לבית שבבעלות איימן עודה חסרים היתרי בנייה וחלקו מועמד להריסה

מוקדם יותר השנה פורסם במקומון "כלבו חיפה והצפון" כי בבית שבבעלות ח"כ איימן עודה (הרשימה המשותפת) בשכונת כבאביר בחיפה קיימות תוספות בנייה לא חוקיות. לפי הידיעה, עודה פנה לעיריית חיפה בבקשה לאשר את החריגות. הוועדה לתכנון ובנייה דחתה את הבקשה משום שלא הוגשו תכניות מתוקנות של הבית.

החלטנו לבדוק מה השתנה מאז: פנינו לעודה ושאלנו אם נכס זה בבעלותו, האם מדובר בבית מגוריו ואם לא – האם בבעלותו יותר מבית אחד, וגם – האם ראוי לדעתו שחבר כנסת, שאמור לשמש דוגמא אישית – יעבור על החוק.

מלשכתו נמסר כי "הבניין כולו שייך למשפחת עודה המורחבת ונבנה בשנות ה-60. ח"כ עודה לא גר שם ויש מרפסת משותפת לכל הדיירים בקומה נמצאת בסטייה מאחוזי הבנייה", עוד הוסיפו כי "זאת דירה בבעלותו והח"כ גר בשכירות בדירה אחרת". כמו כן הח"כ הצהיר שכל החלטה ועדת התכנון מקובלת עליו.

איך הסטייה בבנייה יכולה להשפיע על עבודתו כח"כ?

זכותנו לדעת אילו אינטרסים אישיים וכלכליים יש לנבחרי הציבור שלנו, כדי להבין איך הם משפיעים עליהם בקבלת החלטות שנוגעות לחיים של כולנו.

לפני שבועיים, למשל, אמר עודה שיסכים להצטרף לקואליציית מרכז-שמאל, והציב תנאים להצטרפות – ביניהם מאבק באלימות, תמיכה במקלטים לנשים מוכות, הקמת בית חולים וביטול חוק הלאום.

לצד אלה, דורש עודה את ביטול דו"ח קמיניץ – מסמך שנכתב ב-2016 במטרה להתמודד עם בנייה בלתי חוקית, ובעקבותיו עבר תיקון לחוק התכנון והבנייה שנועד להגביר את האכיפה בעבירות בתחום.

בנוסף דורש ח"כ עודה מתן אישורים למבנים לא חוקיים שנבנו בשטחים בבעלות פרטית, והפסקת הריסה של מבנים כאלה.

דרישות אלה חשובות לכלל המגזר הערבי, ואין ספק שעודה הציב אותן מתוך דאגה לציבור בוחריו. אבל ברגע שיש לנבחר ציבור אינטרס אישי בתחום מסוים – איך נדע שההחלטה מתקבלת מתוך חשיבה טהורה על טובת הציבור?

ח"כ עודה כתב באתר שלו ב-2016: "הבנייה ללא היתר ביישובים הערבים נובעת מאפליה ארוכת שנים וממצב שנוצר על ידי הממשלות עצמן שמנעו כל אפשרות של בנייה מוסדרת. רוב הבנייה המדוברת היא בנייה של אנשים פרטיים על אדמתם הפרטית, אך מכיוון שלא אושרו תוכניות מתאר במשך שנים ארוכות, ועד היום לא מאושרות תכניות מפורטות, לא הייתה שום אפשרות לקבל היתרים לבנייה".

אגב – זו אינה תופעה ייחודית לעודה. כך לדוגמא גם בצלאל סמוטריץ' (ימינה) עשה מעשה דומה כשקידם את חוק ההסדרה: החוק נועד להכשיר בתים שנבנו באופן לא חוקי ביהודה ושומרון, בעוד שח"כ סמוטריץ' בעצמו גר בבית שנבנה בניגוד לחוק בקדומים.

לפחות 50 אלף בתים ללא היתרי בנייה

נושא הבנייה אכן משפיע מאוד על המגזר הערבי – בו היקף הבנייה הבלתי חוקית גדול במיוחד. לפי מחקר של המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי יש כיום בין 50 ל-60 אלף בתים ללא היתרי בנייה בישובים ערביים, וזה עוד בלי לספור את היישובים הלא מוכרים בנגב. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שבישובים ערביים רבים אין בכלל ועדות תכנון ובנייה – ועדה שקובעת את מדיניות הבנייה ומחלקת היתרים, ואין תכניות מתאר לפיהן צריך לבנות. כלומר: גם אם היו רוצים, לא היו יכולים התושבים בישובים אלה לבנות את ביתם באופן חוקי.

בדו"ח רשמי מ-2015 של הממשלה עצמה, נכתב כי לחלק מהיישובים הערביים בישראל חסרות תכניות מתאר – וגם במקומות בהם יש תכניות כאלה, הן לא תמיד מתאימות לאופי היישוב ואישורן יכול להימשך שנים.

בנייה בלתי חוקית ברמה נרחבת כל כך אמורה להדאיג את כולנו: יישוב שלא תוכנן באופן מרכזי, ובעצם מוקם בשלבים על ידי תושביו, לא ייבנה בצורה שמיטיבה עם כלל התושבים, צפוי להיות צפוף יותר ובעל תשתיות ברמה נמוכה יותר.

*

פנינו בשאלות בנושא לעיריית חיפה ולאגף התכנון, אך בינתיים לא קיבלנו תשובה.