ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מוטי בבצ'יק לא רגיל להיות רחוק ממוקדי הכוח של הפוליטיקה הישראלית. בבצ'יק, כנראה העסקן הפוליטי המשפיע ביותר בחברה החרדית כיום, הוא המנוע שחולל את משבר חוק הגיוס. בסדרה של מהלכים מורכבים הוא הצליח לגרום לכל הפלגים שמרכיבים את המפלגה שלו, יהדות התורה, לפרוש מהממשלה. בהמשך סחף גם את ש"ס והותיר את בנימין נתניהו עם ממשלה שאין לה רוב בכנסת. כמה התבטאויות מחושבות היטב שהופצו דרך התקשורת החרדית סובבו את הסכין והבהירו שבבצ'יק רואה בנתניהו מנהיג רופס שלא מסוגל לספק את הסחורה הנכספת: פטור גורף מגיוס לחרדים.
כל שחקן אחר על לוח השחמט הפוליטי היה מגלה בדרך הרעה שלא כדאי להפוך לאויב של ראש הממשלה. אבל לא בבצ'יק. כוכבי מכונת הרעל ניסו להעליב בחזרה, אבל במהרה השתתקו. בליכוד המשיכו לחזר אחריו, והוא אף תועד מסתודד עם ח"כ בועז ביסמוט כמה שעות לפני אישור מינויו ליו"ר ועדת החוץ והביטחון, תפקיד שניתן לביסמוט כדי להנדס חוק שיפייס את החרדים. הם תועדו יחד שוב בחתונה עמוסת אנשי ליכוד יום לפני הדיון הראשון שניהל היו"ר החדש על חוק הגיוס.
את כל זה עושה בבצ'יק כשמעל ראשו מתנופפת חרב. חקירה פלילית ממושכת שהוא עמד במרכזה הולידה המלצת משטרה להגיש נגדו כתב אישום על שוחד. חוקרי היחידה לחקירות הונאה בלהב 433 הגיעו למסקנה שבבצ'יק מילא תפקיד מרכזי בפרשת שחיתות מסועפת שבמסגרתה תאגידים עסקיים עיצבו את מדיניות משרד הבריאות בהתאם לאינטרסים המסחריים שלהם, ובניגוד לאינטרס הציבורי הרחב. האמצעי: הזרמת כספים לגורמים בחסידות גור, החסידות של בבצ'יק ושל פטרונו יעקב ליצמן, שכיהן אז כשר הבריאות.
בתיק הזה יש כל מה שצריך כדי לפרנס סדרת פשע מצליחה: ענקיות מזון, תאגידי תרופות, סיגריות וקנאביס, לוביסטים ומאכערים אפופי סודיות, עיתון מפלגתי שנחשד כצינור להלבנת כספי שוחד – וכולם מעורבבים יחד בלשכת שר שנשלטה בידי חסידות כוחנית ועשירה. גורמי אכיפה ועובדים במשרד הבריאות ששוחחו עם "שקוף" משרטטים כעת לראשונה את מפת החשדות המלאה.
ליצמן, שעמד בראש משרד הבריאות, כלל לא נחקר בתיק. בבצ'יק הגן עליו. אחת מהאזנות הסתר שביצעו החוקרים ממחישה את המודעות של העוזר הנאמן לפוטנציאל הפלילי של הערבוב בין ממשל וביזנס. בנובמבר 2017 יורטה שיחת טלפון שקיים בבצ'יק עם עסקן חרדי. העסקן, מנהל מחלקה בעיריית בני-ברק בשם ישראל לייזר, שלח לבבצ'יק מסרון שבו הציע להפגיש את ליצמן עם גורם עסקי.
בבצ'יק הגיב בחריפות: "אתה דפוק? מה אתה כותב לי שליצמן יושב לפגישות עסקיות? אתה רוצה לשבת בכלא? אתה אידיוט? מפגר".
"לא", השיב העסקן.
"מה 'לא'? לא-לא?", לעג בבצ'יק.
"לא הבנת למה אני מתכוון", התגונן העסקן.
"כן הבנתי. מה אני לא מבין? אני מבין יותר טוב ממך", התעקש בבצ'יק. "כתבת: 'אני עם הבעלים של 'רעות', אני צריך להיפגש עם יענקל בעניין ישיבה עסקית'. אתה חי בסרט? מה אתה דפוק?".
העסקן נכנע: "מחקתי, מחוק".
הזהירות שהפגין בבצ'יק בשיחה הזאת ממחישה כי הוא הבין מצוין איפה עובר הגבול בין מותר לאסור. ובכל זאת, חוקרי יאח"ה הגיעו למסקנה שבבצ'יק חצה את הגבול באופן סדרתי – וגם הותיר שובל ארוך של ראיות מפלילות. עם תום החקירה, במשטרה חגגו את ההישג והוסיפו אזהרה לנבחרי ופקידי ציבור מושחתים באשר הם: "משטרת ישראל תמשיך לפעול בכל מקום בו יעלה חשד לשחיתות ציבורית, הפוגעת בסדרי שלטון, במטרה לחשוף תהליכים פסולים, להגיע לחקר האמת ולהעמיד לדין את העבריינים".
אבל מאז חלפו שלוש שנים, וכמעט כלום לא קרה.
המשטרה העבירה את התיק למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ביולי 2022. הפרקליטים אמורים היו לתרגם את הממצאים לכתבי אישום, אבל בינתיים הם גוררים רגליים. יותר משלוש שנים עברו מאז סיום החקירה, אבל אף אחד מהחשודים עדיין לא הועמד לדין. קרוב לעשרה מהם נוקו מאשמה. בבצ'יק ועוד שניים עדיין ממתינים להכרעה.
גורם במערכת אכיפת החוק ששוחח עם "שקוף" ייחס את המצב הזה למתקפה האגרסיבית של ממשלת נתניהו נגד שומרי הסף והרשות השופטת, שהכניס את המערכת כולה למגננה. לפי הניתוח של אותו גורם, שיוצג בהמשך הכתבה, העיכוב בהעמדה לדין בפרשת בבצ'יק נובע גם משיקולים הישרדותיים של הפרקליטות, שנאבקת על עצמאותה, בוררת בזהירות את קרבותיה ומשוועת לבעלי ברית בזירה הפוליטית.
בקרב הפוליטיקאים תיק הבריאות אמנם לא נחשב תיק נחשק, אבל משרד הבריאות מוציא יותר מ-50 מיליארד שקל בשנה – התקציב הממשלתי השלישי בגודלו, אחרי תקציבי הביטחון והחינוך. מערכת הבריאות בארץ נוסדה על פי עקרונות מדינת הרווחה: שירותי הבריאות הם קודם כל זכות בסיסית שניתנת לכל ישראלי, ורק אחר כך ענף כלכלי שנועד לפרנס תאגידים ולהניע את גלגלי המשק. על התפר הזה, שבין הציבורי למסחרי, צמחה פרשת השחיתות.
