ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
נתניהו לא נתן לגנץ להתבטא בישיבת הממשלה? לא יפה. בעצם, אולי כדאי שיגיד תודה שהוא בכלל יושב בראש הישיבה. מאז הושבעה הממשלה לפני חודש וחצי לא נקבע לממשלה תקנון והזכויות של גנץ כראש הממשלה החלופי לא מוכרות בסדרי העבודה שלה. כן, כולל העובדה שהוא יושב בראש הישיבה (סעיף 13 לתקנון).
כחול לבן והליכוד אמנם תפרו חליפה ייחודית ומסורבלת לממשלת ישראל ה-35, אך השאירו קצוות פתוחים. בשעת משבר הם עלולים להיפרם ולהוביל את ישראל שוב לבחירות.
תקנון עבודת הממשלה נקבע לאור סעיף בחוק יסוד הממשלה הקובע כי: "הממשלה תקבע את סדרי ישיבותיה ועבודתה, דרכי דיוניה ואופן קבלת החלטותיה אם דרך קבע ואם לעניין מסוים". ובמילים אחרות: איך קובעים את סדר היום, עובדים ומקבלים החלטות. נשמע חשוב במיוחד לממשלות, בייחוד לממשלה ה-35 שכדי לקום נדרשה לעקם ולסובב את חוקי היסוד של מדינת ישראל לצרכי השעה.
ואכן, אם מריצים אחורה את הקלטות דיוני הכנסת, אפשר לשמוע היטב כיצד הקואליציה נשענה על התקנון העתידי כשנתקלה, לעיתים, בדילמה. ח"כ איתן גינזבורג, שהיה יו"ר הוועדה המיוחדת לקידום החקיקה שאפשרה את הקמת הממשלה, נתקל שוב ושוב בשאלות קשות מצד חברי כנסת והשיב: "הנושא יקבע בתקנון עבודת הממשלה".
בדיון לפני הקריאה הראשונה בחוק ששינה את סדרי הממשל בישראל נתן גינזבורג את פתרון הקסם לבעיות האלו לפחות ארבע פעמים, בעיות שלא נפתרו בהמשך. הנה שתיים מהן:
"איתן, תן לי לחדד. תקשיב, היום לראש הממשלה יש זכות וטו. זאת אומרת, שאם הממשלה הגיעה לתיקו, ראש הממשלה יש לו זכות וטו", אמרה קארין אלהרר (יש עתיד).
היו"ר איתן גינזבורג ענה לה: "חברים, הדברים האלה מעוגנים בתקנון הממשלה, לא קשורים בכלל להצעת החוק. כשתקום הממשלה, הם יקבעו לעצמם תקנון עבודה וסדרי עבודה פנימיים של הממשלה, זה לא רלוונטי לכנסת – האופן שבו הממשלה תעבוד במנגנונים הפנימיים שלה".
במקרה אחר מאיר כהן (יש עתיד) היה מוטרד מכללי ההצבעה, שמנסים לייצר שוויון בין שרי כחול לבן ושרי הליכוד. היועץ המשפטי לוועדה, גור בליי, הודה כי החקיקה עמומה ובעצמו אינו יודע כיצד זה יתנהל. "כרגע הדבר הזה עלול להביא למצב של כוח הצבעה כפול של אותו שר", הסכים בליי עם הביקורת.
גינזבורג המשיך להרגיע: "בכל מקרה, מאיר, הדברים האלה ייקבעו גם בתקנון עבודת הממשלה, שיקבע בימיה הראשונים של הממשלה, בישיבת הממשלה הראשונה. הרי דבר ראשון מביאים את התקנון לממשלה, הסיפור הפריטטי, לרבות זיקה, ושם זה יעלה".
ועוד פעמיים נוספות לפחות: "אני רוצה להסביר. לממשלת ישראל יש תקנון עבודת ממשלה. ביום כינונה הראשון בערך, בישיבתה הראשונה, הם מאשרים תקנון עבודת ממשלה, כמו שיש תקנון כנסת". ו"זה בדיוק העניין. בתקנון עבודת הממשלה". אלו פתרונות שלא רק החזיק בהן גינזבורג אלה גם ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) שאמר דברים דומים.
אכן, בישיבת העבודה הראשונה ב-24 במאי, קבעה הממשלה שהשר אבי ניסנקורן והשר זאב אלקין יביאו את תקנון הממשלה לאישור הממשלה תוך שבועיים. עד אז ישתמשו בתקנון הממשלה ה-34, שכאמור לא מתאים לאנדרוגינוס החדש.
