יומני האוצר חושפים: לישראל כ"ץ לא הייתה כוונה אמיתית להעביר תקציב

מדינת ישראל מתנהלת כיום לפי תקציב שאושר לשנת 2019 והתבסס בכלל על דיונים שהתקיימו ב-2017 – שלוש שנים לפני משבר הקורונה. אבל בזמן ששר האוצר ישראל כ"ץ חזר והצהיר באופן פומבי על כוונתו לקדם את העברת התקציב, סדר היום שלו – אותו אנו חושפים כעת – הוקדש לנושאים אחרים לגמרי: בין היתר סיוע לאנשי ליכוד ומאבקי כוח על גב הציבור.

בחודשים האחרונים פנינו למשרד האוצר בבקשה לגישה ליומני בכירי המשרד, זאת במטרה לבחון את התנהלותם בחודשים הקריטיים שהובילו לבחירות. מ"מ מנכ"ל האוצר לשעבר ערן יעקב וראש אגף התקציבים היוצא שאול מרידור העבירו את יומניהם המפורטים בחפץ לב.

עוד בשקוף:

• מדינה ללא תקציב בזמן משבר: איך זה משפיע עליך?
• למה נבחרי ציבור צריכים לחשוף יומן?
• שאלון הבחירות של שקוף: כך התחייבו המפלגות לחלק את התקציב

לעומתם, שר האוצר כ"ץ בחר לשלוח את יומנו בפורמט לא נגיש שלא מאפשר חיפוש. חלק מהפגישות שכן תוארו בו נכתבו בשפה חידתית משהו, לעתים מבלי לציין את שמותיהם המלאים של אותם אנשים שזכו להפגש עם שר האוצר בתקופה של משבר כלכלי מתגלגל. 

ניתחנו את היומנים יחד עם מתנדב "שקוף", אור פרבר, וגילינו שבמשרד האוצר היו מי שטרחו אלפי שעות ויותר על גיבוש תוכנית תקציב מפורטת. לעומתם, הזמן המועט שהקדיש כ"ץ לנושא מוכיח כנראה כי לשליחו של ראש הממשלה באוצר לא הייתה כוונה אמיתית להעביר את תוכנית התקציב. 

כך זה נראה מבפנים.

יומנו של ישראל כ"ץ, מאי-נובמבר 2020

למרות שמשימתו הראשית של שר האוצר היא העברת תקציב, כ"ץ בחר כאמור לקמץ בפגישות בנושא בזה. למעשה, בין השמונה בספטמבר לסוף חודש נובמבר שר האוצר כלל לא קיים פגישות בעניין התקציב. מרבית הפגישות שכן קיים התרכזו בחודשים יוני-יולי (12 פגישות, מתוכן שש עם ראש הממשלה).

בסך הכל, במהלך ששת החודשים המופיעים ביומן, כ"ץ קיים לפחות 20 פגישות מוצהרות בנושא תקציב המדינה. מתוכן, אחת הוקדשה לתקציב בני הישיבות, אחת נוספות לתקציב ירושלים, ושלוש לנושא תקציב הביטחון. כץ הקדיש את רוב זמנו לנושאים אחרים לגמרי.

לא ליכוד – לא קיים?

בשיא משבר הקורונה, היו מי שזכו לזמן איכות עם שר האוצר. לפי יומנו של כ"ץ, בין יוני לאוקטובר 2020 השר נפגש עם כ-25 ראשי עיריות ומועצות אזוריות, רובם ככולם אנשי ליכוד.

כך, מתוך ה-25 שמופיעים במפורש, 21 נבחרו מטעם הליכוד. אחד מהארבעה הנותרים הוא ראש עיריית נצרת עלי סלאם שקיבל הצעה לשריון ברשימת הליכוד. מעבר לפגישות הללו, ערך השר לפחות חמש פגישות נוספות – ככל הידוע לנו – עם פעילי ליכוד.

