בלי להוציא אגורה: תוכנית "שקוף" לממשלה ה-36 למלחמה בשחיתות

אחרי חבלי לידה קשים וארוכים, קמה לבסוף ממשלת בנט-לפיד. ולכבודה הכנו רשימה - כל הפרצות שצריך לסגור, שלא יעלו אגורה ושאינן קשורות לסוגיות שמאל-ימין. שלל סעיפים שיסייעו לצמצם את השחיתות ולהגביר את השקיפות. בין הפתרונות, שאת חלקם אפשר לאשר בישיבה אחת: שקיפות בדיונים, חיסול ניגודי עניינים, תיקון ועדת השרים לחקיקה, ושקיפות ביחסי הממשלה עם לוביסטים. הרשימה המלאה - שתישלח לכלל הח"כים - לפניכם
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
הממשלה ה-36. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שלום לממשלה ה-36 של ישראל. אמנם בקווי היסוד מופיע רק סעיף אחד לקידום חקיקה למלחמה בשחיתות – אך בשביל זה אנחנו פה: הכנו לכם תוכנית עבודה מסודרת לשנים הקרובות, עם שלל פרצות שצריך לסגור. החוקים האלו לא יעלו אגורה ואינם קשורים לסוגיות שמאל-ימין. ועדיין, הם ישנו לא רק את התפאורה, אלא את ההצגה כולה. זה קריטי משום שלא משנה מי ישב בכיסא רה"מ או בכיסא רה"מ החלופי – במצב הנוכחי נבחרי ציבור עלולים לשרת את עצמם, את המקורבים שלהם הלוביסטים והטייקונים – ולשכוח את הציבור שאותו נשבעו לשרת.

עוד ב"שקוף":

מה אנחנו רוצים מהממשלה? 

שקיפות בדיונים

יש לפרסם את הפרוטוקולים ותיעודי ההצבעות מכל הפורומים הלא מסווגים, לרבות ישיבות הממשלה וועדת השרים לענייני חקיקה. כיום אנחנו תלויים בהדלפות של גורמים אינטרסנטיים ומקבלים חלקיקי מידע שיצאו החוצה רק מתי שלמישהו היה אינטרס בכך, ובהקשר שרצוי להם ולא בהכרח לנו. אין סיבה שישיבות הדירקטוריון של מדינת ישראל, שבהן מתקבלות החלטות שנוגעות לכולנו – יתנהלו באפלה.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לשנות את תקנון הממשלה ולחייב פרסום ושקיפות של הישיבות. השינוי הזה יכול להתבצע בהצבעה בודדת בישיבת הממשלה.

שקיפות בלו"ז השרים 

הגיע הזמן לפרסום יזום של יומני השרים, ללא פגישות אישיות או רגישות. פרסום כזה ישקף את קשרי השרים ומידת השקעתם בתחומים שונים, כך שנוכל לנתח ולבקר את פעילותם הציבורית. שקיפות כזו גם תאפשר לשרים להשוויץ בפועלם ואף תגביר את אמון הציבור.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לאשר בתקנון הממשלה פרסום רבעוני של יומני השרים באתר רשמי. על היומנים להיות מפורסמים בפורמט ניתן לחיפוש.

שקיפות חלקית בהון השרים 

השרים מרכזים בידיהם כח עצום: הם חולשים על תקציבי עתק ומשאבים אדירים השייכים לציבור. ככל שמידע על עבודתם והשפעתו על נכסיהם מוסתר, האפשרות לפעול באופן מושחת או בניגוד עניינים מפתה יותר. 

הגיע הזמן גם לפרסום קבוע באתר מבקר המדינה של סטטוס ותאריך הגשת הצהרות ההון של השרים. זאת, לצד פרסום ההפרש בין כל הצהרה לזו המוגשת בשנים שלפניה (בניגוד לתוכן הצהרת ההון עצמה). 

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? מבקר המדינה יכול לקדם את השינוי הזה. אם המבקר יסרב, אפשר לשנות זאת בחקיקה.

שקיפות באגודות העות'מאניות 

הסתדרות העובדים ואיגודים נוספים פועלים בשקיפות מינימלית. זה מתאפשר בשל פרצה בחוק שמגדירה אותם כ"אגודות עותמאניות" בחוק העמותות. המצב הנוכחי מוביל לסיאוב ובזבוז כספי העובדים. 

