כלי השב"כ איתר 14% מהחולים – והממשלה מתעקשת להשתמש בו

זה הפך לריטואל קבוע: ועדת החוץ והביטחון אישרה שוב את המשך השימוש בכלי הריגול של השב"כ לצורך איתור חולי קורונה פוטנציאלים ● זאת, חרף הנתונים שמראים כי הוא יעיל בפחות מחמישית מהמקרים ● ישראל תמשיך להיות הדמוקרטיה היחידה שמשתמשת בשירותי הביטחון במאבק בקורונה ומאפשרת פגיעה בפרטיות האזרחים 
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
דיון על חוק איכוני השב״כ בוועדת החוץ והביטחון, יולי 2020 (צילום: עדינה וולמן, דוברות הכנסת)

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה השבוע (שני), בפעם השישית, להסמיך את שב"כ להשתמש בכלי שמאפשר לאכן את הטלפונים של כל אזרחי ישראל, במסגרת המאבק בנגיף הקורונה. זאת, חרף נתונים שמראים כי רק 14% מהנדבקים אותרו על ידי השב"כ מאז יולי.

מאז החל השימוש בכלי, כתבנו ב"שקוף" שוב ושוב על מחיר השימוש בכלי החריג, ועל הפגיעה בפרטיות האזרחים לאור המידע שנאסף ומועבר למשרד הבריאות. ישראל היא המדינה הדמוקרטית היחידה שמשתמשת בכלי ריגול שנועד לצרכים ביטחוניים לצורך איתור חולי קורונה.

‎⁨ח״כ צבי האוזר, יו״ר ועדת החוץ והביטחון (צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

למרות הנושא הקריטי בישיבה השתתפו רק שלושה חברי כנסת: אבי דיכטר וניסים ואטורי מהליכוד ויו"ר הוועדה צביקה האוזר מדרך ארץ שהצביעו בעד הארכת השימוש בכלי השב״כ. נעדרו: ישראל אייכלר, נפתלי בנט, אורנה ברביבאי, ניר ברקת, איתן גינזבורג, עוזי דיין, ניצן הורוביץ, עמית הלוי, מיכל וונש, מכלוף מיקי זוהר, משה יעלון, אביגדור ליברמן, מיכאל מלכיאלי, אלעזר שטרן, שבח שטרן.

פנינו לכמה מהח"כים שמתנגדים בד"כ, או היו עשויים להתנגד, לאיכוני השב"כ ושאלנו מדוע לא השתתפו בדיון ומה דעתם על כך שוועדה שוב אישרה את האיכונים. ח"כ ברביבאי הסבירה כי השתתפה בפאנל בחירות במכללה למנהל ולכן לא הגיעה. "אני מתנגדת בתוקף לשימוש בכלי לסיכול טרור כלפי אזרחים. בכל הדיונים שהתקיימו במסגרת ועדת חוץ וביטחון בהם השתתפתי הבעתי את התנגדותי הנחרצת והצבעתי נגד. אולם לנוכח הרוב של הקואליציה בוועדה, בכל פעם מחדש הוועדה מאשרת את הארכת השימוש בכלי".

מח"כ איתן גינזבורג, ניצן הורביץ ואלעזר שטרן טרם נמסרה תגובה.

מעקבים חסרי תכלית

מאז סוף יולי 2020, כאשר אושר בוועדה ולאחר מכן במליאת הכנסת ״חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה״, הכנסת מאשרת שוב ושוב את איכון הטלפונים שלנו על ידי השב"כ.

משרד הבריאות, הממשלה ובתורה גם ועדת החוץ והביטחון ממשיכים לאחוז בטענה כי כלי השב"כ מביא לטיפול בתחלואה למרות שהמציאות מוכיחה אחרת. ישראל, נכון לכתיבת שורות אלו נמצאת במקום ה-9 בעולם במספר הנדבקים למיליון – 79,400 נדבקים למיליון.

