יומני האוצר חושפים: לישראל כ"ץ לא הייתה כוונה אמיתית להעביר תקציב

בחודשים הקריטיים שלפני הבחירות, מ"מ מנכ"ל משרד האוצר הקדיש מאות שעות לתקציב המדינה ● לעומתו, שר האוצר כ"ץ עסק בנושאים אחרים, למשל קידום אנשי ליכוד ועשיית שרירים על חשבון הציבור ● וגם: יומנו של ראש אגף התקציבים מצביע על קשר לבבי בין בכירי האוצר בהווה ובעבר
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
ישראל כ"ץ בחודש יולי. תקציב המדינה זכה לתגובה מפוהקת (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

מדינת ישראל מתנהלת כיום לפי תקציב שאושר לשנת 2019 והתבסס בכלל על דיונים שהתקיימו ב-2017 – שלוש שנים לפני משבר הקורונה. אבל בזמן ששר האוצר ישראל כ"ץ חזר והצהיר באופן פומבי על כוונתו לקדם את העברת התקציב, סדר היום שלו – אותו אנו חושפים כעת – הוקדש לנושאים אחרים לגמרי: בין היתר סיוע לאנשי ליכוד ומאבקי כוח על גב הציבור.

בחודשים האחרונים פנינו למשרד האוצר בבקשה לגישה ליומני בכירי המשרד, זאת במטרה לבחון את התנהלותם בחודשים הקריטיים שהובילו לבחירות. מ"מ מנכ"ל האוצר לשעבר ערן יעקב וראש אגף התקציבים היוצא שאול מרידור העבירו את יומניהם המפורטים בחפץ לב.

עוד בשקוף:

לעומתם, שר האוצר כ"ץ בחר לשלוח את יומנו בפורמט לא נגיש שלא מאפשר חיפוש. חלק מהפגישות שכן תוארו בו נכתבו בשפה חידתית משהו, לעתים מבלי לציין את שמותיהם המלאים של אותם אנשים שזכו להפגש עם שר האוצר בתקופה של משבר כלכלי מתגלגל. 

ניתחנו את היומנים יחד עם מתנדב "שקוף", אור פרבר, וגילינו שבמשרד האוצר היו מי שטרחו אלפי שעות ויותר על גיבוש תוכנית תקציב מפורטת. לעומתם, הזמן המועט שהקדיש כ"ץ לנושא מוכיח כנראה כי לשליחו של ראש הממשלה באוצר לא הייתה כוונה אמיתית להעביר את תוכנית התקציב. 

כך זה נראה מבפנים.

יומנו של ישראל כ"ץ, מאי-נובמבר 2020

למרות שמשימתו הראשית של שר האוצר היא העברת תקציב, כ"ץ בחר כאמור לקמץ בפגישות בנושא בזה. למעשה, בין השמונה בספטמבר לסוף חודש נובמבר שר האוצר כלל לא קיים פגישות בעניין התקציב. מרבית הפגישות שכן קיים התרכזו בחודשים יוני-יולי (12 פגישות, מתוכן שש עם ראש הממשלה).

בסך הכל, במהלך ששת החודשים המופיעים ביומן, כ"ץ קיים לפחות 20 פגישות מוצהרות בנושא תקציב המדינה. מתוכן, אחת הוקדשה לתקציב בני הישיבות, אחת נוספות לתקציב ירושלים, ושלוש לנושא תקציב הביטחון. כץ הקדיש את רוב זמנו לנושאים אחרים לגמרי.

לא ליכוד – לא קיים?

בשיא משבר הקורונה, היו מי שזכו לזמן איכות עם שר האוצר. לפי יומנו של כ"ץ, בין יוני לאוקטובר 2020 השר נפגש עם כ-25 ראשי עיריות ומועצות אזוריות, רובם ככולם אנשי ליכוד.

