ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
החל ממחר אין לישראל שר משפטים. כהונתו של שר המשפטים הזמני בני גנץ תפקע היום ולפי חוק יסוד הממשלה מינוי זמני של שר תקף רק לשלושה חודשים ולא ניתן להאריכו. כל עוד הממשלה פריטטית, מינוי השר הבא נמצא לפי חוק בידי ראש הממשלה החלופי גנץ, אלא שההחלטה דורשת את הסכמת הממשלה.
בשיחה עם "שקוף", הסבירה יו"ר התנועה לטוהר המידות, עורכת הדין אביה אלף, כי היעדרו של שר מהווה פגיעה בעקרונות המשטר ומזיקה לאינטרסים של המדינה, האזרחים והמשרדים שבראשם עומד אותו שר. "יש סמכויות שהשרים אמורים להפעיל על פי חוק והם לא יכולים להאציל אותן לידי הדרג המקצועי", הבהירה אלף.
בין היתר, שר המשפטים חבר בקבינט הביטחוני ומשמש כיו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה. בהיעדרו, פעילות ועדת השרים נפגעת. בנוסף, קיימים תחומים קריטיים הדורשים את חתימתו של שר המשפטים, בהם צווי הסגרה למדינות אחרות, חנינת אסירים לפני אישור הנשיא ותקנות או חוקים בתחומי משרדו. ללא שר משפטים אין גורם שמוסמך לקדם חקיקת משנה שמצויה בסמכותו כולל תקנות שקשורות במאבק בקורונה. "אין הגדרה אחרת למצב מלבד כאוס שגורם נזק עצום", הבהירה אלף.
בכירים במערכת המשפט מתריעים אף הם מפני המהלך. הבוקר התראיין למשל פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן עם ירון דקל ועקיבא נוביק ברשת ב', והזהיר כי "הציבור לא מבין את חומרת המצב שעומד להיווצר". לדבריו, "התרגלנו כבר שאין תקציב חדש מזה שנתיים. פה מגיעים למצב שאין שר תקשורת, לא יהיה ממחר שר משפטים, יש הרבה דברים חיוניים שאי אפשר לבצע".
בראיון נוסף שהתקיים הבוקר ב-103FM, הבהירה מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור לניסים משעל וגיא פלג את חשיבותו של שר במשרד גדול כמשרד המשפטים. "מדובר במשרד ענק ומורכב, עם 5,000 עובדים, שלושה מיליארד שקלים תקציב ו-40 מנהלי יחידות שונות", אמרה פלמור. "כל הפונקציות שאמורות להיות במצבים של עימות ופיקוח ולעשות מהלכים שלא בהכרח נעימים, מוחלשות כשאין שר".
מניעת מינוי שר משפטים על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו היא עוד נקודה קריטית בשחיקת מערכת אכיפת החוק על ידי נאשם בפלילים. נתניהו כבר מנע, עוד מיום הקמת הממשלה, את מינוי מנכ"ל משרד המשפטים ופרקליט המדינה. כל זה בניגוד גמור להצהרתו בבג"ץ, שדן בשאלה אם ראש ממשלה יכול לכהן תחת כתב אישום.
פרקליטיו של ראש הממשלה טענו אז כי הוא מתחייב לקבל על עצמו הסדר ניגוד עניינים שימנע ממנו לעסוק במינויים במערכת אכיפת החוק ובכך דחו את הטענה כי נתניהו לא יכול לכהן תחת כתב אישום. כעת, עם פקיעת כהונת גנץ, קשה שלא לפרש את מהלכיו של נתניהו כהתערבות – ספק חוקית – במינויים במערכת אכיפת החוק.
עד כמה חשוב לנתניהו שלא למנות שר משפטים? לאחרונה ראש הממשלה הכריז שיש לרכוש עשרות מיליוני חיסונים באופן מידי כדי להציל חיים. ההחלטה הייתה אמורה להיות נדונה בישיבת הממשלה, אך ראש הממשלה החלופי גנץ הציב תנאי טריוויאלי: מינוי שר משפטים. כל עוד אין שר משפטים, אומר גנץ, לא ידונו ברכישת החיסונים.
נתניהו מאשים מצידו את גנץ וקובע כי הלה מסכן חיי אדם. זו דרך נוחה לסובב את הדברים. אם אמנם מדובר בעניין של חיים ומוות, נתניהו צריך לאשר מינוי שר משפטים חדש. בפועל, נראה שהמחיר שנתניהו מוכן לשלם עבור שחיקת משרד המשפטים גבוה ממה שנדמה לנו. העובדה שנכון לעכשיו חסר גם מנכ"ל קבוע למשרד מוסיפה חטא על פשע.
בזמן שבמשרד המשפטים מכבים את האור, בזירה אחרת מגלים פעילות ערנית. בשבוע האחרון פעלו בסביבת ראש הממשלה במרץ להכפיש את שמו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. בליכוד טוענים כי על הנשיא להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה, אך לא כך הוא.
חוק יסוד הממשלה קובע רק שתי התניות להחלטת הנשיא: הנשיא צריך להתייעץ עם ראשי הסיעות בכנסת והמועמד צריך להסכים לקבל את המנדט להרכבת הממשלה. כל השאר נע בין מסורת פוליטית (המועמד בעל מירב הסיכויים) לבין ספינים (ראש המפלגה הגדולה ביותר). בפועל, לריבלין יש מרחב החלטה רחב מאוד.
בין שתי ההתניות שנקבעו בחוק, להתייעצות עם ראשי הסיעות קיים משקל משמעותי. להליך ההמלצות נוסף גוון חגיגי מאז שריבלין פתח אותו בפני הציבור בשידור ישיר מבית הנשיא. בהתייעצות, כפי שניתן לראות בתיעוד מהשנתיים האחרונות, מגיעה משלחת מכל אחת מהסיעות בכנסת ומציגה את עמדתה ושיקוליה. במהלך ההתייעצות עם הנשיא, מתפתחת שיחה קצרה והנשיא שואל את הנציגים שאלות רלוונטיות להחלטתו.
לבית הנשיא צפויים להגיע, נכון לעכשיו, נציגים של לפחות שלוש סיעות (הציונות הדתית, ש"ס והליכוד) שימליצו על יו"ר הליכוד, ח"כ בנימין נתניהו לתפקיד. ראוי שהנשיא – יחליט מה שיחליט – ישאל אותם מדוע המומלץ מונע מינוי שר משפטים.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