מאבקי כוח – על גב הציבור

בניגוד לפעילותו המפוהקת בנושא תקציב המדינה, בזירה אחרת גילה שר האוצר כ"ץ פעלתנות יתרה. מאז כניסתו לתפקיד במאי 2020 ועד נובמבר 2020, ניהל השר מאבק איתנים מול משרד העבודה והרווחה סביב נושא ההכשרות המקצועיות.

במסגרת המאבק, כ"ץ קידם הקמה של מנהלת חדשה להכשרה מקצועית של מקצועות בעלי פריון גבוה. עד אז, תחום ההכשרות המקצועיות היה באחריות משרד העבודה והרווחה בלבד. המאבק הזה – על גב הציבור – נראה כעשיית שרירים מול שר הרווחה איציק שמולי (העבודה).

במסגרת המאבק של כ"ץ, לפי דיווחים בתקשורת, לא הועברו במשך חודשים ארוכים תקציבים למשרד העבודה והרווחה עבור הכשרות מקצועיות, אף שאלו היו אמורות לשמש כלי חשוב בהתמודדות עם האבטלה בתקופה הקורונה. בסוף דצמבר, אחרי מאבק ממושך, שר הרווחה שמולי התפשר ואפשר להקים את המנהלת.

מאבק הכוח הזה הוא גם אחת הסיבות להתפטרות שאול מרידור מתפקידו כראש אגף התקציבים. "הכשרה מקצועית היא אחד המכשירים החשובים לטיפול במשבר הנוכחי", צוטט מרידור במאמר שפורסם ב"הארץ", "משרד העבודה הוא הגוף המקצועי שעוסק בנושא, וזו עיקר מומחיותו. דווקא בשנה כזו מנע שר האוצר ממשרד העבודה לפעול, ורצה לקחת אליו את ליטרת הבשר, משיקולים פוליטיים לא ענייניים של מאבקי כוח ואגו". 

עיון ביומנו המלא של ישראל כ"ץ

יומנו של ערן יעקב, אוקטובר-נובמבר 2020

בזמן שהשר כ"ץ ביקש להימנע עד כמה שאפשר מלהתעסק בתפוח האדמה הלוהט שנפל לידיו, אחרים במשרד האוצר הקדישו שעות נוספות לעניין התקציב. כמה שעות נוספות? במקרה של מ"מ מנכ"ל משרד האוצר ערן יעקב – לא מעט בכלל.

ניתוח יומנו המפורט של יעקב מאמצע אוקטובר עד סוף נובמבר 2020 מראה כי מדובר בעובד חרוץ במיוחד. אלא שלמרבה הצער, ידיו של יעקב היו חצי קשורות. במקביל לתפקידו כמ"מ מנכ"ל משרד האוצר, הוא כיהן גם כמנהל רשות המיסים. גם במקרה זה האשם הוא שר האוצר כ"ץ שמינה את יעקב חרף משרתו השנייה.

כפל התפקידים גרם למצב אבסורדי שבו יעקב נדרש להיות בשני מקומות בו זמנית. כך למשל, ביומנו מסומנות שעות המוקדשות לרשות המיסים, כשבמקרים רבים בשעות אלה התקיימו במקביל גם פגישות של משרד האוצר. בחלק מהמקרים, על אף שיעקב נמצא ב"לו"ז רשות המיסים", מ"מ המנכ"ל עלה בזום לדיונים של משרד האוצר. בסך הכל, בין ה-14 באוקטובר ל-30 בנובמבר (התקופה שמכסה היומן), היו 45 חלונות זמן שהוקדשו לרשות המיסים – 136 שעות.

כדי למלא את תפקידו בשני המקומות, יעקב נדרש לעשות בחודשים אלה לילות כימים. בחודש נובמבר עבד בין 250 ל-300 שעות – בין 11 ל-14 שעות בממוצע ביום, מ-8:30 בבוקר עד 22:00 בלילה בערך. זאת בזמן שמשרה מלאה דורשת כ-180 שעות חודשיות. 