שרת המשפטים הקודמת, איילת שקד, גיבשה תקנות שביקשו לחייב את האיגודים להתנהל בשקיפות. אלא שבעקבות סבבי הבחירות התקנות הועברו לבוידעם. השר האחרון – בני גנץ – פחד להסתכסך עם האגודות. האם השר הטרי גדעון סער יגלה אומץ? 

יהיה לו את האומץ? גדעון סער. צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לחתום על התקנות. זה הכול. הן כבר מוכנות וממתינות לשר החדש. יישום התקנות אפילו מופיע בהסכמים הקואליציוניים.

שקיפות של לוביסטים שעובדים מול הממשלה 

בניגוד לכנסת, הממשלה לא דורשת מהלוביסטים שעובדים מולה רישום בשום מאגר מידע. אין לנו מושג על פגישותיהם במשרדי הממשלה, על לקוחותיהם באותה זירה ועל המידע שהם מעבירים לפקידים ולשרים. המצב הזה מאפשר לבעלי אינטרסים להסתובב במסדרונות הממשלה ולהשפיע על החלטות הרות גורל – ללא כל יכולת פיקוח מצד הציבור.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? במשרד האוצר כבר גיבשו נוהל להסדרת פגישות אנשי המשרד מול הלוביסטים. הסיכוי שזה יקרה עצמאית בכל משרד – אפסי. לכן על הממשלה לאשר "נוהל לוביסטים" שיקבע כללי שקיפות לכולם.

חיסול ניגודי העניינים בלשכת ראש הממשלה

אולי הספקתם לשכוח, אך עו"ד דוד שמרון ייעץ במקביל לרה"מ הקודם בנימין נתניהו, שהחליט לרכוש צוללות, ולתאגיד הגרמני ממנו הממשלה רכשה צוללות. נתניהו טען כי לא ידע זאת. כדי למנוע פערי מידע, יש לפרסם את רשימת הלקוחות של כל יועץ פרטי שעובד עם מנהיגי המדינה. 

ניגודי העניינים במשרד רה"מ יחוסלו? בנט. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לעגן סעיף מול יועצים חיצוניים שעובדים במשרד רה"מ שיחייב פרסום של לקוחותיהם באתר המשרד. המפתח לשינוי נמצא בידי מנכ"ל משרד רה"מ. ואם יועץ לא רוצה ששמות לקוחותיו יפורסמו? שלא יעבוד במרכז העצבים השלטוני.

להשקיף תרומות לעמותות

שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, מהיום שרת הפנים, שינתה את החוק כך שניתן לתרום באנונימיות לעמותות סכום שמגיע עד 100 אלף שקלים. השינוי פגע משמעותית בשקיפות במגזר השלישי, ומאפשר לטייקונים לשחק לנו בתודעה – מבלי שנדע.

במקביל, חברות ציבוריות נהנות מפרצה בחוק המאפשרת להן לתרום בסתר סכומי עתק לגופים הקשורים לפוליטיקאים ברי השפעה. כתוצאה, חברות שכולנו מושקעים בהן דרך הפנסיות שלנו, תורמות כספים בסתר לעמותות שעל פניו אין להן שום קשר ליעדי החברה. אם זה לא מספיק, נבחרי הציבור עלולים לקבל החלטות נגד האינטרס הציבורי תמורת אותן תרומות.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? משרד המשפטים יכול להפחית את הרף של תרומה אנונימית לעמותה, לכל הפחות לעמותות פוליטיות. זה דורש משר המשפטים החדש לקדם תקנה ולאשררה בוועדת חוק, חוקה ומשפט בכנסת. במקביל, בסמכות הרשות לניירות ערך לחייב חברות ציבוריות בשקיפות התרומות שלהן. כך הציבור יוכל לדעת לאן החברות תורמות ועל איזה פוליטיקאים הן מנסות להשפיע. כבר פנינו לרשות, ששוקלת את המדיניות שלה בסוגיה זו.

הקמת ועדת חקירה ממלכתית לקורונה 

השלכתה לפח של התוכנית להתמודדות עם מגיפות, מחסור במכונות הנשמה, מצב מחסני החירום, התפשטות הנגיף בבני ברק – יש שלל מחדלים שצריכים להיחקר ודין וחשבון שצריך להיעשות. 

נתניהו בביקור במעבדת קורונה בנתב"ג. צילום: חיים צח, לע"מ

היינו מסתפקים בבדיקת מבקר המדינה. אלא שהמבקר כבר ריכך שלל דוחות, ויש סיבה טובה להאמין שזה יקרה גם כאן. לכן, יש גם להקים ועדת בדיקה בלתי תלויה כדי לתקן את מה שלא עובד ולשפר את המוכנות של מדינת ישראל לאסונות עתידיים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? בשנות שלטון נתניהו לא קמה אף לא ועדת חקירה ממלכתית אחת. כעת הממשלה החדשה יכולה לקבל החלטה להקים ועדה לבדיקת מחדלי הקורונה, לצד הקמת ועדה לאסון מירון.

מה אנחנו רוצים מהכנסת? 

השקפת השאילתות 

יש להנגיש באתר הכנסת את כלל השאילתות שמגישים חברי הכנסת ואת התשובות שהם מקבלים – לרווחת הציבור הרחב. כך נוכל לעקוב אחר חריצותם, וגם לנהל ארכיון ומעקב אחרי נושאים שעלו בעבר.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? השינוי הזה טכני במהותו ונמצא בידי יו"ר ומנכ"ל הכנסת. נמשיך לפעול יחד עם סיירת השקיפות לשכנעם בנושא.

שינוי שיטת העדכון של שכר הח"כים 

צריך להפריד את החתולים מהשמנת ולסתום את הפרצות שבהן מתחבאת עוד שמנת. כלומר, לשנות את המצב הקיים, שבו הח"כים הם אלה שמחליטים בפועל על השכר וההטבות שלהם.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? להקים מחדש את הוועדה הציבורית לעניין תנאי הח"כים. זה בידי ועדת הכנסת. בנוסף, יש לתת לה סמכות לקבוע סופית בכל החלטה בנושאים אלו, ולא רק להמליץ כמו שקרה עד כה. לשם כך צריך חוק חדש. אנחנו עובדים על כך. יו"ר הוועדה הציבורית היוצא הסכים עמנו בראיון שערך ברשת ב'.

הקמת ועדת השקיפות

הוועדה, שייסדה בזמנו ח"כ סתיו שפיר מהעבודה, לא עוגנה בתקנון הכנסת כוועדה קבועה. בוועדה נחשפו בזבוזי כספים, דנו בשקיפות עבודת הלוביסטים מול הממשלה ובשלל סוגיות שביומיום נקברות מתחת לפני השטח.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? מסה של חברי הכנסת יכולים לדרוש את הקמתה מחדש של הוועדה. אם זה לא יקרה, ניתן ליישם הצעה שעלתה בקואליציית השקיפות: להוסיף סעיף בתקנון הכנסת, שלפיו כל ועדה חייבת להקצות דיונים לנושא השקיפות ותהיה אחראית כל רבעון להגיש דוח למליאה על מצב השקיפות בתחומים שבאחריותה. 

חיסול ניגודי עניינים בוועדות הכלכליות בכנסת 

כדי למנוע את ה"חיים כץ" הבא, יש לוודא שח"כים לא יהיו מונעים ממניעים כלכליים. לכן, על חברי ועדות הכספים והכלכלה לחשוף את המניות שהם מחזיקים (ללא ערך, רק את שם המניה), לצד אחזקות נוספות (דוגמת קרקעות) ושמות מקורביהם שעובדים בתאגידים. 

השבעת הממשלה ה-36. צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? חוקים שהעלינו בנושא – נפלו. לא נורא. אנחנו רצים למרחקים ארוכים. בקדנציה הקרובה נקדם חוק חדש – עד שנצליח.

חיזוק ועדת האתיקה 

זו הוועדה היחידה שעוסקת בשפיטה אתית של חברי כנסת שפעלו בניגודי עניינים או הפרו כללים. אלא שלרוב היא מסתפקת בנזיפות חסרות משמעות ומתנהלת כמועדון חברים.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? ועדת הכנסת צריכה להחליט על שיניים נוספות שאפשר להתקין לוועדה. לכל הפחות יש לשקול אמצעים להרחבת ההרתעה. בנוסף, דווקא בגלל שהעונשים לרוב מסתכמים בנזיפות, ראוי שהוועדה תנגיש לציבור מדי מושב טבלה מסכמת שעוקבת אחר מספר הנזיפות לכל ח"כ.