החקירה הסמויה ארכה חמש שנים. היא נפתחה ב-2017, בתקופה של מומנטום בתחום המאבק בשחיתות שלטונית שהביטוי הבולט שלה היה החקירות נגד נתניהו ומקורביו. הטריגר לפתיחת החקירה על הנעשה במשרד הבריאות היה תחקיר של חדשות ערוץ 2 שבו חשף העיתונאי חיים ריבלין כי ניתן לקנות פגישות עם ליצמן. את התשלום גבה מאכער חרדי שבאופן רשמי עבד בעיתון "המודיע", בטאון מפלגת אגודת ישראל, שהיא הבית הפוליטי של חסידות גור.
המשטרה ניהלה שתי חקירות במקביל: אחת חשפה שחיתות אישית של ליצמן, ולימים הולידה עסקת טיעון שבה הודה בניצול פסול של סמכותו כדי לסייע לעבריינית המין הנמלטת מלכה לייפר – ואוּלץ לפרוש מהזירה הפוליטית. החקירה האחרת, החקירה של בבצ'יק, נועדה לפצח את המנגנון המושחת לכאורה שפעל סביב שר הבריאות, שהיה נטוע עמוק במוסדות החסידות.
ב-6 ביוני 2021, בשעה חמש בבוקר, פשטה המשטרה על בתי החשודים במסגרת מבצע מעצרים מיוחד. בבצ'יק היה בכיר העצורים. החוקרים ייחסו לו לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים. הם חשדו שבבצ'יק נטל טיוטות ומסמכים פנימיים של משרד הבריאות והדליף אותם לחברת פוליסי, פירמת לובינג מהגדולות בישראל, מפעל חייו של איש העסקים האניגמטי בוריס קרסני.
החוקרים חשדו שמדובר בשיטה. שכאשר גוף מסחרי מעוניין לקדם עניינים במשרד הבריאות הוא שוכר את פוליסי, וזו מסייעת בפיזור כספי השוחד: חלק יועבר כ"תרומות" לגופי צדקה של חסידות גור, חלק יוזרם ל"המודיע" וחלק יגיע לכיסיהם של מאכערים מהחסידות. המאכער מנחם גשייד למשל, בעל טור ב"המודיע" ויועץ לשעבר של ליצמן, שנעצר גם הוא באותו בוקר.
אפיק החקירה שהניב את הממצאים המובהקים ביותר מבחינה משפטית עסק ביחסים בין משרד הבריאות לחברת רוש (Roche), ענקית פארמה בינלאומית שנסחרת לפי שווי שוק של למעלה מ-250 מיליארד דולר. איש המפתח בחלק זה של פרשת השחיתות הוא אבי דנציגר, מנכ"ל הנציגות הישראלית של רוש, שנעצר גם הוא. החוקרים גילו שהמאכער גשייד קיבל מאות אלפי שקלים כדי שינצל את קשריו במשרד הבריאות לקידום האינטרסים המסחריים של רוש על חשבון טובת הציבור.
הדרג המקצועי במשרד הבריאות עמל אז על שינוי הנוסחה שלפיה מתומחרות תרופות המרשם בישראל, שעלותן לצרכנים נתונה בפיקוח ממשלתי. השינוי המתוכנן היה צפוי לגרום להוזלה רוחבית של המחירים, ולפיכך איים על הכנסותיהן של חברות הפארמה.
על פי החשדות, דנציגר, מנכ"ל רוש, ניסה להשתמש במאכער גשייד כדי לבלום את המהלך. הרעיון שלו היה לשנות את הנוסחה החדשה ברגע האחרון באופן שימנע ירידת מחירים. גשייד האזין לבקשה, הבטיח לדבר עם מי שצריך במשרד הבריאות, אך לבסוף חזר עם תשובה שלילית. המנגנון החדש נכנס לתוקף, חברת התרופות הפסידה והציבור הרוויח.
אבל בחזית אחרת רוש נחלה הצלחה מהדהדת: ועדת סל הבריאות.
ועדת הסל היא הגוף שקובע אילו תרופות וטיפולים יקבלו סבסוד ממשלתי ויוצעו למטופלים כברירת מחדל בהתאם לדיאגנוזה. הכללת תרופה בסל היא הדרך הבטוחה לרווח גבוה עבור היצרנית, במיוחד במקרים של תרופות יקרות שנועדו לטפל במצבים רפואיים מורכבים. ההיקף הכספי של סל הבריאות נקבע מראש, כך שכל תרופה שנכנסת אליו באה על חשבון תרופות אחרות – וחולים אחרים.
הבעיה של רוש נגעה לתרופה לסרטן בשם Gazyva. הוועדה כבר הכניסה אותה בעבר לסל, אבל רק לשם טיפול במצבים מסוימים. בחברת רוש הגיעו למסקנה שההרכב האנושי של הוועדה מונע אפשרות שהשימוש בתרופה יורחב והרווחים יעלו. איך פותרים את זה? משנים את הרכב הוועדה.
האזנות סתר שבוצעו בקיץ 2017 סייעו לשרטט את התמרון במלואו: מנכ"ל רוש אבי דנציגר התקשר למנחם גשייד, שכבר נמצא על הפיירול של חברת התרופות. דנציגר התלונן באוזניו על חברת ועדה שלטענתו מסרבת להרחיב את השימוש בתרופה. הוא נקב בשמה: פרופ' דינה בן-יהודה, רופאה ותיקה ומוערכת המכהנת כיום כראש אגף ההמטולוגיה בהדסה עין-כרם.
"מתאים לי שהיא לא תהיה בוועדה", אמר דנציגר לגשייד.
גשייד הקשיב, עיכל, ואז התקשר לבבצ'יק, האיש שבפנים, והעביר לו את המסר. בבצ'יק דן איתו על הדרך הטובה ביותר להדיח את הפרופסורית. הם הגיעו למסקנה שבקרוב, כשיתחלף יו"ר הוועדה, ייפתח חלון הזדמנויות.
היו"ר המיועד של ועדת הסל היה פרופ' רוני גמזו, שקודם לכן כיהן כמנכ"ל משרד הבריאות תחת ליצמן ודווקא הסתמן כקול מקצועי ואף לוחמני שרואה לנגד עיניו את טובת הציבור. בבצ'יק סיפר לגשייד שיש לו חשבון עם גמזו. לטענת בבצ'יק, בעבר הבטיח לו גמזו למנות אדם כלשהו לתפקיד מסוים – אבל לא קיים את ההבטחה. ועכשיו, אמר בבצ'יק, הגיע הזמן ש"ייצא משהו מהנקניק הזה".
בבצ'יק שאל את גשייד האם הוא מעוניין שפרופ' בן-יהודה תודח מהוועדה. גשייד השיב בחיוב, ובבצ'יק החל לעבוד מול ליצמן. גשייד התקדם בינתיים באפיקים אחרים: הוא ריאיין מועמדים חלופיים, הפגיש נציגה בכירה של רוש עם ליצמן ועם המנהלת המקצועית של ועדת הסל, וניסה לוודא שחברי הוועדה הנותרים יטו אוזן לאינטרסים של ענקית הפארמה.