התמונה שעולה עגומה למדי: דווקא בעת משבר חסר תקדים, איש מפתח בכלכלת ישראל נדרש למלא שני תפקידים שכל אחד מהם הוא יותר ממשרה מלאה בשגרה. אף שיעקב הקדיש זמן רב לעבודתו, הוא לא יכול היה לספק לאזרחי ישראל את השירות המיטבי. 

מ"אל על" ועד "סינמה סיטי"

מעבר לעשרות השעות שהקדיש לקורונה ולנגזרותיה, יעקב הקצה זמן גם לנושאים אחרים. בין היתר, הוא נפגש גם עם קבוצות אינטרס שונות במשק, בעיקר בתחום קמעונאות ותרבות. פגישות אלה נערכו לרוב יחד עם שר האוצר כ"ץ. פירוט הפגישות יכול ללמד מי זכה לזמן היקר של איש מפתח שיכול לקדם את קבוצת הלחץ – ומי לא. 

מי שזכו למשבצת בלו"ז העמוס הם הקמעונאים גבי רוטר מקסטרו ואבי שומר מצומת ספרים, מרכזי הקניות ביג (חי גאליס) והמשביר לצרכן (רמי שביט). בתחום התרבות נפגש יעקב עם נציגי המפיקים והאמרגנים (ענבל ג'וריני ועופר שטרית), בתי הקולנוע (משה אדרי, בעלי רשת סינמה סיטי) ונציגים מתעשיית המוסיקה. בתחום החקלאות נפגש גם עם התאחדות מגדלי הבקר. לצד זאת, גוף הקטן ומפתיע שהצליח לתאם פגישה עם יעקב הוא מדרשת שדה בוקר – פגישה שנערכה יחד עם גדי אייזנקוט.

נוסף לפגישות אלה, 13 פגישות הוקדשו לחברת התעופה "אל על". כפי שסיקרנו בשקוף, חברת התעופה ביקשה מהמדינה סיוע על רקע קשיים כלכליים שנקלעה אליהם.

להעלאת גיל הפרישה לנשים הקדיש יעקב עשר פגישות וסביב נושא דירוג האשראי של ישראל ערך תשע פגישות נוספות. נושא נוסף היה בקשת עיריית אשקלון לקבל תוספת תקציב והטבות מס על רקע המצב הביטחוני והקושי הכלכלי בעיר – שש פגישות הוקדשו לטובת דיונים על החלטת הממשלה בנושא.

• עיון ביומנו המלא של ערן יעקב
  

יומנו של שאול מרידור, ינואר-דצמבר 2019

לצד היומנים של כ"ץ ויעקב, ביקשנו גם את יומנו של שאול מרידור מהתקופה בה כיהן כראש אגף התקציבים. בניגוד לאלו הראשונים, יומנו של מרידור (שנשלח בפורמט נוח לחיפוש והיה מפורט להפליא) נפרש על פני תקופה מוקדמת יותר, ומספק הצצה להתנהלות אגף התקציבים בשנה שלפני משבר הקורונה.

מרידור עבד בחריצות, הקדיש זמן רב לעניין התקציב, וערך ישיבות רבות במשרד האוצר. אך לצד זאת, ראש אגף התקציבים גם קיים לא מעט פגישות עם פקידי אוצר בדימוס ובכירים במשק. 

מרידור – שהתפטר ב-30 באוגוסט 2020 – ענה בחפץ לב על כל שאלה שהצבנו לגבי כל אחת ואחת מהפגישות שקיים, ולא נראה כי מדובר במקרה של דלת מסתובבת בין ההון לשלטון. אך אין ספק שדלתו של אגף התקציבים פתוחה – אולי פתוחה מדי – כשזה נוגע לפקידי אוצר לשעבר.