כך, מתוך ה-25 שמופיעים במפורש, 21 נבחרו מטעם הליכוד. אחד מהארבעה הנותרים הוא ראש עיריית נצרת עלי סלאם שקיבל הצעה לשריון ברשימת הליכוד. מעבר לפגישות הללו, ערך השר לפחות חמש פגישות נוספות – ככל הידוע לנו – עם פעילי ליכוד.

מאבקי כוח – על גב הציבור

בניגוד לפעילותו המפוהקת בנושא תקציב המדינה, בזירה אחרת גילה שר האוצר כ"ץ פעלתנות יתרה. מאז כניסתו לתפקיד במאי 2020 ועד נובמבר 2020, ניהל השר מאבק איתנים מול משרד העבודה והרווחה סביב נושא ההכשרות המקצועיות.

במסגרת המאבק, כ"ץ קידם הקמה של מנהלת חדשה להכשרה מקצועית של מקצועות בעלי פריון גבוה. עד אז, תחום ההכשרות המקצועיות היה באחריות משרד העבודה והרווחה בלבד. המאבק הזה – על גב הציבור – נראה כעשיית שרירים מול שר הרווחה איציק שמולי (העבודה).

קטע מיומנו של כ"ץ. פורמט לא נגיש שלא מאפשר חיפוש

במסגרת המאבק של כ"ץ, לפי דיווחים בתקשורת, לא הועברו במשך חודשים ארוכים תקציבים למשרד העבודה והרווחה עבור הכשרות מקצועיות, אף שאלו היו אמורות לשמש כלי חשוב בהתמודדות עם האבטלה בתקופה הקורונה. בסוף דצמבר, אחרי מאבק ממושך, שר הרווחה שמולי התפשר ואפשר להקים את המנהלת.

מאבק הכוח הזה הוא גם אחת הסיבות להתפטרות שאול מרידור מתפקידו כראש אגף התקציבים. "הכשרה מקצועית היא אחד המכשירים החשובים לטיפול במשבר הנוכחי", צוטט מרידור במאמר שפורסם ב"הארץ", "משרד העבודה הוא הגוף המקצועי שעוסק בנושא, וזו עיקר מומחיותו. דווקא בשנה כזו מנע שר האוצר ממשרד העבודה לפעול, ורצה לקחת אליו את ליטרת הבשר, משיקולים פוליטיים לא ענייניים של מאבקי כוח ואגו". 

כמה זמן הקדיש שר האוצר לעניין ההכשרות המקצועיות?

במהלך חודש אוגוסט 2020 קיים השר כ"ץ לפחות חמש פגישות בנושא ההכשרות המקצועיות ללא שיתוף משרד העבודה. בתחילת ספטמבר קיים השר גם פגישה עם יפה ויגודסקי, יו"ר קרן מעגלים, קרן במימון המדינה שהוקמה לטובת עובדים שעוסקים במקצועות שוחקים ומעוניינים לעבור מסלול הכשרה, שדרוג, או הסבה במימון מלא של הקרן. הקרן ומחדליה זכו לסיקור נרחב בשקוף. 

מהיומן עולה שבמסגרת מאבק הכוח הזה, עסק שר האוצר באופן ישיר (לפחות שמונה שעות בחודש אחד), בשיא משבר הקורונה, בתחום שלא היה תחת אחריותו באותו הזמן. זה למעשה אחד הנושאים שזכו לנתח הכי גדול מזמנו של השר בחודש אוגוסט.

עיון ביומנו המלא של ישראל כ"ץ

יומנו של ערן יעקב, אוקטובר-נובמבר 2020

בזמן שהשר כ"ץ ביקש להימנע עד כמה שאפשר מלהתעסק בתפוח האדמה הלוהט שנפל לידיו, אחרים במשרד האוצר הקדישו שעות נוספות לעניין התקציב. כמה שעות נוספות? במקרה של מ"מ מנכ"ל משרד האוצר ערן יעקב – לא מעט בכלל.

