ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

נתניהו מונע מינוי שר משפטים – הציבור כבר ישלם

כהונתו של שר המשפטים הזמני בני גנץ תפקע היום, וככל שזה תלוי בנתניהו מינוי השר הבא לא נראה באופק ● רק שר משפטים יכול לחתום על צווי הסגרה למדינות אחרות, חנינת אסירים וחוקים בתחומי משרדו ● לנשיא המדינה תהיה הזדמנות לשאול את ראשי הסיעות הממליצים על יו"ר הליכוד מדוע המומלץ שלהם מתעקש שלא למנות שר
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

כרוניקה של כאוס ידוע מראש. נתניהו וגנץ ב-2019. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

החל ממחר אין לישראל שר משפטים. כהונתו של שר המשפטים הזמני בני גנץ תפקע היום ולפי חוק יסוד הממשלה מינוי זמני של שר תקף רק לשלושה חודשים ולא ניתן להאריכו. כל עוד הממשלה פריטטית, מינוי השר הבא נמצא לפי חוק בידי ראש הממשלה החלופי גנץ, אלא שההחלטה דורשת את הסכמת הממשלה.

בשיחה עם "שקוף", הסבירה יו"ר התנועה לטוהר המידות, עורכת הדין אביה אלף, כי היעדרו של שר מהווה פגיעה בעקרונות המשטר ומזיקה לאינטרסים של המדינה, האזרחים והמשרדים שבראשם עומד אותו שר. "יש סמכויות שהשרים אמורים להפעיל על פי חוק והם לא יכולים להאציל אותן לידי הדרג המקצועי", הבהירה אלף.

בין היתר, שר המשפטים חבר בקבינט הביטחוני ומשמש כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה. בהיעדרו, פעילות ועדת השרים נפגעת. בנוסף, קיימים תחומים קריטיים הדורשים את חתימתו של שר המשפטים, בהם צווי הסגרה למדינות אחרות, חנינת אסירים לפני אישור הנשיא ותקנות או חוקים בתחומי משרדו. ללא שר משפטים אין גורם שמוסמך לקדם חקיקת משנה שמצויה בסמכותו כולל תקנות שקשורות במאבק בקורונה. "אין הגדרה אחרת למצב מלבד כאוס שגורם נזק עצום", הבהירה אלף.

עוד בשקוף:

בכירים במערכת המשפט מתריעים אף הם מפני המהלך. הבוקר התראיין למשל פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן עם ירון דקל ועקיבא נוביק ברשת ב', והזהיר כי "הציבור לא מבין את חומרת המצב שעומד להיווצר". לדבריו, "התרגלנו כבר שאין תקציב חדש מזה שנתיים. פה מגיעים למצב שאין שר תקשורת, לא יהיה ממחר שר משפטים, יש הרבה דברים חיוניים שאי אפשר לבצע".

בראיון נוסף שהתקיים הבוקר ב-103FM, הבהירה מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור לניסים משעל וגיא פלג את חשיבותו של שר במשרד גדול כמשרד המשפטים. "מדובר במשרד ענק ומורכב, עם 5,000 עובדים, שלושה מיליארד שקלים תקציב ו-40 מנהלי יחידות שונות", אמרה פלמור. "כל הפונקציות שאמורות להיות במצבים של עימות ופיקוח ולעשות מהלכים שלא בהכרח נעימים, מוחלשות כשאין שר".

שחיקה מתמשכת

מניעת מינוי שר משפטים על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו היא עוד נקודה קריטית בשחיקת מערכת אכיפת החוק על ידי נאשם בפלילים. נתניהו כבר מנע, עוד מיום הקמת הממשלה, את מינוי מנכ"ל משרד המשפטים ופרקליט המדינה. כל זה בניגוד גמור להצהרתו בבג"ץ, שדן בשאלה אם ראש ממשלה יכול לכהן תחת כתב אישום. 

פרקליטיו של ראש הממשלה טענו אז כי הוא מתחייב לקבל על עצמו הסדר ניגוד עניינים שימנע ממנו לעסוק במינויים במערכת אכיפת החוק ובכך דחו את הטענה כי נתניהו לא יכול לכהן תחת כתב אישום. כעת, עם פקיעת כהונת גנץ, קשה שלא לפרש את מהלכיו של נתניהו כהתערבות – ספק חוקית – במינויים במערכת אכיפת החוק.

