ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
שרים בממשלה השתמשו בכספי פרסום ציבוריים בניגוד לדין ולנהלים – כך הודתה המדינה בתגובה לעתירה שהוגשה בין היתר נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בעקבות חשיפות "שקוף" ו"העין השביעית" על הזינוק החד בתקציבים המוזרמים לערוץ 14. תגובת המדינה לא נוקבת בשמות השרים או משרדיהם, ומכחישה שנפל פגם כלשהו בתקצוב ערוץ התעמולה הביביסטי, אך מבהירה שהאופן שבו חולקו כספי הפרסום עד כה אינו תקין, ולכן יתוקן לאלתר.
סדרת כתבות שפורסמה כאן לאורך השנה האחרונה הצביעה על זינוק של מאות אחוזים בתקציבי הפרסום שהעבירה המדינה לערוץ 14 בתקופת ממשלת נתניהו הנוכחית. זינוק גבוה במיוחד נמדד במשרדי ממשלה שבהם שולטים שרים מהליכוד, בהם ראש הממשלה נתניהו, שרי הביטחון יואב גלנט וישראל כץ, שרת התחבורה מירי רגב ושר החינוך יואב קיש. במקביל, ובאופן שאינו חופף את נתוני הרייטינג, נחתכו בחדות התקציבים שהופנו למתחרים, ערוץ 12 וערוץ 13.
בחודש פברואר עתרו לבג"ץ מכון זולת והתנועה לרגולציה הוגנת בדרישה להפסיק את השימוש הפוליטי בתקציבי הפרסום הממשלתיים. "ממשלת נתניהו פועלת לקידום מעמדו הציבורי והכלכלי של ערוץ 14", כתבה ד"ר יפעת סולל, עורכת הדין שהגישה את העתירה בשם הארגונים. "היא עושה כן במספר אפיקי פעולה: חקיקה היוצרת יתרונות כלכליים, העברת תקציבי פרסום והופעות ייחודיות של ראש הממשלה, אשר מעלות את הרייטינג ולכן את מחירי הפרסום בערוץ".
"התנהלותו כאמור של ראש הממשלה היא חלק מתוכניתו לשנות את מפת התקשורת הישראלית וליצור כוח תקשורתי אשר לא רק מחויב אידיאולוגית לימין הישראלי, אלא מחובר בקשרי אינטרסים כלכליים לממשלה ולעומד בראשה", הוסיפה סולל. "ראש הממשלה נתניהו נשפט בימים אלה ממש על מהלכים קודמים שלפי כתב האישום נועדו להשפיע על דמותה של התקשורת הישראלית. האם העובדה שהמעשים הנוכחיים נעשים בגלוי, ולא במחשכים, מקנה למעשים כאמור הגנה?".
הגוף המקצועי שמתווך בין משרדי הממשלה לגופי התקשורת ומשרדי הפרסום הוא לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), שבראשה עומדת כיום המנכ"לית מוריה שלום. גורם בלפ"מ ששוחח עם "שקוף" ו"העין השביעית" הסביר שכאשר משרד ממשלתי יוצא לקמפיין, גורמי המקצוע מציעים לו כיצד לחלק את התקציב בין גופי התקשורת השונים – והשר או מנהל בכיר במשרדו מכריעים אם לקבל את ההמלצה או להכניס בה שינויים.
"קורה לא פעם ששרים מבקשים לשנות את הפרישה, והיו בשנים האחרונות גם שרים שביקשו להכניס לקמפיין את ערוץ 14, או לתת לו נתח יותר גבוה מהתקציב", אמר אותו גורם. "בשביל מקרים כאלה אימצו נוהל שנועד להעביר את האחריות מלפ"מ למשרד שמריץ את הקמפיין: המשרד מתבקש להעביר את הבקשה בכתב. היו שרים שהדרישה למַסמך את ההצעה גרמה להם לקחת צעד אחורה ולוותר".
העתירה הוגשה נגד הממשלה, נגד ראש הממשלה נתניהו, נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ונגד לפ"מ, שפועלת בשנים האחרונות תחת משרד ראש הממשלה. בתגובה שהוגשה מטעמם אתמול (30.10) לבג"ץ מובהר שהנוהג הקיים אינו תקין ודינו להיפסק.
"בהתאם לפרקטיקה שנהגה עד כה, התפיסה היתה שלפ"מ היא גוף ממליץ בלבד, בעוד שההחלטה הסופית בדבר ההתקשרות, לרבות ביחס לשאלה אם להתקשר גוף מדיה ספציפי כזה או אחר, מסורה למשרד הממשלתי", כתבו עורכי הדין יונתן ברמן וגיא ורדי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
"במסגרת השיח הפנים ממשלתי הובהרו וחודדו העמדות המשפטיות והמקצועיות, המבוססות על הוראות הדין והוראות התכ"ם (תקנות כספים ומשק), המעוגנות גם בנהלי לפ"מ. בשורה התחתונה, הובהר כי לפ"מ אינה גורם ממליץ בלבד, אלא הגורם המוסמך להתקשר עם גופי המדיה, כמי שניתנה בידיה הסמכות לבצע את ההתקשרויות עבור פרסומים ממשלתיים במכרז או בפטור ממכרז (מכוח תקנת פטור ייעודית לה). על כן, לפ"מ נדרשת להפעיל סמכות זו בהתאם לכללי המשפט המינהלי ובכלל זאת על פי שיקולים מקצועיים, שוויוניים ואחידים".