ניתוח יומנו המפורט של יעקב מאמצע אוקטובר עד סוף נובמבר 2020 מראה כי מדובר בעובד חרוץ במיוחד. אלא שלמרבה הצער, ידיו של יעקב היו חצי קשורות. במקביל לתפקידו כמ"מ מנכ"ל משרד האוצר, הוא כיהן גם כמנהל רשות המיסים. גם במקרה זה האשם הוא שר האוצר כ"ץ שמינה את יעקב חרף משרתו השנייה.

כפל התפקידים גרם למצב אבסורדי שבו יעקב נדרש להיות בשני מקומות בו זמנית. כך למשל, ביומנו מסומנות שעות המוקדשות לרשות המיסים, כשבמקרים רבים בשעות אלה התקיימו במקביל גם פגישות של משרד האוצר. בחלק מהמקרים, על אף שיעקב נמצא ב"לו"ז רשות המיסים", מ"מ המנכ"ל עלה בזום לדיונים של משרד האוצר. בסך הכל, בין ה-14 באוקטובר ל-30 בנובמבר (התקופה שמכסה היומן), היו 45 חלונות זמן שהוקדשו לרשות המיסים – 136 שעות.

ערן יעקב ב-2017. כפל תפקידים מצער (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

כדי למלא את תפקידו בשני המקומות, יעקב נדרש לעשות בחודשים אלה לילות כימים. בחודש נובמבר עבד בין 250 ל-300 שעות – בין 11 ל-14 שעות בממוצע ביום, מ-8:30 בבוקר עד 22:00 בלילה בערך. זאת בזמן שמשרה מלאה דורשת כ-180 שעות חודשיות. 

התמונה שעולה עגומה למדי: דווקא בעת משבר חסר תקדים, איש מפתח בכלכלת ישראל נדרש למלא שני תפקידים שכל אחד מהם הוא יותר ממשרה מלאה בשגרה. אף שיעקב הקדיש זמן רב לעבודתו, הוא לא יכול היה לספק לאזרחי ישראל את השירות המיטבי. 

כמה זמן עסק ערן יעקב בתקציב המדינה ועל מה דן עם ראש הממשלה?

מ"מ מנכ"ל משרד האוצר השתתף ב-11 פגישות שבכותרתן צוינה המילה "תקציב" (בסך הכל 13 שעות).

פירוט הפגישות:

  • דיון הכנה פנימי במשרד האוצר – 18.10
  • דיון עם שר האוצר – 18.10
  • דיון נוסף עם שר האוצר – 21.10
  • דיון התאמות תקציב הוצאה עם שר האוצר – 11.11
  • דיון התאמות תקציב הכנסה עם שר האוצר – 11.11
  • דיון מסכם לקראת רה"מ עם שר האוצר – 16.11
  • דיון מסכם נוסף לקראת רה"מ עם שר האוצר – 18.11
  • דיון בנושא לו"ז התקציב עם שר האוצר – 29.11
  • דיון תקציב אצל רה"מ – 30.11
    סה"כ: 9 פגישות, 11 שעות.

שני דיונים שהכילו את הכותרת "תקציב" התייחסו לגופים ספציפיים:

  • תקציב למרכז מורשת בגין אצל השר (יעקב עצמו לא השתתף) – 27.10
  • תקציב איו"ש יחד עם ישראל גנץ, ראש מועצת מטה בנימין, אצל שר האוצר – 16.11

לצד זאת השתתף יעקב בכמה דיונים עם ראש הממשלה:

  • דיון בנושא עוצר לילי וחלופות לו – 11.11
  • דיון בנושא חינוך – 11.11
  • דיון בנושא "תוצרת כחול לבן" (יחד עם נציגי מועצת האיכרים והתעשיינים) – 16.11
  • דיון תקציב – 30.11

מ"אל על" ועד "סינמה סיטי"

מעבר לעשרות השעות שהקדיש לקורונה ולנגזרותיה, יעקב הקצה זמן גם לנושאים אחרים. בין היתר, הוא נפגש גם עם קבוצות אינטרס שונות במשק, בעיקר בתחום קמעונאות ותרבות. פגישות אלה נערכו לרוב יחד עם שר האוצר כ"ץ. פירוט הפגישות יכול ללמד מי זכה לזמן היקר של איש מפתח שיכול לקדם את קבוצת הלחץ – ומי לא. 

