ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
מדרשת שדה בוקר בנגב נמצאת על סף סגירה. המדרשה היא חברה ממשלתית, ובשל שינוי במנגנון התמיכה הממשלתית, משרד החינוך יפסיק בסוף השנה את התמיכה התקציבית במדרשה, עד שלא ישונה מבנה ההתאגדות שלה. המדרשה מעסיקה כ-195 עובדים, תושבי הנגב בבי"ס תיכון פנימייתי לחינוך סביבתי, בבי"ס שדה, שדה בוקר, ובמרכז גל למנהיגות (מג"ל), הכולל, בין היתר, ארבע שלוחות של מכינה קד"צ – מכינת הנגב.
"אני חושב שחינוך בכלל ובפרט בנגב ראוי לתמיכה ממשלתית", אומר ל"שקוף", דרור אלוני, מנכ"ל המדרשה, "אבל לממשלה הזאת כנראה זה פחות נוגע, כנראה פחות חשוב לה". אלוני אומר את הדברים לאחר שבשבוע שעבר התקיים בוועדת החינוך דיון בנושא, בסיומו נאמר כי הוועדה תקדם החלטת ממשלה להפיכת המדרשה לתאגיד על פי חוק, כך שהיא תמשיך להיות מתוקצבת בידי משרד החינוך.
"בממשלה מבינים שהם צריכים לשנות את המבנה ההתאגדותי, זה מחייב החלטת ממשלה, ואף אחד מהם לא מביא את החלטת הממשלה, הם לא רוצים להתעסק בזה", אומר אלוני, ומוסיף כי "מדובר במפעל חשוב מאוד שאסור לו להיסגר".
קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ
מה שיכול אולי היה לסייע למדרשה ולתת לה אוויר לנשימה, הן חלק מהקצאות קרן העושר שבקרוב ייקבע לאן יופנו, אך לאלוני לא הוצע לפנות לקרן, למרות שעל פניו, המדרשה עומדת בקריטריונים שלה.
לפני כחודשיים אושרה החלטת ממשלה מספר 2329 שעניינה "הקצאת סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל". מדובר על הקרן הידועה גם כ"קרן העושר", בה מנוהלות הכנסות המדינה מהיטל על רווחים ממשאבי טבע: גז ונפט, ואופן חלוקתה נקבע בחוק קרן לאזרחי ישראל.
ההחלטה עסקה באופן חלוקת כספי הקרן לקראת הגשת תקציב המדינה. לפי ההחלטה, על שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית), לכלול בהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025 את הצעת הממשלה לחלוקת משאבי הקרן. בנוסף, הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, נדרש להציג לפני הוועדה המפקחת על כך בכנסת – הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, בראשות חברת הכנסת לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), את הצעת התקציב.
לפי חוק הקרן לאזרחי ישראל מ-2014, סכום שנתי מהקרן, שמוקצה לפי חישוב קבוע, מיועד למטרות חברתיות, כלכליות וחינוכיות וכן למחקר ופיתוח, להשקעה באנרגיה מתחדשת ולפיתוח ומחקר שלה במסגרת תקציב המדינה. בתיקון לחוק שנוסף שנה לאחר מכן, הוחלט להוסיף כי חלק מהסכום ישמש לעידוד תעסוקה בנגב. מטרות שהמדרשה עומדת בהן.
אולם, החלטות לחוד, מעשים לחוד.
הצעת הממשלה לשימוש בכספי ההקצאה מהקרן צורפה להחלטה. לפיה, 189 מיליון שקלים יחולקו לארבע מטרות, חשובות מאוד, בהן: פיתוח מוסדות עבור תנועות נוער, והקמת מגרשי ספורט במערכת החינוך, אך אף אחת מהן אינה קשורה לעידוד תעסוקה בנגב או אנרגיות מתחדשות, ונדמה כי הקרן הפכה לקופה של כספים קואליציוניים.
בהמשך הוחלט לתקן את ההצעה, אולי בשל דיון שנערך בוועדה ובו חבר הכנסת יוראי להב הרצנו (יש עתיד) שאל מדוע מטרות אלה לא תוקצבו: "אפס התייחסות לאנרגיות מתחדשות, אפס התייחסות לעידוד תעסוקה בנגב". לפי הנוסח החדש – יוסטו 4 מיליון ש"ח מסכום ההקצאה שיועד לפיתוח מוסדות לתנועות נוער, ו-6 מיליון ש"ח מהסכום שיועד להקמת מבני ציבור – אותם 10 מיליון ש"ח יוקצו להקמת תשתיות אנרגיה מתחדשות ומתקני אגירת אנרגיה בנגב ובגליל.
