ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

לפני הבחירות: מה ראשי המפלגות רוצים שתשכחו?

סמוטריץ' מנע אפשרות ממבקר המדינה לבדוק האם ליקויים תוקנו ● גפני סיכל מאבק במעלימי המס ● עודה ננזף על ידי ועדת האתיקה והורחק מהמליאה ● דרעי הסתיר פגישה ביומן עם איש עסקים לו עזר ● לקראת הבחירות: עובדות שראשי הרשימות לכנסת מקווים שלא תזכרו

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

אנחנו מוצפים בהצהרות והבטחות פוליטיות של הרגע האחרון. בליל המידע הזה עלול להשכיח מאיתנו את התנהלות נבחרי הציבור בעת שעמדו באמת למבחן – בהצעות החוק שהעלו, בדיון בוועדת הכספים, כשסירסו שקיפות או בלמו את מבקר המדינה.

לכן אנחנו מפרסמים לקראת הבחירות עובדות על ראשי המפלגות – שהם היו רוצים שתשכחו. חשוב שהם יידעו שאנחנו זוכרים היטב כיצד התנהלו בעבר. אחרי בנט, לפיד, הורוביץ, ליברמן, גנץ, נתניהו וזליכה – ריכזנו בפרק האחרון בסדרה רצף עובדות על ראשי מפלגות נוספות: הציונות הדתית, תקווה חדשה, ש"ס, העבודה יהדות התורה והרשימה המשותפת.

בצלאל סמוטריץ' – יו"ר הציונות הדתית

אחת הבעיות המרכזיות במגזר הציבורי היא שגם אם נחשפים מחדלים, הם לאו דווקא מתוקנים. אז במשרד המבקר לפני כמה שנים עמלו על פתרון. הם יזמו תכנית לפיה משרדי הממשלה יעדכנו על הטיפול בכל ליקוי שנחשף בדוחותיהם. זה מהלך נהדר. כיום אין מעקב שבודק בתכלס איך גוף מבוקר מתמודד עם כשלים שיצאו לאור – אף שהחוק דורש זאת. 

ואכן, במשרד המבקר גיבשו תקנות לפיהם מנהלי המשרדים יפרסמו כיצד יתקנו ליקויים, לוחות זמנים והכל בחתימת האחראי לכך בכל משרד. המבקר תכנן אף להקים מערכת ממוחשבת שבאמצעותה יוכלו הגופים המבוקרים לפרט את ההחלטות והפעולות שנקטו.

טרפד מהלך לחיזוק מבקר המדינה. בצלאל סמוטריץ' (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

נשמע נהדר, לא?

הממשלה גם חשבה כך ואישרה זאת. ובדצמבר 2016 התבקשה הוועדה לביקורת המדינה בכנסת לאשרר את התקנות. אלא שאז הגיע ח"כ בצלאל סמוטריץ' – כיום יו"ר מפלגת הציונות הדתית – טרפד אותן. סמוטריץ' הלך אישית לשרי הממשלה, שכנע אותם להתנגד והתקנות נפלו. בדיון בוועדת הביקורת בכנסת סמוטריץ' אמנם הודה שהמצב של תיקון לקויים "לא משביע רצון", אך טען שהתקנות הן בעצם אקטיביזם ביקורתי וראוי להפילן משום "המבקר איננו שחקן שמשחק במגרש של הרשות המבצעת ולא שותף בתהליכי קבלת ההחלטות". 

את המחיר של ה"הצלחה" של סמוטריץ' כולנו משלמים: חלק מהמשרדים מצפצפים על דו"חות המבקר, לא מתקיים פיקוח אפקטיבי על תהליך תיקון הליקויים ולנו אין מושג מה קורה עם המחדלים אף שמדובר במשרדי הממשלה – ששייכים לכולנו. 

עובדת בונוס: סמוטריץ' הוא אחד מיזמי חוק ההסדרה. רק לאחר שאושר התברר שסמוטריץ' לא דיווח שהיה מצוי כל הזמן בניגוד עניינים: ביתו שלו בנוי על אדמה פלסטינית ולכן הוא מרוויח מהחוק.