מי שזכו למשבצת בלו"ז העמוס הם הקמעונאים גבי רוטר מקסטרו ואבי שומר מצומת ספרים, מרכזי הקניות ביג (חי גאליס) והמשביר לצרכן (רמי שביט). בתחום התרבות נפגש יעקב עם נציגי המפיקים והאמרגנים (ענבל ג'וריני ועופר שטרית), בתי הקולנוע (משה אדרי, בעלי רשת סינמה סיטי) ונציגים מתעשיית המוסיקה. בתחום החקלאות נפגש גם עם התאחדות מגדלי הבקר. לצד זאת, גוף הקטן ומפתיע שהצליח לתאם פגישה עם יעקב הוא מדרשת שדה בוקר – פגישה שנערכה יחד עם גדי אייזנקוט.

הפגנה של עובדי אל על במאי 2020. החברה זכתה ל-13 פגישות עם מ"מ מנכ"ל משרד האוצר (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

נוסף לפגישות אלה, 13 פגישות הוקדשו לחברת התעופה "אל על". כפי שסיקרנו בשקוף, חברת התעופה ביקשה מהמדינה סיוע על רקע קשיים כלכליים שנקלעה אליהם.

להעלאת גיל הפרישה לנשים הקדיש יעקב עשר פגישות וסביב נושא דירוג האשראי של ישראל ערך תשע פגישות נוספות. נושא נוסף היה בקשת עיריית אשקלון לקבל תוספת תקציב והטבות מס על רקע המצב הביטחוני והקושי הכלכלי בעיר – שש פגישות הוקדשו לטובת דיונים על החלטת הממשלה בנושא.

יומנו של שאול מרידור, ינואר-דצמבר 2019

לצד היומנים של כ"ץ ויעקב, ביקשנו גם את יומנו של שאול מרידור מהתקופה בה כיהן כראש אגף התקציבים. בניגוד לאלו הראשונים, יומנו של מרידור (שנשלח בפורמט נוח לחיפוש והיה מפורט להפליא) נפרש על פני תקופה מוקדמת יותר, ומספק הצצה להתנהלות אגף התקציבים בשנה שלפני משבר הקורונה.

מרידור עבד בחריצות, הקדיש זמן רב לעניין התקציב, וערך ישיבות רבות במשרד האוצר. אך לצד זאת, ראש אגף התקציבים גם קיים לא מעט פגישות עם פקידי אוצר בדימוס ובכירים במשק. 

שאול מרידור ב-2017. "היינו עם תקציב מוכן" (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מרידור – שהתפטר ב-30 באוגוסט 2020 – ענה בחפץ לב על כל שאלה שהצבנו לגבי כל אחת ואחת מהפגישות שקיים, ולא נראה כי מדובר במקרה של דלת מסתובבת בין ההון לשלטון. אך אין ספק שדלתו של אגף התקציבים פתוחה – אולי פתוחה מדי – כשזה נוגע לפקידי אוצר לשעבר.

קודם כל תקציב

מרידור ואנשיו עסקו באינטנסיביות בתקציב 2020 וקיימו עשרות פגישות בנושא, חלקן עם שרי הממשלה, כפי שמשתקף מיומנו. את התוצאה כולם יודעים. בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, התקציב כלל לא הוגש והממשלה התפרקה. "היינו עם תקציב מוכן", מספר מרידור ל"שקוף". "הדרג המקצועי עשה את כל ההכנות הדרושות בשביל תקציב 2020 ואף תקציב 2021. חיכינו רק להחלטות שר האוצר וראש הממשלה – שלא הגיעו, מטעמיהם הם". 

