היחיד שלא ענה לשאלות התיכוניסטים: בנימין נתניהו

מי חבר הכנסת הבכיר שהתעלם משאלה של נערה בת 16 ואיזו שרה לא ענתה בעצמה אלא הפנתה את השאלה הלאה, לדוברות המשרד שעליו היא מופקדת? בני ובנות הנוער שהשתתפו בפרויקט "שקוף" לרגל החזרה ללימודים חיברו שאלות לנבחרי הציבור. ניתנה להם יד חופשית לשאול ככל העולה על רוחם. השאלות נולדו מתוך עולמם הפנימי והן משקפות את סולם הערכים שלהם, בין היתר מתוך דאגה למערכת החינוך, לתחבורה הציבורית, למשבר האקלים ובעיקר לחיים עצמם.

עוד ב"שקוף":

• האקטיביסטים של דור ה-Z – פרויקט מיוחד
• דוח המבקר: כך כשלה ישראל בחינוך למניעת גזענות
• בדיקת "שקוף": חברות האנרגיה מלמדות תלמידים על יתרונות הגז – בלי להזכיר את הנזק

ענבר קרן, תלמיד כיתה יא' מהיישוב אמירים שבגליל העליון, הוא פעיל ב"מחאת הנוער למען האקלים". הוא עוסק בקשרי ממשל ונמצא בקשר עם שרים וחברי כנסת, והוא אף נציג של מחאת הנוער בוועדת הפנים והגנת הסביבה. מעבר לכך הוא פעיל בדיגיטל של מחאת הנוער ומפעיל את חשבון הטוויטר של הארגון. את שאלתו הוא הפנה לשרת החינוך, יפעת שאשא ביטון. בשונה משאר הח"כים והשרים שהופנו אליהם שאלות, השרה לא ענתה בעצמה על השאלה, אלא ביקשה לפנות לדוברות משרד החינוך.

השאלה של ענבר

"האם תקדמי חינוך ולימוד של נושא משבר האקלים בניגוד לקודמייך בתפקיד, ואם כן איך הנושא יילמד ובמסגרת אילו שיעורים?"

תשובת משרד החינוך: "שרת החינוך והמשרד רואים חשיבות רבה בסוגיית משבר האקלים ובהיבטים המגוונים שלו, ומקדיש לכך משאבים רבים הכוללים פיתוח יחידות הוראה של הנושא, המותאמות למגוון שיטות הוראה. נושא שינויי האקלים הוא חלק אינטגרלי מתוכנית הלימודים, כולל התייחסות לגורמיו והשלכותיו על האדם והסביבה, והתחום נלמד בכיתות חטיבת הביניים ובחטיבה העליונה (ברמה של 5 יח"ל ויחידת החובה במדעים). 

"בנוסף, המשרד גיבש צוות פדגוגי בראשות ד"ר גילמור קשת-מאור, מנהלת אגף מדעים, העוסק בכל תחומי הדעת הקשורים במשבר האקלים. הצוות הפדגוגי, שמסתייע בעבודתו בוועדה מדעית בראשות פרופ' איתי הלוי ממכון ויצמן, ימליץ על תכנים חדשים וייעץ בנוגע לנושאים המתאימים ללימוד הנושא, הן כנושא בפני עצמו והן כנושא המשולב בתוכניות הלימודים הרלוונטיות. הצוות יגיש את ממצאיו לשרת החינוך והיא תפעל בהתאם. מעבר לכך, השרה תיפגש עם נציגי התלמידים שמובילים את מאבק האקלים ותשמע את טענותיהם לגבי לימודי האקלים. לאחר שתשמע את מסקנות הוועדה וכן את טענות התלמידים תפעל השרה בעניין".

טוביה קמבל הוכשטיין, תלמיד כיתה יב' מתיכון הרטמן בירושלים הקים יחד עם חברים מבית הספר פרויקט שבו הם מבשלים אוכל מוצל ומחלקים אותו לקשישים. הפרויקט נולד במוחו לאחר שראה את כמות הירקות שנזרקת בשוק הסיטונאי, ירקות טובים שלפעמים נפל בהם פגם קל. את השאלה שלו הוא ביקש להפנות לשרת החינוך יפעת שאשא ביטון והיא נוגעת לסוגיות שלטון עמוקות ויחסי האזרח והממשל.  

השאלה של טוביה

"שלום כבוד השרה, כפי שאת יודעת הרבה אנשים איבדו אמון בממשלה בשנים האחרונות. לפעמים קשה לדעת אם מה שאומרים לנו הוא אמת. זה נכון לגבי קורונה, לגבי אירן, וכו'. האם את חושבת שחוסר האמון בממשלה הוא בעיה רצינית ואם כן איך את חושבת שאפשר להתמודד איתה ולהביא את רוב האנשים במדינה להאמין בממשלה?"

תשובת השרה: "היי טוביה, אני שמחה שהפנית דווקא אליי את שאלת השקיפות, הרי ידוע שהנושא חשוב לי מאוד. לאורך כל פעילותי הציבורית, האמנתי בשקיפות מלאה לציבור. בכל התפקידים שכיהנתי פעלתי לשקף את הנתונים לציבור ולחשוף לאזרחים את כל הממצאים. תמיד האמנתי כי הדרך לרתום את הציבור ולזכות באמונו היא באמצעות שקיפות ושיח מתמיד. הממשלה החדשה שאני נמנית בין חבריה, מאמינה בתחום השקיפות ואני מאמינה שעוד נתקדם בהמשך הדרך".

באסל אלעמור הוא תלמיד כיתה י' מהיישוב כסייפה שבדרום. הוא פעיל בארגון אג'יק, ארגון ערבי-יהודי לשינוי חברתי, שבסיסו בנגב, המקדם פיתוח קהילתי בחברות שעוברות תהליכי שינוי. במסגרת הארגון הוא מדריך בני נוער וילדים. הוא ביקש להפנות את השאלה שלו לחבר הכנסת איתמר בן גביר והיא נוגעת בתחושות עמוקות שלו כנער בדואי במדינת ישראל.

 השאלה של באסל

 "הייתי רוצה לשאול את בן גביר למה הוא לא אוהב ערבים".

התשובה של חבר הכנסת: "באסל שלום רב, מי שעוקב אחרי הריאיונות שלי בתקשורת, שומע ומבין שאני לא שונא ערבים. אני מדגיש כל פעם מחדש ומצהיר שמי שנאמן למדינת ישראל זכאי לשוויון ויכול לחיות כאן בכבוד. אני נגד הכללה. אבל, מי שפוגע בעם שלי הוא אויב ואותו אני לא אוהב. אהבתי לעם בישראל ואהבתי לארץ ישראל לא אמורה להפוך אותי לשונא ערבים".

רעות זיק חייט היא תלמידת כיתה י' מפתח תקווה. היא לומדת בתיכון החברתי בתל אביב ופעילה בעמותת "כולן". במסגרת העמותה היא לוקחת חלק בארגון הפגנות וצעדות, בהעברת שיעורים בבית הספר ובמפגש עם חברי וחברות כנסת. כמו כן, היא לוקחת חלק בפעילות ברשתות החברתיות לקידום השיח הפמיניסטי בישראל. את השאלה היא ביקשה להפנות לחברת הכנסת שרן השכל, המכהנת כיו"ר ועדת החינוך. שאלתה עוסקת בנושאים שהם חלק מליבת הפעילות של הארגון שבו היא פעילה.

השאלה של רעות

"מה תעשי לקידום שיעורי חינוך מיני מעמיקים, שבהם יסבירו גם על מערכות יחסים בריאות וכו'? זה לא הגיוני שאני בת נוער בישראל ויכולה לחשוב על יותר חברות/ים שלי שהוטרדו מינית מאשר על שיעורי חינוך מיני מעמיקים שכל אחד/ת במערכת החינוך עובר/ת".

התשובה של חברת הכנסת: "רעות היקרה, שאלתך נגעה לליבי מאוד. כאב לי לשמוע את דברייך לגבי החברות והחברים שלך שהוטרדו מינית והדבר אכן דורש שינוי עמוק, שהצבתי לי כדגל. ועדת החינוך בראשותי קיימה עד כה שני דיונים בנושא הטרדות מיניות, ואחד מהם התמקד בהטרדות מיניות במערכת החינוך בפרט.

"זו בהחלט תופעה נוראית, טראומטית, פוגענית וקשה שיש להוקיעה ולטפלה מן היסוד. הטרדה מינית משאירה חותם על נפש הקורבן ומהווה עבורו/ה ארוע טראומטי שמשפיעה עליה/ו לשארית חייו/ה. חשיבות הנושא ודחיפותו היום ברורים לי, ידועים ומוכרים וכפי שציינתי, כיו״ר ועדת החינוך בכנסת אעשה כל שביכולתי למגר תופעה זאת.