המחיר: חיי אדם

עד כמה חשוב לנתניהו שלא למנות שר משפטים? לאחרונה ראש הממשלה הכריז שיש לרכוש עשרות מיליוני חיסונים באופן מידי כדי להציל חיים. ההחלטה הייתה אמורה להיות נדונה בישיבת הממשלה, אך ראש הממשלה החלופי גנץ הציב תנאי טריוויאלי: מינוי שר משפטים. כל עוד אין שר משפטים, אומר גנץ, לא ידונו ברכישת החיסונים.

נתניהו מאשים מצידו את גנץ וקובע כי הלה מסכן חיי אדם. זו דרך נוחה לסובב את הדברים. אם אמנם מדובר בעניין של חיים ומוות, נתניהו צריך לאשר מינוי שר משפטים חדש. בפועל, נראה שהמחיר שנתניהו מוכן לשלם עבור שחיקת משרד המשפטים גבוה ממה שנדמה לנו. העובדה שנכון לעכשיו חסר גם מנכ"ל קבוע למשרד מוסיפה חטא על פשע.

חי מבית הנשיא

בזמן שבמשרד המשפטים מכבים את האור, בזירה אחרת מגלים פעילות ערנית. בשבוע האחרון פעלו בסביבת ראש הממשלה במרץ להכפיש את שמו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. בליכוד טוענים כי על הנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה, אך לא כך הוא. 

חוק יסוד הממשלה קובע רק שתי התניות להחלטת הנשיא: הנשיא צריך להתייעץ עם ראשי הסיעות בכנסת והמועמד צריך להסכים לקבל את המנדט להרכבת הממשלה. כל השאר נע בין מסורת פוליטית (המועמד בעל מירב הסיכויים) לבין ספינים (ראש המפלגה הגדולה ביותר). בפועל, לריבלין יש מרחב החלטה רחב מאוד.

ריבלין ונתניהו ב-2019. החוק לא קובע שיש להטיל את הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בין שתי ההתניות שנקבעו בחוק, להתייעצות עם ראשי הסיעות קיים משקל משמעותי. להליך ההמלצות נוסף גוון חגיגי מאז שריבלין פתח אותו בפני הציבור בשידור ישיר מבית הנשיא. בהתייעצות, כפי שניתן לראות בתיעוד מהשנתיים האחרונות, מגיעה משלחת מכל אחת מהסיעות בכנסת ומציגה את עמדתה ושיקוליה. במהלך ההתייעצות עם הנשיא, מתפתחת שיחה קצרה והנשיא שואל את הנציגים שאלות רלוונטיות להחלטתו.

לבית הנשיא צפויים להגיע, נכון לעכשיו, נציגים של לפחות שלוש סיעות (הציונות הדתית, ש"ס והליכוד) שימליצו על יו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו לתפקיד. ראוי שהנשיא – יחליט מה שיחליט – ישאל אותם מדוע המומלץ מונע מינוי שר משפטים. 

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת עידן בנימין

עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

3 תגובות

  1. היי עידן,
    הכתבה מעניינת וחשובה אך לדעתי חסר תוכן ממוקד.
    ממה שאני מבין לפחות מהכתבה העדר שר משפטים מוביל לכך שלא ניתן להסגיר אסירים למדינות אחרות ולהעניק חנינה לאסירים מקומיים. חוץ מזה יש את עניין קידום החוקים בתחום משרדו (אילו חוקים למשל?), ושיגרם "כאוס" וש – "הציבור לא מבין את חומרת המצב שעומד להיווצר".
    אני לפחות פונה לשקוף כדי להבין את חומרת המצב שעומד להיווצר, ואילו חוקים לא יחוקקו ומה יקרה כתוצאה מכך, ואני באמת לא מבין מהכתבה, בלי כמובן לזלזל בנושא של חנינות או הסגרה.
    הייתי שמח אם הכתבה הייתה מציעה מידע יותר קונקרטי ופחות מושגים מופשטים.
    תודה.