"לאחר בחינה מקצועית נוספת של הצעת הממשלה שהתקבלה, ובחינה והיוועצות נוספת של משרד האוצר עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, נמצא כי יש מקום לשנות את סדרי העדיפויות בהצעת הממשלה, כך שיוקצו 10 מיליון ש"ח להקמת תשתיות אנרגיה מתחדשות ומתקני אגירת אנרגיה בנגב ובגליל", נכתב בתיקון החלטת הממשלה. הדברים נכתבו תוך ציון כי הדבר נעשה "אף כי החוק אינו מחייב הלכה למעשה הקצאה למטרות אלה".
אולם, גם הפעם ההקצאות שתוקנו לא היו סופיות. בתחילת החודש פורסמה הצעת תקציב המדינה לשנת 2025, בה חזרו להצעה המקורית שלא כללה את הסטת חלק מהסכום לטובת הקמת תשתיות אנרגיה מתחדשות ומתקני אגירת אנרגיה בנגב ובגליל. למה? בגלל המלחמה.
"סעיף 38 לחוק הקרן, שעניינו הצעת הממשלה להקצאת סכום ההקצאה השנתי, קובע בסעיף קטן (ד) כי הצעת הממשלה תהיה מפורטת ויצורפו לה בין היתר הסכום המוקצה למחקר ופיתוח, וכן להשקעה באנרגיה מתחדשת, לפיתוח ומחקר שלה ולעידוד תעסוקה בנגב", הוסבר בחלק שעסק באופן הקצאת התקציב מהקרן לאזרחי ישראל. "אולם, בראי המציאות החברתית בישראל בשנה החולפת וצרכי השעה האזרחיים, ולאחר שקילת ההקצאות למטרות האמורות בסעיף קטן (ד), מציעה הממשלה בשנה זו לתעדף מטרות העולות בקנה אחד עם ערכים של סולידריות חברתית, חיזוק החוסן האישי והקהילתי וחיבור חלקי החברה".
בהצעת התקציב שפורסמה עדיין נכתב שהכספים מהקרן יועברו ל"חמישה נושאים", ולא ארבעה, לאחר שהורידו את סעיף הקמת תשתיות אנרגיה מתחדשת. נראה שגם באוצר התבלבלו מקצב השינויים של אופן הקצאת הכסף.
המלחמה היא לא באמת פקטור לכך שלא הועברו כספים מהקרן לטובת אנרגיה מתחדשת ועידוד תעסוקה בנגב – גם בשנתיים האחרונות לא חולקו תקציבים למטרות אלו. בשנים 2023 ו-2024 הקצאת סכום ההקצאה השנתי מהקרן לאזרחי ישראל עמדה על סך של 110 מיליון שקלים שחולקו לשנתיים: 40 מיליון שקלים הוקצו בשנת 2023 ו-35 מיליון שקלים בשנת 2024 למטרת בינוי מוסדות לתנועות נוער. בנוסף הוקצו 35 מיליון שקלים במהלך שנת 2024 לטובת פרויקטים לבינוי, שיפוץ ופתרונות דיור בתחומי בריאות הנפש.
עו"ד מירב עבאדי מנהלת כלכלה ורגולציה ב"אדם טבע ודין", שעתרה בנושא לבג"ץ בשנה שעברה, אומרת בשיחה עם "שקוף" כי "גם אם בשנה הראשונה שהוקצו סכומי כסף לא הוקצו סכומים לשתי המטרות הספציפיות של עידוד תעסוקה בנגב ופיתוח של אנרגיות מתחדשות והדבר הזה עבר איכשהו, זה לא יכול להיות מעשה שיטתי, לא יכול להיות שבהקצאה הקרובה לא תהיה הקצאה משמעותית".
עו"ד עבאדי מוסיפה כי "אם אכן לא יוקצו סכומים או לא יוקצו סכומים משמעותיים, אנחנו נילחם בהקצאה הזו, אנחנו נעתור שוב לבג"ץ. כוונת המחוקק הייתה שסכומי כסף שמגיעים מניצול של משאבי הטבע המתכלים של ישראל יחזרו למטרות הספציפיות האלו, אם לא מקצים להם שום סכום או שמקצים איזשהו משהו שהוא בבחינת עלה תאנה, זה לא יעבור אותנו".
בישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, ב-27 באפריל 2023, בה הוצגה הצעת התקציב לשנים 2023-2024, שמראש הודרו ממנה נושאי התחדשות ותעסוקה בנגב, נכח שר האוצר סמוטריץ'. לשאלת ח"כ להב הרצנו, למה הוחלט לא להשקיע "ביעדים היחידים שהחוק מגדיר שנכון לשקול אותם?", ענה סמוטריץ' כי "החוק לא מחייב להשקיע באנרגיות מתחדשות ובתעסוקה בנגב". הוא הוסיף כי "זה נכון שהחוק מבקש מהממשלה להודיע כמה היא השקיעה מתוך הפירות של הקרן במטרות האלה, וזה כנראה בא לשקף את זה שהמחוקק רצה לשים דגש, אבל הוא בהחלט לא מחייב. זאת אומרת אני יכול לבוא לפה, בוודאי בשנה הראשונה, ולהגיד כרגע אנחנו משקיעים אפס".
