מהקורונה ועד לפיסטוק: משרד רה"מ לא מוכן שתדעו את האמת

שיחותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם עורך ישראל בדימוס, עמוס רגב, יכולות ללמד אותנו כמה דברים על עומק המעורבות של ראש הממשלה בעיתון הנקרא במדינה. השיחות לעיתים גלשו לתוך הלילה, שעות ארוכות, רגע לפני סגירת העיתון והבאתו לדפוס.

המידע החשוב הזה הגיע לציבור בזכות סדרת תחקירים עיתונאיים שבבסיסם בקשות חופש מידע שהוגשו למשרד ראש הממשלה. לפי החוק, כל משרד ממשלתי מחויב לספק מידע על עבודתו בדיוק כדי שנוכל לנתח אותו, למתוח ביקורת, לקבל תמונה אמינה של מה שמתרחש בצמרת.

מה קרה בעקבות העתירה והביקורת התקשורתית על הקשר בין רה"מ לעורך? משרד רה"מ החליט לחדול מתיעוד שיחות הטלפון הללו. בתגובה לעתירה של התנועה לאיכות השלטון בנושא, הגיבו במשרד כי הפסיקו לתעד את השיחות "מטעמי יעילות ונוחות". במילים אחרות, מידע שהושקף הביך את רה"מ – אז הוא דאג שיפסיק להיאסף.

• המינויים שעדיין חסרים במגזר הציבורי: הכלי המתעדכן של שקוף

את כל מי שעובד מול משרד רה"מ, סיפור כזה לא הפתיע. "בשעה שמרבית משרדי הממשלה מבינים את חשיבות השקיפות וחופש המידע", מלין עו"ד תומר נאור, היועץ המשפטי של התנועה לאיכות השלטון, "משרד רה"מ הפך למפר סדרתי של החוק". 

אכן, שורה של ארגוני שקיפות החברים ב"קואליציית השקיפות" מספרים על תביעות חוזרות ונשנות שנתקלו בתירוצים וסירוב עיקש לחשוף מידע, בניגוד לחוק המחייב זאת. התנועה לחופש המידע, למשל, מדווחת כי ב-83% מקרים – הבקשות נתקלו בהתעלמות מוחלטת או נענו באיחור, תוך הפרה בוטה של מסגרת הזמנים שקובע החוק. כיצד הפך המשרד מספר אחת במדינה לסרבן השקיפות הגדול מכל משרדי הממשלה?

מסתירים מאיתנו את ניהול משבר הקורונה

איך התקבלו ההחלטות החשובות סביב משבר הקורונה, כמו לאסור רחצה בים, לפתוח חנויות רחוב ולא קניונים או לצאת לסגר כללי? כדי לדעת את התשובות לשאלות שמטרידות כל בית בישראל, התנועה לחופש המידע נאבקת יחד עם שורה של עיתונאים וגופי תקשורת לקבל את תמלילי דיוני הממשלה בנושא. 

אלא שהיא נתקלת בסירוב מתמשך והסתרת מידע. במשך חצי שנה משרד רה"מ לא הגיב לבקשת חופש מידע בנושא ורק לאחר שבית המשפט התערב, נמסרו חומרי הרקע באיכות ירודה, עם ריבוי השחרות לא מוצדק, בדיוק במקומות הרלוונטיים לציבור.

אחת הסיבות להתנהלות הזו היא העובדה שאין למשרד מנכ"ל או מנכ"לית קבועים, כבר למעלה מ-580 יום. היעדר המינוי הקבוע הוא חלק ממגיפת ממלאי המקום שתקפה את צמרת השלטון בשנתיים האחרונות בהן לא פעלה קואליציה יציבה. התסכול גובר לאור העובדה כי משרד רה"מ הוא מהיחידים במגזר הציבורי שהקדישו לפני כמה שנים תקן ייעודי לממונה על חופש המידע, לאור כמות הבקשות. אלא שהממונים התחלפו כמו גרביים, ולמעשה כיום התקן בכלל לא מאויש. 

לדברי עומר מקייס, מנכ"ל התנועה לטוהר המידות, המנכ"לים הזמניים לא מסוגלים לטפל בבעיות עומק ותלויים בראש הממשלה תלות מוגברת, לכן הטיפול בחופש המידע ועמידת המשרד בדרישות החוק מוזנחים. "לא מדובר בתקלה נקודתית, אלא בתוצר לוואי של משבר ניהולי במשרד שנובע מהזנחה מכוונת של משרד ראש הממשלה על ידי ראש הממשלה עצמו", הוא אומר.

בעיה שחוזרת על עצמה בכל התלונות על המשרד שמתנהל באפלה, היא התעלמות בוטה גם כשמשרד המשפטים מתערב. כך, למשל, גילה שי גליק שפועל בשנים האחרונות להנגשת מערת המכפלה. הוא ביקש לקבל נתונים בנושא ממשרד רה"מ ולאחר התעלמותם הגיש תלונה. משרד המשפטים מצא אותה לאחרונה מוצדקת, אך במשרד רה"מ פשוט התעלמו.

