דוח המבקר: כך כשלה ישראל בחינוך למניעת גזענות

בשבועות האחרונים המתח בין ערבים ליהודים בישראל התפוצץ: הרחובות בוערים, עוד ועוד מקרי אלימות בערים מעורבות גובים קורבנות על בסיס מוצאם ודתם. אל מול קריאות לדו קיום ולחיים משותפים נראה כי המרחק בין הקבוצות בחברה הישראלית גדול מתמיד. איך הגענו לכאן?

אחד מחלקי הפאזל בתשובה לשאלה המורכבת מתחבא בדוח מבקר המדינה שפורסם השבוע: ישראל נכשלה בחינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות – בכל המגזרים. יש תקציב ותכניות החינוך כבר מוכנות, אך יותר מעשור שהן לא מקודמות ומיושמות במערכת החינוך. זאת על אף שדוח קודם כבר הצביע על המחדל.

עוד ב"שקוף" על מבקר המדינה:

• המחדל המתמשך של משרד החינוך בטיפול בגזענות
• אנגלמן מצא דרך מתוחכמת לרכך את דוחות הביקורת
• תחקיר "שקוף": עקבנו שנה אחרי תיקון הליקויים במשרד החינוך

"כשלא מכירים והנרטיב שהתלמיד רואה הוא אחד, השפה שהוא מכיר היא אחת, תמונת המציאות שלו היא מאוד חלקית, מאוד מעוותת. הוא יוצא מ-12 שנות לימודים ופוגש פתאום אנשים בעולם שהם אחרים לגמרי", מסבירה נעמי בייט-צורן, מנהלת מחלקת החינוך באגודה לזכויות האזרח. "הפחד מהאחר הוא דבר שמושרש. ואם לא מטפלים בו ונותנים אלטרנטיבות הוא הופך לשנאה. מה שאנחנו רואים ברחובות עכשיו, זו בדיוק התוצאה".

תקציב למאבק בגזענות הגיע לחיזוק הזהות היהודית

דוח מבקר המדינה שפורסם השבוע מעלה תמונה מדאיגה לגבי החשיבות של נושא החיים המשותפים במערכת החינוך. לפי הביקורת שנערכה במשרד בחודשים מאי עד אוקטובר 2020, המשרד לא מקדם תכנית לקידום חיים משותפים בין יהודים וערבים – שהחלו לדבר עליה עוד ב-2009. 11 שנים חלפו. גם בשנת 2014 יצאה לדרך תכנית נוספת למניעת גזענות, אך גם היא מחכה עדיין לאישור ומשרד החינוך לא קידם אותה מאז.

מבין 15 עמותות שמקבלות תקציב לקיום מפגשים בין אוכלוסיות – 4 עוסקות בכלל בחיזוק הזהות היהודית

בנוסף, תקציב שעומד על כשני מיליון שקלים נועד לקיים מפגשים בין תלמידים מאוכלוסיות שונות. התקציב מחולק בין מבין כ-15 עמותות, שקיימו בממוצע 120 מפגשים בלבד בשנה. רובם המוחלט של המפגשים הם בין בתי ספר חילוניים לבתי ספר ערביים ובין בתי ספר חילוניים לבתי ספר דתיים. לפי הכתוב בדוח, כל המפגשים נערכו ביוזמת בתי הספר עצמם, ולא ביוזמת משרד החינוך.

בדיקת "שקוף" העלתה כי מבין העמותות שמקבלות תשלום עבור מפגשים בין קבוצות בחברה הישראלית, רק שבע עוסקות בכך באופן ישיר. מתוכן חמש מפגישות תלמידים יהודים וערבים. ארבע עמותות שמקבלות יחד כמעט 400 אלף ש"ח ממשרד החינוך, עוסקות בהגדרתן הרשמית בחיזוק הזהות היהודית או בהכשרת בנות שירות לאומי.

זו לא הפעם הראשונה שמשרד החינוך חוטף ביקורת בנושא. כבר ב-2016 התריע מבקר המדינה יוסף שפירא על כשלים בחינוך למניעת גזענות. בעוד שקיימת תכנית למפגשים בין תלמידות ותלמידים מבתי ספר ממלכתיים יהודים, ממלכתיים ערבים, דתיים וחרדים, תכנית שמתוקצבת בכשני מיליון ש"ח בכל שנה, המפגשים לא נערכים בכמות מספקת. בדוח הקודם העיר המבקר למשרד החינוך על כך שכ-70% מהתקציב שנועד לקיום המפגשים הגיע לעמותה "אגודה להתנדבות" שכלל לא ערכה אותם.

לדברי משרד החינוך, בשנת 2020 התקציב למפגשים דווקא גדל ועמד על 3.2 מיליון ש"ח – אף שבשנה זו פרצה מגפת הקורונה ובתי הספר לא פעלו במשך חודשים רבים, וודאי שלא נפגשו פיזית עם תלמידים מאוכלוסיות שונות.

הכשרות? רק ל-1% מהמורים 

גם הצוות החינוכי לא מקבל את הכלים כראוי: לפי הדוח, בכל שנה השתתפו בהכשרות בנושא חינוך למניעת גזענות רק כאחוז אחד מהמורות והמנהלות ממערכת החינוך הממלכתית. רוב המורות שהשתתפו בהשתלמויות, כשני שליש, הן מורות מהחינוך הממלכתי יהודי שמהוות, לפי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כ-47% מהמורות. 

רבע מהמורות שהוכשרו הן מורות מהחינוך הממלכתי ערבי, בדומה לחלקן באוכלוסיה, ורק 8% מהמשתלמות היו מורות מהחינוך הממלכתי דתי (שמהוות כ-18% מהמורות). מורות ומורים מהחינוך החרדי לא השתתפו בהשתלמויות כלל. 

בשנת 2014 הודיע משרד החינוך כי יקדם הכשרה ייעודית למורות ומורים לאזרחות, על מנת לעזור להם לדבר על נושאים שנויים במחלוקת בכיתה. דוח המבקר משנת 2016 חשף כי מספר זעום של מורות השתתף בהכשרות אלו. לפי הדוח המעודכן גם היום מספר המורות שהשתתפו בהכשרות אלה עומד על כמעט 0% מהמורות לאזרחות.

"כבר שנים יודעים שהכיתה היא סיר לחץ. הסוגיות הפוליטיות חייבות להגיע לכיתה – הן יגיעו מהתלמידים, או שעדיף שהן יגיעו מהמורות בצורה מתוכננת על בסיס הכשרה וכלים"

לדברי בייט-צורן, הנושאים הנפיצים יגיעו לכיתה בכל מקרה – ועדיף שהדיון עליהם יעשה בצורה מקצועית ורגישה. "אנחנו מקבלות בהשתלמויות שלנו פידבקים ממורות על כמה שזה צריך להיות חובה, גם לתלמידים ולתלמידות וגם למורים ולמורות", אמרה. "כבר שנים יודעים שהכיתה היא סיר לחץ. הסוגיות הפוליטיות חייבות להגיע לכיתה – הן יגיעו מהתלמידים, או שעדיף שהן יגיעו מהמורות בצורה מתוכננת על בסיס הכשרה וכלים".

"העיסוק בחינוך נגד גזענות צריך להיות משהו מערכתי, הוליסטי, מגיל הגן ועד הכשרת מורים, זה לא משהו שמורה שמחויבת לנושא תעשה ומורה אחרת שלא או שהיא בלחץ של בגרויות, לא תעשה", הוסיפה בייט-צורן. "מבחינתנו זה צריך להיות חלק מכל תחום דעת, כל מורה מקצועית ולא משהו שנשאר לשיעור חברה". 

***

תגובת משרד החינוך:

"משרד החינוך רואה בחינוך לדמוקרטיה וחיים משותפים ומאבק בגזענות ערך חשוב שיש להקנות בידי תלמידי מערכת החינוך. חשיבות זו קיבלה ביטוי גם בהחלטת המשרד, להוביל את שנת הלימודים הנוכחית, תשפ"א, בסימן שותפות ואחדות וגם בהחלטת המשרד לקיים בשבועות הקרובים ובשנה הבאה שורה של פעולות בסימן של שותפות.

"לצד זה, לאורך השנים האחרונות מתקיימים מפגשים בין בתי הספר לאורך שנת הלימודים. המפגשים מתקיימים בין בתי ספר מהמגזר היהודי עם הערבי או בין ממלכתי לממלכתי דתי. המפגשים נעשים ביוזמת בית הספר אשר יכול להתקשר עצמאית עם עמותה הרשומה במאגר התכניות או לגבש תכנית משלו. 

"כמו כן, המשרד מעודד מפגשים בין חדרי מורים ממגזרים שונים וכן קליטת מורים בזרמים השונים (כיום יש כ- 1,600 מורים יהודים וערבים במסגרת תכנית חילופי חדרי מורים). המשרד מקיים קשר רציף עם גופים שונים כגון בית הנשיא, עמותות ארגונים המקדמים חיים משותפים. בשנת 2020 הוקצו  3.2 מיליון ₪  לטובת תקנת מפגשים.

"בנוסף, מקצה המשרד 3.5 מלש"ח לטובת התכנית "חילופי חדרי מורים" – שילוב מורים יהודים במגזר הערבי ולהיפך. החל משנת הלימודים הבאה (תשפ"ב) נושא זה יהווה חובה במסגרת הכשרת המורים. כבר היום יש לימודים משותפים בקורסים של סטודנטים ומורים ממגזרים שונים".