דעה: נתניהו מנסה להוכיח למנדלבליט שהוא לא כשיר – ומעלה את ההימור

ראש הממשלה חותר לכך שהיועמ"ש יכריז על נבצרותו • במצב כזה - בשערי הגיהנום החוקתי שנפתח אתמול יעברו מרכבות ההסתה נגד מוסדות המדינה • בנקודה שבה נתניהו נמצא היום הוא כבר לא חושב שהחוקים תקפים לגביו
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

נווטו בכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
נתניהו ומנדלבליט, ארכיון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

ערימות מילים נכתבו ביממה האחרונה על הפארסה בישיבת הממשלה אתמול. הנקודה שבה ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להתעלם, גם עכשיו, מעמדת היועמ"ש אביחי מנדלבליט שלפיה המבנה הפריטטי של הממשלה שריר וקיים הייתה עוד נקודה במדרון התלול שבו פוליטיקאי החליט לשים את עצמו מעל שלטון החוק. ככל שעובר הזמן, מתרבים מעשי ניגוד העניינים שלו כנאשם בפלילים, הוא לא זוכה לאמון ציבורי וכך קרב היום שבו יאלץ היועמ"ש להכריז כי נבצר מרה"מ לבצע את תפקידו – ולשם בדיוק חותר נתניהו.

עוד ב"שקוף":

ככל שעובר הזמן, משפטו מתקדם, וחלון ההזדמנויות שלו להרכבת הממשלה הולך ונסגר, מוכן נתניהו להגדיל את ההימור. אם בהתחלה ניסה לעכב, למסמס ולחבל בהליך המשפטי בתרגילים זולים כמו סירוב לקחת את חומרי החקירה בגלל שוועדת ההיתרים מנעה ממנו לקבל תרומות ממיליארדרים – עכשיו הוא חותר לקביעת נבצרות. 

הסירוב למסור את הצהרות ההון שלו, הסירוב לחתום על הסדר ניגוד העניינים, ההשתלחות הכמעט יומיומית במערכת אכיפת החוק, ישיבת הצעקות הקודמת שבה הטיח ביועמ"ש כי הוא פועל בשיתוף פעולה עם גנץ ואף ניסיונות שלהוב ההמונים לעלות על משרד המשפטים נועדו למטרה אחת – שהיועמ"ש יוציא אותו לנבצרות. 

הסיסמאות כבר כותבות את עצמן

אל כל אלה התווספה אמש עוד הוכחה שביקש נתניהו לספק (ליועמ"ש) כי אינו כשיר לתפקיד: ניסיון בחירה של שר משפטים מטעמו בניגוד לחוק. מעשים אלו, כך נראה, נועדו למטרה אחת – כדי שיוציא אותו לנבצרות. האמירות שהודלפו מהישיבה כי "העם יחליט" ולא "פקידים" הן חלק ממסע התעמולה שמנהל נתניהו בשנתיים האחרונות נגד מדינת ישראל. 

לבסוף יאלץ היועמ"ש לבוא בידיים רועדות ולהניח את חוות הדעת בפני הממשלה כי רה"מ אינו כשיר לכהן בתפקידו. ובשערי הגיהנום החוקתי שנפתח אתמול יעברו מרכבות ההסתה נגד מוסדות המדינה. יבוא רה"מ, או מי מטעמו, ויעתור לבג"ץ נגד היועמ"ש. אם יחליט בג"ץ שהיועמ"ש פעל בחוסר סמכות – יגיש בג"ץ עצמו את ראשו של מנדלבליט לרה"מ על מגש של כסף – לפיטורים מידיים. ואם יחליט כי עמדתו של היועמ"ש היא סבירה ובסמכות, יפלטו מכבשי הדפוס של קמפיין הבחירות התורן את הסיסמא "הם לא יחליטו". רק שבמקום תמונת העיתונאים תתנוסס תמונת השופטים. 

להיכנס בחריצים שנפערו בחוקי היסוד

ההחלטה למנות את אופיר אקוניס לשר המשפטים הייתה לא חוקית משורה של סיבות. האחת היא שמועמדותו כלל לא עמדה על סדר היום של הממשלה. השניה היא שלפי החוק, שקבע נתניהו עצמו יחד עם בני גנץ, שכששר מפסיק את כהונתו – הזיקה לתפקיד נשארת כלפי רה"מ או החליפי. בנוסף, לפי רוח החוק, ככל שהשרים מצביעים לפי הזיקה אליה הם שייכים, ולא משנה מה מספרם – ההצבעה לא עוברת. כלומר, לא משנה כמה קולות יש לנתניהו או לגנץ, כל עוד מצביעים כשני גושים, יש תיקו וההחלטה לא מתקבלת. 