החוקרים גילו שאחד האפיקים שבאמצעותם ניסתה לשכת ליצמן להכשיר את הקרקע הוא מדור הבריאות של ynet, אתר החדשות של קבוצת "ידיעות אחרונות". בעיתוי נוח למדי התפרסמה שם ידיעה שנשאה את הכותרת "רופאים מוחים: 'למה רופאי ועדת הסל לא מתחלפים?'". הדוגמה הבולטת בכתבה לחברת ועדה שכביכול יש להחליף היתה כמובן פרופ' בן-יהודה.
מרואיין אנונימי שתואר כ"רופא בכיר במערכת הבריאות" הסביר מדוע לדעתו הגיע זמנה ללכת: "אין ספק שמדובר ברופאה מקצועית שמבינה היטב את התחום, אבל כאשר רופא מתחום מסוים יושב בוועדת הסל הוא באופן טבעי דוחף יותר לתחום שממנו הוא מגיע – אפשר לראות את זה במספר התרופות והתכשירים שאושרו בשנים האחרונות בתחום ההמטולוגיה". תצלום גדול של הפרופסורית שאיימה על שורת הרווח של ענקית הפארמה שובץ במקום בולט.
הבחישה בהרכב הוועדה נמשכה. לקראת סוף ספטמבר, שבוע וחצי אחרי פרסום הידיעה ב-ynet ורגע לפני תחילת עבודת הוועדה בהרכבה החדש, הודחה פרופ' בן-יהודה והוחלפה ברופאה אחרת. ההרכב החדש של הוועדה אימץ את ההצעה של חברת רוש, והמליץ להרחיב את השימוש המסובסד בתרופה בעלות של 7.5 מיליון שקל. המשימה הושלמה.
שר הבריאות דאז יעקב ליצמן, בתגובה שהעביר לכתבה זו (תגובתו המלאה מובאת בסופה), טוען שלא היה מעורב כלל במהלך ההדחה של הפרופסורית, ועל הדרך מטיל ספק בכך שמישהו בכלל ניסה להדיחה. לא חייבים להאמין למילה של פוליטיקאי שניצל לרעה את מעמדו ואז נתפס, הודה והורשע בפלילים, אבל גם מבקריו החריפים של ליצמן במשרד הבריאות מודים שהוא לא היה מודע לגמרי לכל מעשיו של מוטי בבצ'יק.
בבצ'יק צבר את רוב הניסיון הפוליטי שלו כשעבד תחת ליצמן. הוא החל את דרכו כאברך צעיר שמילא תפקידים זוטרים בלשכת ליצמן, ובהדרגה צבר סמכויות וכוח. רגע ההכתרה הציבורי שלו הגיע ב-20 בנובמבר 2016, בוועידת העסקים של "המודיע", כשאורח הכבוד נתניהו הוזמן לקבל מידי ליצמן ואריה דרעי תעודת הוקרה. נתניהו גמל לליצמן על הכבוד וכינה אותו בנאומו "שר בריאות מצוין", ואז עצר לרגע ושאל: "איפה בבצ'יק? הוא פה? בבצ'יק, אתה עוזר מצוין לשר בריאות מצוין!". הקהל מחא כפיים.
המונח "עוזר" חוטא למציאות. "הוא היה הרבה יותר מעוזר. בבצ'יק היה איש המפתח בלשכת השר, הכל עבר דרכו", מספר עובד במשרד הבריאות. "לכל הדרג המקצועי היה ברור שבכל עניין 'צריך לדבר עם בבצ'יק'. לשכנע אותו. ואם היו עוברים את המשוכה הזאת, היו מגיעים לשר. ליצמן לא הבין במיוחד בחומר. מי שניהל הכל, וריכז ותיכלל ותיעדף, היה בבצ'יק. בישיבות לא ניתן היה להבחין בחילוקי דעות כלשהם ביניהם. ליצמן ישב בחוסר עניין מוחלט – לא מתערב, לא מעורב, לא מבין. הוא שם כי הוא השר והוא כאילו קובע, אבל מה שבבצ'יק אמר זה מה שקרה". אצל שרי בריאות אחרים זה לא היה ככה, מבהיר אותו עובד.
ההשפעה של בבצ'יק חרגה מתחומי הסמכות של משרד הבריאות. הוא נטל חלק מרכזי בדיונים על הקמת הממשלה הנוכחית, ועסק גם בחקיקה ובמלאכת ניהול הקואליציה. למשל, בוועדת השרים לענייני חקיקה, גוף רב השפעה שקובע אילו חוקים פרטיים יזכו לתמיכת הממשלה ואילו לא.
"ליצמן לעתים קרובות לא הגיע לוועדה, הוא היה שולח את בבצ'יק", אומר העובד שצוטט לעיל. "זה אמנם פורום מאוד רחב, עם הרבה יועצים ואנשי מקצוע, אבל מקובל שגם השר יושב שם. זאת ועדת שרים, והשרים הם אלה שצריכים להכיר את החומר ולקבל את ההחלטות. ובמקרה שלנו, בבצ'יק היה הפנים של משרד הבריאות. מה שבבצ'יק אומר זה מה שיהיה – יושב במקום השר, ומחליט".
ליצמן עמד בראש משרד הבריאות במשך תקופה מצטברת של קרוב לתשע שנים. הוא הגיע ב-2009 כסגן שר במעמד שר, ובהמשך הפך לשר לכל דבר. לקראת סוף 2017, כשליצמן פרש זמנית והתיק עבר פורמלית לידי נתניהו, בבצ'יק שמר על תפקידו בלשכת השר ותואר לא פעם כמי שניהל את המשרד בפועל.
ב-2020, כשליצמן קיבל את תיק השיכון, הוא לקח איתו את בבצ'יק. גם במשרד החדש נהנה בבצ'יק ממעמד דומיננטי שכלל מעורבות במינויים. הוא המשיך להתקרב לנתניהו ולאנשיו, ולפי כתבת פרופיל שפורסמה בשבועון החרדי "משפחה", גם לבני משפחתו של ראש הממשלה. "הוא איש מאוד דיסקרטי ותכליתי", אמר עליו יועצו של נתניהו יונתן אוריך, "בחדרי המשא ומתן ובין מקבלי ההחלטות הוא היה האיש שריכך ולימד את הלשכה להמתין לפני שמכריזים על משבר, ואפילו לחייך מדי פעם".
לרגל יום הולדתו ה-40 הקליט לו נתניהו ברכה מצולמת שבה הכריז בחיבה: "בבצ'יק בן 40 – נראה בן 20 אבל חכם כמו בן 60". כשבנו של בבצ'יק חגג בר מצווה, נתניהו התפנה לברכה טלפונית שבה הבטיח ש"מה שאדון בבצ'יק עוזר לראש הממשלה עוד יסופר".
בסוף 2022, אחרי הניצחון בבחירות שהחזיר את נתניהו לשלטון, בבצ'יק היה מעורב במשא ומתן להקמת הקואליציה, ובסופו חזר למשרד הבינוי והשיכון עם השר החדש של חסידות גור, יצחק גולדקנופף. בכתבת הפרופיל של "משפחה" הוא תואר כמי שסידר לגולדקנופף את התפקיד. "בבצ'יק הוא בעל הניסיון שמכיר את המסדרונות, ואילו גולדקנופף הוא הנואם והמתראיין שנשלח לזירה כדי למלא אחר ההנחיות של בבצ'יק", טען מחבר הכתבה, העיתונאי הוותיק אליעזר שולמן.
המעמד החדש של בבצ'יק הפך את האירועים המשפחתיים שלו למועדי עלייה לרגל. רשימת הפוליטיקאים שחלקו לו כבוד בבר המצווה של בנו ובחתונת בתו כוללת את השרים בצלאל סמוטריץ', יריב לוין, ישראל כץ, יואב גלנט, שלמה קרעי, גדעון סער, אלי כהן, זאב אלקין ועמיחי שיקלי. נצפו שם גם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, ראש עיריית ירושלים משה ליאון ואפילו בני גנץ, שהצטלם לתמונה משותפת עם איתמר בן-גביר ואף לחץ את ידו.
את הכוורת של נתניהו ייצגו באירועים ראש הסגל צחי ברוורמן ויועצי התקשורת טופז לוק, עופר גולן, אלי פלדשטיין ויונתן אוריך. גם נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ, הגיע לחלוק כבוד. כמיטב המסורת בפוליטיקה הישראלית העכשווית, העובדה שכבר אז היה תלוי מעל ראשו תיק פלילי חמור לא הפריעה להם.
אחד האפיקים המרכזיים של החקירה עסק בתחום המזון. שלוש חברות מזון מהגדולות בארץ, תנובה, אֹסם וגן שמואל (יצרנית מיצי "פרימור", חברה בורסאית עם שווי שוק של כחצי מיליארד שקל), שכרו את חברת הלובינג פוליסי כדי לסכל את רפורמת סימון המזון המזיק, יוזמת דגל של הדרג המקצועי במשרד הבריאות שנועדה להתריע בפני הצרכנים מפני מזון עם ריכוז גבוה של נתרן, סוכר ושומן.
הגבינה הצהובה של תנובה, החטיפים המלוחים ומרקי האינסטנט של אֹסם ומיצי "פרימור" – כולם עמדו לשאת תוויות בולטות שבהן משרד הבריאות הישראלי קובע רשמית שהם מזיקים לבריאות. הדרג המקצועי כבר החל להכין את הציבור לרפורמה, אך נתקל בהתנגדות מפתיעה מצד לשכת ליצמן.
אחד מאנשי המפתח בפרשה זו היה ארז גילהר, מנכ"ל פוליסי ומהלוביסטים המשפיעים בישראל באותה עת, שנעצר במבצע המעצרים המשטרתי אך בהמשך נוקה מאשמה פלילית. האזנות הסתר חשפו שבבצ'יק עבד מול ליצמן והדרג המקצועי כדי לשכנע אותם להחריג מוצרים מהסימון, ובמקביל שיתף מידע פנימי עם לוביסט העל גילהר. החוקרים זיהו שבבצ'יק וגילהר משוחחים בטלפון בשעות חריגות ונפגשים בנקודות ציון שלכאורה נועדו לטשטש את הקשר ביניהם, כמו חניונים ורחובות צדדיים.
בזמן שהדרג המקצועי ניסה לעצב מחדש את מערכת היחסים של הישראלים עם המזון שנכנס אליהם הביתה ולצמצם תופעות כמו השמנת יתר, מחלות לב וסוכרת, איש המפתח בלשכת השר עבד למען אלו שהרוויחו מהמצב הקיים. בבצ'יק וגילהר תִכננו כיצד לעכב את הרפורמה כך שהיצרנים יוכלו לפעול נגדה. התוכנית היתה לגרום למשרד הבריאות להכריז על מועד השקת הרפורמה, ולהגיב לכך בביקורת פומבית שהוכנה מראש מצד חברות המזון – צעד שיגרום למשרד "להקשיב למבקרים" ולהקפיא את המהלך.
היחסים ההדוקים ביותר היו עם תנובה, מונופול בתחום מוצרי החלב בישראל שמאז 2015 נשלט על ידי תאגיד ששייך לממשלת סין. אחד הנחקרים הבכירים בפרשה היה אייל מליס, מנכ"ל תנובה דאז, שנפגש עם ליצמן בתיווכו של ארז גילהר, נחקר כחשוד בנתינת שוחד אך לבסוף נוקה מחשדות.
לגילהר היה קשר משפחתי לתנובה: אחיו, ליעד גילהר, עבד אז כמנהל הרגולציה בחברה וייצג אותה במאמציה הקדחתניים מול משרד הבריאות. באחת השיחות שהוקלטו סיפר ארז גילהר לאחיו שבפגישה אישית עם ליצמן סוכם כמעט סופית על החרגת הגבינות הצהובות מחובת הסימון. בשיחה עם עובד בכיר אחר בתנובה, הלוביסט התייחס בפירוש להעברת כסף למטרות המזוהות עם ליצמן והחסידות: רכישת חסות בכנס של "המודיע" ותרומות למטרות של חסידות גור, כביכול לשם מימון מוצרי דפוס וקמחא דפסחא.
חוקרי יאח"ה השתכנעו שלא מדובר בתשלומים סטנדרטיים שנועדו לצורכי צדקה או שיווק, אלא חלק מהריקוד העדין והמושחת שבו מממנים מטרות הקשורות לשר כדי לשמור על דלתו פתוחה ואוזנו כרויה. אבל במקרה הזה, המאמצים לא הועילו. הגבינות הצהובות של תנובה קיבלו מדבקה אדומה.
במקרים של אֹסם וגן שמואל השתדלנות השתלמה. בבצ'יק, על פי החשד, הצליח לגרום לליצמן להחריג מיצים טבעיים עתירי סוכר מחובת סימון במדבקה אדומה, ובהמשך הוחרגו גם חלק מאבקות המרק – יעד שהושג בעקבות מאמצים של חברת אֹסם.
בזכות בחישה של גילהר, משרד הבריאות גם גנז בעיתוי חריג קמפיין תקשורתי נגד חטיפים מלוחים – 48 שעות אחרי שכבר עלה לשידור. בתשדיר שהופק עבור הקמפיין לא צוינו מותגים או יצרנים, אך ניתן היה להבחין בבירור בשניים ממוצרי הדגל של אֹסם שעמדו להיפגע מהרפורמה: ביסלי גריל ובמבה.
העיתונות הכלכלית זיהתה בזמן אמת שמדובר במהלך מפוקפק. מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב נשלח להסביר אותו לציבור, והודה שמדובר בניסיון להתפשר עם היצרנים: "פנינו לא למלחמה. אנחנו לא מחפשים להכחיד את תעשיית המזון ולא שאנשים יפסיקו לאכול. אנחנו רוצים ליצור שינוי יחד עם התעשייה ויש פה הזדמנות גדולה לתעשייה כי הרבה מאוד דברים כבר קורים – לא רק בעקבות ההתערבות שלנו".
רק בהמשך, הודות לחקירה, התברר שלחברות המזון היתה חפרפרת במשרד הבריאות.