לדברי מרידור, גם חוק ההסדרים – שהכיל מקבץ רפורמות – היה מגובש, וכבר עבר את היועץ המשפטי לממשלה. הטיוטה הייתה מוכנה להפצה, אך לבסוף הועברה גם היא לסל המיחזור. 

הדלת הפתוחה של אגף התקציבים

מעבר לתקציב, מרידור עסק כמובן בשלל סוגיות כלכליות. מהיומן נראה שפעמים רבות בחר להיוועץ דווקא עם פקידי אוצר לשעבר שעברו לתפקידים במגזר הפרטי. קשרים מסוג זה יכולים לשמש את אותם "לשעברים" בתוך משרד האוצר, אלא שבמרבית המקרים מרידור הבהיר כי הקפיד על הפרדה מוחלטת.

"אין שום סיכוי שיו"ר חברה יקבל פגישה כי הוא לשעבר באוצר, בזמן שאדם אחר במעמד דומה לא יקבל פגישה", אומר מרידור. "כן, ערכתי הרבה התייעצויות כי בקורונה נתקלנו במצב לא פשוט ותהינו מה עושים. הרי זה אירוע דרמטי", הסביר. "אבל לא תראה דיונים מקצועיים עם חברות שקיבלו פגישה רק בגלל זיקה". 

ברשימת הפגישות עם אנשי אוצר בדימוס ניתן למצוא את עופר מרגלית, סמנכ"ל כספים בקופת חולים מאוחדת, שכיהן עד מרץ 2019 כסגנו של מרידור. בסמוך למינוי עופר מרגלית לסמנכ"ל הכספים של מאוחדת, עסק אגף התקציבים באופן מרוכז במשבר התקציבי החמור של קופת חולים מאוחדת.

מרידור אמר ל"שקוף" שהנושא לא עלה בפגישות בין השניים, ושהמו"מ שקיים משרד האוצר היה מול יו"ר קופת החולים, אייל גבאי, והמנכ"לית סיגל רגב רוזנברג. "לא דיברתי עם מרגלית על קופת החולים בכלל, והוא גם הקפיד על כך והיה הגון", הבהיר מרידור אך סייג כי "ייתכן בהחלט ש[מרגלית] דיבר עם הפקידים הרלוונטיים באוצר".

פגישות נוספות הראויות לציון היו עם אורי יוגב (לשעבר מנהל רשות החברות וראש אגף תקציבים) ומיכל גלברט (שעבדה באגף התקציבים) – כיום ראשי פיוצ'ר מוביליטי, חברה להטמעת תחבורה ציבורית חכמה. 

מרידור הסביר שנפגש עם שני פקידי האוצר לשעבר משום שהם מקדמים אג'נדה חיובית של תחבורה ציבורית – נושא שחשוב לו באופן אישי. "לצערי לא קידמנו דברים תכלסיים", אמר, "ולא היה משהו מהותי".

בעבר נחשף כי חברת פיוצ'ר מוביליטי עוסקת בשתדלנות ומציעה פגישות עם אנשי האוצר תמורת תשלום. מרידור טוען כעת כי לא ידע על כך דבר טרם הפרסום. "דבר כזה מבחינתי הוא קו אדום וזה חמור מאוד אם זה נכון", אמר. 

עם איזה עוד פקידים בדימוס נפגש שאול מרידור?
  • בנושאי תחבורה נפגש מרידור תכופות עם רם בלינקוב, לשעבר הממונה על התקציבים וכיום יו"ר נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע). לדברי מרידור, השניים נפגשו כדי לעסוק בנושאים מקצועיים, במיוחד סביב הרכבת הקלה. "אני מאמין גדול בתחבורה ציבורית ובלינקוב הוא אחד האנשים החשובים בתהליך", אמר.
  • ראש אגף תקציבים לשעבר ישב גם כמה פעמים עם סיון דטאוקר, שכיהנה כראשת הלשכה של יובל שטייניץ כשהיה שר אוצר ולאחר מכן עברה לגט טקסי. לדברי מרידור מדובר היה בפגישות חברתיות. "מעולם לא עסקתי בשום דבר בעניינה, ולא טיפלתי בגט טקסי בגלל ההיכרות שלי עם סיוון, על אף שזה לא היה בהסכם ניגוד העניינים שלי", אמר.
  • באוגוסט 2019, נפגש מרידור עם יו"ר תעשיות מספנות ישראל ויו"ר קבוצת אמפא שלומי פוגל. השניים ישבו יחד עם שר האוצר דאז משה כחלון. לדברי מרידור, פוגל התעניין בקידום מיזמי אנרגיה מתחדשת עם הממשלה, אך הם הפנו אותו לרשות החשמל. 
  • חודש לאחר מכן נפגש מרידור עם עמוס ירון, דירקטור בחברת "דלק". מרידור אומר שפגש אותו דווקא בכובעו כמנכ"ל משרד הביטחון לשעבר והתייעץ איתו בסוגיות שקשורות לתקציב הביטחון. 
  • באוקטובר 2019 מרידור ישב לארוחת צהריים במתחם שרונה עם איתן מאיר. חודש לאחר מכן מונה מאיר ליו"ר הדירקטוריון של תמר פטרוליום שמחזיקה בחלק ממאגר הגז "תמר". "יש לנו עשרים שנות היכרות", אמר מרידור. "ישבנו כשהתכוון לעזוב את 'דליה אנרגיות' וחיפש את דרכו. דיברנו על משק האנרגיה באופן כללי. אבל בגלל העיסוק של אחי (עו"ד שמייצג חברות אנרגיה, ת.א) – לא עסקתי בענייני גז בכלל במהלך כהונתי כראש אגף תקציבים".
  • מרידור ישב גם עם אביעד שי, יועץ בדימוס של שטייניץ בימיו במשרד האוצר, ולאחר מכן ייעץ לחברות המקושרות לקרן ההשקעות אייפקס. "נפגשתי איתו לשיחת רעים. שום דבר מהותי", אמר מרידור.
  • מרידור ישב כמה פעמים עם עופר בלוך, מנכ"ל חברת החשמל. בנו, דור בלוך, עבד שנים ארוכות במגוון תפקידים באגף התקציבים. מרידור הבהיר שהונהגה הפרדה מלאה בתוך המשרד ודור לא נגע בתחום האנרגיה. את עופר, לדבריו, הכיר הרבה לפני שפגש את בנו. דור עצמו עזב את משרד האוצר לאחר שלא קודם להיות סגן באגף.
  • מרידור גם נועד תכופות עם מי שישב בכיסאו לפני כעשור – אודי ניסן – כלכלן ופרופסור למדיניות ציבורית שעד 2016 כיהן כיו"ר דלק ישראל. "אני מתייעץ איתו רבות", השיב מרידור לשאלות בנושא, "הוא מבין גדול בנדל"ן ואני מחשיב את דעתו. נפגשתי גם עם קובי הבר גם כדי להתייעץ. אין הרבה אנשים שהיו בכיסא שלי ואני יכול להתייעץ איתם על דילמות ואתגרים. גם עם רמי וקובי הבר, אבי בן בסת, קרנית פלוג ואחרים התייעצתי".

לפני כחצי שנה התפטר מרידור מהשירות הציבורי בעקבות המחלוקת מול שר האוצר ישראל כ"ץ. אפשר להניח שבקרוב נראה אותו הופך בעצמו לרישום ביומן של בכירי האוצר הנותרים.

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

יומני בכירי הממשלה מאפשרים לנו להעמיק בעבודתם, תוך השוואה בין אמירותיהם לבין פעילותם בשטח. זכותנו לראות כיצד פועלים אותם אנשים המופקדים על עיצוב המציאות שלנו, בניכוי פגישות פרטיות.