קודם כל תקציב

מרידור ואנשיו עסקו באינטנסיביות בתקציב 2020 וקיימו עשרות פגישות בנושא, חלקן עם שרי הממשלה, כפי שמשתקף מיומנו. את התוצאה כולם יודעים. בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, התקציב כלל לא הוגש והממשלה התפרקה. "היינו עם תקציב מוכן", מספר מרידור ל"שקוף". "הדרג המקצועי עשה את כל ההכנות הדרושות בשביל תקציב 2020 ואף תקציב 2021. חיכינו רק להחלטות שר האוצר וראש הממשלה – שלא הגיעו, מטעמיהם הם". 

לדברי מרידור, גם חוק ההסדרים – שהכיל מקבץ רפורמות – היה מגובש, וכבר עבר את היועץ המשפטי לממשלה. הטיוטה הייתה מוכנה להפצה, אך לבסוף הועברה גם היא לסל המיחזור. 

הדלת הפתוחה של אגף התקציבים

מעבר לתקציב, מרידור עסק כמובן בשלל סוגיות כלכליות. מהיומן נראה שפעמים רבות בחר להיוועץ דווקא עם פקידי אוצר לשעבר שעברו לתפקידים במגזר הפרטי. קשרים מסוג זה יכולים לשמש את אותם "לשעברים" בתוך משרד האוצר, אלא שבמרבית המקרים מרידור הבהיר כי הקפיד על הפרדה מוחלטת.

"אין שום סיכוי שיו"ר חברה יקבל פגישה כי הוא לשעבר באוצר, בזמן שאדם אחר במעמד דומה לא יקבל פגישה", אומר מרידור. "כן, ערכתי הרבה התייעצויות כי בקורונה נתקלנו במצב לא פשוט ותהינו מה עושים. הרי זה אירוע דרמטי", הסביר. "אבל לא תראה דיונים מקצועיים עם חברות שקיבלו פגישה רק בגלל זיקה". 

ברשימת הפגישות עם אנשי אוצר בדימוס ניתן למצוא את עופר מרגלית, סמנכ"ל כספים בקופת חולים מאוחדת, שכיהן עד מרץ 2019 כסגנו של מרידור. בסמוך למינוי עופר מרגלית לסמנכ"ל הכספים של מאוחדת, עסק אגף התקציבים באופן מרוכז במשבר התקציבי החמור של קופת חולים מאוחדת.

מרידור אמר ל"שקוף" שהנושא לא עלה בפגישות בין השניים, ושהמו"מ שקיים משרד האוצר היה מול יו"ר קופת החולים, אייל גבאי, והמנכ"לית סיגל רגב רוזנברג. "לא דיברתי עם מרגלית על קופת החולים בכלל, והוא גם הקפיד על כך והיה הגון", הבהיר מרידור אך סייג כי "ייתכן בהחלט ש[מרגלית] דיבר עם הפקידים הרלוונטיים באוצר".

פגישות נוספות הראויות לציון היו עם אורי יוגב (לשעבר מנהל רשות החברות וראש אגף תקציבים) ומיכל גלברט (שעבדה באגף התקציבים) – כיום ראשי פיוצ'ר מוביליטי, חברה להטמעת תחבורה ציבורית חכמה. 

מרידור הסביר שנפגש עם שני פקידי האוצר לשעבר משום שהם מקדמים אג'נדה חיובית של תחבורה ציבורית – נושא שחשוב לו באופן אישי. "לצערי לא קידמנו דברים תכלסיים", אמר, "ולא היה משהו מהותי".

בעבר נחשף כי חברת פיוצ'ר מוביליטי עוסקת בשתדלנות ומציעה פגישות עם אנשי האוצר תמורת תשלום. מרידור טוען כעת כי לא ידע על כך דבר טרם הפרסום. "דבר כזה מבחינתי הוא קו אדום וזה חמור מאוד אם זה נכון", אמר. 

לפני כחצי שנה התפטר מרידור מהשירות הציבורי בעקבות המחלוקת מול שר האוצר ישראל כ"ץ. אפשר להניח שבקרוב נראה אותו הופך בעצמו לרישום ביומן של בכירי האוצר הנותרים.

• עיון ביומנו המלא של שאול מרידור