שקיפות מפלגתית 

יש להכפיף את המפלגות לחוק חופש המידע – כך שכל אזרח יוכל לדרוש מידע לגבי התנהלותן. זה יאפשר מעקב אחר כספים שהמפלגות מוציאות מכיסנו. כיום הוא מוסתר לגמרי, ולא אחת התגלו בחסות העלטה בזבוזי כספים שזרמו לכיסי מקורבים. מפלגת העבודה הפכה לאחרונה לסיעה שקופה, בזכות פעילות "שקוף".

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? להכניס בחוק חופש המידע את המפלגות כגורם נוסף הכפוף לחוק.

הח"כ ה-121

הגיעה העת לעדכון עבודת המליאה והכנסת באמצעים טכנולוגיים מעודכנים ובכך לאפשר לציבור להיות מעורב ולומר את דברו. אידיאלית, הציבור יהפוך לחבר הכנסת ה־121. הנה כמה דוגמאות לעדכונים טכנולוגיים נחוצים:

  • חתימה רחבת היקף של הציבור על עצומה דיגיטלית באתר הכנסת, תכפה קיום דיון פרלמנטרי.
  • באופן דומה, תמיכה של עשרות אלפי אזרחים תאפשר הגשת שאילתה רשמית למשרד ממשלתי. השר הרלוונטי יחויב להגיב במליאה (כמו בשאילתות ישירות המוגשות בידי חברי הכנסת עצמם).
  • לקדם השתתפות הציבור בדיונים במליאה ובוועדות דרך מתן אפשרות שאילת שאלות מהבית בזמן דיון בכנסת. דובר הוועדה/המליאה יוכל להעלות לדיון שאלות שיזכו לתמיכה הרחבה ביותר ולפי אמות מידה שייקבעו מראש

מה אנחנו רוצים מהיחסים בין הממשלה לכנסת?

תיקון ועדת השרים לחקיקה

יש להחזיר את האיזון בין הרשויות על ידי שינוי אופי עבודת ועדת השרים לחקיקה: לקבוע שהוועדה תכריע רק סביב חוקים בעלי עלות תקציבית, וחוקים שקשורים להסכמים הקואליציוניים. כל חוק אחר צריך לעבור תהליך שאינו תלוי בממשלה וב"משמעת קואליציונית". במקביל יש לשנות את מיקומה של ועדת השרים לחקיקה בתהליך ולבטל את השלב שלפני הקריאה הטרומית.

מה הפתרון המוצע יעשה? ח"כ שירצה לקדם הצעת חוק יהיה חייב לכתת רגליים בכנסת ולגייס רוב מקרב הח"כים. קידום חוקים לא יתחיל מתוך הממשלה – אלא מהכנסת. התהליך יגרום להאטת קצב הצעות החוק המקודמות בכנסת. הח"כים לא יבזבזו זמן יקר על הצעות שאין להן סיכוי להתקדם מעבר לכנסת. 

מהלך כזה גם יחליש את כוחם של הלוביסטים. כדי לטרפד חקיקה נגד פרסום עישון, למשל, חברת הטבק במצב הנוכחי צריכה ללחוץ רק על יו"ר ועדת השרים לחקיקה או מקסימום על שר או שניים בממשלה. תארו לכם שאותה חברה תיאלץ להגיע ל-120 חברי הכנסת. 

גם דיונים במליאה ובכנסת יחזרו להיות רלוונטיים ואמיתיים. הח"כים שירצו להגיש הצעות יהיו חייבים להגיע להסכמות עם הממשלה.

מה צריך בתכלס לעשות כדי שזה יקרה? לשנות את תקנון הממשלה בישיבת ממשלה אחת ויחידה.

אפשר בכלל לשנות?

בטח! קראו את הפרויקט שלנו של "איך אפשר להזיז פה משהו, למרות הכל". עדיין מפקפקים? הנה רשימה הישגים חלקית בהחלט שאליהם הגענו בשנים האחרונות:

  • יותר מחצי מנבחרי הציבור חשפו את מצבת נכסיהם.
  • רבע מהנבחרים בכנסת ו-12 ראשי ערים פרסמו יומן ציבורי.
  • שלושה שרים פרסמו את הצבעותיהם בוועדת השרים לחקיקה.
  • חוקק חוק להגברת שקיפות הלוביסטים וקביעת תקופת צינון ליועצים פרלמנטריים שרוצים לחצות את הקווים ולעבוד כלוביסטים.
  • הצלחנו להשקיף את אתר "המעטפה", האתר הסודי של ראש הממשלה והשרים ששימש לקבלת החלטות מאחורי גבנו וגבם של חברי הכנסת.
  • הממשלה מחלקת "פרס שקיפות".
  • פורסמו הכספים הקואליציוניים.
  • הכנסת הסכימה לפרסם את הפירוט המלא של הוצאות הקשר עם הבוחר של הח"כים.
  • פורסמו מאגרי החוקים והשאילתות. אנו מובילים מהלך שבסופו יפורסמו גם השאילתות הישירות שמגישים ח"כים לשרים.
  • הממשלה השקיפה את רוב הוצאות המשרדים, ופירטה בפרסומים לאן מגיעה כל אגורה, כולל שם הספק.

זה תמיד נראה בלתי אפשרי – עד שזה אפשרי. במיוחד אם מטרחנים על זה ללא הפסקה – וזה מה שאנחנו עושים. וכאן אתם נכנסים לתמונה. אל תהיו אזרחים שבויים. הנה מה שאתם יכולים לעשות יחד איתנו:

  1. הצטרפו לשקוף או לאחד הגופים הנוספים והנהדרים שקמו פה ונלחמים עבור כולנו.
  2. התפקדו למפלגה דמוקרטית.
  3. התגייסו לסיירת השקיפות מהכורסא – אצלנו אקטיביזם מקלדת זו לא מילה גסה. תוכלו להצטרף גם לקומנדו ההפצות של שקוף. הצטרפו בקלות בלחיצה כאן.
  4. השחיתות נבנית על הבורות שלנו – הפיצו את המידע ולמדו את חבריכם. תוכלו גם להצטרף לרשימת הדיוור שלנו.
  5. יחד איתכם נוכל לגדול, לגייס כתבים וכתבות חדשים, ולהמשיך לשבת לחברי הכנסת והממשלה על הווריד כל השנה.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
תומר אביטל

מייסד-שותף, כתב

גדלתי במקומונים - שם התאהבתי בעיתונות ולמדתי להשתמש בה לתיקון עולם. בהמשך עבדתי ב"מבט", "כלכליסט" ו"עובדה". סיקרתי את השלטון והבנתי שכלי תקשורת עצמאית ואקטיביסטי יכול להגביר את מחויבות נבחרי הציבור - לציבור. הבנתי שיחד אנחנו יכולים למנוע החלטות שלטוניות גרועות. אז ב-2014 ייסדתי את "מאה ימים של שקיפות" שבהמשך גדל ל"שקוף" ובזכות המו"לים שלנו - מייצר פוליטיקה איכותית יותר.

אני מאמין בכוחה של העיתונות העצמאית - לתקן את העולם. לא פחות.


בין לבין אני כותב פרוזה (חיברתי ספר מתח בשם "המשכן"), מוביל את נשנושי שירה ומרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי. אפשר לקרוא עלי עוד פה.

6 תגובות

  1. הי תומר, רשימה מעולה.
    חסר לי רק סעיף אחד:
    השקפת מערכת מרכב"ה של משרד האוצר.
    כיום תקציב המדינה האמיתי אינו ידוע לאף חבר כנסת.
    תקציב המדינה המוגש כספר עב כרס לחברי הכנסת, כמה שעות לפני שהם צריכים לאשר אותו, הוא חסר תועלת.
    לא רק שלא ניתן לחפש מידע באופן יעיל במסמך שכזה,
    אלא שיעדי הכספים המוגדרים שם הם לעיתים מעורפלים ולא ברורים.

    לאחר שסתיו שפיר הצליחה לחייב את וועדת הכספים לפרסם לחברי הכנסת שבוע מראש כל העברה תקציבית, נותרה לממשלה דרך נוספת להעביר כספים מבלי שהחברי הכנסת ידעו, והיא על ידי חוסר תאימות בין המידע שמפורסם לחברי הכנסת לבין המידע האמיתי במחשבי משרד האוצר.
    האם אכן יש חוסר תאימות כזה במידע? איך ניתן לדעת, הרי האוצר לא מאפשר לחברי הכנסת גישה לנתונים האמיתיים.