משה גפני – יו"ר יהדות התורה

ראש יהדות התורה משה גפני אוהב להתראיין על שלל נושאים. אבל הנה משהו שהוא לא סיפר: ב-2015 הוא הפעיל בחשאי את השפעתו כדי להקטין חוב של ישיבת "סלבודקה" הליטאית מבני-ברק לרשות המסים. גפני הפעיל לחץ על הפקידים כדי שיתערבו בשומה ויקלו על הישיבה. בתגובה אמר שכח"כ הוא מסייע לאלפי גופים שנקלעו למצוקות מול הממשלה. 

השתמש בכוחו למחיקת חוב של ישיבה מקורבת. משה גפני (צילום: דוברות הכנסת)

בכלל, נראה שיו"ר ועדת הכספים גפני פחות מתחבר לחשיבות צד ההכנסות בתקציב המדינה: במשך שנים פעל לסכל את המלחמה של ישראל במעלימי מס, ולא לגבות מס ממי שעובד "בשחור". גפני, שמפיל בקביעות חוקי שקיפות, אף מנע את הצטרפותה של ישראל לאמנה הבינלאומית נגד מעלימי מסים.

עובדת בונוס: גפני שימן את צירי הדלת בין ההון לשלטון: הוא זה שהמליץ לבעלי מונופול IDB לשכור כלוביסטית את פרח לרנר, היועצת לשעבר של נתניהו, שחתמה עיסקת טיעון לאחר שקידמה את עסקי בעלה כשעבדה במשרד רה"מ.

מרב מיכאלי – יו"ר העבודה

צריך להודות: מרב מיכאלי לא צברה רקורד שלילי עשיר (ואם יש לכם מידע אחר נשמח לשמוע – ספרו לנו). עם זאת, היא מעולם לא חשפה את יומנה חרף בקשות חוזרות ונשנות. גם לא את האינטרסים הכלכליים שלה. שני הדברים האלו תלויים רק בה. 

לא השקיפה את יומנה ואת האינטרסים הכלכליים שלה. מרב מיכאלי, יו״ר מפלגת העבודה (צילום: אתר הכנסת)

עובדת בונוס: כיו"ר מפלגה מיכאלי יכולה לדאוג שייחשפו הוצאות מפלגת העבודה – שמות הספקים והסכומים שהם מקבלים. אך נראה שגם את זה אין בכוונתה לעשות.

אריה דרעי – יו"ר ש"ס

אתם בטח זוכרים, אבל ליתר ביטחון: ב-99' יו"ר ש"ס הורשע בעבירת שוחד אחת, שלוש עבירות מרמה והפרת אמונים וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. על דרעי נגזרו ארבע שנות מאסר וקנס‏. 

אבל האם דרעי למד משהו מהסיפור הזה? נראה שלא. 

 דרעי חשוד כיום שביצע עבירות מס בעסקי נדל"ן ושקיבל הכנסות, בניגוד לחוק. בד בבד, בעשור האחרון תרמו גופים המקושרים ליצחק תשובה, שרי אריסון, מרטין שלאף וטייקונים אחרים – סכומי עתק מכל העמותות דווקא ל"מפעלות שמחה". מדובר בעמותה חרדית שהוקמה ומנוהלת על ידי יפה דרעי, רעייתו של שר הפנים.

בעלי אינטרסים תרמו סכומי עתק לעמותה של אשתו. השר אריה דרעי (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

עובדת בונוס:  דרעי הפיל שלל חוקי שקיפות לאורך השנים. אמנם הוא הסכים לחשוף את יומנו – אך אי אפשר באמת לסמוך על מה שכתוב בו. ב"כאן" חשפו שפגישה שהוגדרה כ"פרטית" והוסתרה, הייתה למעשה עם איש העסקים אילן שרעבי. לא מדובר בחבר או מאהבת (פגישות אישיות שמקובל להשחיר): דרעי לווה כסף משרעבי וכשר פנים אף סייע לעסקיו. 

גדעון סער – יו"ר תקווה חדשה

זוכרים שסער לקח פסק זמן מהפוליטיקה? באמצע ספטמבר 2014 הודיע על פרישה. אלא שלבסוף התפטר רשמית רק בשני בנובמבר. למה ההשהייה? ובכן, בזמנו חשפתי שההמתנה של סער השתלמה עבורו: הוא קיבל 83 אלף שקל – שכר על חודש של חגים, וגם על כל נובמבר לאור סעיף שערורייתי בתקנון הממשלה שמאפשר לשרים לקבל שכר מלא – גם אם פרשו בתחילתו. סער הכחיש שיש קשר בין הדברים.

פרש אך קיבל תשלום חודש קדימה. גדעון סער (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

עובדת בונוס: אף שבכנסת האחרונה סער תפקד כפרלמנטר מהשורה הוא הגיש רק שאילתא אחת ויחידה. במה היא עסקה? סער תהה האם ישראל מממשת את זכותה לתפוס תגמולים כספיים המועברים מהרשות הפלסטינית לאזרחים ערבים ישראלים שהורשעו בעבירות טרור.

איימן עודה – יו"ר הרשימה המשותפת

חלק מבית בחיפה בבעלות יו"ר הרשימה המשותפת מועמד להריסה. במקביל, פעל עודה בכנסת לתת אישור חוקי למבנים במצב דומה – מבלי לדווח שייצא נשכר משינוי כזה בעצמו. יש לציין כי במגזר הערבי יש לפחות כ-50,000 בתים ללא היתרי בנייה, בין היתר בשל היעדר תכנון מסודר מצד המדינה. לבית שבבעלות עודה עדיין חסרים היתרי בנייה וחלקו מועמד להריסה.

חסרים לביתו היתרי בניה. איימן עודה (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מלשכתו נמסר כי "הבניין כולו שייך למשפחת עודה המורחבת ונבנה בשנות ה-60. ח"כ עודה לא גר שם ויש מרפסת משותפת לכל הדיירים בקומה נמצאת בסטייה מאחוזי הבנייה", עוד הוסיפו כי "זאת דירה בבעלותו והח"כ גר בשכירות בדירה אחרת". כמו כן הח"כ הצהיר שכל החלטה ועדת התכנון מקובלת עליו.

עובדת בונוס: לעודה כמה וכמה עבירות אתיות. הוא ננזף חמורות על ידי ועדת האתיקה על כך שכינה את ח"כ אבי דיכטר רוצח (2016). פעם אחרת הרחיקה אותו הוועדה לשבוע מהמליאה כשקרא קריאות גנאי נגד שוטרים שמנעו כניסתו לביקור ג'עפר פרח בבית החולים בחיפה וכינה אחד מהם "אפס" (2018).

***

מילה לסיום: הסיפור הוא לא ש"כולם גרועים" או "כולם מושחתים". ממש לא. אבל אנחנו רוצים שתכירו מה כבר עשו ראשי המפלגות כשהכוח היה בידיים שלכם וכשתגיעו לקלפי – תבחרו מהראש. תמיד יש למי להצביע. תמיד יש את המפלגה הכי פחות גרועה. ערכו את החישובים שלכם – ותתייצבו ב-23 במרץ להצביע. אין תירוצים. שבת שלום.

***

  1. רוצים לקרוא עובדות נוספות על ראשי המפלגות המוזכרים בטור הזה? כנסו למפת הח"כים. או היכנסו לסדרה המלאה: מה כל ראשי המפלגות רוצים שתשכחו?
  2. יש לכם מידע שלנו אין על ראשי המפלגות? ספרו לנו! אפשר גם דרך תיבת ההדלפות החסינה.
  3. וטיזר קטן. בשבוע הבא נפרסם טור הפוך: אילו דברים ראשי המפלגות קידמו למען שקיפות ומנהל תקין וממש ישמחו שתדעו רגע לפני הבחירות! 
יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת תומר אביטל

Picture of תומר אביטל
מייסד-שותף, לשעבר כתב ועורך ב"שקוף".

5 תגובות

  1. פרסמתם שניצן הורוביץ נסע לחו"ל לחודשיים בזמן המליאה. לא מילא את תפקידו בזמן שהציבור מילא את תפקידו ושילם לו. המידע נעלם! האם הוא סיפק הסבר מניח את הדעת? המידע גרם לי להדיר את מרצ מאפשרויות ההצבעה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,853 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק