ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

דרוש חיסון: המוטציה הדו ראשית עלתה לנו בחיי אדם

הליכוד וכחול לבן הקימו את הממשלה הפריטטית, זו שמחייבת הסכמה של שתיהן בכל החלטה, כדי להציל את ישראל ממשבר הקורונה ● אבל האופן הרשלני והמחורר שבו המפלגות ניסחו את שיטת המשטר החדשה מכשיל את הניסיון להילחם בנגיף - ומספר המתים הולך ועולה ● בינתיים נתניהו מנצל את המצב כדי להאשים את גנץ ומנדלבליט בכישלון ● טור בדרך לבחירות 2021

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

בני גנץ ובנימין נתניהו חותמים על ההסכם הקואליציוני

ההדים של מה שמכונה בתקשורת "ישיבת הצרחות" וחילופי האשמות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש הממשלה החלופי גנץ – נשמעו בימים האחרונים ברחבי הארץ. "הציבור מבין היטב מה המשחק שלכם. הוא מבין שאתם דנים הרבה מאוד ישראלים לתחלואה קשה ולמוות קשה. למוות", האשים ראש הממשלה בנימין נתניהו את אנשי כחול לבן במילים חריפות. "הבאתי את הדברים להצבעה בידיעה ברורה שאתם מיד תפילו אותם, התרגיל הידוע. שמענו את היועמ"ש שהמיקרופון, הוא חשב שהוא לא פתוח, שמענו מה שהוא אמר, אנחנו מבינים את המשחק הזה", הוא המשיך.

הישיבה התקיימה ביום חמישי שעבר, שעות ספורות לפני המועד בו היה אמור הסגר השלישי לפקוע. הממשלה דנה בהמשך מגבלות התנועה שהוטלו עלינו, בפרנסתנו ובעתיד החינוך של ילדינו. נתניהו ביקש להאריך את הסגר, כחול לבן ביקשו להתחיל לפתוח את המשק. בסופו של דבר היועמ״ש ביטל החלטה שהתקבלה, לכאורה, מאחר ואנשי כחול לבן התנגדו והיא לא היתה מקובלת על שני חלקי הממשלה.

הקלטות ישיבת הצרחות – הכתבה המלאה באתר ובאפליקציה של @N12News pic.twitter.com/Brv0u0EKsf

— Yaron Avraham ירון אברהם (@yaronavraham) February 7, 2021

"המיקרופון הפתוח" עליו דיבר נתניהו היה של היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט, שהוקלט כשהוא משוחח עם אדם אחר בזמן הפסקה בשיחת זום (שכח להעביר את המיקרופון שלו ל"מיוט") על חוות דעת ששלח למזכיר הממשלה צחי ברוורמן.

חוות הדעת, ששלח מנדלבליט עוד בחודש אוגוסט, עסקה בדרך קבלת ההחלטות בממשלה הפריטטית. היא קובעת כי העובדה שלא נקבע תקנון לעבודת הממשלה הפריטטית, לא מבטלת את עיקרון הפריטטיות עצמו שנקבע בחוק יסוד שאפשר את הקמת הממשלה, לפיו ההחלטות מתקבלות בהסכמה בין הגושים.

ראש הממשלה נתניהו היה מודע לה. כשהוא העלה להצבעה את ההצעה להאריך את הסגר הוא ידע כי גוש כחול לבן יתנגד, ולכן ההחלטה לא תעבור בגלל חוות הדעת המשפטית של מנדלבליט. הוא ידע היטב כי אז יחל מחול השדים שבו הוא שוב יוכל להתגולל על היועץ המשפטי לממשלה ולהפנות אליו ואל גנץ עוד אצבע מאשימה. 

בלעדי במהדורת סוף השבוע: הקלטת היועמ"ש מנדלבליט מישיבת הממשלה מסביר לבן שיחו בחדר (אחרי ששכח לשים על "מיוט" את הזום) שיש לו חוות דעת ש"נועלת" את נתניהו ולא מאפשרת לו להעלות הצעה להאריך את הסגר ללא אישור גנץ pic.twitter.com/QHEyRvNTOe

— Yaron Avraham ירון אברהם (@yaronavraham) February 6, 2021


ממשלת ישראל ה-35 שהוקמה במטרה להתמודד עם משבר הקורונה, לטפל בשסע ההולך וגדל בחברה הישראלית ולהקים את קבינט הפיוס – כשלה והתפרקה. היא גוססת ומחוברת בימים אלו למכשיר אקמו שיחזיק אותה בחיים עד שתוקם הממשלה הבאה בזמן לא ידוע.

