ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הזינוק בתקציבי הפרסום הממשלתיים שזורמים לערוץ 14 לא נובע ממניעים פוליטיים, אלא מתיקון של עוול בלתי חוקי שביצעה הממשלה הקודמת – כך טוענים בערוץ בתגובה לעתירה שהוגשה לבג"ץ. חשיפות עיתונאיות של "שקוף" ו"העין השביעית" הצביעו על עלייה של מאות אחוזים בסכומים שהעבירה המדינה לערוץ התעמולה הביביסטי אחרי הקמת ממשלת נתניהו הנוכחית. בערוץ מאשרים שהסכומים זינקו, אך טוענים שהם חופפים את נתוני הרייטינג שנמדדו בשנים האחרונות.
את העתירה, שהוגשה נגד נתניהו וממשלתו, יזמו מכון זולת והתנועה לרגולציה הוגנת כחלק ממאבק ציבורי נגד ההטבות החריגות שמעניקה הממשלה לערוץ 14. נציגי המדינה אמנם לא אישרו את הטענות בנוגע לערוץ 14, אך הודו שהשיטה הקיימת להקצאת תקציבי פרסום ממשלתיים מנוגדת לדין ולנהלים, ושבקרוב ייכנסו לתוקף כללים חדשים בעניין.
ערוץ 14, שהוקם ומוחזק בידי בעל ההון יצחק (ויאצסלב) מירילשוילי, בנו של האוליגרך מיכאל (מיכו) מירילשוילי, נהנה בשנים האחרונות מחקיקה ייעודית והטבות רגולטוריות בשווי מוערך של עשרות מיליוני שקלים – חלק ממדיניות סדורה שמובילים ראש הממשלה נתניהו ושר התקשורת שלמה קרעי. עובדי הערוץ, מצדם, משרתים את בנימין נתניהו באמצעות הפצת תעמולה, חדשות כזב והסתה נגד יריביו ומבקריו. פעילים נגד ערוץ התעמולה טוענים ששיתוף הפעולה הזה עלול להתברר כשוחד. בערוץ דוחים את ההאשמות.
בתגובה שהוגשה לבג"ץ מטעם ערוץ 14, נציגי הערוץ מציגים אותו כקורבן. "בשנים האחרונות מתקיים מאמץ שיטתי, ממוסד וממומן לפגיעה בערוץ 14 באמצעים שונים, לרבות כלכליים ומשפטיים", טוענים עורכי הדין יגאל דנינו ושרית בר בשם הערוץ. לדבריהם, העתירה נועדה "להרתיע ולהגביל את משרדי הממשלה מהתקשרות עם ערוץ 14", וכך לפגוע בו כלכלית.
"על ערוץ 14 הוכרז חרם מפרסמים שנועד במוצהר 'לייבש' את הכנסות הערוץ מפרסומות ובכך להביא לסגירתו", הם טוענים. "בקיץ 2023 חברו בכירי המשק העסקי בישראל לשם הטלת חרם פרסומות מתואם העולה לכדי הפרה של דיני התחרות על ערוץ 14. חברות ענק כמו שטראוס, הבנקים, דלק רכב, ביג ואחרות חדלו לפרסם בערוץ 14 וקראו לחברות אחרות ללכת בעקבותיהן".
במסמך המשפטי, שנתמך בתצהיר של מנכ"ל הערוץ אריאל אדרי, נטען ש"חרם מתואם זה ממומש בפועל עד היום, והכנסותיו של ערוץ 14 ניזוקו קשות". טענה נוספת של הערוץ היא כי "הרוח החיה" מאחורי העתירה והליכים נוספים היא מייסדת מכון זולת ויו"רית מרצ לשעבר זהבה גלאון, ש"שמה לעצמה מטרה, בעצמה ובאמצעות גופים הקשורים אליה, להשתיק את הערוץ ולהצר את חופש הביטוי" של אנשיו.
נציגי הערוץ מניפים אצבע מאשימה גם לעבר הממשלה הקודמת. "ממשלת בנט-לפיד הטילה חרם פרסומות שקט על ערוץ 14", הם טוענים, ומוסיפים כי ממשלת נתניהו "רק תיקנה את העוול, ביטלה את החרם והחלה לשתף את ערוץ 14 בקמפיינים פרסומיים שהתקיימו בשלל ערוצי התקשורת, לרבות בערוצי הטלוויזיה האחרים. […] ה'גידול' אינו אלא חזרה לקנה מידה שוויוני וחוקי".
בלשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), הגוף שמופקד על ביצוע הקמפיינים הממשלתיים, הסבירו כי הסיבה להיקף הפרסום המצומצם בערוץ 14 בתקופת "ממשלת השינוי" נעוצה בהתנהלות הערוץ עצמו: מנהליו בחרו לפרוש מוועדת המדרוג, הגוף שאחראי למדידת הרייטינג בישראל, ודרשו מחירים מופרזים על זמן אוויר מבלי שיהיה אפשר למדוד את היקף החשיפה.
"הם העלו מחירים בצורה דרמטית מבלי שיש להם שום נתון שיודע להגיד לנו איזה רייטינג יש ומי צופה בהם", הסבירה ב-2022 מנהלת המדיה של לפ"מ דאז, טליה לוינס, בדיון שהתקיים בכנסת. מעט לאחר מכן ערוץ 14 הצטרף בחזרה לוועדת המדרוג, והממשלה שבה לרכוש ממנו זמן אוויר.
בתגובה של ערוץ 14 לא מוזכר גם ממצא אחר שהודגש בסדרת הכתבות: העובדה שבקרב משרדים של שרי הליכוד, מפלגתו של נתניהו, נרשם זינוק גבוה בהרבה מהעלייה הכללית בהקצאת תקציבים לערוץ. כמו כן לא מוזכרת עדות של גורם מתוך לפ"מ שלפיה שרים ביקשו להגדיל את הנתח של ערוץ 14 בקמפיינים של משרדיהם, אך נסוגו כשהתבקשו להעלות את הבקשה על הכתב.
בערוץ 14 מבקשים מהשופטים לדחות את העתירה על הסף ומותחים ביקורת על החלטת העותרים להסתמך על נתונים שנחשפו ב"שקוף" ו"העין השביעית", שמתוארים כ"אתרים שמגלים השכם והערב את טינתם הגלויה לערוץ", ומתוך "נקודת מבט פוליטית ברורה, עוינת לערוץ 14, דבר שפוגע ללא ספק באובייקטיביות". לטענת ערוץ 14, הנתונים הוצגו באופן "סלקטיבי, שגוי, ומוטה באופן חמור".
הפרסומים של "שקוף" ו"העין השביעית" מבוססים על נתונים רשמיים שנמסרו מלשכת הפרסום הממשלתית בעקבות בקשת חופש מידע שהוגשה יחד עם עמותת "הצלחה". נציגי הערוץ מאשרים שאכן חל זינוק ברכש זמן אוויר מצד גופים ממשלתיים אחרי הקמת ממשלת נתניהו, אך טוענים שהדבר נובע משיקולי כדאיות לנוכח העלייה ברייטינג.
"העלייה ברייטינג של ערוץ 14 בשנים 2023–2024 גדולה מהגידול בתקציבי פרסום ממשלתיים הנטען בעתירה. משמע, גם לאחר ביטול החרם של ממשלת בנט-לפיד על ערוץ 14, הערוץ עדיין היה בתת תקצוב ביחס לנתוני הרייטינג של כלל ערוצי הטלוויזיה המסחריים", נכתב בתגובת הערוץ.
בערוץ הציגו לבית המשפט ניתוח שערכו, ובו השוואה בין העלייה לכאורה ברייטינג ובין הזינוק בהיקפי הפרסום כפי שתואר בסדרת הכתבות. בערוץ 14 טוענים כי בשנת 2023 עלה הרייטינג ב-250% ביחס לשנת 2022 – ואילו תקציבי הפרסום הממשלתיים עלו ב-182%. בשנת 2024, טוענים בערוץ, עלה הרייטינג ב-331% לעומת 2022, אך היקף הפרסום עלה ב-280%.
יצוין כי הנתון האחרון השתנה מאז הפרסום: במקום עלייה מוערכת של 280% בתקציבי הפרסום הממשלתיים שהוזרמו לערוץ ב-2024, הנתונים הסופיים מצביעים על עלייה של 330%.
נתוני הרייטינג שמוזכרים בתגובת ערוץ 14 מבוססים על חתכים שונים מאלו שעליהם התבסס הניתוח שהופיע בסדרת הכתבות, שממנו עולה שאחרי זינוק חד באוקטובר 2023, עם פרוץ המלחמה, שיעורי הצפייה בערוץ דווקא ירדו – אם כי לא חזרו לרמות הנמוכות שלפני המלחמה.
נציגי הערוץ מתייחסים גם לסוגיה אחרת שהועלתה בעתירה: ההחלטה של נתניהו להחרים את העיתונות הישראלית ולהתראיין רק לתקשורת הזרה ולערוץ 14. עורכת הדין שהגישה את העתירה בשם מכון זולת והתנועה לרגולציה הוגנת, ד"ר יפעת סולל, טענה שיש קשר ישיר בין הראיונות של נתניהו בערוץ 14 לעלייה ברייטינג ובהיקף ההכנסות של הערוץ, ושמדובר בעוד הטבה בלתי הוגנת שדורשת את התערבות בג"ץ.
בערוץ שוללים את הקביעה הזאת. "לא קיימת נורמה משפטית תקפה המעניקה סמכות לבית המשפט הנכבד להורות לראש ממשלה זה או אחר להתראיין או לא להתראיין בכלי תקשורת כלשהו", כתבו עורכי הדין דנינו ובר, וציינו שכאשר יאיר לפיד כיהן כראש ממשלה הוא החרים את ערוץ 14. "השאלה האם להתראיין בתקשורת והיכן מצויה בליבת חופש הביטוי של כל אדם, והיא חלה כמובן גם על ראשי ממשלה ושרים".
לעיון בתגובת ערוץ 14
23577-02-25
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