"לא קיבלתי אפילו פירור של מידע", מתרעם גליק. "בשנה האחרונה ביקר ראש הממשלה בחברון והודיע שהוא מאשר את ההנגשה. מה שאכן מוכיח שהנושא היה תקוע במשרדו".

משל הפיסטוק

מעבר להשחרות ונסיונות התחמקות, אחת השיטות המרכזיות עליהן מספרים ארגוני השקיפות היא מריחת זמן. "גם אם בית המשפט מאלץ אותם למסור את המידע בסוף, הם הרוויחו כמעט שנה – והמידע פעמים רבות מאבד את הרלוונטיות הציבורית שלו", מסביר עו"ד נאור. "כך, המשרד מתעלם באופן שיטתי מהחובות המנהליות החלות עליו, וגורר פעם אחר פעם אזרחים אל בית המשפט". 

כך למשל, התנועה לחופש המידע מנהלת משנת 2013 מאבק עיקש לחשוף את הוצאות מעון ראש הממשלה. מה שהתחיל פעם בגלל גלידת פיסטוק נמצא כעת בערעור בבית המשפט העליון, תיק הממתין כבר קרוב לשנתיים לפסק דין.

"ניכר שמשרד רה"מ רואה בחוק בגדר המלצה שאינה מחייבת אותו", אומרת עו"ד איה מרקביץ', היועצת המשפטית של התנועה לחופש המידע. "דווקא משרד הדגל שאליו כולם נושאים עיניים, ניצב בראש רשימת הרשויות המפרות של היחידה הממשלתית לחופש המידע, עושה דין לעצמו ומציב דוגמה שלילית במיוחד לכל יתר הרשויות". 

למעשה, אנחנו ב"שקוף" וכמעט כל ארגוני השקיפות עסקו בזמן זה או אחר עם העובדה המקוממת שהמשרד מסרב לחשוף כיצד הוא מוציא את כספי הציבור. רכישות שבוצעו לטובת ראש הממשלה ומשרדו. שאר משרדי הממשלה מפרסמים דוחות כאלו מדי רבעון, מאז 2017. במשרד רה"מ? מצפצפים על הנוהל.

"אי פרסום ההוצאות מונע מאיתנו, הציבור, לדעת מה נעשה בכסף שלנו", אומרת רבקי דב"ש, שעמדה בראש היחידה הממשלתית לחופש המידע. "מעבר לכך, אי פרסום מידע כה בסיסי – כמקובל במרבית המדינות הדמוקרטיות – מהווה דוגמה לרעה לרמת השקיפות המצופה מנבחרי ועובדי ציבור".

עוד בשקוף:

• שלחנו את הילדים לתלמוד תורה – זו הייתה שפיכות דמים
• בדיקת שקוף: למרות ההצהרות שר האוצר לא קיצץ בשכרו
• הפרצה שיכולה להפוך את נתניהו לשליט יחיד אחרי הבחירות

כתוצאה מחוסר השקיפות וריבוי העתירות, נוצרים הליכים יקרים שמשולמים מהקופה הציבורית (זה אנחנו), ומטילים עומסים כבדים על מערכת בתי המשפט. כך למשל, בשנת 2019 הוגשו 13 עתירות נגד משרד רה"מ, המקום השני והלא מכובד מקרב כלל הגופים הממשלתים (משרד הבריאות הם השיאנים עם 18 עתירות). סך הכל, נפסקו לרעת משרדו של נתניהו הוצאות בסך 100,000 שקל לפחות – אותן הציבור שילם.

"בסך הכל, רק בשביל למרוח אותי עם אי פרסום דוח שנתי של 2018, משרד רה"מ שילם 15.5 אלף שקל מהכיס הציבורי", מספר מייסד עמותת התמנון גיא זומר. כפתרון למצב, הוא מציע סנקציה מעניינת: לחייב את מנכ"ל משרד רה"מ בהוצאות באופן אישי – שישלם מכיסו, ולא להמשיך להטילן על המשרד, כלומר על הכיס הציבורי. אלא שתיקון כזה דורש חוק חדש.

פרסום יזום? הצחקתם

נוהל נוסף של היחידה לחופש המידע קובע שכל משרד יפרסם לציבור בצורה יזומה מידע שנמסר במסגרת חוק חופש המידע. אך מאז שנת 2016 משרדו של נתניהו, בניגוד לכל שאר הגופים הממשלתיים, לא פרסם ולו פיסת מידע באופן יזום לציבור באתר חופש המידע המרכזי.

"יש לי שלוש עתירות נגד משרד רה"מ רק בשנת 2020, כולן אך ורק סביב פרסום יזום שמשרד רה"מ מחוייב בו ומפר את החוק", זומר מספר.

כך למשל, זומר ביקש שמשרד רה"מ יפרסם דו"ח שנתי שכולל את מבנה המשרד ותחומי האחריות שלו, תקציב שתוכנן מול התקציב שבוצע, תוכניות העבודה שתוכננו ואלה שמומשו ועוד. במשרד לא הגיבו, ואף הגדילו לעשות וצפצפו על משרד המשפטים, שפסק כי תלונתו של זומר מוצדקת. השופטת, אגב, חייבה את משרד רה"מ לשלם לזומר הוצאות משפט של 3,500 שקל.

