השרים יצביעו על קידום החוק להקפאת משפט נתניהו

שבוע לאחר פתיחת מושב החורף של הכנסת, ועדת השרים לחקיקה תתכנס היום לדון בשורת הצעות חוק ולהחליט אם הממשלה תתמוך בקידומן. השרים יכריעו אם לקדם את הצעתה של ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) המבקשת להעניק לוועדת הכנסת סמכות מקבילה לזו הקיימת ליועץ המשפטי לממשלה – לעכב הליכים של משפט פלילי נגד ראש הממשלה או שר משרי הממשלה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב–מיארה צפויה להתנגד להצעה, בין היתר בשל מתן זכות התערבות לכנסת בהליכים פליליים – שהמקום לבירורם הוא בית המשפט – דבר הנוגע להפרדת הרשויות ופגיעה בעצמאות שיקול הדעת השיפוטי. כמו כן, יש בחוק משום חשש לחוק פרסונלי. בהצעה הוסבר כי "לצד הסמכות הקיימת של היועץ המשפטי לממשלה לעכב הליכים, מוצע להעניק סמכות מקבילה לוועדת הכנסת לעכב הליכים כנגד ראש הממשלה או שר משרי הממשלה, אם ראתה צורך בכך".

הצעת חוק שנויה במחלוקת נוספת תעלה היום לדיון בוועדת השרים היא הצעתו של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), המכונה "חוק בנט". לפי ההצעה, כל הכספים שתגייס מפלגה חדשה ישמשו תחילה להחזר החובות של המפלגה הקודמת, שבראשה עמד אותו אדם המכהן כעת כיו"ר המפלגה החדשה – לפני שיעמדו לרשותה של המפלגה החדשה. ההצעה תחול על כל מפלגה שהעומד בראשה כיהן כראש מפלגה אחרת בשבע השנים שקדמו להקמתה, בתנאי שמבקר המדינה קבע כי המפלגה הקודמת התנהלה בצורה לא תקינה שהובילה אותה לחובות.

מדובר בחוק שככל הנראה נתפר למידותיו של ראש ההמשלה לשעבר נפתלי בנט, ששתי המפלגות שהקים בעבר מצויות בחובות: "הבית היהודי" מצויה בחוב של כשלושה מיליון שקלים, ו"ימינה" שנמצאת בחוב של כ-17 מיליון שקלים. מדובר בכספים שהועברו במסגרת חוק מימון מפלגות, אך מאחר ואותן מפלגות לא נבחרו לכנסת הן היו צריכות להשיב למדינה את החובות שנצברו.

בנט עצמו תקף בחריפות את ההצעה הבוקר וכתב: "רק שלטון כושל שעסוק בשרידות אישית ופוליטית מפחד להתמודד מולי. לכן הוא מנסה להעביר חוק אנטי-דמוקרטי ופרסונלי שנועד לבלום אותי מלרוץ ומהמדינה להתקדם לאיחוי ושיקום. זה לא יעזור. החוק לא חוקתי וייפסל מיד. אנחנו ננצח, נאחד את העם, ונשקם את ישראל".

בוועדה בראשות שר המשפטים יריב לוין חברים עשרה שרים, העוסקים בין היתר בטיפול ואישור של הצעות חוק ממשלתיות לפני שהובאו לאישור הכנסת וטיפול וקביעת עמדת הממשלה ביחס להצעות חוק פרטיות מטעם הכנסת. השרים למעשה קובעים איזו הצעת חוק תקודם ואיזו תיגנז או תידחה. הוועדה פועלת בחוסר שקיפות, והדיון נותר הרחק מעין הציבור.

חברי הכנסת, מגישי הצעות החוק, תלויים בהחלטות הוועדה ובכך, שולטת הממשלה הלכה למעשה בשער הראשי של הצעות החקיקה של הכנסת. היא עושה זאת ללא שקיפות, ללא פרוטוקולים, כשהציבור ואפילו הח"כים עצמם אינם יודעים כיצד הצביעו השרים על החקיקה ומהי העמדה המקצועית של המשרדים.