באנו לעבוד (על פיצול הליכוד)

דחיית אישור תקציב המדינה, חוק נורבגי בתפירה אישית והרחבת האפשרויות לפרישה מהמפלגה – המהלכים האלה לא שייכים לממשלה הפריטטית הקודמת. הם שייכים לזו הנוכחית, זו שהבטיחה הבטחות רבות, ובראשן אולי המילה הגדולה הזאת, "עשייה", שמשמעותה קודם כל ולפני הכול – העברת תקציב מדינה.

עוד ב"שקוף":

• בזמן שאנחנו מדברים על מספר השרים – בכנסת משנים את המשטר בישראל
• בלי להוציא אגורה: תוכנית "שקוף" לממשלה ה-36 למלחמה בשחיתות
• יומני האוצר חושפים: לישראל כ"ץ לא הייתה כוונה אמיתית להעביר תקציב

דוחים תקציב לאחרי החגים

על פי חוק כשמושבעת ממשלה עליה לאשר תקציב בכנסת תוך 100 ימים, אך כנראה שבקואליציה לא מאמינים שזה אפשרי. תיקון לחוק שהוגש אתמול (רביעי) קובע כי הממשלה תוכל לסיים את מלאכת אישור התקציב רק בחודש נובמבר. 

בהצעת החוק הממשלתית נכתב כי יש לממשלה 135 ימים לאשר את תקציב המדינה בכנסת, לא כולל חגים ומועדי ישראל. כלומר, ימי החג של ראש השנה, כיפור וסוכות לא יחשבו בספירה, כך שבפועל יאושר תקציב מדינה רק בחודש נובמבר במקום חודש ספטמבר. מה שנקרא – אחרי החגים. המשמעות המהותית יותר היא שלמדינת ישראל לא יהיה תקציב גם בשנת 2021. בחודש נובמבר רוב ההוצאות הממשלתיות כבר מומשו ולכן התקציב, אם באמת יאושר, יהיה לשנת 2022.

המשמעות שגם בשנת 2021 הממשלה לא מביאה לכנסת תקציב לאישור (שנתיים רצוף), ולא קובעת סדר עדיפויות לאומי. לדוגמה: במערך הכבאות ימשיכו לחכות עוד כמה חודשים לתקציב כדי לעמוד בתוכניות העבודה. התוכנית שהבטיחה השרה יפעת שאשא ביטון למעבר לחמישה ימי לימודים תחכה עוד שנת לימודים ובכלל כל הבטחה ממשלתית אחרת תדחה.

מעודדים עריקים מהליכוד

כנראה שגם במחנה נתניהו וגם במחנה השינוי לא אוהבים עריקים. אבל רק אם אלו עריקים מהמחנה בשבוע הבא הממשלה מתכננת לקדם תיקון לחוק שיקל על ח"כים לעזוב את מפלגתם ולהצטרף לאחרת. המטרה היא ככל הנראה לאפשר לכמה ח"כים מהליכוד לפרוש ממפלגתם מבלי שיוכרזו כפורשים. הנושא כבר מונח על סדר היום בוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון הקרוב.

למה זו בעיה? ח"כים שנבחרו ברשימה מסוימת עשויים להפוך לסחטנים ולדלג בין סיעות שונות תמורת טובות הנאה, לשים את האינטרס האישי לפני הציבורי ובכך להקטין את האמון במערכת הפוליטית (כלנתריזם). יצירת מגבלות והתניות אמורים למנוע זאת. רוצה לפרוש בגלל מצפונך? זכותך. אבל יש לזה מחיר כבד לעתיד הפוליטי שלך.

לכן, כדי למנוע מעברים תכופים, הכנסת חוקקה סנקציות על ח"כ שעובר בין סיעות. פרט לתואר המפוקפק "עריק", או בעגה המקצועית "פורש", ח"כ שעזב את סיעתו לא יכול להתמזג עם סיעה אחרת בכנסת ולא יכול להתמודד בבחירות הבאות במפלגה שמכהנת כיום. כלומר, המפלגות הקיימות בכנסת לא יכולות לשחד ח"כים לערוק ולהבטיח את עתידם הפוליטי. 

זו סנקציה קשה מכיוון שמשמעותה פגיעה ממשית בזכות להתמודד לכנסת. על אורלי לוי-אבקסיס לדוגמה, נאסר להצטרף למפלגה אחרת לאחר שנטשה את ישראל ביתנו בכנסת ה-20, כשזו נכנסה לממשלה בראשות נתניהו. עם זאת, יש תנאי שבו אפשר לחמוק מלהיות מוגדר כפורש: אם שליש מהסיעה מבקשת להתפלג מסיעת האם, הח"כים יוגדרו כמתפלגים ולא פורשים. או לחילופין אם מדובר במפלגה קטנה – התפלגות של  שני ח"כים לפחות. 