החלק הכי בלתי נתפס בסבך הקשרים של ליצמן ובבצ'יק הוא מערכת היחסים החמה שניהלו עם תעשיית הסיגריות – ענף שמבוסס על טיפוח אקטיבי של התמכרות שאחראית לתמותה של אלפי ישראלים בשנה. החברה הבולטת בהקשר זה היא ענקית הטבק הבינלאומית פיליפ מוריס, יצרנית מותגי הסיגריות מרלבורו, פרלמנט ו-L&M, החולשת על יותר מחצי משוק הסיגריות בישראל.
כשר בריאות ליצמן היה אמור להיאבק בתעשייה המסרטנת, אבל הוא עשה את ההפך, וסייע לחברות הסיגריות להגן על שורת הרווח שלהן. האזנות הסתר חיזקו את החשד שמאחורי היחס החם לתעשיית הטבק עומדים מניעים זרים. החוקרים הגיעו למסקנה שחברת הלובינג פוליסי הפעילה את בבצ'יק כדי לגייס את ליצמן ואת הדרג המקצועי במשרד למען האינטרסים של התעשייה.
התחקיר שהוביל לפתיחת החקירה, זה שחשף שניתן לשלם לעסקן ולקבל פגישה עם ליצמן, המחיש שכאשר כסף מחליף ידיים, השר מוכן לנצל לרעה את סמכותו כדי לפגוע בבריאות הציבור, במקרה זה באמצעות הבטחת הקלות לתעשיית הטבק. את החיבור יצרו אנשי "המודיע", העיתון של חסידות גור.
כשחיים ריבלין ותחקירני ערוץ 2 פנו לעיתון בשם חברה פיקטיבית שכביכול ניסתה להחדיר לשוק מוצר עישון, הם הופנו ליעקב רייניץ, עיתונאי כלכלי שהתגלה גם כמאכער שדרכו ניתן להגיע לליצמן. המחיר: 4,000 שקל עם אופציה לריטיינר עתידי. מיד אחרי שקיבל את הכסף, הוא סיפק את הסחורה. "תוך רגע רייניץ מתקשר אלינו מלשכת השר, מעלה על הקו את בבצ'יק, ובתוך שבועיים וחצי מארגן לנו שתי פגישות יקרות מפז מבחינתנו, כחברה עסקית שרוצה להביא לפה מוצר מזיק", שיחזר ריבלין בעבר בשיחה עם "העין השביעית".
לפגישה הראשונה התייצבו בעלי תפקידים מקצועיים במערכת הבריאות, בראשם המשנה למנכ"ל דאז פרופ' איתמר גרוטו. אמנה בינלאומית שעליה חתומה מדינת ישראל אוסרת עליהם לבוא במגע עם נציגי תעשיית הטבק – ובכל זאת, הפגישה התקיימה ואנשי משרד הבריאות סיפקו לחברת העישון המפוברקת מידע פנים יקר ערך. בפגישה הבאה נכחו כבר ליצמן ובבצ'יק. ליצמן הבהיר לתחקירנים שהוא לא מתכוון להערים קשיים על החדרת המוצר שלהם לשוק: "כרגע אני מטפל בג'אנק פוד, לא בג'אנק עישון", אמר.
המאכער, רייניץ, עִדכן בהמשך את התחקירנים שבבצ'יק הבהיר לו שמבחינתו הם יכולים לעשות עסקים בראש נקי, ובמילותיו: "אני, קליינט שלך לא אדפוק". הרושם שנוצר הוא שהכסף לא רק פותח דלתות, אלא מספק מעין "פרוטקשן" מפני פעולות בלתי רצויות.
המציאות שנחשפה בתחקיר שיקפה את היחס של ליצמן ובבצ'יק לתעשייה המזיקה, ובעיקר לפיליפ מוריס, שהיתה לקוח ותיק ואסטרטגי של חברת הלובינג פוליסי ומייסדה, בוריס קרסני. במשך עשורים, קרסני ופוליסי ידעו להמית בשקט יוזמות שאיימו על שורת הרווח של התעשייה המסרטנת: העלאות מיסוי, הגבלות פרסום ופיקוח מוגבר. השותף הנאמן שלהם היה ליצמן, בכובעו כשר בריאות וגם בלעדיו, כשהיה רק חבר כנסת.
כשיצרני הסיגריות השיקו סיגריות אלקטרוניות, ליצמן סייע להם לחדור לשוק הישראלי תוך התעלמות מאזהרות הממסד הרפואי. כשנידונה הצעה להדפיס על החפיסות תמונות מרתיעות של איברים שנפגעו מעישון, ליצמן מנע זאת בנימוק מופרך: "זה לא אסתטי, זה יכער את המדינה". במקרה אחר, שנחשף באתר "העין השביעית", ליצמן אף העניק לפיליפ מוריס היתר חתום לעבור על החוק בנוגע לסימון אריזות.
במשך שנים ליצמן גם נמנע מאכיפת החוק על פרסום בלתי חוקי של סיגריות. הוא נאבק בחירוף נפש נגד החקיקה שנועדה לאסור לגמרי פרסום של המוצרים המזיקים, כנהוג ברוב מדינות המערב. במצב החוקי שנוצר בסיוע השתדלנות של ליצמן, חברות הטבק הורשו לפרסם רק בעיתונים מודפסים, ונדרשו לרכוש שטח כפול כדי לממן מודעות נגד. אחד הנהנים הישירים היה "המודיע", שמכר מודעות לחברות הטבק, בהן פיליפ מוריס.
בבצ'יק סייע לו בקידום המדיניות הזאת. במקרה שתואר בדו"ח של מבקר המדינה בבצ'יק נאבק נגד הטלת מס על מכירת סיגריות בטיסות פנים ארציות, ובתוך כך הפר הוראות שחלו עליו כעובד מדינה. המבקר התייחס גם למאמציה של פיליפ מוריס להחדיר לשוק הישראלי מכשיר עישון אלקטרוני חדש בשם "אייקוס". בדו"ח מתואר מקרה שבו נציגי החברה ביקשו פטור מסימון אזהרות בריאותיות על המכשיר. בתוך חמישה ימים בלבד ניסח בבצ'יק מכתב רשמי, החתים עליו את פרופ' גרוטו והעביר אותו לרשות המסים.
והיה גם עניין המיסוי – סוגיה קריטית בענף הסיגריות, שבו המס שגובה המדינה מסתכם במאות אחוזים. בפיליפ מוריס ניסו למנוע מהמדינה להטיל על המכשיר החדש מס קנייה שייקר אותו ויישר קו עם המיסוי של סיגריות רגילות. החקירה העלתה שבבצ'יק פנה לבעלי תפקידים במשרד האוצר וברשות המסים וניסה לשכנע אותם להתיישר עם הדרישה של ענקית הטבק. הוא נחל הצלחה, אבל מוגבלת: המיסוי עוכב בכמה חודשים אך אושר בינואר 2018, כמה שבועות אחרי שליצמן העביר את תיק הבריאות לנתניהו.