עבר חודש מהמועד ותקנון לא נראה באופק. לפני שנציג חלק מהבעיות הקיימות נסייג ונאמר שסעיף אחד שכן התאימו כבר ביום הראשון הוא שראש הממשלה יכול להביא את סדר היום לממשלה רק בהסכמת רוה"מ החלופי, בני גנץ. השאר, כאמור, נשאר פתוח.
אז איפה הבעיות בתקנון הממשלה ה-34 שלא מתאים לממשלה ה-35. הנה כמה דוגמאות:
לפי סעיף 6 בתקנון הקודם, אם החלטה בתחום אחריותם של שני שרים נמצאת במחלוקת ביניהם, המכריע הוא ראש הממשלה. כיום: בנימין נתניהו. בהיעדר התאמת התקנון לממשלה בעלת שני ראשים, הכוח נמצא בידי שרי הליכוד ורה"מ הנוכחי.
אם לדוגמה שר המדע יזהר הס (כחול לבן) ירצה לקדם שיתוף פעולה עם אוניברסיטאות הוא יצטרך לבקש את תמיכת השר להשכלה גבוהה, זאב אלקין, אם אלקין לא יסכים – מי שיחליט הוא נתניהו.
כיום, סדר היום לישיבת הממשלה אמנם חייב להיות מוגש לשרים 48 שעות לפני קיומה – אך סעיף 9 מאפשר לראש הממשלה לעקוף את הנוהל "לפי הצורך".
האם נתניהו יכול להביא נושא לסדר היום ללא הסכמת גנץ, שעות לפני הישיבה? שאלה טובה, חכו שינסה ואז כל צד יטען משהו אחר.
ניהול ישיבות הממשלה הוא באחריות רוה"מ. אם הוא נעדר, עליו למנות, לפי סעיף 13, שר שיחליף אותו. כאן עולה השאלה, מי מנהל את הישיבה אם נתניהו לא יכול להגיע – גנץ? לא בטוח. בתקנון רשום "השר שיקבע רה"מ". נזכיר כי גנץ אינו ממלא מקום, אלא רה"מ חלופי.
לפי סעיף 14 ד', "ראש הממשלה רשאי להזמין לישיבה מוזמנים נוספים אם ראה שנוכחותם חיונית". האם גנץ יוכל להזמין מומחים מטעמו, שישמיעו עמדה מנוגדת לזו שרוצה להציג רה"מ? למשל, בנושא היקף הסיפוח? זה לא כתוב בשום מקום. כאמור, חכו לפיצוץ הקרוב.
יש עוד: מה קורה ששר לא רוצה להשיב לשאלה? רה"מ יכול להעלות את השאלה לסדר היום של ישיבת הממשלה. אם שר רוצה ליזום חקיקה בתחום משרדו, אך שר אחר טוען שזה נוגע למשרד שלו. מי מחליט? כן, רה"מ בנימין נתניהו. מה קורה כשעולה נושא דחוף שעות לפני הישיבה – רה"מ יכול (אולי) להביא את זה על דעת עצמו.
זוהי רשימה חלקית בלבד. בממשלה פרטטית שבה יש שני צדדים עם כוח, שווה לכאורה, אנו מניחים שיש עוד פרצות. סביר להניח שנגלה אותן כשהמתח יגבר ואז כאמור כבר נהיה בשלב הגירושין.
מהשר זאב אלקין נמסר: "עבודת ההכנה שלנו עם ניסנקורן הסתיימה. מעריך שבקרוב התוצר יובא לאישור הממשלה". מלשכתו של השר אבי ניסנקורן לא נמסרה תגובה.
(איך זה משפיע עליך)
המקום של כחול לבן אולי מובטח במהות (לא ניתן לפטר שרים על ידי רה"מ) אך לא עוגן בעבודה היומיומית של הממשלה, שם נראה שידו של רה"מ עליונה על רה"מ החליפי.<br>בשעת משבר, נגרר שוב לעימות על פרשנות התקנון שעשוי להביא לבחירות וממשלת מעבר שתתקשה ציבורית ומשפטית לקבל החלטות משמעותיות, כולל אישור תקציב המדינה.
הכנסת עלולה להפוך לזירת התגוששות לטובת קמפיין בחירות ולא לטובת האזרחים. בנוסף, הוצאות מאות מיליוני שקלים נוספים לבחירות נוספות כשהמדינה בגירעון – היא על חשבוננו.
(מה עושים כדי שיתוקן)
תקנון, עכשיו.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!