הקורונה הרפואית והכלכלית מכה בנו בלי רחמים, והמשבר הפנימי מוגדר היום על ידי המכון לביטחון לאומי כאיום קיומי על מדינת ישראל. הכשלון החריף את משבר אמון בין האזרחים למוסדות המדינה. יסודות הכשלון הונחו כבר במהלך שינוי חוקי היסוד שאפשרו את הקמת הממשלה הדו-ראשית, ולאחר מכן בחבלה מכוונת של נתניהו בהליך קבלת ההחלטות הממשלתי. 

החטא הקדמון: שינוי חוק יסוד הממשלה

כדי להקים את הממשלה ה-35, הממשלה הפריטטית הראשונה בתולדות מדינת ישראל, שינו את החוק ולמעשה את המשטר בישראל לטובת צורך נקודתי. נתניהו רצה להמשיך לשבת על כסא רה"מ, גנץ היה מוכן להשאיר אותו שם אבל בתנאי שיתחלפו לאחר שנה וחצי.

לאור ניסיון העבר היה ברור כי כל הסכם "רגיל" להרכבת הקואליציה היה מתפרק מיד. לכן החליטו לשנות את חוקי היסוד והכניסו את חוק יסוד הכנסת ואת חוק יסוד הממשלה למיטת סדום: החלישו את האופוזיציה, גדעו מראש את ימיה של הכנסת בשנה שלמה, השביעו שני ראשי ממשלה בו זמנית – אחד לעכשיו ואת השני לשימוש בנובמבר 2021, קבעו "זיקה" בין השרים לראש המממשלה הזה או החלופי כך שאף אחד לא יוכל לפטר את שריו של השני וקבעו בחוק מנגנון "פריטטי" (שוויוני).

בנוסף, על פי החוק כל החלטה שמתקבלת מחייבת הסכמה הדדית של גנץ ונתניהו, ונקבע כי יהיו שני גושים שיוויוניים, וכי יקבע מנגנון הצבעה לכח שווה שיתן פתרון למצבים בהם לאחד הגושים יש יותר שרים.

אבל את המנגנון עצמו – לא קבעו. לא בתקנון הממשלה (שם מקומו הטבעי) ולא בדרך אחרת. הממשלה החליטה כבר בישיבתה הראשונה כי תוך שבועיים יביאו תקנון מתאים לאישור. אבל זה לא קרה. בחודש יולי ניסו להעלות את התקנון החדש להצבעה – נתניהו חסם (פריטטי אמרנו) – והתקנון לא אושר. וכך, עד היום אין תקנון לעבודת הממשלה שמסדיר את דרכי עבודה ואת המנגנון הפריטטי שדורש הסכמה של שני הגושים.

הונחה לו מלכודת. היועמ"ש אביחי מנדלבליט (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

וכך הגענו לרגע בו באותה "ישיבת הצרחות", ב-4 בפברואר שעות לפני פקיעת הסגר, מעלה נתניהו את הארכת הסגר להצבעה. הגוש של נתניהו תומך והגוש של גנץ מתנגד. אבל מספרית, ומאז ולתמיד, לגוש של נתניהו יש רוב. אז, כצפוי, נאלץ היועמ"ש להתערב ולהזכיר שבגלל חוק יסוד הממשלה הקובע פריטטיות, היעדר התקנון לא יכול לבטל את העקרון בחוק היסוד – בדיוק כפי שהסביר כבר בחודש אוגוסט.

עוד בשקוף:

דיון עקר

חברי הכנסת שחוקקו את חוק יסוד הממשלה הדו-ראשית קבעו בחוק באופן חובבני למדי מנגנון פריטטי. הם  הניחו שיהיה בסדר ושבתקנון עבודת הממשלה תקבע הדרך לנהל אותו. אבל זה לא קרה, ולכן היועמ"ש נאלץ להוציא את הערמונים מהאש וסביר שלא בפעם האחרונה.

הסוגיה היחידה שנקבעה כביכול באופן זמני (שנשאר מאז קבוע) היא ש "קביעת סדר היום לעבודת הממשלה ודיוניה תיעשה בהסכמה מראש של ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי". כלומר, אי אפשר לקבוע סדר יום בלי הסכמה של גנץ ונתניהו. כל אחד מהם יכול להחליט שנושא לא יעלה לדיון בישיבות הממשלה, וזו אחת הסיבות המרכזיות לכך שהישיבות נדחות, נקבעות מהיום למחר או שיש נושאים שלא עולים בכלל לדיון. זו הסיבה לכך שגנץ יכול היה לדחות את הדיון על הארכת הסגר עד שיגידילו את הקנסות וזו הסיבה שבגללה נתניהו היה יכול גם שלא להעלות בכלל את תקנון עבודת הממשלה להצבעה.