על פי נתוני משרד הבריאות שהוצגו על ידי היועצים המשפטיים בדיון, השב"כ איכן מאז יולי, כאמור, רק 14% מהאזרחים שנמצאו חיוביים לקורונה. גם משרד הבריאות לא מתהדר בנתונים מזהירים: חקירות אפידמיולוגיות איתרו כ-25% מהחיוביים. מחצית מהחולים לא זוהו בכלל – אלא רק לאחר שפיתחו סימפטומים או שביצעו בדיקה בגלל חשש למגע עם חולה מאומת.

איך מאתרים מגעים עם חולים מאומתים? מתוך המצגת של היועצים המשפטיים של ועדת החוץ והביטחון

בעיני משרד הבריאות מדובר בנתונים שמצדיקים את המשך הפעלת כלי הריגול. זאת, חרף פגמים נוספים ביעילותו, כמו העובדה שהוא אינו מאתר ילדים – קבוצת אוכלוסיה שאינה מתחסנת. "השב"כ הוא כלי משלים שמצליח לאתר אחוז לא מבוטל של מגעים שהחקירה האפידמיולוגית לא מצליחה להגיע אליהם", טען ד"ר אריק האס, מהאגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות בפני חברי הוועדה. "אנו סבורים שצריך להמשיך, ודאי כאשר התחלואה עדיין ברמה גבוהה, גם אם במגמת ירידה בשבועיים האחרונים".

מנגד, בחוות הדעת של הרשות להגנת הפרטיות שנשלחה טרם הדיון ליו"ר הוועדה, ח"כ צבי האוזר (דרך ארץ) התנגדו בתוקף לאישור המחודש. "נשוב ונזכיר כי מנגנון השב"כ לא מנע את העלייה בתחלואה, לא מנע את הסגר השני ואף לא מנע את הסגר השלישי", נכתב במסמך מטעמם. "אין מדובר בכלי משמעותי המונע את התפשטות המגפה, כי אם לכל היותר ככלי משלים, בעל תועלת שולית נמוכה יחסית מבחינת התמודדות עם המגיפה מחד, ובעל פגיעה קשה בפרטיות של אזרחי ישראל מאידך".

עוד בשקוף:

יש לציין כי אם הכנסת לא היתה מתפזרת, החוק היה פוקע ב-21 לינואר, והממשלה היתה נדרשת להציג הצעת חוק חדשה ולהוכיח את יעילות השימוש בכלי. בשל פיזור הכנסת, החוק ממשיך בינתיים באופן אוטומטי עד שלושה חודשים ממועד השבעת הכנסת הבאה. בשל התנאים הפוליטיים הממשלה מעריכה כי לא תוכל להעביר חוק כזה ומעדיפה להמשיך לנטר את הטלפונים הסלולריים של כולנו ללא דיון אמיתי, גם כשיעילות הכלי מוטלת בספק.

מחוסנים או מחלימים לא מקבלים התראה

במהלך הדיון התברר כי מחוסנים או מחלימים שבאו במגע עם חולה מאומת – לא מקבלים על כך הודעה גם אם אוכנו על ידי השב״כ. מדובר באנשים שאינם אמורים להיכנס לבידוד על פי הנהלים, אבל טרם הוכח מדעית שהם אינם מדבקים. החלטה של המדינה לא להעביר לאזרחים את המידע, שהיא כבר מחזיקה ברשותה, היא פטרונית ופוגעת ביכולת של כל אדם להחליט, באופן אוטונומי, האם הוא רוצה לקחת את הסיכון שהם עלולים עדיין להדביק אנשים אחרים, גם כאלה שבסיכון.

הליך האיכון שמותיר מחוסנים וחולים לשעבר ללא מידע על מגע שלהם עם חולים מאומתים (מתוך מסמכי ועדת החוץ והביטחון)

"אם אני כאדם מחוסן, הייתי בא במגע עם חולה מאומת, סטטיסטית יש סיכוי של 95% שלא יהיו לי סימפטומים, שזה מצוין ומציל חיים. אבל יכול להיות שאני נדבק, וחלילה אדביק את סבתי הגם שאין לי סימפטומים"', אמר במהלך הדיון יו״ר הוועדה האוזר. "אם היית יודע שאני חולה מאומת ואני אמור לבקר את סבתי בת ה-120 ביום שישי, הייתי דוחה את הפגישה בשבוע. זה מידע חיוני ומידע מצמצם הדבקה – שכבר קיים כל עוד האיכונים קיימים. יש לי אינטרס להפעיל שיקול דעת ולהחיל על עצמי ריסון וולונטרי".

האוזר הדגיש כי "יש חשש שאנשים מחוסנים יחלו בקורונה וידביקו אנשים שעדיין לא מחוסנים. יש לנו אפשרות להציל חיים על ידי שליחת מסרון. המדיניות הנוכחית היא פגיעה במי שיתחסן, על סף רשלנות פושעת. אני קורא למשרד הבריאות, לקיים היום דיון דחוף בנושא".

חוק הפטריוט כמשל: קשה להיגמל מהתמכרות למעקבים

אנחנו מסכמים כמעט שנה מאז החלה הממשלה לעשות שימוש בכלי איכוני השב״כ למטרות מעקב אחרי האוכלוסיה. כבר במרץ 2020, זמן קצר אחרי פרוץ מגפת הקורונה לחיינו, הזהיר כותב שורות אלו מפני צעדים מסכני דמוקרטיה שננקטים בצל ההתמודדות עם המגיפה. כתבתי אז על חוק הפטריוט האמריקאי את הדברים הבאים:

באוקטובר 2001, כחודש לאחר אסון התאומים, העביר הנשיא ג'ורג בוש בקונגרס את "חוק הפטריוט". החוק איפשר לממשל לעקוב אחר אזרחים אמריקאים על ידי ניטור פעילות אשראי, חיפוש בבתים ואיסוף מידע על שימוש בטלפונים. 

למרות שהחוק נועד במקור לחול שנה אחת בלבד במטרה להתמודד עם איום הטרור בטווח הקצר – הוא הוארך שוב ושוב, במשך כמעט 15 שנה. כמה טרוריסטים נעצרו בזכות החוק שפגע בפרטיות של מיליוני אזרחים אמריקאים? על כך יש מחלוקות, אבל הטווח נע בין 0 ל-47. דבר אחד בטוח: החוק נוצל לאורך הזמן לאיתור עבריינים מן השורה – מעלימי מס וסוחרי סמים, למשל – אשר בעבר השימוש בכלים חודרניים כנגדם היה בלתי נתפס. 

רק ב-2015 (!) שונה החוק והוסרה ממנו האפשרות לעקוב אחרי אזרחים ללא צו בית משפט.

האם היה צריך להשתמש בחוק הפטריוט? קשה לומר. אבל ברור כי ממשלות ינצלו שעות משבר כדי להטיל צווים שלאחר מכן קשה עד בלתי אפשרי יהיה להיפטר מהם. פוליטיקאים לא אוהבים לוותר על סמכויות וכוח, ומדובר בנושאים מורכבים שקשה לייצר סביבם מאבק ציבורי.

צפו במערכון של ג'ון אוליבר שמסביר בפירוט את הבעיה במעקב ממשלתי:

***

  • יש לך הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכיר/ה מידע או סיפור שאנחנו לא? כתבו לעיתונאי עידן בנימין

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

2 תגובות

  1. 1. הכותרת מגעילה אם מישהו מה 14 % היה אבא שלך או סבא שלך או בת זוגך גם אש היית חושב שלא צריך להשתמש בכלי ה"ריגול"
    2. בדרום קוריאה, סין, וטאיוון השתמשו באופן גורף בכלי "ריגול" ואכן התוצאות שם מצוינות. שתיים מהן דמוקרטיות ואחת דיקטטורה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.