למה רק רוח החוק? כי את הפרקטיקה לניהול ישיבות פריטטיות מעולם לא קבעו, למעט דבר אחד: סדר היום חייב להיקבע בהסכמה. הממשלה אכן הייתה אמורה לעגן תקנון לעבודתה אבל נתניהו מנע זאת. לבסוף, היועמ"ש נדרש להכריע וקבע כי גם אם אין תקנון, חוק יסוד הממשלה מחייב התנהלות פריטטית. הסיבה היא שגם אם היה נקבע תקנון הוא לא היה יכול לעמוד בסתירה לחוק. סוגיה נוספת שטרם נדונה היא השאלה האם ראש ממשלה שעומד למשפט יכול לנהל בכלל דיון על מינוי שר משפטים שאמור למנות פרקליט מדינה ובקרוב גם את היועץ המשפטי לממשלה.

דיווחנו רבות על הדרך שבה כופפו גנץ ונתניהו את חוקי היסוד של מדינת ישראל, כיצד העבירו תקציב מדינה בלי להעביר תקציב ומעל ראשה של הכנסת, ויותר מפעם אחת על היעדר תקנון לעבודת הממשלה. כל זה עזר לרכך ולהחליש את חוקי היסוד של מדינת ישראל כדי שיהיה אפשר להיכנס בחריצים שהושארו, להרחיב אותם ולהחריב אותם (לדוגמה ביטול דה פקטו של הממשלה הפריטטית בעיני נתניהו). עם זאת, אני חייב גם להודות שנראה שלא משנה מה היו או יהיו החוקים. בנקודה שבה נתניהו נמצא היום הוא כבר לא חושב שהם תקפים לגביו.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

3 תגובות

  1. לא ברור מה הטקסט הזה עושה בשקוף מכיוון שהוא עוסק בהסתרת מידע. מי שהכשיל את הקמת הוועדה הפריטטית הוא ניסקורן שהניע גם את הבלאגן הנוכחי. גם האמירה של היועץ המשפטי בממשלה נשכחה "אני החוק", כלומר היועמ"ש הכריז בגלוי שהוא דיקטטור שבמקרה הטוב יזרוק כמה פירורים לציבור.

    1. לכאורה זה נראה שנתניהו מחריב את הדמוקרטיה פחות או יותר לבד, אבל זה רק לכאורה, ומכמה סיבות:
      1. מעולם לא היינו דמוקרטיה, רק סיפרו לנו שאנחנו כזאת. שיחה עם חבר השבוע, הזכירה לי, שבימינו שום דיקטטורה לא מכריזה על עצמה ככזאת. גם גרמניה המזרחית היתה דמוקרטיה לפי הגדרה. לא מאמינים? מצאו אזרח ערבי כלשהו, ושאלו אותו על חרויות הפרט, כיצד הן באות לידי ביטוי בחייו, בחיי הוריו וסביו.
      2. אמנם בנימין נתניהו שוחק מכוונו את הדמוקרטיה, באמצעות חוקים גזעניים, וצפצוף כללי על החוק, אבל במקביל אליו, גם בית המשפט העליון והפרקליטות דואגים לצפצף על החוק כשזה מתאים להם.

      במלים אחרות, תומכי שני צדי המפה הפוליטית, צודקים וטועים בו זמנית: הפוליטיקאים פוגעים בהעמדת הפנים של הדמוקרטיה מצד אחד, והפרקליטות ובית המשפט פוגעים בה מהצד השני. שוב אני אומר, זאת העמדת פנים. אין פה דמוקרטיה, ומעולם לא היתה.

      מה שרוב האנשים לא מצליחים להבין, זה שזאת הצגה. השחיקה הזאת מכל הכוונים היא מכוונת, ומטרתה לדרדר את האמון שלנו במערכות שלטון החוק. הנוכלים האלה משלבים ידיים, כדי לערער לגמרי את היציבות, על מנת ליצור את שהם אוהבים לקרוא לו "סדר עולמי חדש".

      יש להם חלומות… למזלנו, העולם הולך לכוון טוב יותר. אנחנו מתאחדים. יותר ויותר מאתנו מבינים את המניפולציה, ובקרוב מאד, עולמנו ישתנה לטובה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.