נציגי המדינה הבהירו: "אין כל מקום לשקול שיקולים של העדפה לא עניינית של גוף תקשורת כזה או אחר. משכך, ברי כי בקשה של משרד ממשלתי לפרסם או שלא לפרסם באפיק תקשורת מסוים (בעתירה הוזכרה בהקשר זה קבוצת 'הארץ'; א"ב), במישרין או בעקיפין, אינה יכולה לגבור על חובתה של לפ"מ לבדוק את התשתית העובדתית והמקצועית שעליה נסמכת הבקשה. דהיינו, בקשה של משרד ממשלתי או גוף ציבורי שאינה מבוססת על שיקול ענייני ומקצועי משכנע אינה יכולה לגבור על שיקול הדעת המקצועי של לפ"מ".
בתגובת המדינה צוין כי בעקבות העתירה תבוצע התאמה של "ההוראות, ההנחיות או הנהלים" שלפיהם מחולקים תקציבי הפרסום הממשלתיים, כדי "להבטיח את יישומם של כללי המשפט המינהלי בעניין זה באופן שקוף וברור". כמו כן תיבחן באופן נקודתי הדרך שבה לפ"מ פועלת מול ערוצי הטלוויזיה המסחריים, לרבות ערוץ 14.
העתירה עסקה גם בהימנעות של נתניהו מראיונות בגופי תקשורת ישראלים, למעט הופעותיו בערוץ 14. בהקשר הזה מסרו נציגי המדינה כי לפי עמדתם אין מקום לגבש הנחיות שיחייבו את נתניהו לעצור את החרם. השופטים, אם וכאשר יקבלו החלטה לגופם של דברים, יוכלו לאלץ את המדינה לפעול אחרת.
"אנחנו מברכים על תשובת המדינה והודאתה בכך שמשרדי הממשלה פעלו שלא כדין בקבלת החלטות להתקשרות עם גופי תקשורת, במנותק מטעמים ענייניים", מסרה ד"ר סולל בשם מכון זולת והתנועה לרגולציה הוגנת. "אנחנו רואים בשנים האחרונות עלייה במאות אחוזים בהתקשרויות עם ערוץ 14, ותשובת המדינה תביא בהכרח להפסקת ההשתוללות ולהעברת הכספים שלא כדין".
"נמשיך ונדרוש שגם ראש הממשלה יהיה כפוף לחוק, ולא יוכל להמשיך ולתת יתרונות כלכליים לערוץ 14, שהוא הערוץ המסחרי היחיד בעברית שבו בחר להתארח בשנים האחרונות (לא ניתן לכנות את המפגשים המצולמים איתו שם ראיונות עיתונאיים), כאשר מוכח כי כל משדר כאמור מעלה את הרייטינג ומכניס כסף לבעלי הערוץ, אשר מצדם נותנים לראש הממשלה תמיכה אוטומטית ומוחלטת".
למרות ההודאה בהתנהלות בלתי תקינה של לפ"מ ומשרדי הממשלה, המדינה שוללת את הטענות לגבי שימוש פוליטי בתקציבי הפרסום כדי לסייע לערוץ 14 ולבעליו, יצחק מירילשוילי. לפי התגובה שהוגשה לבג"ץ, הקצאת התקציבים לערוץ 14 תואמת את נתח השוק שלו במושגים של רייטינג. זוהי גם העמדה המוצהרת של הנהלת הערוץ.
כדי לבסס את הטענה הזאת צורפו למסמך המשפטי תרשימים שמשווים בין חלוקת הרייטינג של שלושת הערוצים המסחריים (ללא שאר הערוצים) ו"נתח השוק בפרסום הממשלתי". הנתונים מציגים מעין קיפאון במאזן הכוחות בשני הפרמטרים, עם עליות וירידות של אחוז או שניים לכל היותר.
הנתונים הללו יוצרים רושם מוטעה. בפועל, כפי שעולה מנתונים רשמיים של לפ"מ, בשנתיים הראשונות לכהונת ממשלת נתניהו הנוכחית חל זינוק של 330% בהוצאה הממשלתית על פרסום בערוץ 14 – כנגד ירידה חדה של 45% בהוצאה על פרסום בערוץ 12 וירידה חדה הרבה יותר של 72% בהוצאה על פרסום בערוץ 13. מהבדיקה עלה שהיקף הפרסום בערוץ 14 המשיך לעלות גם כששיעורי הרייטינג שלו החלו לרדת – ושערוץ 12, שתקציביו נחתכו, דווקא הציג שיפור ברייטינג.
הנתונים התקבלו מלפ"מ בעקבות בקשת חופש מידע של אתר "שקוף" ועמותת "הצלחה" במסגרת מעקב מתמשך אחר עסקאות הפרסום הממשלתיות. בשנת 2024, השנה האחרונה שלגביה קיימים נתונים מלאים, הוקצה לערוץ 14 סכום כולל של 6.5 מיליון שקל. חרף המגמה שתוארה לעיל, שני הערוצים המתחרים עדיין זוכים לתקציבים גבוהים יותר: ערוץ 12 של חברת קשת קיבל בשנה שעברה 24.3 מיליון שקל, וערוץ 13 של חברת רשת הסתפק ב-8.7 מיליון שקל.
בתגובה שהוגשה לבג"ץ מטעם המדינה נמסר כי בעוד שלושה חודשים תוגש לעיון השופטים הודעה על ההתאמות שבוצעו בנוהלי חלוקת תקציבי הפרסום הממשלתיים. לאחר מכן ניתן יהיה לבחון האם אכן אומץ מנגנון שמונע בפועל את היכולת של שרים לתגמל גופי תקשורת על רקע פוליטי.
לעיון בתגובת המדינה
לעיון בעתירה של מכון זולת והתנועה לרגולציה הוגנת
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