מהצצה ליומנים, נראה שברמה הממשלתית הושקעו אלפי שעות ויותר בגיבוש תקציב. כולן הושלכו לפח. היומנים מספקים גם הצצה נדירה לקרביים של משרד האוצר בתקופה רגישה מאין כמוה. האם במוקד עניינם של הבכירים הייתה פוליטיקה או טובת הציבור? עם מי בחרו להתייעץ ולמי בחרו לעזור לבסוף? חשוב לשים לב.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

הלחץ הציבורי עובד. לפני חמש שנים לא היה עולה על הדעת שנבחר ציבור ישתף את יומנו הפרטי-ציבורי. כיום יותר ויותר נבחרים חושפים את הלו"ז שלהם. עצם החשיפה מייצרת סטנדרט של עבודה לח"כ ומבהירה כי נבחרי הציבור עובדים למעננו. נמשיך לדרוש שקיפות בנושא זה.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
תומר אביטל
מייסד-שותף, כתב גדלתי במקומונים - שם התאהבתי בעיתונות ולמדתי להשתמש בה לתיקון עולם. בהמשך עבדתי ב"מבט", "כלכליסט" ו"עובדה". סיקרתי את השלטון והבנתי שכלי תקשורת עצמאית ואקטיביסטי יכול להגביר את מחויבות נבחרי הציבור - לציבור. הבנתי שיחד אנחנו יכולים למנוע החלטות שלטוניות גרועות. אז ב-2014 ייסדתי את "מאה ימים של שקיפות" שבהמשך גדל ל"שקוף" ובזכות המו"לים שלנו - מייצר פוליטיקה איכותית יותר. אני מאמין בכוחה של העיתונות העצמאית - לתקן את העולם. לא פחות. בין לבין אני כותב פרוזה (חיברתי ספר מתח בשם "המשכן"), מוביל את נשנושי שירה ומרצה בסמינר הקיבוצים ובמרכז הבינתחומי. אפשר לקרוא עלי עוד פה.

2 תגובות

  1. כמה דברים שנשמטו מהכתבה:
    1. השר מתעסק בתקציב בעניינים הבעייתיים ונכנס מאוחר (כשהפקידים מסיימים) – זהו תיאור טוב מאוד של הפעילות של ישראל כ"ץ לפי הכתבה, כך שלא ברור בדיוק על סמך מה המסקנה המובעת פה מסתמכת
    2. היה לחץ רציני מאוד לשתף את ראשי הרשויות בפעילות נגד קורונה. אפשר להתווכח על הנטייה המגונה לשלוח ראשי רשויות מהמפלגה של שר האוצר כנציגים לפגישות הללו אבל היא לא התחילה עם ישראל כ"ץ אלא עוד בימי מפא"י העליזים. הנקודה הזאת הצליחה לא מוזכרת בכלל בכתבה.
    אינני נמנה על חסידי ישראל כ"ץ, אבל כשעושים ניתוח של הפעילות של שר צריך תמיד להתייחס לאלטרנטיבות – במקרה הזה מאוד ברור שבמקרה ההפוך ב-1 הייתם מתלוננים על התערבות פוליטית בבסיס התקציב וב-2 הקו של ניסיון לנצל את התקציב בשביל לגייס עוד תומכים היה מורחב גם כן. במילים אחרות, הכתבה מעודדת את הפוליטיקאים שלא לשתף את היומן מכיוון שלא משנה מה יעשו, ימצאו מה להשמיץ אותם.

  2. הביב נותן הוראות לכ"ץ השטיח. ממשלת מאפיונרים ששורשיה תקועים עמוק ומרכיבים גם את המדינה. כמו שאמר אלשייך, מאפיינים של אירגון פשע!
    נתניהו והכת חייבים לעוף בכל דרך ומי שמעכב זאת הוא נפתלי בנט והכת של הנוכל בממשלה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,691 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.