אפיק חקירה אחר נגע לענף הקנאביס הרפואי, תחום שבעבר עורר בליצמן שאט נפש. ב-2016, העמדה המוצהרת של ליצמן בנוגע ליצוא קנאביס היתה שלילה מוחלטת. התוצרת הישראלית קצרה שבחים, המגדלים היו ערוכים להתרחבות ורפורמות בחו"ל פתחו עוד ועוד שווקים – אבל השר עם היד על השאלטר היה החלטי. "לא צריך לייצא. זה לא מוסרי ולא ערכי", הצהיר ליצמן. "אני מבין שמדובר בלא מעט כסף, אבל כסף זה לא הכל".
העמדה הנחרצת של ליצמן פגעה בתוכניות ההתרחבות של "תיקון עולם", חלוצת ענף הקנאביס הישראלי. אנשיה החליטו לשנות את דעתו. החברה נשלטה אז על ידי מייסדיה, משפחת כהן מהמושב ביריה. החקירה העלתה שאחד מבני המשפחה, מור (מרדכי) כהן, שכר את שירותיו של המאכער מנחם גשייד כדי שיעשה את הבלתי אפשרי ויסדר לחברה רשיון יצוא למרות השלילה המוחלטת של השר.
גשייד החל לעבוד, ותוך חודשים אחדים כבר ניכרה תזוזה בעמדתו של ליצמן. לקראת סוף 2016 הכריז ליצמן בוועידת "המודיע" שהעמדה שלו כבר לא גורפת. כעת הוא תומך ביצוא קנאביס, אבל בתנאי שכל ההכנסות יגיעו לקופת המדינה.
העמדה החדשה של ליצמן היתה בלתי מציאותית; לאף מגדל אין אינטרס למכור את התוצרת בלי להרוויח דבר. אבל זה היה סדק בחומה, איתות שהמחיש שיש על מה לדבר. ואכן היה על מה לדבר. החוקרים הסיקו שגשייד גייס את בבצ'יק כדי לגרום לליצמן לשנות את דעתו ולהתיר יצוא קנאביס בתנאים שיתאימו ל"תיקון עולם".
ביולי 2017, לקראת פרסום עמדת הדרג המקצועי במשרד הבריאות, עדיין שררה אי ודאות. גשייד שוחח בטלפון עם הלקוח שלו, מור כהן מ"תיקון עולם", ומסר לו עדכון פסימי. "תאמין לי, עשיתי משהו כמו מאה טלפונים לגבי איזה קומבינה אפשר לעשות", אמר גשייד. לאחר מכן התקשר לבבצ'יק ושמע ממנו שליצמן עדיין מסרב לתת אור ירוק. על פי החשד, גשייד תהה בתגובה אם מישהו צריך לקבל כסף כדי לשנות את העמדה הסרבנית. בבצ'יק התעלם בזהירות מההצעה המרומזת, והבהיר שליצמן פועל על פי עקרונותיו.
ובכל זאת, אחרי זמן לא רב התברר שהשתדלנות השתלמה. באוגוסט הודיעו ליצמן ומשרד הבריאות שהוסרו החסמים. שר הבריאות אולי חשב פעם שזה לא מוסרי, וגם לא ערכי, אבל לבסוף הוא התהפך. הכשרת יצוא הקנאביס יצאה לדרך.
באפיק חקירה מרכזי אחד חוקרי יאח"ה נחלו כישלון חרוץ: הקשר בין ליצמן ל"המודיע". בתחילת הדרך, החוקרים ניסו להוכיח שליצמן הוא בעל השליטה האמיתי בעיתון. שהוא האיש שכיסיו תופחים בכל פעם שמישהו רוכש מודעה, חסות או סיקור עיתונאי מהעיתון, אף שהכללים החלים עליו כשר וחבר כנסת אוסרים עליו לנהל עסק ומחייבים אותו לחשוף בפני מבקר המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה את כל נכסיו.
החוקרים נאחזו בכמה ראיות נסיבתיות. האזנות סתר העלו שבבצ'יק וכמה מעובדי "המודיע" מתייחסים לליצמן כאל מקור סמכות בעיתון, כולל השפעה על תשלום המשכורות ואיוש תפקיד המנכ"ל. החשד התעצם לנוכח העובדה שאשתו של ליצמן, חוה, עובדת בעיתון מאז שנות השמונים. והיה כמובן הקשר הגלוי בין העיתון לבין המפלגה של ליצמן, אגודת ישראל, שהקימה אותו ב-1950. התחקיר של חיים ריבלין כלל גם עדות שלפיה ליצמן מעורב אישית בשתילת אייטמים בעיתון, למשל ידיעה שנועדה להיטיב עם שרה נתניהו.
ב-2014, על רקע השינויים הטכנולוגיים והתחרות הגוברת בתקשורת החרדית, נקלע "המודיע" למשבר כלכלי. בחסידות החלו לחפש משקיעים שייצבו את העיתון. ליצמן, שכיהן אז כחבר כנסת, נטל חלק פעיל במאמצים. הוא גייס לשם כך שניים ממקורביו האישיים, שרכשו את העיתון והזרימו לו 13 מיליון שקל בהליך רצוף אי סדרים שבדיעבד כמעט הוביל לפירוקו.
היו עוד סימנים. עוד לפני התחקיר שחשף כי עיתונאי של "המודיע" גובה כסף תמורת פתיחת דלתות במשרד הבריאות, תחקיר אחר ששודר בערוץ 2, של הכתב יאיר שרקי, חשף שניתן לקנות פגישות עם ליצמן באמצעות רכישת פרסום בעיתון. סימן מחשיד נוסף התעורר מניתוח תקציבי הפרסום של משרד הבריאות. כשליצמן עמד בראש המשרד, התקציבים שהוזרמו לעיתון זינקו בחדות. כש"המודיע" אִרגן ועידה כלכלית, שורה ארוכה של חברות ומוסדות מתחום הרפואה פתחו את הכיס והעניקו חסות.
ליצמן מכחיש בתוקף את הטענה שיש לו קשרי בעלות או סמכות כלשהי לגבי "המודיע", וגם החוקרים לא הצליחו להוכיח זאת. ככל הידוע, ליצמן באמת אינו הבעלים של "המודיע". למרות האינדיקציות הברורות להתנהלות מושחתת, במקרה הזה החוקרים הגיעו למבוי סתום.
החשד שהתבדה לגבי "המודיע" ממחיש כמה קשה להחיל היגיון של פרשות שחיתות רגילות, שבהן איש ציבור מקבל טובת הנאה לשימושו האישי, ובין מקרים שבהם טובת ההנאה אינה אישית אלא קולקטיבית ונועדה לתחזק ולשמן את המסגרת החברתית שאליה משתייך האיש, במקרה זה חסידות גור. הקושי הזה ליווה את החקירה לכל אורכה, והוא אחד הגורמים לחוסר היכולת לתרגם רבים מהממצאים לכתבי אישום.