במצב כזה, מנגנון קבלת ההחלטות שנוצר הוא אבסורדי. לא ניתן להעלות נושא לדיון אם שני הגושים לא מסכימים. וכך, כל מה שנאמר בישיבה עצמה, גם אם נמשכת שעות, הוא עקר, בגלל שכדי לשמור על כוחם ומעמדם של שני ראשי הממשלה "הגושים" מקיימים דיונים מקדימים ומגיעים מגובשים בעמדתם עוד לפני הדיון. אם אחד הראשים רואה שאין לו קונצנזוס בגוש הוא יכול להחליט שלא להעלות נושא לדיון וכך לסתום את הגולל מראש על כל דיון פורה וענייני.

מה שנותר לנו הוא הצגה שחלקים ממנה מודלפים באופן אינטרנסטי לטובת קמפיין הבחירות של מי מהצדדים. שעות של ישיבות ומלל אינסופי וחסר משמעות, שנועד לצרכי יחסי ציבור ואולי תיעוד לקראת ועדת החקירה העתידית שתקום.

מדובר פארסה אחת גדולה בתהליכי קבלת ההחלטות שפוגשת ציבור מותש, שהפך אדיש למדי וכנוע לגחמות הפוליטיקאים. אבל לשינוי חוק היסוד שנעשה ממניעים פרסונליים ונקודתיים יש מחיר כבד, ובזמן מגיפה זה עולה לנו בחיי אדם.

הצעד הראשון שהכנסת ה-24 תהיה חייבת לעשות עם הקמתה הוא למחות את זכרו של הווראינט הפריטטי מספר החוקים של מדינת ישראל לפני שתתפתח מוטציה חדשה.

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין
יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת עידן בנימין

Picture of עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

תגובה אחת

  1. הסיבה המרכזית ליכולת השחיטה של נתנייהו את אזרחי ישראל באמצעות הקורונה, כדי לברוח ממשפטו – 11 שופטי בג"ץ.
    הם האחראים מוסרית להרג של יותר מ5000 איש. הם האחראים מוסרית לריסוק כלכלת ישראל. כי הם אפשרו לו להיבחר שוב כראש ממשלה. נתנייהו בסרט הזה הוא בתפקיד הקרימינאל, ומבצע את תפקידו היטב. אבל הם שאמורים להיות בתפקיד הגיבור הטוב בעלילה, בגדו באזרחי ישראל, בדמוס, והצטרפו לקבוצתו של הנוכל הרע.
    זה כל הסיפור בקליפת אגוז של מה שקורה כיום במדינה.
    ברור שיש גורמים חזקים התורמים למצב האסוני. בראש ובראשונה התקשורת הרקובה הנשלטת לחלוטין ע"י פאודלים, כמו גם מערכת פוליטית רקובה מן הייסוד. ברם הפעם הגורמים הדומיננטיים בפשע הקורונה ופשע ריסוק הכלכלה – נתנייהו פלוס בג"ץ. כל השאר גורמי משנה, שחקנים זוטרים, בסרט האימה הזה.
    המאמר שנכתב לעיל, הוא בעיקרו טכני. אבל זאת לא המהות. והמהות היא בגידת הממסדים הקרובים לצלחת באזרחים. ואפילו יותר גרוע- ניסיון להופכם לנתינים נרצעים.
    בכל מקרה אם בג"ץ היה עושה את עבודתו ופוסל את החוקים הללו, אז גם המאמר לעיל לא היה צריך להיכתב בכלל. יצרו כאן חוק יסוד, שכל תכליתו פרסונלית ונועדה לסייע לקריים מיניסטר לברוח ממשפטו. איך דבר כזה יכול להיות בכלל חוק ייסוד.כאשר כל תכליתו פרסונאלית?? ממשלה חדשה שתקום חייבת לשלוח חלק ניכר משופטי בג"ץ הביתה. יש כאן תקלה פרסונלית קשה באנשים שיושבים שם. וזאת כבר תקלה מערכתית ממסדית. זאת לא תקלה מקרית. הממסד הרקוב מצמיח מתוכו אנשים קטנים מוסרית ואינטלקטואלית, כדי שישרתו בעיקר את עצמו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק