שם: נועה אסף
כיתה: יא'
מגורים: מושב חוסן בצפון הארץ
איפה פעילה: יושבת ראש מועצת התלמידים של עיריית מעלות ופעילה במועצת התלמידים הארצית ובמועצה המחוזית ובצופים.
מה את חושבת על עולם המבוגרים כמו שהוא נראה היום?
"שצריך להבין שאנחנו במאה ב-21 וצריך ללמוד לקבל את השונה ולכבד אחד את השני. ואולי כשהדור שלי יגיע לגילאים מבוגרים, נתחיל לראות פה שינוי, קצת פחות ראש בקיר וקצת יותר להסתכל לאנשים בגובה העיניים ולחיות ביחד ולכבד אחד את השני".
מה תפקידך בכוח?
"אני אחראית על המועצה, בעיקר דברים לוגיסטיים, כמו לנהל פגישות, על מה מדברים ואיך מדברים, ובגדול, וגם – אני מייצגת את המועצה מול העירייה ומול ראש העירייה, ובמועצות האחרות (הארצית ומחוזית) ואם צריך, אז גם מול הכנסת".
מה היה החיבור האישי שלך לנושא?
"הצורך והרצון לשנות. הרבה דברים מפריעים לי במעלות ורציתי לשנות את מה שמפריע לי וזה המקום להשפיע ולהוביל את הגוף הזה, זה כבוד מטורף".
היה אירוע שהרגשת שהוביל לשינוי?
"בזמן הסגרים הכנו תשעים תיקים עם משחקים לילדים, שקראנו להם 'תיק קורונה', וחילקנו למשפחות במעלות. היו שם משחקים שהכנו בעצמנו, נניח מונופול על מעלות, או משחק נוסף שהדפסנו בתלת מימד. זה פרויקט שגיבש את המועצה וגם גרם להרבה משפחות ואנשים בעיר להכיר אותנו. עבדנו על זה כמו בית חרושת, מהבוקר עד הלילה, וזכינו לקבל המון תגובות על זה והרגשנו משמעותיים, לא עוד קבוצת נוער שיושבת פעם בשבוע לדבר ולא יוצא מזה כלום. אירוע נוסף היה בסגר השני, חילקנו ברחוב דוחות חיוביים שהמטרה שלהם לעודד את שמירת ההנחיות. הסתובבנו בקניון, ברחוב, בסופר ומי ששמר על ההנחיות, קיבל שובר לאחת החנויות בעיר, במטרה לעודד צריכה מקומית, וגם לשמור על ההנחיות".
עוד בפרויקט המיוחד של "שקוף" לפתיחת הלימודים:
היה אירוע שהשפיע עלייך במיוחד?
"כל שנה אנחנו מארגנים ערב הוקרה לנער מתנדב במעלות. השנה היו יותר מארבעים התנדבויות ועוד עשרות התנדבויות נוספות שכל התנועות עשו. בערב הוקרה שהתקיים בהפוגה שבין הסגרים, החלטנו להודות לנוער כולו, זה היה הערב הכי מרגש ברמה האישית וברמה של התפקיד. הגיעו לאירוע בסביבות 200 בני נוער וזה היה האירוע הכי גדול שקיימנו. בני הנוער התרגשו לקבל את הדבר הזה ולנו הייתה את הזכות להוקיר תודה אחרים".
אם עכשיו את צריכה לארגן מחאה, על מה היא היתה?
"הייתי מארגנת מחאה על ההפקרות שנגרמת לבני הנוער בעקבות הקורונה, לא יכולנו ללמוד כמו שצריך. אם הייתי מכינה מחאה, זה היה כדי שאנחנו נוכל לקבל החלטה בעצמנו, על הדברים שמתאימים לנו, אנחנו יודעים יותר טוב מכל שר מה נכון לנוער".
אם היית יכולה לשנות דבר אחד בעולם שלנו, מה הוא היה?
"הייתי רוצה לתת לנוער כוח להשפיע ולבטא את עצמו, לשלב את הנוער במשרד החינוך, להקשיב לצרכים שלנו".
איך היית רוצה שהמדינה שלנו תראה בעוד שלושים שנה?
"שיהיה טוב לגור כאן, שלא יהיו מלחמות ושיהיה בטוח. יש לנו מדינה אחת ואנחנו צריכים ללמוד לגור כאן ביחד".
מה הכי מפחיד אותך בלהיות אדם מבוגר?
"להיות לבד, בלי המשכיות לעצמך".
מה אנחנו לא יודעים על הדור שלך?
"שאנחנו יותר טובים ממה שאתם חושבים, שיש לנו יכולות מטורפות ושצריך לתת לנו לבטא אותן יותר".
איזה חוק, אחד, היית מחוקקת?
"שכל נער בישראל מכיתה ז' עד כיתה יב' ישתלב בארגון או תנועה אחר הצהריים. לא בהכרח שכל בני הנוער יהיו במועצת הנוער, אלא מסגרת בלתי פורמלית שתדע להתאים את עצמה לכל אחד".
יש לך הזדמנות לשאול משהו ישיר את אחד מחברי הכנסת, מה היית רוצה לשאול?
"הייתי רוצה לשאול את ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, למה הנוער לא קיבל מענה מספיק טוב בתקופת הקורונה ולמה ביקשו מאיתנו ללמוד בדרך הכי לא קונבנציונלית שיש. אני אדם פרפקציוניסט ולא הצלחתי לעמוד ביעדים שלי ולא הרגשתי שאת הממשלה מעניין מה קורה עם בני הנוער. הרגשנו ששכחו אותנו ולא התעסקו בנו. "הדור שלי יהיה ראש הממשלה הבא, המנהלים והשרים הבאים, ולא הבנו למה שכחו את הנוער שבעצם הוא העתיד והתקווה של המדינה".
גם אתם תלמידי תיכון מתנדבים / פעילים? כתבו לנו:
yael.gaton@shakuf.co.il