"כפי שכתבת, ובצדק, נבחן גם קידום של שיעורי חינוך מעמיקים כחלק מתוכנית הלימודים השנתית. אנא הרגישי חופשי ובנוח, את וחברייך/חברותייך, להפנות אליי כל שאלה שיש לכם בנושא ונסייע לכם/ן ככל שנוכל. מאחלת לך ולחברייך שנת לימודים פוריה ומוצלחת, מוקפת בסביבה בטוחה, בריאה ונעימה".

פנינה ליגלם היא תלמידת כיתה יא' מאשקלון שמדריכה וחניכה בקן השומר הצעיר בעירה ובין היתר היא עוסקת בפעולות נגד אלימות משטרתית. כך, בתאריך שבו צוין הירי בסלומון טקה, היא לקחה חלק בארגון טקס לזכרו ובמעגלי שיח בנושא. כמו כן, היא השתתפה בשיחה בנושא עם מפקד משטרת אשקלון עם בני נוער. השאלה שביקשה לשאול נוגעת דווקא להשלכות החברתיות של חוק מיסוי הכלים החד פעמיים. היא הפנתה את השאלה לשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג.

 השאלה של פנינה

"הייתי רוצה לשאול את השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, למה היא כל כך מתגאה בחוק המיסוי על כלים חד פעמיים, כשבפועל הוא פוגע בשכבות החלשות במדינה ולא נותן להן שום פתרון?"

התשובה של השרה להגנת הסביבה: "שלום פנינה, אני שמחה שאת מפנה אליי את השאלה הזו. צריכת הפלסטיק החד פעמי בישראל היא מאוד גבוהה – פי 5 מהממוצע באיחוד האירופי, שם כבר אסרו על שימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים. השימוש בפלסטיק חד פעמי מביא לכמויות עצומות של פסולת להטמנה, הוא תורם לזיהום האוויר, ואחוזים גבוהים מהפלסטיק החד פעמי מסיימים את דרכם בשטחים הפתוחים, בנחלים, בים ובמרחב הציבורי. זה פוגע קשות בבעלי החיים, וגם בבריאות שלנו בני האדם.

"ההחלטה להעלות את המס על הכלים החד פעמיים מפלסטיק לא באה לפגוע בשכבות החלשות. המטרה היא להביא לשינוי התנהגות כדי לצמצם את השימוש בכלים המזהמים הללו שמזיקים לכולנו, ולייצר מדינה וכדור נקיים יותר בשביל כולנו.

"הסכום שמוציאה משפחה אחת בחודש על כלים חד פעמיים יכול להיות מאוד גבוה, ולהגיע למאות שקלים. זה סכום שאפשר לחסוך באמצעות שימוש בכלים רב פעמיים שנשמרים לאורך שנים. נכון, לפעמים זה דורש מאיתנו לעבוד קצת יותר ולשטוף את הכלים, אבל בטווח הארוך זה משתלם יותר כלכלית, וכמובן סביבתי הרבה יותר".

אורי ורם הוא תלמיד כיתה יב' ממזכרת בתיה. הוא פעיל בתנועת נוע"ם, נוער מסורתי. בשנה החולפת הוא כיהן כיו"ר המעורבות החברתית הארצית של התנועה. את השאלה שלו הוא בחר להפנות לשרת התחבורה מרב מיכאלי, והיא עוסקת בנושא תחבורה ציבורית בשבת. לשיטתו, הוא אמנם לא שומר שבת בבית, אבל גם אם ישמור בעתיד, חשוב לו שתהיה את האפשרות לנסוע בשבת מתוך תפיסה פלורליסטית לדבריו של תנועתו.

 השאלה של אורי

"את תמיד היית בגישה של הפרדת דת ומדינה. האם את מתכננת באמת שתהיה תחבורה ציבורית בשבת? ובאיזו דרך? עלה רעיון של משאל עם, כל עיר תקבע אם היא רוצה או לא, ככה נותנים את ההחלטה לאזרחים, וגם ערים בעלות אופי דתי יותר לא יהיו עם תחבורה ציבורית ולהפך".

תשובת השרה: "אורי היקר, תודה רבה על השאלה המצוינת והחשובה. נכון, אני מאמינה שאסור – וגם אי אפשר – לכפות אמונה או פרקטיקה דתית על אף אדם. ככה אני מאמינה שאסור לכפות נישואין דתיים וגם מניעה של חופש תנועה. לכן, אין ספק שכמדינה דמוקרטית, נצטרך לתקן את שני אלה, ועוד.