כך לדוגמה, אם ביש עתיד בעלת 17 המנדטים ירצו חברי כנסת "להתפלג" ולא "לפרוש" – זה יתאפשר רק אם יגבשו קבוצה של לפחות שישה פורשים. לליכוד 29 חברי כנסת ולכן רק עשרה פורשים יוכלו לחמוק יחד מהסנקציות. 

כעת בקואליציה מבקשים לשנות את הרף ולאפשר גם לקבוצה של ארבעה חברי כנסת שעוזבים את מפלגתם להיחשב כמתפלגים במקום פורשים, אפילו אם הם אינם מהווים שליש. החוק הזה יכול להשפיע בכנסת הנוכחית רק על שתי סיעות: יש עתיד והליכוד. בעוד שבמקרה של יש עתיד הורדת הרף היא בסך הכול משישה פורשים לארבעה –  בליכוד זה משמעותי הרבה יותר. ארבעה חברי וחברות כנסת בלבד – ולא 10 – יכולים לעזוב את הסיעה. נזכיר שח"כ אופיר סופר מהליכוד חזר לאחרונה לציונות הדתית.

ניתן לראות זאת בגרף הבא, כשהקו הכחול מתאר את המצב הקיים והקו הצהוב מתאר את המצב המבוקש על ידי הממשלה:

כך או כך, אם ירצה המחוקק להעביר את תיקון החוק בכל מקרה – הדבר הראוי היה להחיל רק מהכנסת הבאה. כך, מי שמעביר אותו לא יהיה בעל אינטרס מובהק, כפי שקורה כיום, וכשאינו יודע באיזה צד של המתרס הוא יהיה. אבל שוב, גם הממשלה הזו מחליטה לשנות ולשחק בחוקים משמעותיים מאוד לצורך פוליטי נקודתי.

"הנורבגי" מורחב 

תיקון מרחיק לכת נוסף לחקיקה מרחיב את מעגל הכיבודים באמצעות חוק "נורבגי" מורחב. נזכיר שוב – אין לנו טענה כלפי מהות החוק הנורבגי. הבעיה היא שגרסתו הישראלית משמשת גם בממשלה הזו כדי לאפשר ממשלה מנופחת עם משרדים מיותרים וסגני שרים, חסרי סמכות. הממשלה מבקשת להרחיב את החוק באופן הבא:

• בסיעה של 4-6 ח"כים יוכלו להתפטר מהכנסת שלושה ח"כים, במקום שניים בפעם הקודמת.
• בסיעה של 7-9 ח"כים יוכלו להתפטר ארבעה חברי כנסת במקום שלושה בפעם הקודמת.
• בסיעה של 10 ח"כים ומעלה יוכלו להתפטר חמישה ח"כים במקום ארבעה בפעם הקודמת.

למה אלו המספרים? כי זה מה שנוח עכשיו. ומה יהיה בממשלה הבאה? ניחשתן נכון. מה שיהיה נוח בהמשך. נזכיר שאנחנו לא עוסקים ברשימת מכולת. זה שינוי בחוקי היסוד של מדינת ישראל. 

לזכותם של המחוקקים ייאמר שהחוק מפשט את החישוב לעומת הסרבול שחל בגרסתו הקודמת של הנורבגי: בחוק שעבר בפעם הקודמת סיעות גדולות מ-12 חברי כנסת הוגבלו באופן מלאכותי במספר הח"כים שיכולים להתפטר. אבל גם כאן נראה שאם היה נוח לקבוע משהו אחר – היו קובעים אחרת. חוק נורבגי אמיתי היה פשוט יותר, ומחייב כל שר שנכנס לממשלה להתפטר מהכנסת, ללא שיקול דעת.  

צ'יק צ'ק

בשולי הדברים עולה תופעה מוזרה אף יותר. מי שמגיש את תיקוני החוקים האלו הוא משרד המשפטים, אף שאלו עוסקים בכלל בענייני הכנסת. בנוסף, ההצעות זוכות להליכים מקוצרים מטעם הממשלה – שלושה ימים להערות הציבור במקום 21 ימים – וללא סיבה מיוחדת. 

בנוסף לכך, הגשת החוק מטעם הממשלה מאפשרת לקואליציה לדלג על הקריאה הטרומית ולהעביר את החוק כבר בשבוע הבא, בלי לבקש פטור מחובת המתנה של 45 יום כפי שנדרש בהצעת חוק פרטית. עוד עניין תמוה למדי: על תיקון החוק לדחיית התקציב נכתב כי "אין השפעה על תקציב המדינה", אף שהחוק מבטל בפועל את תקציב המדינה לשנת 2021.