לחקירות במשרד הבריאות היה אימפקט מיידי. חברת הלובינג פוליסי החלה לאבד לקוחות במהירות ונסגרה חודשים אחדים אחרי גל המעצרים. מפעל שתדלנות של למעלה משלושים שנה נפח את נשמתו. ארז גילהר, שהיה אחד הלוביסטים החזקים בישראל ודמות מוכרת במסדרונות הכנסת, בחר לחפש עיסוקים אחרים. הוא עדיין עוסק ברגולציה, אבל התרחק עוד יותר אל מאחורי הקלעים. בהמשך, כאמור, תיק החקירה נגדו נסגר ללא הגשת כתב אישום.
המאכער מנחם גשייד הסתכסך עם גורמים בחברה החרדית וספג איומים ונסיונות פגיעה, כולל רימון רסס שהושלך על דלת ביתו בנסיבות עלומות. יעקב ליצמן פרש מפוליטיקה בעקבות החקירה המקבילה, שהובילה להרשעתו בפלילים בפרשת הסיוע לעבריינית המין מלכה לייפר.
מעמדו של מוטי בבצ'יק, לעומת זאת, הלך והתחזק. הוא ייצג את המפלגה בדיונים רגישים, חיזק את קשריו עם חצר נתניהו והצליח לסדר לעצמו תפקיד בכיר חרף התיק הפלילי. בדיקת "שקוף" העלתה שב-2023, אחרי הקמת הממשלה, נציבות שירות המדינה אסרה על משרד הבינוי והשיכון להעסיקו כעובד מן המניין. במשרד תפרו לו קומבינה: בבצ'יק מונה לראש מטה השר, אבל על תקן "יועץ" במיקור חוץ. העלות: 756 אלף שקל לשנתיים וחצי.
אף שלא הועסק במשרד באופן רשמי, בבצ'יק ייצג את השר גולדקנופף בישיבות של גופים כמו ועדת השרים לענייני חקיקה ומועצת מקרקעי ישראל. כשבחסידות ביקשו לשדר מורת רוח מהעיכובים בהסדרת הפטור מגיוס, לתקשורת החרדית הודלפו בפינצטה הקלטות שבהן בבצ'יק מתח ביקורת זחוחה על נתניהו. הוא ספג נזיפות פומביות ממקורבי ראש הממשלה נתן אשל, ינון מגל ויעקב ברדוגו, אבל זה לא עצר אותו. בהנחיית האדמו"ר מגור, בבצ'יק המשיך לדחוף לפרישה של החרדים מהממשלה.
אחרי שגולדקנופף התפטר מתפקידו, בבצ'יק נשאר במשרד כדי לנהל אותו תחת השר הזמני חיים כץ. לבסוף הצליח לשכנע גם את שאר חברי המפלגה לפרוש. הוא הודח ביולי 2025, אחרי שמתח ביקורת פומבית וישירה על נתניהו – ואגב כך הודה בגלוי שאחת ממטרות ההפיכה המשטרית היתה הכשרת הפטור מגיוס לחרדים. למרות הקרע המתוקשר, בקואליציה מקפידים לאותת למפלגות החרדיות שתיקיהן נשמרים עבורן למקרה שירצו לחזור.
איך קרה שחשוד בשוחד, בפרשה שבה הוכח כי ניצל לרעה את תפקידו במשרד ממשלתי חשוב, המשיך להכריע גורלות בענייני ציבור לאורך זמן כה רב? גורמים שמכירים את תיק החקירה מאשימים את הצמרת הנוכחית של הפרקליטות, שבראשה עומד מאז 2021 פרקליט המדינה עמית איסמן.
איסמן ואנשיו מעכבים את הגשת כתבי האישום בפרשה, ואף סגרו את תיקי החקירה נגד רוב המעורבים. גורם במערכת אכיפת החוק ששוחח עם "שקוף" מייחס את ההתנהלות הזאת למצב המורכב שאליו נקלעה הפרקליטות לנוכח ההפיכה המשטרית, אך מדגיש שגרירת הרגליים החלה עוד קודם לכן. "לכל אורך החקירה בתיק היתה תחושה מציקה, כאילו צריך לדרבן את בכירי המשטרה להסכים לחקור, ואת הפרקליטות לתת אישורים, גם לדברים שאישרו בשגרה", הוא מספר.
"בין החוקרים היה מי שניסה להאיץ את העבודה, אבל זה לא ממש הלך. למרות שלכאורה מדובר בנושאים הכי מעניינים, שמשפיעים על כל אזרח: המדינה מחליטה אחת ולתמיד לצאת לרפורמת סימון מוצרי מזון, והתערבות אינטרסנטים בוועדת סל התרופות, שזה ממש דיני נפשות.
"אבל התיק נתפס כנפיץ פוליטית, והחשודים היו אנשים חזקים מאוד, בבצ'יק למשל, וזה עורר הרבה חששות. זה אולי גם קשור לכך שבכירי מערכת המשפט היו תחת מתקפה וחיפשו לעצמם בעלי ברית בכל המחנות, והעמדה לדין של איש חזק בעולם החרדי יכולה להוסיף גם את החצר שלו לאויבי המערכת. התוצאה היתה שבסוף, במידה רבה, התיק התפספס".
בפרקליטות המדינה סירבו להשיב על סדרה של שאלות בנושא, ומסרו במקום זה תגובה לקונית: "התיק הועבר לבחינת הפרקליטות. במהלך בחינת התיק הוחלט על סגירת התיק כנגד שמונה חשודים, בהם ארז גילהר, ליעד גילהר ואייל מליס; כנגד מספר חשודים נוספים טרם התקבלו החלטות, ביניהם אבי דנציגר, מנחם גשייד ומוטי בבצ'יק".
במאי 2025, שלושה שבועות אחרי פניית "שקוף" וכמעט שלוש שנים אחרי תום החקירה, פנתה הפרקליטות למשטרה וביקשה השלמות חקירה, צעד מקדים לקראת הגשת כתבי אישום.
מוטי בבצ'יק בחר לא להגיב לטענות המופיעות בכתבה.
מנחם גשייד סירב למסור תגובה לפרסום. במקום זה, הוא שלח מכתב ארוך שבו טען שמעולם לא הומלץ להעמידו לדין ושהתיק נגדו נסגר (גשייד טען שקיים מסמך שמאשר זאת, אך נמנע מלמסור אותו). גשייד טען שהשאלות שנשלחו אליו מבוססות על שקרים ונועדו לפגוע בו. כמו כן איים להגיש תביעת דיבה. הוא הדגיש שהמכתב שבו פירט את עמדתו לא נועד לפרסום, וכשהוצע לו שוב לשלוח תגובה כתובה בחר להימנע מכך.
עו"ד נוית נגב ממשרד שינמן-נגב-ניב, המייצגת את מנכ"ל רוש ישראל אבי דנציגר, מסרה: "מדובר בכתבה שהיא מחזור של טענות שפורסמו בעבר, רובן חסרות בסיס עובדתי. אבי פעל באופן מקובל ותקין לחלוטין ולא נפל כל פגם במעשיו. אני משוכנעת שהדבר יבוא לידי ביטוי בהחלטת הפרקליטות, ושיוחלט על סגירת התיק".