"מפלגת העבודה שבראשותה אני עומדת חרטה על דגלה מאז ומעולם קידומו של חופש דת, ולא פחות חשוב ממנו – החופש מדת. אני מאמינה כי כבנות ובני אדם במדינה דמוקרטית עלינו לקבל את מקסימום האופציות כדי להגיע לאן שנרצה, לא רק פיזית ממקום למקום, אלא בחיים בכלל. וספציפית, אין ספק שאוכלוסיות רבות, ביניהן בנות ובני נוער שאין ברשותם רישיון נהיגה או רכב, סובלות מאד מכך שאין תחבורה ציבורית בשבת.

"תחבורה היא ה-כלי המרכזי שלנו לנוע, ומדינת ישראל, והתושבות והתושבים בה, תקועים כבר יותר מדי זמן. אחת הבשורות המרכזיות של השנה האחרונה היא הממשלה החדשה שהקמנו. נכון, היא לא ממשלת החלומות שתוקם כשמפלגת העבודה תחזור להיות מפלגת שלטון, אבל היא ממשלה שהחליפה שלטון מושחת והכניסה שיח אחר, מכיל ומקבל. שיח ענייני, מקצועי וקשוב. שיח שיוכל, בהמשך הדרך לאפשר שינויים בחשיבה ושינויים במציאות החיים. 

"זה גם השיח שצריך לקדם סביב תחבורה ציבורית בשבת. דיון מכבד, הקשוב לכלל הצדדים ומציב את התחבורה הציבורית ככלי חברתי ראשון במעלה, ומציאת פתרונות התורמים לדמותה של השבת הישראלית. לכן התעקשנו שהיא תהיה חלק מההסכמים הקואליציונים. הממשלה הנוכחית כפי שתארתי, בנויה על רצון טוב ואנחנו סומכות וסומכים על שותפינו בממשלה שנוכל לעשות יחד כל מאמץ לשיפור התחבורה הציבורית בכל דרך וכמה שרק אפשר.

"אני מאמינה בעשייה משותפת, של המשרד ושל הממשלה יחד עם ראשי הרשויות וראשי הערים. באמצעות שיח ובקשב של כל צד לצרכי האחר והאחרת, נוכל לאפשר את המודלים התחבורתיים שיצעידו את ישראל קדימה. זה כבר קורה היום בכמה ערים ברחבי הארץ, ואני מאמינה שעם מציאת המודל הנכון, גם את ואתה תוכלו לממש את חופש התנועה שלכןם בכל ימות השבוע בלי מגבלות ועם מקסימום אפשרויות".

נועה אסף היא תלמידת כיתה יא' ממושב חוסן בצפון, והיא מכהנת בתפקיד יושבת ראש מועצת התלמידים העירונית במעלות, שם היא לומדת. במסגרת תפקידה היא אחראית על המועצה מבחינה לוגיסטית, כמו ניהול פגישות, קביעת נושאי השיחה, והיא אף אני מייצגת את המועצה מול העירייה ומול ראש העירייה. בשנה החולפת היא עסקה רבות בנוער שנותר בבית בשל הסגרים. יחד עם חבריה למועצה, הם יצרו ערכות משחק למשפחות, ואף חילקו "דוחות חיוביים" על שמירת מרחק חברתי ועטיית מסכה ברחוב. את השאלה שלה היא הפנתה לראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, והיא עוסקת בנושא שבו פעלה לאורך כל השנה – טיפול בבני הנוער בזמן הקורונה. לצערנו ראש הממשלה לשעבר סירב לענות או להתייחס לשאלת הנערה. הוא היחיד מבין כל חברי הכנסת והשרים שלא הגיב לשאלה שנשלחה אליו. בתחילה דובר ראש הממשלה לשעבר הסביר שנתניהו בחופש ולכן לא יענה לשאלה, וכשזה האחרון חזר מחופשתו בהוואי, יעץ לנו דוברו "לרדת מזה".  

השאלה של נועה

"הייתי רוצה לשאול את ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, למה הנוער לא קיבל מענה מספיק טוב בתקופת הקורונה ולמה ביקשו מאיתנו ללמוד בדרך הכי לא קונבנציונלית שיש. אני אדם פרפקציוניסט ולא הצלחתי לעמוד ביעדים שלי ולא הרגשתי שאת הממשלה מעניין מה קורה עם שני מיליון בני נוער. הרגשנו ששכחו אותנו ולא התעסקו בנו. הדור שלי יהיה ראש הממשלה הבא, המנהלים והשרים הבאים, ולא הבנו למה שכחו את הנוער שבעצם הוא העתיד והתקווה של המדינה".

ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה בחר לא לענות לשאלה.