חשוב לציין כי יש אמת בדברי שני הצדדים – להב הרצנו וסמוטריץ'. החוק מנוסח בכלליות ולא מצוין כמה כסף יש להקצות בכל שנה מהקרן לטובת מטרות אלה. יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אפיק, שהייתה שותפה לדיונים בניסוח החוק, הסבירה כי "בסופו של דבר אחרי הרבה שיח התנגדות של משרד האוצר, והבנה גם של הוועדה שחוקקה את החוק הזה, שקביעה של אחוזים וקביעה חד ערכית חד משמעית שצריך להקצות כספים באופן ברור והחלטי ושאינו משתמע לשתי פנים, כל שנה ושנה על ידי תקציב הקרן, עלול בעצם לחשק את המטרות החברתיות כלכליות, ואת שיקול הדעת הרחב שרצו להקנות לוועדה הזו, שתחלק את הכספים, הוחלט למעשה על סעיף שהוא יחסית יותר חלש במובן הזה, בשאלה האם הוא מחייב את הוועדה ואת הממשלה להקצות כספים למחקר ופיתוח לאנרגיות מתחדשות, וגם לעידוד תעסוקה בנגב?".
היא הוסיפה כי האמירה של שר האוצר כי הוא לא מתכוון להשקיע במטרות אלו כספים היא לגיטימית אך לא לאורך שנים, ואמרה כי "עמדתי המשפטית היא שרצוי מאוד מאוד שיכללו פה סכומי תקציב לאנרגיות מתחדשות, חד משמעית זו עמדתי. גם כמי שליוותה את החוק הזה, הכסף הזה מגיע משם וצריך לחזור לשם".
סוגיה נוספת שהועלתה על ידי האוצר עוסקת בכך שבסופו של דבר מדובר בכסף יחסית קטן, שאם הוא מתפצל ליותר מדי מקומות, הוא לא יוכל באמת להשפיע. "הכסף הזה עלול להתפזר לטיפות קטנות מידי, ובסוף אנחנו רוצים למלא פה איזו אמבטיה", הסביר עומר רחמים, יועץ שר האוצר.
יו"ר הוועדה, ח"כ סון הר מלך התייחסה לכך לאחרונה ב"כלכליסט", ואמרה כי היא זאת שלא הייתה מוכנה שיועברו רק 10 מיליון שקלים. "שמו 10 מיליון שקל, זה לעג לרש. אמרתי – אני לא מוכנה". לדבריה "שר האוצר ומשרד האוצר החליטו על דעת עצמם על ההקצאה, בלי התייעצות ובלי שום דבר". עוד אמרה כי "הם שמו 10 מיליון כדי להשתיק אותי, אני לא מוכנה. אני אמרתי בדיונים אצלי בוועדה שיהיה סכום מכובד למחקר ופיתוח ולהתחדשות".
ארנון קולומבוס, מנכ"ל החממה הטכנולוגית InNegev, אומר כי "עם עשרה מיליון שקלים אני הופך את העולם פה". קולומבוס ממנכ"ל את החממה הנמצאת בפארק עידן הנגב בצומת להבים-רהט. מדובר בחממה מרכזית ויחידה הפועלת כיום לפיתוח והשקעות במרחב הנגב, המתוקצבת על ידי הרשות לחדשנות, ונאבקת על כל תקציב שיוכל לסייע בקידום ההייטק בנגב. קולומבוס, בנוסף משמש כיו"ר המרכז הישראלי לחדשנות אקלים -טק ודזרטק, מסביר כי למרות שההייטק הוא מנוע הצמיחה בכלכלה הישראלית, רובו נמצא במרכז, ובחממה הם מנסים בין היתר להגדיל את כמות הסטארטאפים בנגב. "מנסים למשוך משקיעים ויזמים לדרום כי אז יהיו פה תשתיות יותר טובות ויהיו פה אירועים יותר נחשבים. היום כל אירוע שיש לסטארטאפים קורה במרכז".
"כרגע אנחנו טיפה קטנה בים, אין אף מעבדה בדרום עבור סטארטאפים. סטארטאפ שרוצה להקים את עצמו באיזשהו מקום בארץ, בסבירות גבוהה לא יעשה את זה בדרום כי אין פה מעבדות, הכי דרומית נמצאת ברחובות", אומר קולומבוס. "זיהינו את נקודת החולשה הזאת וגייסנו כספים, סדר גודל של 20 מיליון שקל, רובם מפילנתרופיה".