  2. היי עידן,
    כתבה מעניינת אך לדעתי חסר תוכן ממוקד.
    ממה שאני מבין לפחות מהכתבה העדר שר משפטים מוביל לכך שלא ניתן להסגיר אסירים למדינות אחרות ולהעניק חנינה לאסירים מקומיים. חוץ מזה יש את עניין קידום החוקים בתחום משרדו (אילו חוקים למשל?), ושיגרם "כאוס" וש – "הציבור לא מבין את חומרת המצב שעומד להיווצר".
    אני לפחות פונה לשקוף כדי להבין את חומרת המצב שעומד להיווצר, ואילו חוקים לא יחוקקו ומה יקרה כתוצאה מכך, ואני באמת לא מבין מהכתבה, בלי כמובן לזלזל בנושא של חנינות או הסגרה.
    הייתי שמח אם הכתבה הייתה מציעה מידע יותר קונקרטי ופחות מושגים מופשטים.
    תודה.

  3. (כתבתי זאת גם תחת השיתוף של תומר אביטל):
    יש בישראל תסבוכת פוליטית שהיא תוצאה של "הסכם מכירה" מושחת של השלטון, שנערך בין נתניהו לגנץ, שאושר בשל חולשתם הלא-מובנת של היועמ"ש ובג"ץ. "שקוף" בוחרים להציג את המצב הנוכחי כדוגמה לציניות של נתניהו, אך הבה נראה כיצד אפשר להציג את הדברים בצורה שמחלקת את האחריות בין הצדדים.
    לנתניהו נוח כרגע שלא יהיה שר משפטים – ייתכן שעלה בדעתו שגנץ מעוניין להפעיל סעיף מסויים המוקנה לו על פי חוק, שמצריך חתימה של שר המשפטים; כמו למשל להכריז על נבצרות זמנית של ראש הממשלה המכהן – וכתוצאה מחשש זה הוא מסכן מינוי שר משפטים. אינני יודע, וזה לא חשוב.
    החשוב הוא שהן גנץ והן הבג"ץ, תוך הסתייעות בחוו"ד היועמ"ש, סברו, לפני כשנה, שזה תקין לגמרי שנתניהו, שיש כנגדו שלושה כתבי אישום, ימשיך לכהן כראש ממשלה, למרות החשש שבראש ממשלה ינצל לרעה את סמכותו – קרי: ימנה שרים ובעלי תפקידים, או ימנע מינויים, באופן שישרת את ניהול עניינו בבית המשפט, ואולי ישחרר אותו מספסל הנאשמים.
    היועמ"ש הביע את עמדתו ש"זה בסדר" שהאדם בסעיפים כה חמורים יכהן כראש ממשלה, אם רק יתחייב ל"מניעת ניגוד עניינים" – האם יש "סימון V" מטורף יותר מחתימה על ניגוד עניינים בהקשר כזה? האם לא ברור שכל החלטה – לא רק מינוי בעל-תפקיד, יש לה פוטנציאל של חציית קו ניגוד העניינים? האם לא ראוי היה לתקוף את חוו"ד זו, או את הגושפנקה שהעניקה אסתר חיות, כנשיאת בג"ץ, לקונסטלציה המטורפת שיצרו גנץ ונתניהו – הראשון כדי לקבל את מוסרות השלטון (ואולי אגב אורחה, אם נסמוך על דבריו, לשרת את ישראל בתקופה קשה זו), והשני, מתוך בטחון שיוכל להפר את עצת הראשון ולהדיח אותו מעמדת "ראש ממשלה חלופי"?
    אסתר חיות ומנדלבליט אשמים ב"miscalculation" נורא במקרה הטוב, ובמקרה הרע בחרו הדרך הקלה בשל תחושת פיק ברכיים (ואולי היו מצדיקים עצמם בכך שהחלטה אחרת היתה מביאה להפיכה). העובדה שאישרו את ההסכם, המאפשר לרוה"מ להעמיד (לדברי גנץ) את הדמוקרטיה בסכנה (חיות עוד לעגה למי שסבר ש"הטירה עלולה להתמוטט") הופכת אותם לאחראים, יחד עם גנץ.

    מה שקרה כעת היה צפוי לחלוטין, מרגע שניסנקורן הגיש את התפטרותו (שאותה אגב יכול היה גנץ למנוע בקלות אילו רק שיתף אתו פעולה). אבל חבל באמת שאתם מציגים את התמונה כאילו רק נתניהו פועל מתוך ציניות, ונותנים "פטור" לכל האחראים האחרים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,932 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!