שם הבהירו למשרד שטענתנו מוצדקת אבל במשרד רה"מ המשיכו לעשות קולות של שטיח. עד היום לא ענו שם לאותה הבקשה.  

יש לציין שמשרד רה"מ ידוע לשמצה במדיניות ההתעלמות שלו מחוק חופש המידע. אבל אם למדנו משהו ממקרה כ"ץ, סביר יותר שפשוט אין אף חבר ממשלה שוויתר על תוספת השכר – החל מרה"מ לשעבר בנימין נתניהו ועד לאחרון סגני השרים. 

ניסו להחליף את איכוני השב"כ? לא ממש

עוד דוגמה: זוכרים את אפליקציית המגן 2? אולי שמעתם עליה בתור קוראים אדוקים של "שקוף" אבל סביר להניח שלא הורדתם אותה לטלפון. בסיקור שלנו על דיוני ועדת החוץ והביטחון שפיקחה על איכוני השב"כ היה נדמה שבמשרד הבריאות לא ממש מנסים לקדם את השימוש באפליקציה, או לפחות לספר לציבור שהיא קיימת.

אפילו תקציב ההשקה העלוב שלה שעמד על חמישה מיליון שקלים – פרומיל במונחים של המאבק מנגיף – לא מוצה. רצינו להשוות את זה גם לקמפיין רשת ביטחון כלכלי. בטח גם את זה שכחתם – הקמפיין בכיכובו של דני רופ שסיפר לכם שמחלקים כסף עלה לציבור סכום של קרוב לארבעה מיליון שקלים. 

הבקשה שלנו הוגשה בחודש מרץ אבל מאז, למרות המשך נדנוד מצידנו – דממה. במשרד הבריאות כתבו לנו באיחור ניכר שבקשתנו בטיפול, וגם זה רק לאחר שהגשנו תלונה ליחידה לחופש המידע במשרד המשפטים. אבל גם מקרה זה, כמו המקרה הקודם, לא זכה למענה. 

לכותב שורות אלו קיים חשש סביר כי מעבר לפיתוח האפליקציה, במשרד בכלל לא ניסו לקדם אותה כחלופה לאיכוני השב"כ. לא רק בגלל הדרך שבה גמגמו במשרד הבריאות בכל הנוגע למציאת חלופות אלא אף מחוויה אישית. באותם ימים, שהיו אמורים להיות ימי השקת המגן 2, עסקתי במשימות הסברה אזרחית במילואים. פניתי לדרג בכיר שהיה אמון על הפקת הפרסומים, שאלתי על קידום האפליקציה, והוא לא ידע לומר לי דבר על כך. 

אולי במשרד הבריאות עסקו יותר במצג שווא של חלופות לאיכוני השב"כ, דבר שהיה מחויב לפי חוק השב"כ. נוכל לקבל אינדיקציה מדויקת יותר על כך אם נדע באיזה שלב נעצרה השקת האפליקציה. 

*

אלו רק שני סיפורים מתוך רבים שממחישים את הגישה המזלזלת של חלק ממשרדי הממשלה כלפי החוק שמחייב אותם להשיב לבקשות מידע. בנקודה זו חשוב לציין שבראש היחידה לחופש המידע, שאמונה בין היתר על הטיפול בתלונות כלפי משרדי הממשלה, עומד ממלא מקום כבר שנתיים וחצי. מלשכתו של שר המשפטים גדעון סער נמסר כי מכרז לתפקיד יצא בסוף החודש. אנחנו נעקוב.