אך השערורייה נמשכה כאשר בעקבות העתירה משרד רה"מ כמו "הענישו" את הציבור והודיעו שאין בכוונתם לפרסם את דוח 2018 אלא רק תמצית. זומר לא ויתר והגיש עתירה נוספת, הפעם נגד הסירוב העקרוני לפרסם את הדוח. באופן מפתיע משרד רה"מ הודיעו לבית המשפט שיפרסמו את דוח 2019 באופן מלא ולכן אין עוד טעם בדוח 2018 (לבסוף פורסם תמצית דוח 2018 ודוח 2019 באופן מלא). השופט רם וינוגרד פסק נגדם 12 אלף שקל הוצאות, היקף חריג במיוחד סביב סוגיות חופש מידע.

דבר נוסף שהמשרד מסתיר, בניגוד להחלטת ממשלה 1116, אלו הסכמים למתן שירות לציבור דוגמת הסכמים לביצוע בדיקות קורונה או חיסונים. הסכמים כאלו משפיעים על הציבור כולו, ואין שום סיבה שיישארו באפלה. אלא שמאז ועד היום, משרד רה"מ לא פרסם אפילו הסכם אחד שכזה. אף אחד במשרד רה"מ לא טרח להתייחס לבקשה, בניגוד לחוק. זומר עתר גם במקרה הזה לבית המשפט. בקרוב ייאלצו במשרד להגיש תגובה מקדמית לבית המשפט.

לא לציטוט ולא בכלל

זוכרים את הסיפור עם מכירת מטוסי ה F-35 לאמירויות? היו גרסאות סותרות של בנימין נתניהו, ראש הממשלה, ובני גנץ, ראש הממשלה החליפי, על התאריך שבו האישור ניתן. אחד אמר שזה ניתן רק אחרי החתימה על ההסכמים, השני אמר שלא. אז חשבתי: "למה לא להכריע"?

עו"ד יונתן קלינגר הגיש בקשת חופש מידע ב-25.10.2020 בה ביקש את התכתובות בין נתניהו לאמריקאים סביב העסקה. במשרד רה"מ התעלמו. קלינגר לא התעצל והגיש תלונה ליחידה הממשלתית לחופש המידע שפסקה לטובתו. לפי ההחלטה, היה עליו לקבל את המידע עד 13.01.2021. המועד עבר ובטח כבר ניחשתם מה קרה: משרד רה"מ לא העביר את המידע.

בינתיים עיתונאים שדיווחו על הנושא נותרו ללא יכולת להכריע לכאן או לכאן ולהעניק לציבור מידע מהימן שאינו נשען רק על פרשנויות. התנהלות כזו מול עיתונאים היא דבר שבשגרה: ב"שקוף" נתקלנו שוב ושוב בקיר כשביקשנו מהמשרד מידע שאמור להיות פומבי. כששאלנו למשל כיצד כספי משלמי המסים נוצלו לבניית בניין ומעון חדשים לרה"מ (פרויקט אלמוג) – המשרד סירב לחשוף נתונים, בניגוד לחוק. הגשנו תלונה ליחידה לחופש המידע במשרד המשפטים – וכיאה לדמוקרטיה היא נמצאה מוצדקת. במשרד רה"מ? צפצפו על החלטת משרד המשפטים. 

גם עיתונאים נוספים נתקלים בחומה בצורה. בדירוגי דוברי משרדי הממשלה שערכנו לאורך השנים, משרד רה"מ מככב בקביעות במקומות האחרונים (ראו למשל את דירוג 2019 ודירוג 2020 שנערך ע"י הממשלה עצמה). 

"ההתנהלות מול דוברות ראש הממשלה נראית יותר כמו אסטרטגיית לא להגיב", אומרת עיתונאית מובילה באחד מכלי התקשורת שפחדה להזדהות בשמה מחשש להתנכלות. "שולחים להם שאילתה, הם מתקשרים, ונותנים תשובה כ׳גורם׳. מנסים לייצר נורמה שבה פשוט אין תשובות רשמיות וכך לא צריך לקחת אחריות בהמשך על מה שנאמר. נדיר מאוד שזה קורה מול משרדים אחרים שאני מסקרת". כתב אחר ציין כי "דוברות רה"מ משמשת כלי לסגירת אינפורמציה ולא כדוברות ראויה שקופה ומהימנה".

*

תגובת משרד ראש הממשלה: "לאור חילופי גברי ביחידת חופש המידע לעיתים ישנם עיכובים במתן המענה לחלק מהפניות, למרות זאת לפי נתוני דו"ח שיצא על ידי יחידת חופש המידע לשנת 2019 עולה כי אחוז הבקשות שטופלו עומד על אחוז גבוה, 86.3%".

נדגיש: במשרד רה"מ בעצם כותבים שבשנת 2019 הם סיימו את הטיפול ברוב הבקשות. אין בתגובה התייחסות לאופן המענה (האם המידע בכלל ניתן) או טיבו. רק לעובדה שהסתיים הטיפול.