נורמה פסולה? חברות ציבוריות תורמות מיליונים לעמותות המקורבות לשרי ממשלה

נפתח בחידה: מה משותף לגופים המקושרים ליצחק תשובה, אלפרד אקירוב, שרי אריסון, היהלומן בני שטיינמץ, משפחת מירלשווילי, מרטין שלאף ונוחי דנקנר?

מסתבר שאכפת להם מאוד מחינוך נערות חרדיות.

לאורך השנים, תרמו אותם גופים מיליונים לעמותת "מפעלות שמחה", שעיקר פועלה הוא הקמת מוסדות חינוך עבור נערות חרדיות. העמותה, כזכור, הוקמה ומנוהלת על ידי יפה דרעי.  צירוף מקרים מעניין: רוב טייקוני מדינת ישראל הזרימו כסף לאותה פנימייה הקשורה לשר בממשלה.

וזה לא הכל. תחקיר דה מרקר בספטמבר האחרון חשף מקרה מעניין נוסף: שטראוס, סנו, נטו ושלל חברות ציבוריות נוספות תרמו בשנים האחרונות מיליונים לצדקה. רק מה? התרומות נתרמו עבור עמותת הצדקה של חסידות גור, כאשר אחד מבכיריה, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, קידם סימון מוצרי מזון מזיקים, אחראי על אגרות רישוי לתמרוקים, והוביל מהלכים נוספים להם השפעה ישירה על רווחי החברות האלה. 

"השקעה לטווח הארוך"

נראה שמדובר לא בצירוף מקרים מטורף אלא בנורמה בעייתית. חברות ציבוריות תורמות, בסתר, את כספי הפנסיה שלך המושקעים אצלן לעמותות מקושרות לשרים.

השרים, מצידם, גוזרים קופון וזוכים לצינורות מימון עקיפים.

החברות עצמן שתרמו למוסדות גור מכחישות קשר לליצמן ומסרו בתגובה לתחקיר דה מרקר שהטענות מופרכות (התגובות המלאות בכתבה). אלא שבלובי 99 משוכנעים כי מדובר בפוטנציאל לצינור מימון סמוי. "התרומה היא בעצם 'השקעה לטווח רחוק' של החברה, שמצפה לתמורה בדמות רגולציה מקלה שיטיל עליה השר מתוקף תפקידו", אומרת לנו זהר אלטמן רפאל, לוביסטית ציבורית בלובי 99. לדבריה, "ככה נוצרים קשרי הון שלטון".

סכומי עתק מהפנסיות של כולנו 

בידי אלטמן-רפאל מידע נוסף על לשכות שרים נוספות שפונות לחברות עליהן מפקח השר האחראי, על מנת "לגייס" את התרומות לעמותות שלו. לדבריה, מידע זה ייחשף בהמשך. "מדובר בתופעה המחייבת שקיפות של תרומות החברות הציבוריות, כדי שהציבור יוכל לפקח ולדעת בדיוק לאיפה הכסף שלו מנותב, ולבחון האם מדובר בתרומה אמיתית או בהשקעה מולבנת ובקשרי קח-תן בעייתיים".

לא מדובר במספרים זניחים. כ'תורמים שבויים' מימנו ב- 2017 לא פחות מ- 432,000,000 ₪ תרומות מכיס חברות הציבוריות. 9 מהן תרמו מעל 9 מיליון ₪ בשנה. 

מה דעתך?

האם ברשות לני"ע יטענו שמדובר ב"רגולציית יתר" אף שלחברות כבר קיים ומונגש מידע לגבי תרומות ענק שהן מחלצות מתקציבן? פנינו לרשות בבקשה לתגובה.

מהרשות לני"ע נמסר כי "הנושא מצוי בבדיקתנו, ונשיב במישרין לפונה".

עוד ציינו בתגובת הרשות את המצב הקיים לפיו כל תאגיד נדרש לפרט בדוח הדירקטוריון את המדיניות שלו בנושא תרומות (ככל שנקבעה מדיניות), וכללים נוספים. "עריכת שינוי בדרישות הגילוי האמורות תחייב בחינה של השיקולים העומדים בבסיסן תוך בחינת עיקרון מהותיות המידע עבור המשקיע ותיקון של התקנות בכנסת".

ומה דעתך? האם מדובר בטרחנות מיותרת? דעתי (תומר) ברורה – זו שקיפות קלה לביצוע, שבכוחה למנוע שחיתות של ממש.