    סתיו שפיר פנתה לבגץ' שהורה למשרד האוצר לשאת ולתת איתה על גישה למערכות משרד האוצר, אך מהלך זה לא הושלם.

    תקציב המדינה צריך להיות מידע הגלוי לכל אזרח.
    אנו צריכים להיות יכולים לדעת את המספרים המדויקים ולעשות חיפוש פשוט במידע דרך האינטרנט.
    לכל הפחות יש צורך שלחברי הכנסת תהיה גישה כזו אליו.

    בבקשה הוסיפו סעיף זה לרשימה.

  2. הערה בקשר לוועדת חקירה.
    אני לא סומך על אסתר חיות ובית המשפט העליון בכלל. הם עסוקים לשמור על שלטון המקורבים. הם לא עובדים ומעולם לא עבדו עבור הדמוס.
    וועדת החקירה הראשונה החשובה ביותר כעת, אפילו יותר מהצוללות או הגז או הקורונה: וועדה לחקירת לבדיקת הסיוע המסיבי, שנתן בג"ץ (והיועץ) לנתנייהו. סיוע שעלה למדינה ביותר מ-6000 מתים, כלכלה קורסת, ודמוקרטיה מתפוררת. כל זה היה יכול להימנע, אם בית המשפט היה מגן על הדמוקרטיה, ומדיח את הנוכל מבלפור (בנבצרות) בעוון ניגוד אינטרסים. על הפשע הזה כל ה11 שחתמו על הבגץ הרקוב הזה, חייבים ללכת הביתה. כולם!

  3. איך אפשר להגדיל את התל"ג במאה מליארד שקל וגם לתקוע מקל גדול בגלגלי השחיתות והכלכלה השחורה?
    -לבטל את השימוש במזומן!

    עכשיו אחרי ההבנה שהוטמעה בקורונה בנושא העברת מחלות ביננו אפשר גם לומר בפשטות שכסף מזומן אשכרה מזהם ומזיק גם לא כמטפורה כלכלית.

    אין כסף מזומן שחור אז אין העברות עלומות שעוברות דרך סוחר רהיטים לכספות פרטיות של פוליטקאים, אין מעטפות מיהודים חמים אוסטרליים ואין 'תרומות' מזומן ממאכרים אמריקאים למימון קמפיינים…אין העברות מזומן לארץ לאנשי משרד הביטחון לאחר שרותם כנספחי רכש בטחוני.
    ואלו רק כמה דוגמאות לריענון הזיכרון.

  4. תשובה לעמית – העלויות שציינת בטלות בשישים מול העלויות בפועל במצב הקיים היום. אם יש השקעה ראויה בדמוקרטיה הרי שזוהי ההשקעה
    בנוסף – היה טוב לו היה "משתקף" לנו מבנה העמותות ונושאי המשרה בעמותות שמקבלות העברות כאלה ואחרות על חשבון משלם המיסים. אגב – גם תרומות של לוביסטים ובעלי אינטרס לעמותה זה הרבה פעמים על חשבון משלם המיסים כי התרומה פטורה ממס וכך יוצא שמי שקובע מה חשוב במדינה ומה לא זה לא האנשים שבחרנו בהליך דמוקרטי אלא בעלי הון שמתוקף היותם בעלי הון קובעים מה חשוב ומה לא. אין לי בעיה עם תרומות לעמותות וזה מבורך – רק שיהיה שקוף ושנדע לאן זה הולך. אפשר בפתרון טכנולוגי פשוט לראות רשימת קשרים של נושאי משרות בעמותה ולגלות אם יש אינטרס אישי כזה או אחר שמופעל כאן

    1. ניצן – אני מסכים לגמרי.
      ההערה היא טכנית במהותה ועל הכותרת "בלי להוציא אגורה".

  5. הערה טכנית קטנה – רוב הסעיפים פה טובים וראויים, אבל כמעט לכל אחד מהם יש עלויות ישירות על הממשלה (האגודות העות'מאניות ישאו בהוצאה במקרה שלהן, אולי יגלגלו את העלויות הלאה). העלויות לא תמיד גבוהות, אבל הן קיימות. הנגשה לציבור דורשת תחזוקה של אתר ממשלתי, מנגנון איסוף והעלאת התכנים, הקמת ועדה עולה לא מעט כסף (אם לא במזומן, אז בעומס נוסף על חברי הכנסת) וכו'.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.