אם החוק הנורבגי יהיה פחות "ישראבלוף" – הוא יחזק את הכנסת

בשבועות הקרובים צפויה להתכנס ועדת החוקה כדי לדון בחוק מכריע ביחסים שבין הממשלה לכנסת: החוק הנורבגי. אם יתקנו את הנוסח המעוות שהעבירה הכנסת הקודמת, יכולים חברי ועדת החוקה לשפר משמעותית את כוחה של הכנסת, שהפכה חבוטה ומוחלשת בשנתיים האחרונות. במצב כזה, החוק הנורבגי עשוי להפוך לחוק חשוב וטוב. 

דרישה ראשונה: שכל השרים יתפטרו

נתחיל מבעיית היסוד: הממשלה הנוכחית מנופחת יש בה 27 שרים וחלקם מיותרים. ולמרות שחלק מהמשרדים שהומצאו בממשלה הקודמת נסגרו – משרד המים, משרד הדיגיטל והמשרד לקידום קהילתי – עדיין אפשר וצריך לצמצם עוד. מעבר לסיאוב הממשלתי ולעודף בירוקרטיה, הבעיה העיקרית בממשלה מנופחת היא שהיא מחלישה את הכנסת – משום ששרים וסגני שרים אינם רשאים לקחת חלק בעבודתה. 

הפתרון הישראלי הוא "חוק נורבגי" – שמאפשר לחברי ממשלה להתפטר מהכנסת לטובת כניסתם של ח"כיות וח"כים. אך "החוק הנורבגי" שחוקק בכנסת ה-23 וצפוי לזכות לתיקונים גם בכנסת הזו הוא לא בדיוק זה שנהוג במדינה הנורדית. אגב, הוא קיים גם בשבדיה, הולנד, צרפת, בלגיה, פורטוגל. הנורבגי המקורי מחייב את מי שהתמנתה לשרה בממשלה להתפטר מחברותה בפרלמנט – ולפנות את מקומה לבא בתור ברשימת המועמדים. בגרסה הישראלית החוק משאיר זאת לבחירת השרים. 

עוד ב"שקוף":

• מאה סיבות שבגללן בנימין נתניהו צריך ללכת
• ליברמן שר האוצר? עשר סיבות למה זה מסוכן למדינת ישראל
• משרד האנרגיה מציג – תוכניות להאצת משבר האקלים

"ההיגיון העומד בבסיס החוק הוא לחזק את הרשות המחוקקת על-ידי הגדלת מספר החברים הפנויים לעבודה פרלמנטרית, למנוע ניגוד עניינים בין חברות בממשלה לחברות בפרלמנט, ולאפשר לשרים להתרכז אך ורק בעבודתם המיניסטריאלית", כך נכתב במסמך של המכון הישראלי לדמוקרטיה. לדעה זו שותפים גם בתנועה למשילות ודמוקרטיה. 

אך לפי החוק הישראלי, לשרים שהתפטרו מותר למשוך את התפטרותם לחזור לכהן כח"כים. במצב כזה הח"כית או הח"כ שנכנסו במקומם – ימצאו עצמם בחוץ. כך נוצר איום מרחף מעל הח"כים ועלול להוביל לתלות גדולה ואף חשש תמידי ממי שיכול ברגע אחד "לפטר" אותם ללא מכתב פיטורין. חוק נורבגי אמיתי גם מחזק את הממשלה, מאותה סיבה: בגרסה המקורית שרים שהתפטרו יודעים שהם כבר לא יחזרו לכנסת בגלגולה הנוכחי, לכן יתקשו להתפטר לאיים להתפטר מהממשלה על כל שטות.

יש לציין שהשרות והשרים אינם יכולים להתפטר ולחזור לכנסת כאוות נפשם – אלא שהחוק מאפשר להם רק כרטיס חזרה אחד לכנסת לאחר שהתפטרו. גם את הפרצה הזו יש לתקן. לכן הדרישה הראשונה מממשלת האחדות: שנו את החוק כך שהוא יחייב התפטרות ללא בחירת השר או השרה – ולא יאפשר את חזרתם לכנסת.

דרישה שניה: הפעם תחשבו רחוק

חוקים לא נועדו לאפשר מצב פוליטי בהווה – אלא לעצב את המשטר בישראל. לכן גם כאן, הדרישה שלנו: נסחו את החוק הנורבגי בהסתכלות קדימה ולא לפי צורכי השעה. החוק שנוסח בממשלה הקודמת הותאם למידותיה של כחול לבן ובאופן עקום למדי. כך למשל, הניסוח אפשר למפלגה קטנה להכניס יותר ח"כים לכנסת ממפלגה גדולה שלה יש יותר שרים בממשלה. 

הדרך הנכונה לחוקק את החוק הזה, או חוקים בכלל הוא להביט קדימה ולא רק לפי צורכי השעה. בנו מדינה – במקום רק להקים ממשלה. כפי שאמר אשתקד היועץ המשפטי של ועדת החוקה, גור בליי, כשחוקקו את החוק הנורבגי הקודם: "זה לא טוב לחוקק הסדרים חוקתיים עקרוניים עם תחולה מיידית".

גם אם "הנורבגי הרע" יהפוך להיות טוב, יש פה הערת אזהרה: החוק לא מכשיר ממשלות מנופחות. ראוי יהיה להגביל גם את מספר השרים בממשלה ולבטל את הפונקציה המיותרת הקרויה סגני שרים (סגן שר אינו יכול לקבל סמכויות של שר). לצערנו, בישראל מאמצים את המודל המודל הזה פעם אחר פעם לטובת פתרון בעיית הממשלה המנופחת "ששותה" את כל הח"כים מתפקידם בכנסת.