ארז גילהר, מנכ"ל "פוליסי" לשעבר, מסר בתגובה: "נחקרתי לפני מספר שנים בפרשה. שיתפתי פעולה באופן מלא ומסרתי את תשובתי לכל שאלה שנשאלתי. לאחר חקירה ראשונית לא זומנתי שוב למשטרה, ולאחר פרק זמן משמעותי קיבלתי הודעה שלפיה התיק נסגר. כל שאני יודע הוא שפעלתי תמיד ביושר ולפי החוק, וכך גם מצאה הפרקליטות לאחר בחינת כל העובדות. אין אלא להצטער על כך שאתם חוזרים לפרשה שנבדקה מכל כיוון ונמצא שאין בה ממש בכל הנוגע אלי".
שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן מסר בתגובה שהוא לא קשור כלל לחקירה שעומדת במרכז הכתבה, ובשום שלב לא הוגדר כחשוד. "ליצמן מעולם לא נקרא לתת עדות בפרשה זו, וממילא הוא לא נחקר כחשוד. לפיכך, אין יסוד לטענה שלפיה הוגדר כחשוד (אחרת היה נחקר), וכעניין שבהגדרה – שאלת העמדתו לדין מעולם לא היתה ולא יכולה היתה להיות על הפרק (משלא נחקר כלל, אפילו לא כעד)", נמסר מטעמו.
באשר לשיחה בין בבצ'יק לעסקן ישראל לייזר, שבה ננזף לייזר על ניסיון לקבוע פגישה "עסקית" עם ליצמן, נמסר מטעמו של ליצמן כי אינו מכיר את המקרה או מבין את פשר המושג "פגישה עסקית". "ליצמן מעולם לא עסק בתפקידו בפגישות עסקיות. הוא אינו יודע ואף מעולם לא שמע על ניסיון כזה להיפגש איתו, וממילא לא ידע על 'נזיפה' כביכול מצדו של בבצ'יק. אין לו שום זיכרון בשאלה האם נפגש עם נציגים של חברת 'רעות'. בהקשר אחרון זה צריך לזכור שבמסגרת תפקידו נפגש הרב ליצמן עם אינספור גורמים".
לגבי הטענות בעניין "המודיע" נמסר כי "רעייתו של ליצמן מועסקת בתפקיד זוטר בעיתון 'המודיע' מזה 40 שנה. אין לליצמן מושג האם בבצ'יק ועובדים ב'המודיע' מתייחסים אליו כאל מקור סמכות בעיתון. ככל שהיתה לו השפעה בעיתון, היא נבעה מהעובדה הפשוטה שהוא נשא בתפקיד של ראש רשימת יהדות התורה בכנסת, אשר 'המודיע' מזוהה עמה. ככל שמאן דהוא ניסה להוכיח קשרי בעלות בין הרב ליצמן לבין העיתון, הרי שניסיון זה נועד מלכתחילה לכישלון משום שאין לו שום קשרי בעלות כאמור".
בעניין פרשת ועדת הסל נמסר: "ליצמן מעריך ומוקיר את פרופ' בן-יהודה. הוא סבר שהיא ראויה מאין כמותה להיות חברה בוועדת סל הבריאות, ואף פעל למנותה לעמוד בראש אותה ועדה. ממילא מובן שהוא לא פעל לפגוע במעמדה או להדיח אותה מהוועדה. ליצמן לא יודע דבר וממילא הוא גם לא קשור למאמצים להדיחה, ככל שהיו, ועל הקשר בינם לבין התנגדותה להרחבת סבסוד לתרופה כלשהי".
בעניין רפורמת סימון המזון נמסר כי "רפורמת סימון המזון המזיק נולדה בתקופת כהונתו של ליצמן, והוא קידם אותה בהצלחה. אין יסוד לטענה כאילו הוא פגע ברפורמה זו, שהיא פרי מאמציו כשר הבריאות. ממילא אין גם יסוד לטענה כאילו שתדלנות ומאמצים של חברות מסחריות הביאו אותו לפגוע ברפורמה. לא היה ולא נברא".
בעניין סימון המיצים הטבעיים נמסר כי ליצמן "סבר שלא נכון לסמן בסימון של מזון מזיק מוצר טבעי. זו היתה השקפתו. אין שום קשר בין עמדתו האמורה לבין טענתך לפעולת שתדלנים בשירות חברת משקאות, ככל שהיתה פעולה כזו, שאותה הוא אינו זוכר כלל".
בנוגע לפגישה עם מנכ"ל תנובה דאז והקשרים בין ענקית המזון לחסידות גור נמסר מטעמו של ליצמן כי "הוא נפגש עם מאות רבות של גורמים, ולמעשה עם כל מי שביקש להיפגש עמו. הוא אינו זוכר פגישה עם מנכ"ל תנובה. בכל מקרה, הוא שולל לחלוטין שסייע לחברת תנובה בקשר עם תרומות שנטען שהעבירה, אשר הוא לא קשור אליהן ולא יודע על אודותיהן, ככל שהיו כאלה בכלל".
"אכן, ליצמן שינה מטעמים עניינים את עמדתו השלילית באשר לייצוא הקנאביס. מכיוון שקנאביס הוא סם, הוא סבר שיש לאסור אותו. הטעם שעמד ביסוד שינוי עמדתו היה השימוש הנפוץ בו, ולכן הוא סבר שהדרך הנכונה להתמודד עם הנגע אינה דרך איסורים גורפים, אלא להכניס תנאים מחמירים בשימוש בו. משכך גם נשמט הטעם הבסיסי שעמד ביסוד עמדתו השלילית בנוגע לייצוא הסם. ליצמן שולל מכל וכל ידיעה על כך שגשייד קיבל כספים מחברת תיקון עולם".
ליצמן גם הכחיש כי סייע בדבר מה לחברת הסיגריות פיליפ מוריס: "הוא מעולם לא התגייס עבור אף גורם, ופעל אך ורק מתוך תפיסותיו ועמדותיו שלו. ביוזמתו הועלו מחירי הסיגריות במטרה להילחם בנגע העישון. אין לו מושג בדבר תרומות של חברת פיליפ מוריס למטרות חסידות גור, ככל שהיו כאלה.
"העיכוב במיסוי שהוטל על מכשיר העישון 'אייקוס' נבע מכך שהוא ביקש להמתין לאיסור של ה-FDA על שימוש במכשיר ודומיו בטרם ינקוט עמדה. ככל הנראה, אך עניין זה דורש בדיקה, בעקבות חוות דעת של ה-FDA שהשימוש במכשיר מסוכן או לא מומלץ, הוטל עליו מיסוי בארץ. הדבר לא קשור לעזיבתו את משרד הבריאות".
באשר לגילויים שפורסמו בתחקירי חדשות 12 שהוזכרו לעיל נמסר מטעמו של ליצמן כי הוא "מעולם לא ביקש ולא ידע על דרישות תשלום ממאכערים או על קשר בין רכישת מודעות בעיתון 'המודיע' לבין השגת פגישות עמו, ככל שהיו דברים כאלה בכלל".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