"אבל זו תוכנית שאנחנו עובדים עליה שלא נמצאת בשום מקום. אין לה תקציב ממשלתי, אני עושה את זה בזמני הפנוי, כי זה לא חלק מהמשימות של החממה". קולומבוס מוסיף כי "יש פה המון מה לעשות בנגב, והיום אין לנו שום מימון לא למעבדות ולא לפעילות של אקסלרציה והבשלה של מיזמים שאנחנו מקדמים, ובוודאי לא לעוד פעילות שאנחנו רוצים לעשות".
חברי הכנסת מיש עתיד: יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו, ירון לוי ומיכל שיר סגמן, שלחו לאחרונה מכתב ליועמ"שית הכנסת, בנוגע ל"התעלמות", לדבריהם, של הממשלה מחוק קרן העושר. "הרינו לבקשך להנחות את הממשלה לתקן את ההצעה כך שתכלול תקציבים ליעדים המנויים בחוק. לא יעלה על הדעת כי יתקיים דיון בהצעה שפרטיה סותרת את הנדרש לפי דין". טרם התקבלה תשובה.
"בשנה הקודמת, השנה הראשונה שבה אפשר היה לחלק את הכסף, מתוך 110 מיליון שקלים, אפס שקלים הגיעו לנגב, אפס", אומרת ל"שקוף" חברת הכנסת פרידמן. "השנה שוב, מתוך 189 מיליון שקלים בהתחלה עוד הופיע עשרה מיליון – גם זה ירד". היא מדגישה כי "הכספים האלה נלקחים מהנגב והם צריכים לחזור להשקעה בנגב. לא ייתכן שעוד שנה אפס שקלים מגיעים לנגב".
טרם התקיים דיון בוועדה בו הוחלט באופן רשמי לאן יוקצו הקצאות קרן העושר, ומי שבינתיים שומר על אופטימיות הוא אליה וינטר, ראש מועצת מצפה רמון. וינטר מייחל שחלק מהכספים יועברו לטובת פרויקט העצמאות האנרגטית והכלכלית של מצפה רמון, הכולל את תוכנית "האופק הכלכלי" – שדה סולארי עם מתקני אגירה, שיאפשר למועצה ביחד עם משרד האנרגיה או אחת מחברות ניהול משק החשמל, לייצר ולמכור חשמל.
בחודש שעבר חלק מחברי הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל, הגיעו לסיור במועצה, וקיבלו הסבר מפורט לתכניות המועצה להתחדשות אנרגטית.
למרות שבתיקון להחלטת הממשלה האחרונה הוצאו פרויקטים הנוגעים לנגב ולהתחדשות אנרגטית, וינטר מקווה שחלק מההקצאה תגיע למצפה. "הייתה החלטת ממשלה אבל הקרן עוד לא התכנסה", מדגיש וינטר. "אחרי הביקור של חברי הוועדה במצפה רמון, הם הבינו את הצרכים הגדולים מאוד שיש לנו פה, ולכן הם עובדים עכשיו כדי לשנות את נושא ההקצאה ועיננו נשואות לכך".
"אנחנו מנסים שההקצאה תהיה כזאת שתאפשר למצפה רמון להגיע לעצמאות כלכלית ואנרגטית. זה אומר בנייה של מתקנים פוטו-וולטאיים ואמצעי אגירה בהיקף של כ-600 דונם. אנחנו מאוד היינו רוצים את תמיכת הקרן בדבר הזה".
אתם עדיין מאמינים שיש סיכוי שיועברו אליכם תקציבים?
"בוודאי, אנחנו אופטימיים ואנחנו גם רואים את הרוח הגבית שיש לנו במשרד האנרגיה, משרד האוצר וגם מחברי הוועדה שהיו בסיור. אנחנו מאמינים שאכן זה יקרה".
כמה כסף נדרש עבור הפרויקטים האלה?
"צריך סכומים עצומים, אבל מה שהקרן תביא זה נהדר. אנחנו צריכים 200 מיליון שקל, זה לא רלוונטי מבחינת הקרן, כי כל הקרן לא מגיעה לסכום הזה. גם הקרן עצמה צריכה לחלק את זה בין רשויות, היא לא יכולה להחליט שהיא נותנת את הכל למצפה רמון. כל מה שאני אגייס מהקרן זה פחות בהלוואות ופחות מהגורם שאני אצטרך לעשות איתו איזושהי שותפות. יש חזון שמדבר על זה שהנגב הוא אסם האנרגיה של מדינת ישראל ואנחנו צריכים לחתור לשם".
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
עיקר שכחתם בכתבה על קרן העושר.
מאות מיליונים (כן מאות) הוקצו לנשאים החשובים של:חיזוק האמונה היהודית, שאורי תורה לכל המעוניין ועוד נושאים שמקדמים אותנו ואת המשק לתוך הבור העמוק שמצפה לכולנו.